הסניף בווילנא

הסניף בווילנא

יסוד הישיבה בשנת תרפ"ז

כך נוסדה הישיבה בווילנא, בחודש ניסן תרפ"ז:

כבר סופר לעיל פרק ו, אודות בית הכנסת אפאטאוו של חסידי חב"ד אשר בווילנא.

בתחלת חודש ניסן תרפ"ז התעוררו אנ"ש בווילנא לייסד את הישיבה בבית הכנסת הזה.

"ביום י"ג לחדש ניסן, הילולא דכ"ק אדמו"ר הצמח צדק זי"ע נבג"מ", הם כתבו על כך ⁶⁶⁷ אל רבינו, שגר באותה תקופה בלנינגרד:

תצלום 40-1

תצלום 40-2

מכתב אנ"ש בווילנא לרבינו

הנה אנחנו אלה פה שרידי אנ"ש, בשם כל קהל עדתנו דפה ווילנא, באים לפני כ"ק הפעם בדבר ענין נכבד, והוא, שבאלו הימים נתעורר בנו רעיון ק' ורוח ד' לבשה את אנ"ש דפה, להקים עולה של תורה התמימה ליסד ולכונן בפה ווילנא ישיבה תומכי תמימים ליובאוויטש, כעין זו שבוורשא. ואם כי בכמותה תהי' ראשיתה מצער (בערך כ"ה תלמידים), אך באיכותה נקוה בעזרת השם שתשגא מאד ... ובזה אשר נאחד את לבב אנ"ש בעבודת הקודש הלזו תקותנו שירום קרננו בכבוד בעזה"ש.

כל זה העיר את לבבנו, וגם השד"ר מווארשא ה"ר ר' לעמיל ⁶⁶⁸ נ"י, בהיותו פה דרך מסעו, הי' בעזרנו, והתאספנו אספות מקהל עדת אנ"ש, ומה גדלה שמחתנו כי כולם בצוותא חדא הסכימו והחליטו ליסד הישיבה הק' הלזו ... שכל הנהגתה תהי' תחת הנהגת כ"ק, ורוח כ"ק יהי' הרוח חיים באופני הישיבה הלזו.

ובזה הננו באים לבקש מכ"ק הסכמה וברכה שחפץ ד' בידינו יצליח, להתחיל ולגמור בכי טוב, ולנחנו בעצתם הק' שתהי' לנו לעינים על דרך הקודש הלזה באיזו תלמידים לבחור, וסדר חלוקת שעות הלימוד בתורה הנגלית ותורת הבעש"ט זי"ע, ועל כלם לעזור לנו בפועל להורות לנו את הדרך להשיג משפיע ומשגיח טוב הבקי ומומחה באופני החינוך לתורה ועבודה ויראת ד'.

... יש לנו בחצר בית הכנסת "אפאטאוו" קנין כספנו, מקום רחבת ידים ללמוד, וגם בית דירה בעד התלמידים לצרכיהם הגשמי, מקום ללון ולאכול עם בית התבשיל, הכל בחצר שלנו ... נקוה שבזה נמצא תרופה בעזה"ש.

חברי הועד תומכי תמימים דעיר ווילנא

אלי' ב"ר נפתלי ווייץ

משה ב"ר אלעזר הכהן קאצענעלסאן

אברהם ברי"מ וויינשטיין

אשר אנשיל אראנאוויץ ⁶⁶⁹

חיים יהושע ב"ר שמואל קאפעליאוויץ

י. ל. פריידין ⁶⁷⁰

אברהם רודניק

מנחם מענדל ב"ר מרדכי לעווין

יצחק בר"י וואימאן

יקותיאל ב"ר שניאור זלמן לעווין

יצחק ב"ר ברוך זעליג מינקאוו

זאב ב"ר אליקים הלוי עפשטיין

שמעון נח ב"ר יוסף דוד נימאייטין ⁶⁷¹

לעמיל ב"ר יהודה הלוי מארדער

מנחם מענדל ב"ר אליעזר ימין

מנחם מאיר ב"ר אברהם לוריא

מרדכי ליב גראסביין

בכ"ז ניסן השיב להם רבינו (ח"א אגרת שכג):

במענה על מכתבם מי"ג לחודש זה על אודות ההתעוררות ליסד במחנם הט' ישיבה ברוח ושם תומכי-תמימים דליובאוויטש אשר בעי"ת וילנא יע"א.

שמחתי על ההתעוררות, וטוב טוב הדבר במאד מאד ויגדיל תורה ויאדיר, ובלי שום ספק אשר במשך זמן קצר יתאספו תלמידים טובים מכל הגלילות הסמוכים אליהם אשר במדינתם.

אמנם דרוש אשר המנהל יהי' אחד מהתלמידים התמימים שי', היודע ומכיר היטב ברוחה של תומכי-תמימים, ואשר יתן וימסור עצמו על קבלת התלמידים הבאים, ולהשגיח היטב על אופן לימודם והנהגתם בעין פקיחא ובחזק יד.

*

מיד נפתחה הישיבה, ובה' סיון כתבו לרבינו, על נייר המכתבים שהדפיסו עבור הישיבה:

תצלום 40-3

כותרת נייר המכתבים של הישיבה

מכתב כ"ק זכינו לקבל בחיבת הקודש בשעתו, ומאד גדלה שמחת נפשנו בכפלים, בזה אשר מעשה ידינו בבניינה של ישיבתינו הקדושה עלתה לרצון לפני כ"ק, ולברכנו לחפץ ד' בידינו יצליח.

ועוד כי ראינו שהבטחת כ"ק מתקיימת בנו, כי בו בפרק התחילו לעוף אלינו תלמידים בני אנ"ש מערי הגליל יום יום, עד כי במשך הזמן נקבצו יותר מעשרים (כן ירבו) מערי דיסנא, דאקשיץ, פאסטאוו, קורעניץ ⁶⁷² ועוד ⁶⁷³ ...

מצאנו איש טוב וישר י"א באמת ה"ה הר' ר' זאב סגל, רב בפה נאוואגאראד ⁶⁷⁴ . והוא בימי נעוריו, בשעת קנייתינו את חצר ביהכנ"ס שלנו ⁶⁷⁵ (מקום הישיבה עתה) למד שם. ועתה הוא נעשה גדול בתורה ובקי ומומחה לאותו דבר, בהיותו כבר ר"מ בגראדנא ⁶⁷⁶ ועוד.

ביום א' בחוקותי ערכנו את ההתחלה אשר נקראו לבא כל אנ"ש דפה ... התלמידים בני י"ג עד ט"ו נחלקו לשתי כתות, הנמוכה לגמרא עם תוס' אחדים, והגבוה עם כל התוספות.

אך בהנוגע למשפיע בדא"ח ומשגיח טוב ... גמרנו למנות לעת עתה על משרה זו את התלמיד מישיבת תומכי תמימים מאז, הבחור התם וישר וירא אלקים מרדכי ליב גראסביין ⁶⁷⁷ ... בקשתינו מכ"ק לערות רוח ממרום כ"ק במכתבים, וזה יהי' לנו לעינים על הדרך נלך בו, ותקות ד' תהי' במעוזנו כי נצליח בדרך הקודש הלזו כפי רוח אפנו כ"ק אדמו"ר.

המנהלים ומתעסקים בהישיבה ה"ה, היו"ר נכבד ר' מענדיל בר"מ, אחי הנכבד הידוע ר' יוסף לעווין ⁶⁷⁸ המנוח ז"ל. ר' ליב פריידין, אחי הרב העובד ר' שמואל וויעטקער ז"ל. ר' זלמן זעליקסאהן, ור' שמואל ראטנער, נתיני ריגא דרים פה.

חברי ועד הפועל ה"ה ר' משה קאצינעלסאהן, מתושבי פאלצק מלפנים, אך עוסק באמונה שלמה. ואנחנו הח"מ אלי' ווייץ חתן החסיד ר' משה יצחק בליום מווארשא. אנשיל אראנאוויץ. חיים יהושע קאפעליאוויטץ.

המתאבקים בעפר רגלי כ"ק הבאים עה"ח

אלי' ב"ר נפתלי ווייץ

אשר אנשיל בן נחמה אראנאוויץ

חיים יהשוע ב"ר שמואל קאפעליאוויץ

מענה רבינו למכתב זה כבר לא הגיע לידינו. בט"ו סיון נאסר רבינו בפטרבורג, ואחר כך נשלח לגלות, ואחר כך נגאל, והתחילה ההשתדלות להצילו מרוסיה – עד שהגיע לריגא, בשלהי תשרי תרפ"ח.

*

בשנת תשמ"ח ראיין ה"ר שמואל העבער כמה מתלמידי הישיבה בווילנא, וליקט איזה רשימות מהם, אחר כך מסר את רשימותיהם אל ה"ר טוביה פרשל, שעיבד מתוכם מאמר על הישיבה, שפורסם בכפר חב"ד 389 ע' 12 ואילך ("מתוך יומן אישי"). שם מסופר על פתיחת הישיבה:

לאחר שקיבלו את הסכמתו וברכתו של הרבי הריי"ץ נ"ע – ששהה אז בלנינגרד – החלו בהכנות לייסוד הישיבה. תחילה נשלחו מכתבים לרבנים החסידיים של ערי-השדה הסמוכות לווילנא, בהן: פאסטאוו, גלובאקע, קורעניץ, קריוויץ, דאקשיץ, דענילעביץ, גערמאנעביץ, ודאלהינב ⁶⁷⁹ , ועוד עיירות קטנות. מהמקומות הללו התקבצו, בשלב ראשון, שלושה-עשר תלמידים בני 14-15.

מעמד הפתיחה של הישיבה החדשה היה מפואר ורווי רגשות. קהל גדול, שכלל את כל מתפללי בית-הכנסת החב"די הגדול "אפאטאוו" ואת מתפללי בית-הכנסת החב"די "קירזנער", התאסף בראש-חודש אייר במקום שיועד לישיבה בבית המדרש "אפאטאוו" ברחוב וילנער 21. למעמד המרשים תרמו לא-מעט גם כל גדולי הרבנים בעיר, ובראשם הגאון המפורסם, מגיד-מישרים של העיר וילנא, רבי מנחם קאסאווסקי זצ"ל...

הלימודים בישיבה נפתחו במסכת גיטין, והר"מ הראשון היה הגאון רבי זאב סגל הי"ד...

המשגיח הרוחני הראשון בישיבה היה הרה"ת רבי מרדכי ליב גרוסבאום ז"ל ... לאחר שנאלץ לעזוב את הישיבה, מסיבות אישיות, מילא את מקומו החסיד רבי יעקב הוכמן מדאקשיץ ⁶⁸⁰ הי"ד, מותיקי ה"תמימים" בליובאווטש...

ראוי להזכיר כאן את שמו של אחד מחשובי חסידי חב"ד בווילנא, איש יקר-ערך ובעל מידות תרומיות, רבי אברהם רודניק ⁶⁸¹ , שנמנה עם מתפללי בית-הכנסת "אפאטאוו". כשנודע לו כי קצת מתלמידי הישיבה ממשיכים בשעות המאוחרות מדי לילה את לימודיהם, בבית הכנסת הגר"א, לא חסך שום טירחה – אף שהיה זקן ושבע-ימים, ודירתו היתה רחוקה מאוד מבית-הכנסת הגר"א – והיה מגיע כל לילה לבית-הכנסת זה כשבאמתחתו פירות ושאר דברי מתיקה כדי להחיות את התלמידים במה שיכול. לאחר החלוקה היה יושב מרחוק בבית-המדרש ומתענג בהביטו על התלמידים בעת לימודם...

בימי החורף היו מתקיימים הלימודים בבית-הכנסת הקטן, המאוחד עם בית-המדרש הגדול, ובימי הקיץ היו לומדים בבית-המדרש הגדול, ששם יכלו למצוא מחסה מפני החום. השיעורים ניתנו בשני בתי-המדרש ובעזרת הנשים שמעל בית-הכנסת.

הפנימיה הראשונה היתה ברחוב נאוואגראדסקי, והיא היתה מרוחקת מאוד ממקום הלימודים ומחדר-האוכל שהיו בבית-הכנסת "אפאטאוו" ... לאחר כשנה בערך, העבירו את הפנימיה לרחוב אנטאקאובער הסמוך לנהר וויליא שעל יד הגשר הירוק. הפנימיה החדשה – שניתנה לישיבה על-ידי ועד הקהלה – היתה מרווחת יותר ומאווררת יותר.

*

לעיל הובאה רשימת מייסדי הישיבה וחברי ועד ההנהלה.

תצלום 40-4

מכתב הנהלת הישיבה

שמות כמה מחברי ההנהלה, נזכרים בהתמים ח"ב (קלד [228]):

ועל טוב יזכרו כאן לברכה שמות חברי הועד, אשר שבקו חיים לכל חי בעד מפעלם לטובת ישיבתנו.

ה"ה הרב ר' שניאור זלמן ב"ר אברהם אבא זעליקסאן. נפטר כ"ה שבט תר"ץ.

ר' משה ב"ר אליעזר הכהן קאצענעלסאן. נפטר ב' ניסן תרפ"ט.

ר' חיים ב"ר יהודא שפריירעגן, נפטר כ"ה כסליו תרצ"ג.

אודות פעילותו של ה"ר שניאור זלמן זעליגסון סיפר אחד מתלמידי הישיבה, ה"ר משה דרייזין (תולדות ר' אברהם הרופא ע' 39):

למדתי בישיבת תומכי תמימים בווילנא, ברחוב ווילנער 21, שם גר גם ... הרה"ח ר' זלמן זעלגסאן. ר"ז התפלל בבנין הישיבה, לפני שנתייסדה הישיבה ... והי' ממייסדי הישיבה בווילנא. אח"כ הי' ג"כ מבוחני התלמידים ומתומכי הישיבה.

שנת תרפ"ח

בחורף תרפ"ח, כשנסע רבינו ברכבת שעצרה בווילנא, נפגש עם ראש הישיבה והמשפיע. סיפר על כך התלמיד ה"ר יעקב לוין (התמים (נ.י.) 24 ע' 62):

בסוף חודש תשרי תרפ"ח, כשיצא אדמו"ר הריי"צ מרוסיה לכיוון לטביה ⁶⁸² , עברה הרכבת דרך וילנה. אנו, הבחורים, יחד עם ההנהלה, יצאנו לכיוון תחנת הרכבת וחיכינו בקוצר-רוח לבואו של הרבי.

כשהגיעה הרכבת ונעצרה בתחנה, יצא הרבי אל מדריגות הקרון, ודיבר עם ראש הישיבה והמשפיע. הזמן הקצר בו שהתה הרכבת בוילנה לא איפשר להתעכב יותר. כעבור זמן קצר ביותר המשיך הרבי במסעו לכיוון לטביה.

*

באמצע חורף תרפ"ח, כתבו מנהלי הישיבה אל רבינו, להזמינו לביקור בישיבה, כדלעיל פרק ט, ובו סיפרו גם על התפתחות הישיבה בזמן הזה:

מצב הרוחני של ישיבתינו ת"ל טוב, מהתלמידים תמימים הננו שבעי רצון, הן בהתמדתם והן בידיעתם ובקיאותם בכל אשר ילמדו. ועתה רואים אנו בחוש, עד כמה הישיבה נחוצה בגלילותינו, ומבלעדה אין לבני אנ"ש דגלילותינו שום מקום תורה להתחנך על דרך החסידות, כי לווארשא אינם יכולים לשלוח את בניהם מרחוק מקום, ומקומנו פה הוא יותר מסוגל ומוכשר למקום תורה התמימה, בהיותו בגלילות אנ"ש חסידי חב"ד ⁶⁸³ . ואם ראשיתו מצער, תקותינו חזקה שאחריתו ישגא מאד בעזה"ש, ומכירים אנו את החוב קדוש בהחזקתה.

אך זאת חסר למצבה הרוחני, את זה אשר שאלנו מכ"ק מכבר, איש הגון אשר יהי' ראוי ומוכשר לראש ישיבה ומשפיע בדא"ח ומשגיח יחד.

אחרי ביקור רבינו בווארשא, בימי אדר תרפ"ח, כדלעיל פרק יד ופרק כד, בא רבינו לביקור בווילנא, כדלעיל פרק ט ⁶⁸⁴ .

*

בג' אייר תרפ"ח, סיכם המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין את התפתחותה של הישיבה בשנה הראשונה, במכתב אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

כעת מסתדר ת"ל ישיבה בוילנא בשם תומכי תמימים. בזמן העבר הי' מספר כ"ח תלמידים, ובקיץ הזה חושבים בעזה"י להוסיף.

שנת תרפ"ט

על הישיבה בשנת תרפ"ט יש ללמוד מתוך מכתב שכתבו חברי ההנהלה, בד' ניסן תרפ"ט (תיק ועד הישיבות שבארכיון ייוו"א):

די ישיבה "תומכי תמימים" וועלכע עקזעסטירט דא אין ווילנא, אין אפאטאוס שול, וואו עס לערנען א גרויסער צאל ארעמע קינדער, וועלכע עס ווערען בעזארגט מיט אלע זייערע הצטרכותן ... געפינט זיך איצטער אין זייער א קריטישן מצב...

מיר מוזן מאכן אויפמערקזאם, אז טראץ דעם וואס די ישיבה געפינט זיך אין אפאטאווס שול, וועלכע טראגט דעם נאמען חסידישע, לערנען דארטן תלמידים או אונטערשייד פון ריכטונג.

מיר בעטן נעמען דאס אלץ אין אכט און ערפילן אונזער בקשה.

מיט דרך ארץ, די חברים פון ועד

אלי' ווייץ

זאב עפשטיין

אנשיל אראנאוויץ

יצחק לואייעב

יצחק מינקאוו

המזכיר י' קאפעליאויץ

אברהם רודניק

תצלום 40-5

סיום מכתב הנהלת הישיבה

שנת תר"צ

בחורף תר"צ ביקר בה ה"ר ארי' לייב שיינין, רבה של דוקשיץ, ובחן את התלמידים. בכ"ג שבט כתבו על כך חברי ההנהלה אל רבינו:

התלמידים התמימים שוקדים על התורה ונגלית ובדא"ח בחשק נמרץ, ואור התורה והחסידות הולך ואור במקום הזה, כאשר יעיד על זה עתה הר"ר ליב שיינין שליט"א, אשר בחן את התלמידים בתורתם ובעבודתם והליכותיהם, וראה את האור כי טוב על צד היותר טוב, עד כי לקח את לבבו בחיבת הקודש, להאיץ בנו להגדיל תורה ולהוסיף עוד על החמש מחלקות, מחלקה גבוה יותר, היינו קיבוץ בעד אלו הבחורי חמד היוצאים ללמוד לעצמם, שלא יצטרכו לנוד למקומות אחרים, ולא יפוג מהם רוח החסידות היקר לו ולנו, וזה כל מגמת לבבנו.

ובג' ניסן תר"צ כתב להם רבינו (חי"ג אגרת ד'תרצו):

בבקשה לשלוח לי רשימת התלמידים שי' לשמותיהם, מולדתיהם, שמות אבותיהם ומלאכתם, מקום מגוריהם, כמה זמן לומדים בהמוסד, מהות כשרונותיו ואופן לימודי ובאיזה מחלקה, ומה חושב ועד ההנהגה אודותו על זמן הבע"ל.

ואחרי חג הפסח שלח רבינו את ה"ר יהודה עבער (שיצא אז מרוסיה לריגא), לבחון את התלמידים בווארשא ובווילנא, כדלעיל פרק כו.

*

על תקציב הישיבה מסופר בהתמים ח"ב (קלד [228]):

מקור הספקת הישיבה הוא תשלומי חודש ונדבות מאנ"ש במחנינו ווילנא והגליל.

תצלום 40-19

קול-קורא לעזרה – משנת תרצ"א

גם הגאון הרב ר' חיים עוזר גראדזענסקי שליט"א הכיר יקר ערך הישיבה וקצב לה תקציב חדשי מקופת ועד הישיבות.

ובג' ניסן תר"צ כתב רבינו אל הגאון ר' חיים עוזר (חי"ג אגרת ד'תרצז):

ועד ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש בוילנא יע"א הודיעה לי מזמן לזמן את היחס המעולה של כת"ר שליט"א אל המוסד המשובח יצ"ו, והתמיכה מועד הישיבות בסך כ"ה שקלים לחדש. ואף כי מצער הוא, אבל מאד התענגתי על הרוח חיבה השוררת בהנהגה זו, ומקרב לבי הודיתי לכת"ר שליט"א על זה ... ובזה הנני פונה בבקשתי לכת"ר ידי"נ שליט"א להשתדל עבור הישיבה הנ"ל, כי ועד הישיבות תקציב סך של חמשים שקלים לחדש, ותקוותי חזקה אשר כת"ר שליט"א ימלא בקשתי זו.

כל זה הוא בנוסף לתמיכה חדשית ששלח להם רבינו מריגא. כך מוצאים אנו, אשר בד' תמוז תר"ץ אישרה ההנהלה קבלת 100$ מרבינו עבור חודש סיון.

תצלום 40-6

שובר קבלה – תמיכת רבינו לישיבה

ובז' תמוז תר"ץ כתב להם רבינו, אודות תשלום חודש תמוז (חי"ז אגרת ו'רסב):

אל ועד ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בווילנא, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בזה אני מסגיר המחאה על סך תשעים דאלאר, זהו התקציב החדשי על הישיבה בסך מאה דאללאר, בניכוי עשרה על חשבון הגמ"ח.

*

כאמור לעיל, הי' ה"ר יעקב הוכמן המשפיע בישיבה, והיו תקופות שמחמת המצב הדחוק של הישיבה הוא לא קיבל משכורת. וכיון שהישיבה היתה נתמכת בחלקה על ידי משרדו של רבינו, הוא פנה בנושא אל המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, והודיע על כך גם אל רבינו.

תצלום 40-7

מכתב ה"ר יעקב הוכמן לרבינו

שנת תרצ"א

כבר סופר לעיל פרק כו, כי בשנת תר"צ יצא מרוסיה ה"ר יהודה עבער, על מנת להמשיך דרכו מריגא לארה"ב, אלא ששגרירות ארה"ב לא נתנה לו רשיון נסיעה לארה"ב. בתחלת הקיץ שלח אותו רבינו לבחון את התלמידים בווילנא, ובתחלת שנת תרצ"א מינה אותו רבינו לעמוד בראש הישיבה.

בי"ט מ"ח תרצ"א, כתב רבינו אל הנהלת הישיבה בווילנא (ח"ב אגרת תצח):

עתה הנני שולח בתור מנהל הישיבה בווילנא את אחד ממנהלי המוסד תומכי תמימים יצ"ו במדינתנו, אשר ת"ל הצלנו אותו ובא ת"ל עם בני ביתו שי' לפה, והוא אחד מתלמידינו הנכבדים, גדול בתורה ובעל כשרון מצויין, הרה"ג ר' יהודה שי' עבער ... עודנו צעיר לימים, ואברך כדרז"ל ⁶⁸⁵ .

הוא נסע לשם מיד, ובמוצש"ק וישלח ט"ז כסלו, כתב דיווח מפורט לרבינו:

לאחר בחינת כל התלמידים שי', הנני שולח בזה רשימה פרטי' מכל התלמידים, כשרונותיהם ⁶⁸⁶ , התמדתם והנהגתם ביראת שמים...

תצלום 40-8

תצלום 40-9

ת"ל כמעט כולם לומדים בהתמדה גדולה, מסורים ונתונים אל הלימוד כדבעי, ורובם מתנהגים בהנהגה טובה וישרה מתאימה בדרך כלל לפי רוח ישיבת תומכי תמימים.

עסקם בדא"ח הוא מה ששומעים וחוזרים בכל יום פרק תניא, ולומדים שעה אחת לקוטי תורה בכל יום.

עד עתה עסק בזה הר"י הוכמאן שי'. ובשבוע העבר הנה תניא התחיל הכותב לומר לפניהם, ולקוטי תורה עדיין לומד עמהם הר"י, יען כי גם הוא לומד עמהם בטוב לפי ערך, ולי לעת עתה קשה הדבר להמסר לזה, כי במקום החדש הלזה, הנני צריך להיות מסור ונתון ביותר אל השיעור שיהי' כדבעי...

בדרך כלל הר"י הוכמאן שי' הוא מסור ונתון להתלמידים כדבעי, אך עיקר מסירתו הוא רק לההנהגה ויראת שמים של התלמידים, ולא בהנוגע אל התמדתם וידיעתם. ועד עתה לא בחן אותם כלל. אך כעת סדרנו שגם הוא יעסוק בהגמרא שעוסקים התלמידים ויבחון אותם לפרקים קרובים, ויש לקוות אשר במשך הזמן יתתקן גם זה....

הר"מ הג' ר' אברהם ⁶⁸⁷ שי' הוא מאנ"ש, איש ישר וחלק, עוסק במלאכתו באמונה בכל יום ו' שעות, ואופן הלימוד שלו בדרך כלל מתאים לפני התלמידים שלו...

הייתי רוצה לידע חוות דעת כ"ק שליט"א על דבר העתקת בני ביתי שי' לכאן ⁶⁸⁸ ... ובאיזה אופן להסתדר בפה.

יהודא בן העני' תאמארע עבער

*

בווילנא שהה הר"י עבער במשך כל השנה; מלבד חודש ניסן, שאז חזר אל רבינו בריגא; וחודש אייר, שאז שלח אותו רבינו לבחון את התלמידים בישיבה בווארשא – כדלעיל פרק כז; ובלאדז – כדלקמן פרק מא.

אחר כך חזר לווילנא לבחון את התלמידים, ולסדר את סדר הלימודים.

בא' סיון דיווח לרבינו מווילנא:

ת"ל באתי לפה ביום א' במדבר בוקר, והתחלתי תיכף לסדר את הכתות, כי עדיין לא הי' מסודרים. והנני מסגיר בזה רשימה פרטית ⁶⁸⁹ מכל התלמידים כפי שנסתדרו עכשיו.

תצלום 40-10

תצלום 40-11

ואם שנתמעט קצת מספר התלמידים לגבי כמו שהי' בימות החורף ⁶⁹⁰ , אבל מכל מקום ציור הישיבה באיכות היא כעת נעלה יותר קצת, כי המכינה נתבטלה לגמרי, ואלו שמפני איזה סיבות לא באו הוא גם כן רק מהקטנים, כי מהגדולים (היינו מהכתה שלי, והגדולה של הרר"ז סגל שי') לא נחסר אף אחד. וכפי שמסרו לי, הנה הי' עוד הרבה תלמידים שרצו להתקבל בישיבתינו, אך מפני דוחק המצב הגשמי הי' מוכרחים להחזיר פניהם ריקם.

שנת תרצ"ב

בראשית שנת תרצ"ב מינה רבינו את ה"ר יהודה עבער לעמוד בראש הישיבה בווארשא, כדלעיל פרק כח. באותה שעה שלח רבינו את התלמיד ה"ר לייבוש שפיץ לעמוד בראש הישיבה בווילנא.

אודותיו כבר הובא לעיל פרק לב, מזיכרונותיו של ה"ר משה בייטש:

הוא הגיע מלובלין ולמד תקופה ארוכה ב"תומכי תמימים" בוורשא. בשלב מסויים, שלח אותו הרבי הריי"צ לכהן כראש ישיבה בסניף ישיבת "תומכי תמימים" בווילנה.

אחר כך עבר משם לריגא, ובכ"ט ניסן ת"ש ⁶⁹¹ כתב רבינו אל האברך זלמן דובער דובין (חי"ג אגרת ד'תשסג**):

כתבתי אליך פעמים, שאלתי איך הוא סדר לימודך, כמה שעות ביום אתה לומד נגלה וכמה דא"ח, ועם מי אתה לומד, בטח עם ידידנו הרב שפיץ שי'.

אחרי המלחמה ניצל והגיע לארה"ב, ובמשך כמה שנים הי' ראש ישיבת אחי תמימים בנוארק, כמסופר בס' תולדות חב"ד בארה"ב ע' רמא.

*

כבר סופר לעיל פרק ט אודות הביקור שערך רבינו בווילנא בתחלת אלול תרצ"ב. בתום הביקור ביקש רבינו לבקר בישיבה. על כך סיפר ה"ר יצחק דובער אושפאל (ראה כפר חב"ד 389 ע' 17. התמים (נ.י.) כו ע' 62):

עם תום הביקר הודיע הרבי נ"ע כי ברצונו ללכת לבקר בישיבה. היתה שעת לילה מאוחרת מאד, אך התלמידים ישבו סביב שולחנות ארוכים כשגמרותיהם פתוחות והם לומדים כדרכם בהתמדה ובשקידה. כשנכנס הרבי לאולם בית הכנסת נעמדו מיד התלמידים וכל הנאספים על רגליהם, ובמקום השתררה דממה מוחלטת למשך דקות אחדות, כאשר כל אחד מהנוכחים משתדל שלא להסיר עיניו מתואר פניו הקדושות של הרבי. הרבי פנה אל התלמידים ואמר: "הקול קול יעקב, ברצוני לשמוע את קול התורה".

מיד החלו התלמידים ללמוד בקול רם, כאשר כל אותו זמן מתהלך הרבי לכאן ולכאן סביב השולחנות כשהוא מביט בעיניו הקדושות בפניו של כל אחד ואחד מהתלמידים. לאחר מכן העניק את ברכתו הקדושה לתלמידים ולכל הנאספים.

שנת תרצ"ד

אחד מהתלמידים הצעירים בישיבה, בשנת תרצ"ד, הי' ה"ר שמואל צבי פוקס מדיסנא, שסיפר על אותה תקופה (כפר חב"ד 592 ע' 14):

אבי רצה שאקבל חינוך חסידי, ובשנת תרצ"ד, כשהייתי בגיל 10-11, שלח אותי ללמוד בישיבת ליובאוויטש בווילנא.

הישיבה שלמדתי בה שכנה ב"אופאטאוו'ס שול", שהיה אחד מבתי-הכנסת של ליובאוויטש בווילנא, ונקרא כך על שמו של יהודה אפאטאוו, שקנה את החצר שבית-הכנסת שכן בה ⁶⁹² .

היתה זו ישיבה קטנה לבחורים צעירים עד גיל 14, כולם לפני או אחרי בר-מצוה. בתקופה שלמדתי בה, למדו בישיבה כ-80 בחורים, חלקם הקטן בנים של אנ"ש מתושבי העיר, ורובם מהעיירות בסביבה.

בווילנא למדתי שנתיים – בתרצ"ד ותרצ"ה – ונסעתי להמשך הלימודים בישיבת "תומכי-תמימים" באטוואצק.

בישיבות באירופה ה"זמן" היה מסתיים רק בחודש אלול, והגעתי לישיבה עוד לפני שה"זמן" הסתיים, ושם עשיתי את הבר-מצוה שלי.

*

כבר סופר לעיל, שעיקר עול ניהול הישיבה נפל על ה"ר אליהו ווייץ. בחורף תרצ"ד כתב אל רבינו, שהעול הזה קשה עליו ביותר ואין ביכלתו להמשיך לישא בעול לבדו. רבינו השיבו בי"ג ניסן (חי"ז אגרת ו'שסב):

התפטרותו מלהיות בתור מנהל הישיבה תומכי-תמימים דווילנא, לא אוכל להסכים על זה, אשר ידעתי כי יהי' זה ביטול המוסד ח"ו, והנני פונה במכתביי לכבוד אנ"ש שי' אשר יהיו בעזרתו בהשגת תמיכה להישיבה אשר תוכל להתנהל כפי צרכה.

ואל אנ"ש שבווילנא כתב באותו יום ⁶⁹³ (חי"ז אגרת ו'שסג):

מצטער הנני במאד על התייחסותם הקרה של אנ"ש שי' להמוסד הזה, והכל עמוס על כבוד ידידי וו"ח אי"א הרב מוה"ר אלי' שי' ווייץ, אשר עבודה גדולה ומרובה היא, ובפרט בעת הזאת אשר הכנסת הישיבה נתמעטה ונוגע בקיומו של המוסד כולו.

והנני בזה בגודל בקשתי אל אנ"ש שי', כי יואילו לסדר תמיכת הישיבה בסדר מסודר בשביל לבסס קיומה בעתיד, ולהיות לעזר לידידי הר"א שי' הנ"ל בכל עניני הישיבה. ובגלל זאת יברכם השי"ת בכל מילי דמיטב בגשמיות וברוחניות.

שנת תרצ"ה

מספרים התלמידים ⁶⁹⁴ (כפר חב"ד 389 ע' 18):

בשנת תרצ"ה, לאחר הימים הנוראים, קיבל הרה"ג הר"ר יצחק-דב אושפאל (מהעיר קורניץ) מכתב ממזכירות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ובו נאמר לו, כי בפקודת הרבי עליו לנסוע מיד לווילנא ולקבל עליו משרת ר"מ ומנהל של ישיבת "תומכי-תמימים" בעיר.

אף שהרב אושפאל היה עדיין צעיר לימים – הוא בעצמו היא מתלמידיה הראשונים של הישיבה בווילנא – כבר נודעו ברבים למדנותו הגדולה, מידותיו הטובות וכושרו החינוכי.

כשהגיע לווילנא מצא בישיבה כשישים תלמידים, וניצבה בפניו משימה דחופה – להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את שמירת הזמן והסדרים בדקדקנות ואת המשמעת, שנתרופפה מעט מאז עזב הרב שפיץ את הישיבה.

התלמידים באותה תקופה התחלקו לשלוש כיתות ⁶⁹⁵ : את הצעירים תלמידי השיעור הראשון לימד הרב אברהם ז"ל מאיליא; את תלמידי השיעור השני לימד הרב אושפל, ואת תלמידי השיעור השלישי לימד הגאון רבי ישראל גוסטמן ⁶⁹⁶ .

תצלום 40-18

הג"ר ישראל גוסטמן

בתיק ועד הישיבות שבארכיון ייוו"א, נמצא מכתב שכתב המנהל ה"ר אלי' ווייץ, במנ"א תרצ"ה, ובו נזכר גם מהר"י גוסטמאן:

זה עתה מסר לי הרב ר' ישראל שי' גוסטמאן, שקיבל מכה"ן ע"ח הישיבה סך מאה זהובים.

תצלום 40-12

בהתמים ח"ב (קלד [228]) מסכמים:

הישיבה נחלקת לארבע כתות מיום הוסדה עד היום הזה. להמחלקות נתמנו מצד הועד, בהסכמת אדמו"ר שליט"א, ראשי ישיבה מפורסמים.

שנת תרצ"ו

בספר התמימים ח"א ע' רפט מסופר, שהמשגיח בישיבה הי' ה"ר שניאור זלמן מינדלין מגרמנוביץ.

תצלום 40-13

ה"ר שניאור זלמן מינדלין

ברשימות התלמידים שבמחלקת ווילנא (המובאת לעיל) משנת תרצ"א, רשום אודותיו, שהוא למד בישיבה בווילנא בשנים תרפ"ט-צ"א.

וברשימות תלמידי האולם שבשנים תרצ"ג-ה (לעיל פרקים כט-לא) רשום, שהוא למד באולם שבישיבה בווארשא בשנים תרצ"ב-ה.

אם כן מסתבר, שהתחיל בעבודת ההשגחה בווילנא לא לפני שנת תרצ"ו.

לפנינו תמונה איך שהוא יושב, יחד עם הרי"ד אושפאל, ומעבר לתמונה נרשם עליו, שהוא נלקח לצבא ונפל במלחמה.

תמונה 40-14

הרש"ז מינדלין עם הרי"ד אושפאל

*

בכ"ד סיון תרצ"ו דיווח מנהל הישיבה הרי"ד אושפאל, אל ועד הישיבות בווילנא, שיש בישיבה שלושה כתות, שבהם שלושים ושלשה תלמידים. במחלקה א – 15 תלמידים, במחלקה ב – 7 תלמידים, ובמחלקה ג – 11 תלמידים.

7 מהתלמידים הם תושבי ווילנא, ו-26 הם מעיירות אחרות.

ובמצורף לדיווח זה באה רשימת התלמידים ושנותיהם, שנרשמה למחרת, בתאריך כ"ה סיון.

תצלום 40-15

דיווח לועד מרכז הישיבות

תצלום 40-16

רשימת התלמידים

*

אחד מהתלמידים שברשימה הזאת הוא ה"ר גרשון חאנאוויץ, שסיפר על אותה תקופה:

התקבלתי לישיבה בווילנא, מיד אחרי חג הפסח [תרצ"ו], אחרי הבר מצוה שלי.

במשך השנה הי' המגיד שיעור הרב גוסטמאן, והמשגיח הי' הרב אושפאל, שהוא גם הי' המגיד שיעור לחסידות.

תצלום 40-20

מודעה מטעם הישיבה – על יסוד הקיבוץ

ה"ר יצחק דובער אושפאל

כבר נזכר לעיל שהוא הי' מתלמידיה הראשונים של הישיבה.

אביו הי' רבה של קורניץ ⁶⁹⁷ , ומשם הגיע ללמוד בישיבה בווילנא באביב תרפ"ז ⁶⁹⁸ .

בכרטיס ספר החסידים (תשכ"ג) הוא כתב, שנולד בשווינציאן בשנת תרע"א, ולמד משנת תרפ"ד ואילך "בישיבת רקוב, וישיבת סטולין, ר' מייליס בווילנא, טרם ישיבת תומכי תמימים בווילנא", ואחר כך למד ב"תומכי תמימים בווילנא, תומכי תמימים בורשה" – עד שנת תרצ"ג.

ברשימת התלמידים בווארשא – מחורף תר"ץ, דלעיל פרק כו:

נתקבל חשון תר"צ להאולם. למד מקודם בתו"ת בווילנא. לומד בעיון, וכן בדא"ח. מקבל בטוב מתדבק לזה. שומע. שומר הזמן ומתמיד.

והיינו שהוא למד בתו"ת בווילנא בשנים תרפ"ז-ט, ואח"כ למד בתו"ת בווארשא בשנים תר"צ-תרצ"ג.

כשהיתה תוכנית העברת תלמידי ה"אולם" מווארשא לריגא, בקיץ תרצ"א, נבחר גם הוא לנסוע לריגא, כדלעיל פרק כז.

באביב תרצ"ד הי' דיון אודות פתיחת סניף מהישיבה תומכי תמימים בעיר בראסלאוו, כדלקמן פרק מה, ורבינו כתב לו בכ"ז ניסן (חי"ז אגרת ו'שסה):

בין ההצעות את מי למנות בתור ראש ישיבה ומחנך במוסד זה, מציעים גם אותו. יודיע איפוא בהקדם האם יכול הוא לקבל על עצמו משרה זו.

לפועל לא באה תוכנית פתיחת הסניף בבראסלאוו, ובתחלת שנת תרצ"ה נשלח לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים בווילנא, כמובא לעיל.

בפרוץ מלחמת העולם השני' – אלול תרצ"ט – נסגרה הישיבה ותלמידיה נשלחו כל אחד לביתו. והרב אושפאל חזר לביתו בקורניץ. אלא שלאחר זמן קצר נפתחה הישיבה מחדש, בתור מקום מקלט לתלמידי הישיבה בווארשא, וגם הוא חזר לשם לעמוד בראש הישיבה, כדלקמן פרק נד.

על הצלתו לארה"ב בעת המלחמה – ראה לקמן פרק סה.

כשהגיעו רבינו לארה"ב בשלהי חורף ת"ש, ופתח בנ.י. את הישיבה תומכי תמימים, התמנה לר"מ ומחנך, בה כיהן כל ימיו.

תצלום 40-17

ה"ר יצחק דובער אושפאל

משנת תשט"ז – רבו של בית הכנסת אנשי ליובאוויטש דבארא פארק.

הי' מנהל חברה קדישא שעל ידי אגודת חב"ד, ובמסגרת זו חיבר את ספרו "דרכי חסד".

נפטר בנ.י. בי"ב אדר תשמ"ג.