הסניף בחמעלניק

הסניף בחמעלניק

הסניף בחמעלניק נוסד בחורף תר"ץ, כמסופר בהתמים ח"א ([מו] פט):

האברך התמים הנעלה תלמיד ישיבת תומכי תמימים דווארשא מוה"ר יוסף נ"י גאלדשטיין ⁷²⁴ שו"ב בחמעלניק, מודיע לנו במכתבו מסדר התיסדות סניף ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק והילוך התפתחותה.

בהיות התמים הנ"ל בשנת תר"ץ על ימים הנוראים אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, צוה עליו כ"ק אדמו"ר שליט"א ליסד סניף ישיבת תו"ת בחמעלניק, בשם ישיבת "תורת אמת". פקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א שמרה נפשו, ובבוא הת' ר' יוסף נ"י חזרה לביתו, חפש ומצא לו חבר טוב לגשם הרעיון הנשגב, ה"ה הב' המופלג בתו"י מר אברהם נ"י זונשטיין, חבר לאיגוד התמימים, ובעזה"י עלתה בידם לקבץ חמשה עשר תלמידים בערך, ומינו תיכף רא"י שילמוד עמהם. מקום הלמוד הי' בבהמ"ד של העיר.

תצלום 42-1

ה"ר יוסף גולדשטיין

משעה ההיא, היינו מחורף תר"ץ הלכה הישיבה והתרחבה והתפתחה לאט לאט בכמות ובאיכות, עד שכהיום לומדים כבר בהישיבה דחמעלניק לערך שבעים תלמידים כ"י מילידי העיר וגם מערי הסביבה. הישיבה מתנהלת על ידי שלשה ראשי ישיבה לומדים מופלגים, הלומדים עם התלמידים בארבע כתות, מהתחלת גמרא עד גפ"ת עם מפרשים בעיון.

המנהל הכללי של הישיבה הוא הת' ר' יוסף נ"י שו"ב, והעוזר על ידו הב' המופלג מר אברהם נ"י זונשטיין.

עם הכתות הגבוהות לומד השו"ב ר' יוסף נ"י מאמרי חסידות מהקונטרסים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והתלמידים שוקדים בלמודם במרץ וחיות.

בכל יומא דפגרא עורכים שיחות רעים והשו"ב ר' יוסף נ"י שוחה ⁷²⁵ לפני התלמידים מעניני דיומא בעניני חסידות ומעורר את התלמידים על למודם והנהגתם הישרה.

הישיבה נמצאה כעת במעון מיוחד רחבת ידים בת ארבעה חדרים גדולים ונהדרים, יש להם גם כן ספר תורה בהישיבה, והתלמידים מתפללים שמה בכל יום וכן בש"ק.

נבחר ועד מנכבדי העיר הדואגים לקיום הישיבה והספקתה הגשמית ה"ה:

החסיד הג' המפורסם ר' משה נ"י פיינגאלד.

מוה"ר דוד נ"י עהרענרייך.

מוה"ר יעקב הכהן נ"י פרידענסאהן.

מוה"ר ישראל נ"י וועקסלער.

מוה"ר אברהם נ"י שטראך.

מוה"ר משה נ"י פאסטערנאק.

ומוה"ר משה לייב נ"י פאסטאג.

התמים ר' יוסף שו"ב נ"י נבחר ליו"ר.

והב' מר אברהם נ"י זונשטיין למזכיר הועד.

התקציב של הישיבה עולה בערך חמש מאות זהובים לחודש, ההכנסות המה מתשלומי חדשית מבני העיר, קופסאות ונדבות זמנית, כן שלטון הקהלה הקציבה סך ידוע לשנה. ועם אחרי כל זה מצב הגשמי של הישיבה דחוק, אבל התקוה לה' שתתרומם מצבה ותעלה מעלה מעלה.

לבד הנהלת הישיבה, מתעסק ומשתדל חברנו התמים ר' יוסף שו"ב נ"י בקביעות שעורי למוד בין האברכים והצעירים בחמעלניק. בחורף העבר ⁷²⁶ יסד גם כן שעור למוד דא"ח ברבים בכל יום בערב, כמה מנינים צעירים ואברכים כ"י באו אל הלמוד, ובכל ש"ק בסעודת שלש סעודות מתאספים כל הצעירים להישיבה, והת' ר' יוסף נ"י חוזר לפניהם מאמר דא"ח, והרבה צעירים נתקרבו ללמוד תורת החסידות.

גם על גבי מצבתו של ה"ר יוסף גולדשטיין נתפרש, שהמחלקה בחמעלניק כונתה בשם "תורת אמת":

מראשוני תלמידי תומכי תמימים בווארשא. מסר נפשו ביסוד וניהול ישיבת תורת אמת בחמעלניק בשליחות כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע. יסד ישיבה בגיטו ראדום.

תצלום 42-2

מצבת ה"ר יוסף גולדשטיין

בזיכרונותיו סיפר:

בהיותי אברך צעיר – מיד לאחר חתונתי – גרתי בחאמעלניק, ובעת ביקורי אצל כ"ק אדמו"ר בריגא, תשרי תר"צ, ציוה עלי לייסד סניף ישיבת תומכי תמימים בחאמעלניק, בשם ישיבת "תורת אמת".

מעניין הסיפור אודות שם הישיבה, כי אף שהשתדלתי לתת השם כפי שהורה אדמו"ר, כנ"ל, אך היו צריכים להיות רשומים כמוסד מוכר גם בממשלה, והי' כרוך זה בסכומים רבים, שלא הי' ביכלתינו. והיות ולפני שנים היתה ישיבה בעיר זו בשם "בית יוסף", והיתה מוכרת בעיני הממשל גם עתה, לאחר משך זמן שנסגרה, על כן הוסכם אצל אנשי הקהלה להמשיך שם הישיבה "בית יוסף". אך אני לא השלמתי כל כך עם זה, ובהיותי אצל אדמו"ר סיפרתי את הקשיים אודות השם, ואת הסכמת הקהלה, ואבקש חוות דעתו הקדושה. ויענני אדמו"ר שלא כדאי להתעכב על השם, והוסיף בחיוך לאמר: הלא גם שמך יוסף.

הלימודים בישיבה נמשכו בהתמדה ושקידה עד ר"ה ת"ש, מאז נכנסו כבר הגרמנים ימ"ש, ואסרו את הלימודים בישיבה. אלא שבכל זאת נשארו הרבה תלמידים, ולמדנו בצנעה בעזרת נשים שמעל הבית הכנסת, ועל אף כל הקשיים והסכנות נמשכו הלימודים עד סוף חורף תש"א.

בפורים תש"א באו שליחי הצורר לחפשני בביתי, אלא שלא מצאוני, כי הייתי אז בבית המדרש למטה, וכאשר נודע לי מזאת הבנתי שהי' כאן מסירה, אם אודות הישיבה או על שעדיין הייתי שוחט, אף שהי' אסור מטעם הממשל, עליתי לביתי, לקחתי רק התפילין בכיסי, נפרדתי מביתי, וברחתי מן העיר.

מעניין שבתוך השקית התפילין מונח הי' מכתב מאדמו"ר אלי משנת רצ"ג ⁷²⁷ , ומרגיש אני שזכות המכתב היא שהצילני כו"כ פעמים ממות בטוח לכאורה, בהיותי בלאגערס וכו', ומכל משפחתי ורכושי נשאר לי רק מכתב זה שעבר אתי כל הגלגולים והצרות, ומכל החיפושים שעשו בי לעולם לא מצאוהו, כאילו הי' בבחינת אינו נראה.

לתועלת הרבים מוסר אני תצלום מהמכתב היקר הזה המעניין מאד גם בתוכנו.

תצלום 42-3

מכתב רבינו אל ה"ר יוסף גולדשטיין

מאז פורים תש"א נסגרה כליל הישיבה בחאמעלניק, וכמעט כולם נהרגו ונשרפו על קידוש השם יחד עם שאר יהודי העיר, יהא זכרם ברוך.

עוד סיפר בזיכרונותיו:

כאשר הגעתי לחמעלניק, כל בני העיר הלכו ללמוד בבתי הספר של העיר, ומיד החלטנו להקים ישיבה. הושבנו 4 מלמדים, ובין אלה הרב בוקיעט ⁷²⁸ , מרדכי בריסקי ⁷²⁹ , רבי שולזינגר ⁷³⁰ , וכך התקיימה הישיבה עד תרצ"ט בפרוץ המלחמה.

שוב סיכם, ברשימתו שכתב בשנת תשכ"ג (עבור "ספר החסידים"):

בעת היותי בריגא אצל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ, בשנת תר"[צ], צוה עלי לייסד ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק. פקודת כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה שמרה נפשי, וביחד עם האברך המופלג בתו"י מו"ה אברהם ז"ל הי"ד, יסדנו ישיבה, אשר התפתחה והתרחבה בכמות ובאיכות.

ואחר איזה שנים יסדנו ג"כ חדר, מחומש רש"י עד גמרא עם פי' תוס', כמו סניף להישיבה הנ"ל.

הי' לנו ועד מנכבדי העיר, ואני הייתי המנהל הכללי, גם הפרינציפאל של הישיבה, גם למדתי דא"ח עם התלמידים. והודות לחותני הרה"ח מוה"ר יוחנן ⁷³¹ ז"ל הי"ד, שו"ב, אשר סמכנו על שלחנו שנים מספר.

הישיבה התנהלה עד פרוץ המלחמה והשואה הנוראה (היל"ת), אשר כל התלמידים ביחד עם כל הקהלה הק' נהרגו על קידוש שמו יתב', ובחסדי השי"ת נמלטו שני תלמידים, ה"ר הר"מ של השיעור העליון בישיבת תו"ת הרה"ג והרה"ח מוה"ר חיים מאיר שי' בוקיעט, והר"מ הרה"ח מוה"ר מרדכי שי' ברזיסקי. ועוד שני תלמידים, ר' יחזקאל שי' פאסטאג, ור' גרשון שי' שולזינגער, בעלי עסק יר"ש.