הסניף בלאדז

הסניף בלאדז

יסוד הסניף בשנת תרפ"ט

בכותרת נייר המכתבים של הישיבה, נתפרש תאריך יסוד הסניף בלאדז:

ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש, לאדז, נוסדה י"ז אלול תרפ"ט.

תצלום 41-1

תצלום 41-2

כותרות נייר המכתבים של הישיבה

הכתובת הראשונה (אלול תרפ"ט – טבת תרצ"ב) היא: פאלודניאווא 25.

והשניה (שבט תרצ"ב ואילך): פאמארסקא a41.

יו"ר הישיבה הי' הרה"ג ר' זלמן שניאורסאהן ⁶⁹⁹ , והמנהל – בנו הרה"ח ר' דובער יצחק ⁷⁰⁰ .

פרטים על הסניף הזה בשנת תר"צ לא הגיעו לידינו; מלבד נייר המכתבים של הישיבה – משנה זו.

שנת תרצ"א

ההזכרה הראשונה של הסניף הזה שהגיעה לידינו, היא באגרת שכתב רבינו בי"ט מרחשון תרצ"א, אל התלמידים התמימים (ח"ב אגרת תצח):

ענג גדול הי' לי לקרוא ההרצאות ודו"ח הישיבות בווארשא, ווילנא ולאדז, מה שלמדו במשך הזמן אשר נסעתי ⁷⁰¹ בכלל, ובקיץ העבר בפרט.

אודות צוות הישיבה בשנים הראשונות סיפר התלמיד ה"ר משה אלי' גערליצקי (ס' התמימים ח"א ע' ערב):

ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק, למדן מופלג. המשפיע הראשון משנת תרפ"ט עד תרצ"ב ⁷⁰² הי' הרה"ח התמים ר' ברוך פרידמן. המשגיח הי' ר' טובי' בוקצין, היום בניו יארק.

רבינו התחייב אז לתמוך בישיבה בתמיכה חודשית, כנזכר באגרת שכתב בז' מנ"א תרצ"א (חי"ז אגרת ו'רצ):

אל הנהלת מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בעי"ת לאדז זיע"א

שלום וברכה!

בזה הנני מצרף שני טשעקען, אחד על סך 25 דאללאר, על חשבון ההבטחה עבור החזקת הישיבה, והשני על סך 25 דאללאר, על חשבון משכורתו של הרה"ג ר' ברוך שי' פרידמן, וייטיבו נא למסרו לו, ובבקשה לאשר מיד קבלתם.

*

בחדש אייר שלח רבינו את הר"י עבער לבחון את התלמידים, ולסדר את סדר הלימודים, בישיבה בווארשא ⁷⁰³ , בלאדז ובווילנא ⁷⁰⁴ .

בכ"ב אייר הוא דיווח לרבינו (מווארשא) אודות הישיבה בלאדז:

באתי ללודז ביום ב' בוקר, והייתי שם עד יום ד' בערב.

בחנתי בע"ה כל התלמידים דשם, במספר נ"ב – כן ירבו – ולוטה בזה רשימה מפורטה משמותיהם וכשרונותיהם ⁷⁰⁵ כו'.

תצלום 41-3

תצלום 41-4

על דבר התמדתם והנהגתם אי אפשר לכתוב מאומה עדיין, מפני שרובם הם חדשים שנתקבלו בהקיץ הזה, כי בהחורף העבר הי' מפני סיבות שונות רק לערך כ"ב, וכעת נמצאים מהם רק לערך י"ז-י"ח, ולזאת עדיין קשה לידע בפרטיות התמדתו של כל אחד. אך בדרך כלל כולם הם שומרים הזמן ולומדים בכי-טוב, וכמו כן הנהגתם ישרה לפי ערך מהותם ושנותיהם.

על דבר כללות הסדר דשם, הנה נמצא אצלם ב' כתות, גדולה וקטנה ... עם הגדולה לומד ר' ברוך ⁷⁰⁶ שי' בבוקר משעה ז' עד שעה ח' לקוטי תורה, מח' עד ט' וחצי תפלה וארוחת הבוקר, אחר כך מתעסקים בלימוד הגמרא, ומשעה י"א עד שעה ב' לומד עמהם כעת ר"מ, אברך מחסידי קאצק שקבלוהו בהקיץ הזה. תפלת המנחה וארוחת הצהרים עד שעה ד', ואחר כך חוזרים השיעור עד שעה ח' תחת השגחת הר"מ שלהם. ומשעה ח' לומדים תניא עם ר' ברוך שי', ובשעה ט' מתפללים מעריב.

עם הכתה הקטנה לומד השיעור ר' ברוך שי', וכל היום משגיח עליהם בחור אחד שלמד זמן מה בתומכי תמימים דוורשה, והשגחתו היא טובה לפי ערכם...

בדרך כלל כללות המקום הוא מסוגל מאד לישיבה, כי ישנם שם הרבה מאחב"י היראים וחרדים לדבר ה' ורוצים וחפצים באמת שבניהם יתחנכו בהישיבות ויהי' יראי אלקים, ויכולים לאסוף שם הרבה תלמידים בעלי כשרונות, כי אך בהקיץ הזה נתקבלו רק לערך ל"ה תלמידים חדשים ⁷⁰⁷ , ואומרים שהי' הרבה יותר אשר פנו בבקשה שיקבלום בהישיבה, אבל מפני דוחק מצב הגשמי אי אפשר להם לקבל יותר.

ובאמת גם מספר זה הוא שלא לפי ערך כחותם כלל, כי אין להם שום הכנסה יסודית, ורק מה שמשיגים מהעיר לודז בעצמה וקצת מהסביבה. בהעיר ישנם עוד ו' ישיבות (קטנות) של האדמו"רי פולין, ואנ"ש בה מעט מזעיר, וממילא ההכנסה אינה כלל לפי ערך ההוצאה. ורק הודות להמסירה ונתינה של בני הררש"ז שניאורסאהן שי', וביותר הגדול כמר דוב שי', אשר מסור ונתון לזה בכל לבו ונפשו, ומזילים הרבה סכומים מכיסם לטובת הישיבה (ובהעלמה מהוריהם שי') מתנהלת הישיבה בדוחק. אבל קשה מאד לקוות אשר במצב כזה יהי' היכולת להגדיל הישיבה, והלוואי יתן ה' שתוכל להתקיים בציורה ההווה. ולו אם הי' אמצעים בריוח הי' יכולים לייסד בגלילות אלו במשך זמן קטן ישיבה גדולה עם הרבה תלמידים, כי כללות המקום הוא מסוגל מאד לזה.

תצלום 41-5

דיווח הר"י עבער לרבינו

*

באמצע תמוז ביקר רבינו בישיבה בווארשא, וגם חלק מתלמידי לאדז באו אז לווארשא, ונכנסו ליחידות, כמסופר לעיל פרק כז. וזאת היא כוונת רבינו בכתבו באגרת ה' מנ"א תרצ"א (ח"ב אגרת תקלט):

ביום ט' תמוז עזבתי את ריגא, ויצאתי לוורשא, לבקר את שלש הישיבות, בוורשא ווילנא ולאדז, אשר תחת הנהלתי, ורק זה עתה באתי לפה.

בי"ד מנ"א תרצ"א כתב רבינו אל ראש הישיבה הגאון החסיד ר' יהודה עבער (ח"ב אגרת תרלו, וח"ג אגרת עתר):

צריכים לחשוב ([ס]ראצנע ⁷⁰⁸ ) מה יהי' עם לודז. המקום מוכשר ומסוגל מאד, דירה יש, וגם עסקנים ישנם ... כפי ששמעתי מש"ס הצעיר ⁷⁰⁹ , מוכנים המה למסור הדבר כדרוש ... ואפשר הי' כדאי אשר אתה תקח לך מועד על איזה ימים להיות בלודז, און ארום זעהען זיך אויפין ארט.

וזאת לדעת, אשר בלודז כוונתי שיהי' רק שיעורים ולא אולם של שיעור גדול, או לומדים בעצמם, אשר זה צריך להיות רק במקום אחד בווארשא, כפי שדברנו בזה בארוכה.

שנות תרצ"ב-ג

למעשה שלח לשם רבינו, בתחלת שנת תרצ"ב, את ה"ר יצחק ארי' מאנדעלבוים ⁷¹⁰ לעמוד בראש הישיבה. הוא הגיע ללודז ביום א' פר' נח, ודיווח אל רבינו בעש"ק פר' נח:

באתי ללודז ביום א' בלילה שבוע זה, ולמחר ביום ב' התחלנו לסדר את התלמידים. נתקבלו תלמידים חדשים אחר בחינה טובה לשני הכתות, וגם נבחנו הרבה מהתלמידים הישנים, ולפי השערתי הם רובם בעלי כשרונות טובים, ואחדים מהם מצוינים ביותר, שיש לקוות מהן, בע"ה, גדולות. ומספר תלמידי-הישיבה יהי' ... יותר מארבעים כ"י.

אולם דוחק המקום מפריע כל הענין והסדר. מוכרחים הם לאכול באותו אולם עצמו שלומדים ארוחת בקר וערב ... לבד זאת אין מקום בשעה שלומדים עם כת אחת, להשניה, באותו אולם, כי מפריעה אמירת השיעור. ובהשטיבעל שלמדו עד הנה אין מניחים הבעה"ב דשם, כי לומדים בעצמם באותו זמן. לפי דעתי אם הי' מקומות מרווחים היתה הישיבה יכולה להתפתח בזמן קצר באופן היותר נעלה.

הוא גם צירף למכתב את רשימת התלמידים ⁷¹¹ .

תצלום 41-6

דיווח הר"י יצחק ארי' מנדלבוים לרבינו

תצלום 41-7

רשימת התלמידים

*

באופן רשמי הי' אמור הרב מאנדעלבוים להיות הר"מ, ואילו בני מהרש"ז שניאורסאהן ⁷¹² היו אמורים לומר שיעורים בדא"ח, וגם להיות אחראים על התקציב. אמנם לרוב טרדתם בעסקם נפל הכל על ראש הרב מאנדלבוים. וכן השתדל לזרז רכישת בנין גדול יותר עבור הישיבה, כפי שהוא דיווח כל זאת לרבינו במכתביו.

ח' כסלו:

מצב ישיבתינו הק' איום מאד, ההכנסה היא מעט מזעיר לפי ערך ההוצאה הגדולה, כפי הנראה הם נותנים בני הרה"ג ר' ש"ז נ"י הרבה מכיסם. הם טרודים מאד בעסקם ואין להם פנאי לדאוג על זה שתהי' הכנסה. כמה פעמים אין להם פנאי לבוא ללמוד דא"ח, ואני מוכרח למלא מקומם כדי לשמר סדר הישיבה.

מהישיבה אני ב"ה מאד שבע רצון, רובם מתמידים חוזרים הרבה פעמים על לימודם וזוכרים מה שלומדים, וגם בדא"ח הם מצטיינים. בם ב"ה בעלי נימוס ודרך ארץ. ישיבתינו קנתה לה שם בין כל הישיבות דפה.

כ"ז כסלו:

היום הי' אצלנו ⁷¹³ באולם הישיבה, וסיפר לנו שכעת מנקים את האולם ⁷¹⁴ , וגם כבר קנה כלי בית תבשיל, ואחד נתן לו נדבה כמה כלים הנצרכים בעד הישיבה ... והוא חושב – אמר לנו – להיות מסודר בע"ה בהישיבה בשבוע הבא.

אתמול אמרתי דרוש גדול – בבית הכנסת גדולה – שהי' מעורב עם כמה מאמרי דא"ח לפני כמה מאות אנשים, אספנו מעט כסף בעד הישיבה. תקותינו שבעזר השם בפעם השני' יהיו כפלים.

אדר"ח טבת:

אתמול הייתי שם ⁷¹⁵ , וראיתי שמנקים ומכינים הכל, וכפי שאומר מר רומקאווסקי נ"י, נוכל להיות מסודרים בע"ה על ש"ק פ' וישב...

מצב ישיבתינו הק' בגשמיות איום מאד ... בעת האחרונה הוכרחתי להתערב הרבה בעניני גשמיות. בכל ש"ק הלכתי לדרוש בבהח"ס ⁷¹⁶ שונים, ונאסף מעט מזעיר.

בכל זאת תלמידינו שי' לומדים בשקידה עצומה וחוזרים הרבה על לימוד. בכל [שבוע] לומדים ג' דפים גפ"ת, ואני בוחנם. וגם שני דפים חוזרים על הישנים, וגם זה אני בוחנם.

יש מהתלמידים שי' שלומדים איזה זמנים בישיבתינו הק', ותובעים שנלמוד עמהם חסידות בענינים עמוקים יותר, ולא יכלנו עד הנה למלאות מבוקשם, כי הם טרודים מאד בעסקיהם. אני מקוה שבע"ה בדירה החדשה נוכל להת[מס]ר בכל כוחותינו לעבודה רוחניות ונוכל למלאות מבוקשם גם בזה.

בסוף נכנסו לבנין החדש ברחוב פאמארסקא. אז גם הדפיסו את סדר היום של הישיבה על גליון בודד, שבראשו מופיעה הכתובת החדשה:

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש

לודז פאמארסקא A41

ולאותה שעה כבר היו 3 כתות בישיבה.

תצלום 41-8

מודעת סדר היום של הישיבה

על המעבר לבנין החדש, מספר התלמיד ה"ר אפרים בוים (בוימלגרין) ⁷¹⁷ , במכתבו מיום א' ויצא תשנ"ב (התמים (נ.י.) 28 ע' 82):

החדרים במקום הזה היו גדולים ומודרנים, הי' מים חמים וגם בתי מרחץ מודרנים, וגם החום הי' צענטראל בהייצונג [חימום מרכזי].

הבנין הי' בנין גדול, כמו חמישים משפחות גרו, והיו מהם הרבה משפחות חסידים, והיו שכנים טובים להישיבה ולהבחורים.

מספר התלמידים, הי' כמו מאה תלמידים בשלוש כתות, ואחר כך הי' שני כתות.

*

הר"י מנדלבוים הי' מדווח לרבינו על כל פרטי הישיבה תמידים כסדרם, וכן דיווחו לרבינו חברי ועד הנהלת הישיבה, האחים ה"ר דובער יצחק וה"ר יהושע יעקב שניאורסאהן, וה"ר אליעזר ברנשטיין.

בשלהי אד"ר נסע רבינו לבקר את אנ"ש בעיירות גלובאקא-פסטוב שבגליל ווילנא, כדלעיל פרק ט. ולפני הנסיעה לשם כתב להם רבינו (חי"א טיוטה לאגרות ד'קצז-ט), אודות התקציב החדשי שהוא שולח להם, אודות הקדשת הבנין החדש על שם בנו של התורם ה"ר אלחנן שטיינשניידר, אודות הרישום החוקי של הישיבה במועצת העיר, וגם אודות בחינת התלמידים (שם טיוטה לאגרת ד'קצח):

בטח אראה להשתדל לשלוח בוחן. אין צריכים להפריע שהר"י מר מנדלבוים לבחון התלמידים, רק שהתלמידים צריכים לדעת שיהי' עוד בחינות גענעראלנע, שיבוא בוחן.

וכשעבר משך זמן בלי קבלת דיווח, כתב לו רבינו בג' אדר שני תרצ"ב (חי"א אגרת ד'רא):

מתפלא מאד שבמשך שנסעתי ובאתי ⁷¹⁸ , אין לי שום ידיעה ממצב הענינים [ב]ישיבה בלאדז, ואיך פעלו מכתבי, ומצב הענינים בהוה.

שנות תרצ"ד-ו

על התקופה הזאת מספרים התלמידים ה"ר מנחם זאב הלוי גרינגלאס וה"ר משה אליהו גרליצקי:

ראש הישיבה היה בתחלה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ובשנת תרצ"ד מונה הרה"ג ר' מנחם מענדל רוזנמוטער הי"ד ⁷¹⁹ (חתנו של הרה"ח ר' דובער משה שמוטקין מווארשא).

אף שהי' מסור לעבודתו יום ולילה, לא רצה לקבל שכר, והתפרנס מבית חרושת לנרות שהיה לו מכבר. מספרים שכאשר שמע זאת הרבי נ"ע, לא היה מרוצה מזה, ואמר: אסיא דאסיא במגן מגן שויא ⁷²⁰ .

כבר סופר לעיל, כי בחורף תרצ"ב תמך מר רומקאווסקי בישיבה. אחר כך התמנה ה"ר אלחנן שטיינשניידער ליו"ר ועד הישיבה, ורבינו כתב לו בזה בשלהי ניסן תרצ"ד (חי"א אגרת ד'שמה), ומסיים:

בנידון פרטי עניני הישיבה, הי' אצלי המנהל וראש ישיבה תלמידינו היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוה"ר מנחם מענדל ראזענמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים.

עוד מספר ה"ר אפרים בוימלגרין, במכתבו הנ"ל:

הר"מ הי' הרב החסיד והלמדן ר' מ"מ ראזענמוטער, הי' לומד בליובאוויטש, והי' גיס של הרב ר' שניאור זלמן שמוטקין מווארשא. הי' ש"ץ אצל כ"ק זצ"ל בר"ה או יום כפורים. הי' בעל עסק והי' לו בית חרושת של נרות, עם כל זה הי' נותן שיעור בגפ"ת בכל יום בישיבה, ובשבת התוועד עם התלמידים בשלש סעודות בחזרת מאמרים ובסיפורי מעשי צדיקים. עמלו בישיבה הי' אין לשער.

הר"מ השני הי' הרב נח יצחק מורדקובסקי. הי' לומד עם הכתה הב'. יש ממנו חידושי תורה בהתמים חלק א', הי"ד.

ועם הכתה הג' הי' לומד הרב חיים [דוד] גלזמן, מתלמידי ווארשא ⁷²¹ (מסטאפניץ). הי' למדן גדול, הי"ד.

הרב דובער יצחק [שניאורסאהן] הי' המשפיע, ולומד תניא וליקוטי תורה, ומתוועד עם התלמידים ביומי דפגרא, הי"ד.

אחר זמן הי' משגיח הישיבה הרב התמים קלמן מינקאווסקי ⁷²² , וגם מגיד שיעור. הי' חתן של הרב ר' שניאור זלמן שניאורסאן. חידושי תורה שלו בהתמים חלק א', הי"ד.

גם הרב משה אלי' ליס ⁷²³ הי' משגיח ומגיד שיעור, והי' מאברכים מצויינים בליובאוויטש.

ואודות התלמידים שלמדו בסניף הזה, מוסיף לספר (התמים (נ.י.) 28 ע' 83):

שמות התלמידים שלמדו בלאדזש, ומהם שלמדו אח"כ באטוואצק:

אברהם [קי]רשנצייג, טמשוב – לודזש – אטווצק.

הרב זאב גרינגלאס, לודזש – לודזש – אטווצק.

הרב חיים הבר, לודזש – לודזש – אטווצק.

יצחק נרמן, לאמזא – לודזש – אטווצק.

הרב משה נדר, לאמזא – לודזש – אטווצק.

פישל יסטמשסקי, גלוונא – לודזש – אטווצק.

הרב שלמה זילברברג, [ק]שינז – לודזש – אטווצק.

הירש לייב גאמבינער, גאוודין – לודזש – אטווצק.

אפרים דוד בוימלגרין (בוים), גאוודין, סליפיע חדש, עכשיו בס. פרנציסקא – לודזש – אטווצק.

יצחק יעקב בוימלגרין (בוים), גאוודין – לודזש – אטווצק.

ישראל צבי אקוויטש, קינצק – לודזש – אטווצק.

אהרן בלומנפלד, לודזש – לודזש – אטווצק.

יצחק מאיר וויעטשניק, וויעזשבניק – לודזש – אטווצק.

שו"ב משה אפרים הרצוג, סליפיע חדש – לודזש – אטווצק.

ישעי' שוורץ, בוזשידין – לודזש – בן הרב.

זעליג ערליך, סליפיע חדש – לודזש.

אברהם יצחק רוזנברג, אסטרווצע – לודזש.

שלמה בוקשטיין, אסטרווצע – לודזש.

שני אחים רזנמוטער, בני אחים של הר"מ הנ"ל רמ"מ רזנמוטר.

יונתן [באלטער] נמצא בטאראנטא, מאסטרווצע – לודזש.

עוד מספר על תלמידים שלמדו בלאדז ואטוואצק (כפר חב"ד גליון 926 ע' 61):

משה אפרים הערציג, ב"ר דובער, מסליפיע.

יצחק נפתלי הערציג, ב"ר דובער, מסליפיע.

יצחק מאיר וויעטשניק, מסטארנאוויץ, נולד בשנת תר"פ.

שנות תרצ"ח-ט

בשנים תרצ"ח-תרצ"ט נוהלה המחלקה הזאת על ידי ה"ר משה אליהו גערליצקי.

על כך מספר ברשימתו (כפר חב"ד גליון 1368 ע' 45):

כך למדתי באווירה הזו בישיבה [באטוואצק] מוקף באותם בחורים, עד שנת תרצ"ז, שאז הרבי הורה לי לחזור ללודז' – והפעם כדי ללמד.

ובכן, חזרתי ללודז', ופגשתי בתלמידים, כולם בחורים חסידיים נהדרים וכולם מסורים לרבי. למדתי איתם נגלה וחסידות עד שנת תרצ"ט.

וראה גם סקירתו שבספר התמימים ח"א ע' ערב.

תצלום 41-9

ה"ר משה אלי' גערליצקי