הסניף בריגא

הסניף בריגא

כבר בתחלת שנת תרפ"ט התלונן רבינו על אשר אין בריגא ישיבה הראויה לשמה. וכך כתב בי' מ"ח תרפ"ט, אל הג"ר מנחם זעמבא (חט"ז אגרת ה'תתקעט):

במדינה זו שהנני יושב בה, מדינת לאטבי, הנה בעיר הבירה ריגא יע"א, אשר ת"ל קהל עדת ישורון, ד' עליהם יחיו, היא קהלה גדולה, כן ירבו, וישנם ת"ל הרבה בתי כנסיות ובתי מדרש ... ובכ"ז הנה אין אפילו חדר א' של תשב"ר שיהי' מסודר בסדר ישראל סבא. ישנה בפה ישיבה קטנה וצנומה. ובערי השדה אומרים אמור אשר ישנם הרבה בחורים טובים בעלי כשרון החפצים ללמוד, וללמוד בעיון, אבל מאפס מקום של לימוד הם הולכים בטל, ולבסוף נופלים ר"ל בידי זר, וכמה ידאב הלב על שמועה רעה כזו.

וכמה פעמים דברתי עם כבוד הרבנים שי' אשר באו אלי, והמה חלושים ורפוים מאפס האמצעים הדרושים לזה, ולדעתי מאפס מאגד ומסדר אשר יתן לבו ודעתו על זה, כי ברית כרותה לכל עבודה ופועל טוב שאינה חוזרת ריקם, ודבר זה תלוי בעובד בעל כשרון אשר יתן עצמו בכל לבו נפשו ומאדו.

ב"שלשלת היחס" שבריש "היום יום" נאמר אודות יציאת רבינו מרוסיא והתיישבותו בריגא: "מייסד שם ישיבה". אך לא נתפרשו פרטי הדברים.

כבר סופר לעיל פרק כז, כי בקיץ תרצ"א רצה רבינו להעביר את תלמידי האולם מווארשא לריגא, ואשר תוכנית זו לא באה לפועל.

מכל מקום נוסד אז סניף מהישיבה בריגא. ועל כך כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל הרא"א אקסלרוד, בכ' אלול תרצ"א:

כעת נעשה התעוררות פה בריגא, ורוצים לייסד ישיבת תומכי תמימים, אך שישאר פה ⁷³⁶ , ואי"ה במשך החדש יתברר.

שוב כתב אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, בכ"ג מ"ח תרצ"ב:

בין כה וכה נתעוררו אנ"ש דריגא, וגם אנ"ש דליטא, ליסד פה בריגא ישיבת תומכי תמימים, וכבר באים ב"ה תלמידים מישיבות הליטאים, אלו אשר גזע חסידים מוצאם.

ובמכתב נוסף כתב (כפר חב"ד 338 ע' 29):

בין כה וכה נתעוררו אנ"ש דריגא ובכל מדינת לאטויא וליטא, לייסד ישיבת תומכי תמימים פה, וכבר התחילו לפעול. באו ב"ה תלמידים וגם משפיעים הראויים, ובדעתם של אנ"ש דריגא אשר על ידי התייסדות הישיבה יפעלו אצל כ"ק אשר לא יעזוב מדינתם.

כי באמת אחד מהטעמים העיקריים בדבר ההחלטה הוא, אשר אמר אשר אינו יכול לישב עוד בלא סביבה של תורה, ובפולין הלא ישנה שם זה יותר מעשר שנים ישיבתנו הגדולה ב"ה עם הרבה תלמידים.

איך יפול הדבר, אם יפעלו בזה שינוי בההחלטה כבד להגיד.

שוב כתב בי"ז שבט אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

הישיבה בפה ב"ה מתקרבת מיום ליום לציורה הפנימי של תומכי תמימים, ויכולים לקוות מהם רוב טוב.

בד' שבט כתב רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע (חט"ו אגרת ה'תפב):

התלמידים שי' שבאו ובאים ת"ל שוקדים בלימודם בנגלה ובדא"ח. השי"ת יצליח להם שיהיו לומדים ויר"ש וחסידים.

מהרא"י שי' אינני נהנה, כי רבו המים על היין, עס איז סִיטֶער ⁷³⁷ . מקוים כי יבוא אברך (בחור) טוב שמהללים אותו ללמדן גדול, גם ירא שמים.

בעיתון "אונזער שטימע" גליון 46 (כ"ח אייר תרצ"ב) הופיעה כותרת "טאווריקער עילוי הרה"ג מרדכי פאגרעמאנטסקי אין ריגא!", ובגוף הידיעה:

דער גרעסטער עלוי וועלכע די ישיבות האבן ארויסגעגעבן זינט נאך די מלחמה יארן ... זיין קומען אין ריגע שטייט אין צוזאמענהאנג מיט דעם וואקאנטן ראש ישיבה פאסטן אין דער ריגער ישיבה פון אדמו"ר דליובאוויטש שליט"א, אף וועלכן ער איז איינגעלאדן געווארן.

ובגליון י"ח תמוז תרצ"ב נדפסו מודעות ברכת מז"ט "להתמנותו לר"מ בישיבה "תומכי תמימים" בריגא, מיסודו של הרבי מלובאוויטץ שליט"א", בחתימת כעשרים מידידיו תלמידי ישיבת טלז.

בספר יהדות לטביה (ת"א תשי"ג) ע' 383 בשוה"ג:

מראשי ישיבת תו"ת בריגא היו 2 אדירי התורה הר"ר יצחק טבריסקי הרב ממונשטירשצינא, רבה הראשון של מגדיאל, והר"ר מרדכי פוגרמנסקי.

ובהנאמן (שבט תש"י):

במוצאי שבת כ"ה שבט נסתלק הרב ר' מרדכי פוגרומנסקי ז"ל במונטרי שוויצריה ... כבן 46 היה במותו.

נולד בעיירה ע"י סברוג בליטא. שימש בתור ראש ישיבה בישיבת חב"ד – ליובאוויטש בריגא.

ב"כפר חב"ד" 899 ע' 74 נדפסה חותמת מהישיבה הזאת, שנמצאה על גבי ספרים בריגא, ועליה נאמר: "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בריגא".

תצלום 44-1

חותמת הישיבה

אחד מתלמידי הישיבה, ה"ר יעקב גלעזער, נזכר בדיווח ה"ר יהושע אייזיק בארוך אל רבינו, על התוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, בפאנאוועזש:

גם במנין הישן דאנ"ש סדרו את החג כהוגן, שם חזר מאמר דא"ח הבחור מר יעקב גלעזער, אחד מתלמידי הקיבוץ דפה, שלמד אצל אדמו"ר שליט"א בריגא.

ישיבה זו התקיימה לפחות עד אחרי תשרי תרצ"ג. בתורת מנחם – רשימות חוב' טו מופיעה רשימה ארוכה, שבראשה:

שמחת בי[ת] הש[ואבה] צ"ג ריגא, באולם הישיבה (מקצתו).

היינו שבישיבה אמר רק מקצת מתוך הרשימה הארוכה. ועוד נזכר בתורת מנחם רשימת היומן (ע' רסו):

בוקר ד' דחול-המועד ספרתי, על פי שאלתו, ראשי פרקים ממה שאמרתי באולם הישיבה.

אמנם בתחלת החורף נסגר סניף זה בריגא. בעיתון אוונט פאסט (9 נובמבר 1932) נאמר "זיך פארמאכט די ישיבה פון ליובאוויטשער רבי אין ריגא",

שנות תרצ"ד-ה

בשנים תרצ"ד-ה לא מצאנו נזכר סניף זה בריגא; כי אם חדר לילדי אנ"ש עם שתי כתות. אמנם עדיין היו נסיונות לפתוח את הישיבה מחדש.

בחודש כסלו תרצ"ד כתב רבינו אל ה"ר אלי' חיים אלטהויז (חי"א אגרת ד'שיא):

נהניתי לשמוע מהסדר, קביעות השיעורים אשר קבעו במנין אשר יסדו, ומהתיסדות החדרים.

ולאנ"ש (שם אגרת ד'שיב):

הי' לי לעונג גדול לשמוע התעוררותם ליסד חדר בחנוך הטוב על טהרת הקדש כמו שהי' מימים ימימה. ובבקשה למסור ברכתי להאבות והאמהות של הילדים הלומדים בחדר הזה.

בארכיון הספריה נמצא "פרטי-כל" מאסיפת אנ"ש, שהתקיימה בי"ב טבת תרצ"ה ⁷³⁸ , ודנה אודות פתיחת ישיבת תומכי תמימים בריגא, בנוסף לחדר הנ"ל:

עפ"י הדברים שהיו בסעודת מלוה מלכה במוצש"ק פ' ויגש, בבית מר חסקינד ⁷³⁹ , נקראה אסיפה מאנ"ש באור ליום ג' ויחי. אל האסיפה באו במספר ט"ו איש.

נבחר ליו"ר ה' אלטהוז. למזכיר ה' כהן ⁷⁴⁰ .

...נתקבל מכל חברי האסיפה בדעה אחת, והוחלט, כי ישיבת תומכי תמימים צריכה ונחוצה בעיר ריגא ... הוחלט כי שני החדרים אשר נוסדו מאנ"ש (בהם ט"ז תלמידים יחיו) והישיבה הם ענין אחד, ונכנסים תחת שם תומכי תמימים ... ה. חאסקינד, עפ"י חשבון ההכנסה שת"י עד היום, מחליט שאמצעים גשמיים להתיסדות ישיבה אפשר להשיג ע"י חיזוק תשלום חדשי מחברים אשר ירצו לבוא לעזר, וע"י השתדלות אצל מר דובין, שיתן העזר שנתן על הישיבה שהיתה מקודם ⁷⁴¹ ...

הוסכם להציע לפני הרב מנעוול ⁷⁴² שיקבל על עצמו הנהגת הישיבה, אשר בכללה יחשבו גם החדרים.

הרב מנעוול משיב, כי כל המו"מ שהי' עמו ע"ד התיסדות ישיבת תומכי תמימים במשך זמן בואו, הי' באופן שהנהגת הישיבה תהי' תחת יד ועד אשר יהי' נבחר לזה, והרב מנעוול יחשב רק כראש ישיבה ללימוד נגלה ודא"ח...

הרב מדריבין ⁷⁴³ מביע דעתו, שצריכים לבקש מהתומכי תמימים דווארשא, שישלחו בחורים אחדים מווארשא, אותם שימצאו אותם ראוים לשלחם הנה, ואינם מתקבלים בהתו"ת דשם מחוסר אמצעים.

לא ידוע לנו על ישיבת תומכי תמימים בריגא בשנת תרצ"ה ואילך, ואפשר שתוכנית זו לא באה לפועל.

שנת תרצ"ט

שוב הי' דיון בקיץ תרצ"ט, אודות פתיחת סניף אחי תמימים בעיר, ואז כתב רבינו אל ה"ר שניאור זלמן גורארי', בי"א אייר (זכרון הרש"ז גורארי' ע' סח):

דבר סידור אחי תמימים ⁷⁴⁴ הוא דבר טוב נעלה ונכבד במאד, וטוב הדבר שהתענין בזה ויכניס א"ע בזה להעמידו ולכוננו על בסיס נכון בעזה"י. ובדבר מכתב התעוררות בזה, הנה לאחר אשר בעזה"י יסודר הדבר ויודיעני בפרטיות אי"ה אכתוב בזה.

וכעבור חודש, בי"א סיון (חי"א אגרת ד'קצד):

במענה על מכתבו אודות התייסדות אחי תמימים צריכים תחלה לסדר תכנית עבודה וסדר מיוחד, ואז אפשר אי"ה לסדר דבר זה. ובודאי כי ידי"נ הרה"ח הר"י שי' הלוי ⁷⁴⁵ יעזור בעת הפנוי בזה, אבל בלא התלבשות, ויסדר הדבר, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

ובז' מנ"א (זכרון הרש"ז גורארי' ע' ע):

נהניתי לשמוע כי נתייסד האחי תמימים, ויתן השי"ת שיהי' בהצלחה בגשם וברוח.

שנת תש"א

בתשרי תש"א התאחדו אתם גם תלמידי הסניפים שנוסדו בדאנקרא (גאסטיני) ובליווענהאף (ליוואני), וכדלקמן פרק נ.