המכינה בווארשא

המכינה בווארשא

החלטת יסוד המכינה

בשנת תרצ"ב נוסדה בישיבה מחלקת "מכינה" לתלמידים צעירים יותר.

עד עתה היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל בר מצוה או פחות.

כבר סופר לעיל פרק כח, שאחרי רוב הדיונים במשך קיץ תרצ"א, הנה בתשרי תרצ"ב הוחלט שהישיבה המרכזית תישאר בווארשא, בהוספות מחלקת ה"מכינה" לתלמידים צעירים יותר.

בארכיון נמצא מכתב שכתב ה"ר אברהם יהודה פוקס מבענדיקאוו, אל חבר ההנהלה ה"ר שניאור זלמן שמוטקין, בא' תולדות כ"ח מ"ח:

יש לי עלם אשר בטוח אני, באם הי' בעיר גדולה ולמד בישיבתינו ונתגדל בדרכינו, אז הי' העלם הזה לפרי מעלה. גם יש בפה עלם אחד בן י"ג שנים בן השו"ב שלנו, אשר הוא בר הבנה בלימוד בטוב.

בעת הייתי בר"ה באטוואצק דברתי עם ידידינו פייבל ⁶³⁸ , ואמר לי כי יש ספק לעזוב את כל הישיבה, באם מרן הקדוש שליט"א יעזוב אותנו מפולין ⁶³⁹ .

אך עתה כאשר שמעתי שישיבתינו היא במדרגתה, ועוד יש לה סניף גם כן להתקבל תלמידים כאלו. באתי במכתבי אליו, וגם להאנשים העוסקים בה, ואקרא בקול צורח, אתם קצינים העוסקים בזה, תרחמו עלינו, והשם ירחם עליכם. ואליכם לבבי פונה היום, שתראו להשתדל לעשות מה, עבור השני נערים האלו להתקבל בישיבתינו.

ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער, שלח את המכתב הנ"ל אל רבינו, וכתב אודותיו:

הנני מצרף בזה מכתב מאחד התמימים שי' לרש"ז שמאטקין, שמתאונן ע"ד בנו, שבעירו אין לו מקום ללמוד, וכמו"כ כותב אודות בן השו"ב דשם. כפי הנראה הם ראויים להמכינה. אבל בוודאי לא יהי' להם איפוא לאכול. אולי כדאי בפעם הזה לצאת חוץ לגדר ולקבלם להמכינה, וליתן להם אוכל בבית התבשיל הכללי, כי בזמן הזה הוא רק שאלה אודותם בפרט, כי יותר מסתמא לא יבואו תלמידים חדשים מעיירות הסמוכות להתקבל.

העלם הזה, בנו של הרב בבענדקאוו, הוא התמים ה"ר שלום דובער פוקס, אשר לפועל לא התקבל אז למכינה בווארשא, כי אם נשלח ללמוד בסניף תומכי תמימים בלאדז.

בלאדז למד בשנים תרצ"ב-ד, ואח"כ התקבל ללמוד בישיבה בווארשא-אטוואצק, בשנים תרצ"ה-ח.

יסוד המכינה בשנת תרצ"ב

הידיעה הראשונה שהגיעה לידינו מהתייסדות המכינה היא, בדיווח שכתב ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער אל רבינו, ביום א' כ"ח מ"ח תרצ"ב:

על דבר התייסדות המכינה, הנה ביום א' וירא כבר הותחל הלימוד בפועל בע"ה, לעת עתה ישנם רק י'-י"א. הסיבה למיעוט התלמידים – מפני שנודע הדבר באיחור זמן ביותר, אשר כבר הסתדר כל אחד באיזה אופן שהוא. יתכן שיתוספו עוד איזה תלמידים, אך אם בהזמן הזה יהי' הענין בפועל, יש לקוות שעל הזמן החדש הבע"ל בוודאי יתוספו הרבה תלמידים בע"ה.

בכ' כסלו דיווח שוב:

ביום ו' ויצא הייתי בהמכינה, ובחנתי כל התלמידים שי' דשם, שהם כעת במספר י"ג כ"י. ובדרך כלל ידעו לפי ערכם. והנני מצרף בזה רשימה פרטית מהם ... סדרתי אשר ה"ר משה חיים שי' ילמוד עמהם תניא ב' פעמים בשבוע, ובשבוע העבר כבר התחיל הלימוד. אפשר כדאי שילמדו תניא בכל יום.

ובג' טבת:

בשבוע העבר התחיל ללמוד תניא בהמכינה בכל יום, והתלמידים שבעים רצון ממנו, כי הוא מסביר להם לפי ערך בטוב.

לא נתפרש כאן מי הי' המגיד שיעור במכינה בשנה זו. אבל ממכתבו של ראש הישיבה הר"י עבער בתחלת שנת תרצ"ג (שיועתק לקמן), נראה שבשנה הראשונה חילקו את המכינה לשתי כתות, ובשניהם הי' המגיד שיעור ה"ר משה מאירוביץ. ותניא למד אתם ה"ר משה חיים ⁶⁴⁰ .

לא הגיעה לידינו רשימת התלמידים במכינה בשנת תרצ"ב; אמנם ברשימת תלמידי השיעור של שנת תרצ"ג ⁶⁴¹ , דלעיל פרק כט, רשום על כ-30 מהתלמידים, שהם נתקבלו לשיעור בשנת תרצ"ג – "מהמכינה", היינו שלמדו לפני כן במכינה.

שנת תרצ"ג

בתחלת תרצ"ג התקבל ה"ר שניאור זלמן גורארי' ⁶⁴² למגיד שיעור בכתה העליונה של המכינה ⁶⁴³ . וכך כתב הר"י עבער לרבינו, בז' מ"ח תרצ"ג:

בדזיקא סדרתי אשר עם הקטנה ילמוד ה' משה מאירוביץ כמקדם, כי קשה לו לומר ב' שיעורים ... וה' זלמן גורארי' שי' ילמוד עם הגדולה, כי גם לו קשה לומר ב' שיעורים.

בב' הכתות של דזיקא כבר ישנם בערך נ' בע"ה.

והכוונה היא לבית הכנסת אגודת חב"ד ברחוב דזיקא מספר 8 (כמסופר לעיל פרק יד), שבה התקיימה המכינה.

לקמן בהמשך יובאו כמה מקומות שבהם נזכרת המכינה בבית הכנסת אגודת חב"ד ברחוב זאמענהאף מספר 8. ואפשר שהיא כתובת אחת, שהיו לה שני שמות: א) דזיקא. ב) זאמענהאף.

*

מהשנה הזאת הגיעו לידינו רשימת התלמידים מהחורף, ורשימת התלמידים מהקיץ.

תצלום 36-1

צלום 36-2

שנת תרצ"ד

בשנת תרצ"ד נוספה כתה שלישית למכינה, ונתחלקו לשני מקומות לימוד: כתה א למדה בטווארדא, וכתות ב-ג למדו בזאמענהאף.

אודות שתי המחלקות האלו דיווח ראש הישיבה הר"י עבער לרבינו, בז' טבת תרצ"ד:

הנני מצרף בזה הרשימות ... ומכינת זאמענהאף ומכינת טווארדא ... בהמכינה נתמעט קצת לגבי הזמנים הקודמים. יתכן שהסיבה היא מפני שבהזמנים הקודמים לא ביררו כל כך בעת הקבלה, וכעת התחילו לדקדק יותר על איכות מהות התלמיד ... ויש לקוות שעל הזמן הבע"ל יתגדל מכינת טווארדא.

תצלום 36-3

ברשימה הניתנת בזה נתפרשה הכתובת של המחלקה החדשה: פראסטע 10.

ואפשר שהיא כתובת אחת, שהיו לה שני שמות: א) טווארדא. ב) פראסטע.

*

באותה שנה התקבל ה"ר מרדכי מענטליק למגיד שיעור בכתה הראשונה. אודותיו דיווח ראש הישיבה הר"י עבער לרבינו, בט"ז מנ"א תרצ"ד:

בהנוגע להכתה הקטנה של המכינה ... ה' מרדכי שי' לומד ומסביר בכי טוב ביותר.

כעבור שנתיים, בראשית תרצ"ו, מסר הרש"ז גורארי' את תמונתו אל הר"מ מענטליק, כמזכרת מתקופת ניהולם יחד את המכינה. ומעבר לתמונה כתב לו:

ב"ה

לידידי וחברי הנכבד מר מרדכי נ"י

לזכרון עת היותינו יחדיו

ורשה, ז' מרחשון תרצ"ו

שניאור זלמן גורארי'

תמונה 36-4

ה"ר שניאור זלמן גורארי'

עם הכיתוב שמאחורי התמונה

שנת תרצ"ה

בדיווח שכתב ראש הישיבה הר"י עבער לרבינו, בכ"ט מ"ח תרצ"ה, הוא סיפר על מצב הלימודים והכתות במכינה:

ת"ל אשר בזמן הזה הוטב מצב הרוחני של הישיבה, בכמות וגם באיכות. מספר התלמדים ... בכתת ה' זלמן גורארי' – כ"ג, בזאמענהאף 8 – קרוב לששים, ואי"ה בקרוב נכין רשימות פרטיות מכל המחלקות.

ובכ"ו טבת:

רצוף בזה הרשימות מתלמידי האולם, הכתות, והסניפים.

רשימת תלמידי האולם והכתות – לעיל פרק לא. וכאן בא תצלום רשימת תלמידי שלושת כתות המכינה, של ה"ר שניאור זלמן גורארי', של ה"ר מרדכי מענטליק ושל ה"ר מאיר גלאזמאן, הממוספרים 122 – 197.

תצלום 36-5

ברשימה זו נתפרש, ששתי כתות למדו בזאמענהאף 8, וכתה השלישית בפראנציסקאנער 30. ואפשר שבינתיים עברה כתה זו מרחוב פראסטע 10 (טווארדא) אל פראנציסקאני 30; אשר בו למדה הישיבה הגדולה בשנים תרפ"א-ב, כדלעיל פרק יז ופרק יח.

*

גם בקיץ תרצ"ה נערכה רשימת התלמידים במכינה. לעיל פרק לא נדפסה רשימת תלמידי האולם והכתות, וכאן בא תצלום רשימת תלמידי כתות המכינה, הממוספרים 131 – 190.

תצלום 36-6

ברשימה זו נתפרשו רק שני הכתות, של ה"ר שניאור זלמן גורארי' ושל ה"ר מרדכי מענטליק. ואפשר שהכתה השלישית הנ"ל נתבטלה בתחלת הקיץ.

שנת תרצ"ו

בשעה שתלמידי האולם הגדול עברו מווארשא לאטוואצק, בתחלת שנת תרצ"ו, כמסופר לעיל פרק לב, נשארה בווארשא מחלקת המכינה, כמסופר בהתמים ח"ב (קלו [230]):

המכינה של הישיבה שלומדים בה קרוב לששים תלמידים כ"י, ומתחלקת לב' כתות, נשארה לעת-עתה בווארשא, ונמצאת בביהכנ"ס אגודת-חב"ד, רחוב זאמענהאף 8. המכינה מתנהלת על ידי התלמידים הקשישים של הישיבה, התמימים הרב שניאור זלמן גורארי' שי' והר' משה פנחס נ"י כץ.

אמנם במשך השנה נוספה כתה שלישית, ואז עברה המכינה מרחוב זאמענהאף, אל הבנין של הרש"ז שמוטקין, אשר ברחוב מוראנאווסקי מספר 32, כאמור בלוח השנה שיצא לאור על ידי הישיבה לקראת שנת תרצ"ז:

בתחלת שנת רצ"ו העתקנו הישיבה, היינו הקיבוץ (התלמידים הלומדים בפני עצמם) וב' כיתות הגדולות לאטוואצק. חלק גדול מהישיבה, היינו ג' הכיתות הקטנות נשארו בווארשא בתור מחלקה מישיבתינו, במעון אחר על רחוב מוראנאווסקא 32.

ונתפרש הדבר ברשימת התלמידים:

בווארשה עצמה נפתחה מכינה בבית כנסת חב"ד שברחוב דזיקא 8. לאחר שנים עברה למורנובסקה 32, לבית שהיה שייך למשפחת שמוטקין.

וכן בתיאורו של התלמיד ה"ר ישראל פודלוביץ (כפר חב"ד 1354 ע' 14):

משפחת שמוטקין, בחצר שלהם בנו בית כנסת, ושם היתה המכינה.

הכתה השלישית נזכרת גם בהתמים חוב' ז (קי [746]):

בווארשא נשארו ג' כתות הקטנות.

*

בכ"ה שבט תרצ"ו התוועד רבינו עם תלמידי הישיבה, לרגל הבר-מצוה של נכדו שלום דובער גורארי'.

השיחות שנאמרו בהתוועדות זו נדפסו בלקוטי דבורים ח"ב רה, א ואילך.

בדיווח בעיתונות נמסר, שהבר מצוה התקיים באולם הישיבה באטוואצק, ואשר הגיעו אליו אורחים רבים מפולין, ריגא, ווינה ועוד.

תצלום 36-7

חגיגת הבר-מצוה, כשבמרכז יושבים משמאל לימין: חדב"נ הרש"ג – אבי הבר-מצוה. רבינו. חתן הבר-מצוה. המזכיר הר"י פייגין.

התלמידים והר"מים יושבים ליד השלחנות

בפינה השמאלית (עם המגבעת) – הרש"ז גורארי'

במרכז (גבוה מהאחרים) – הרי"ה רייזמן

בשלחן האמצעי הרביעי לשמאל – הר"י ראדאל

תצלום 36-14

ידיעה בעיתון על הבר-מצוה

שנת תרצ"ז

על הדיווח של הרש"ז גורארי' ממצב הלימודים בישיבה, השיב לו רבינו, בכ"ד מ"ח תרצ"ז (חי"א אגרת ד'קע):

במענה על מכתבו המודיע מסדר הנהגת המכינה דישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש בווארשא יע"א אשר תחת הנהגתו, נהניתי לשמוע מטיב ההנהגה והלימוד, השי"ת יחזק את לב התלמידים שי' אשר ישקדו ויתמידו בלימודם ויהיו יראי אלקים חסידים ולומדים. השי"ת יעזרהו להסתדר בסדר חיים מאושרים באהלה של תורה ויצליחהו בכל המצטרך לו בגו"ר.

תמונה 36-9

הרש"ז גורארי' נותן שיעור

באותו חורף שהה רבינו לרפואתו בסנטריום בפערכטאלדסדארף שאצל ווין. הרש"ז גורארי' כתב לרבינו הצעה אודות הוספת כתה במכינה, ובי"ח אדר תרצ"ז השיב לו רבינו (חי"א אגרת ד'קעה):

אודות הוספת כתה וחדרים, נדבר בעזהש"י בבואי צלחה.

שנת תרח"צ

גם בשנת תרח"צ נערכה רשימת התלמידים שבמכינה.

לעיל פרק לד נדפסה רשימת תלמידי האולם והכתות, וכאן בא תצלום רשימת תלמידי כתות המכינה, הממוספרים 170-224.

תצלום 36-8

נזכרו כאן רק שתי כתות, האחת היא של ה"ר שניאור זלמן גורארי', והשני' – לא נזכר בה שם המגיד שיעור.

לפי הידוע לנו ממקורות אחרים לימד אותם אז ה"ר העשל רייזמן, כדלקמן בסמוך.

הר"מים ומשגיחים במכינה

בשנת תרצ"ו הכינו תמונת מחזור של כל התלמידים, הן אלו שבאולם הגדול באטוואצק, והן אלו שבמכינה בווארשא – ובראשם, תמונת משגיחי הכתות.

תמונה 36-10

משגיחי הכתות ומנהלי מחלקת ווארשא: ה' מ. פ. כץ. הרב מ. מענטליק. הרב ש. ז. גורארי. הרב מ. גלאזמאן. ה' י. פאלקינפעלד.

אודות "משגיחי הכתות", הר"מ מענטליק, הר"מ גלאזמאן והר"י פאלקינפעלד, כבר סופר לעיל בפרק לב. מנהלי ה"מכינה" שבווארשא, הרש"ז גורארי' והרמ"פ כץ, כבר נזכרו לעיל בפרק זה.

באביב תרצ"ז נוסף לצוות המכינה ה"ר יהושע העשל רייזמן, כנזכר ברשימת התלמידים:

בראש המכינה, עמד הרב ר' זלמן גורארי'. מגידי שיעור בכתות, מלבדו, היו בין היתר, בתקופות שונות, הרב מרדכי מנטליק, ר' משה פנחס כץ, ור' העשל רייזמן. מגידי השיעור היו גם מלמדים תניא בכיתותיהם.

ה"ר יהושע העשל רייזמן

ה"ר יהושע העשיל רייזמן נולד בא' דר"ח תמוז תרע"ח בעיירה ווידיסלוב, ובשנת תרפ"ב עברו הוריו לגור בסוכאדניעוו, אשר משם הגיע ללמוד במכינה של הישיבה תומכי תמימים בווארשא, אחרי הבר-מצוה, בשנת תרצ"ב. ובשנת תרצ"ג עלה לשיעור הראשון של הישיבה.

ברשימת התלמידים של חורף תרצ"ג, דלעיל פרק כט, כתה ב מספר 9, רשום:

העשיל רייזמאן, סוכאדניעוו, [שנותיו] ט"ו, [נתקבל להישיבה] חורף רצ"ג, מהמכינה.

בקיץ תרצ"ג עלה לשיעור של ה"ר יהודה עבער, וברשימת התלמידים של הקיץ (כתת הר"י עבער מספר 6):

העשל רייזמאן, סוכעדנאוו, [שנותיו] ט"ו, [נתקבל] חורף צ"ג, מהמכינה.

בקייץ תרצ"ד נתקבל ללמוד בהאולם, כנזכר ברשימת התלמידים של חורף תרצ"ה ושל קייץ תרצ"ה.

תמונה 36-11

ה"ר העשיל רייזמן

אחרי שלמד 3 שנים בהאולם, התמנה באביב תרצ"ז, להיות מגיד שיעור במכינה. על כך הוא מספר בזיכרונותיו (כפר חב"ד גליון 1311 ע' 61):

לאחר מכן [בימי הפסח תרצ"ז] נקראתי לשמש ר"מ ב"מכינה" בוורשה. הייתי אז כבן שמונה-עשרה.

עוד סיפר (בתולדותיו שב"עיונים בתעניות" ע' לב):

בשנה ראשונה שבה לימדתי בווארשא היה הג"ר זלמן גורארי' הר"מ של הכיתה הגבוהה, ואני הייתי ר"מ בכיתה הנמוכה. בשנה שלאחריה ר' זלמן עזב את הישיבה ⁶⁴⁴ , ואני תפסתי את מקומו בכיתה הגבוהה, כשאת מקומי בכיתה הנמוכה תפס חברי ר' יצחק הענדל.

תצלום 36-12

ה"ר יצחק הענדל

אחד מהתלמידים שהתקבלו ללמוד ב"מכינה", בשנת תרח"צ, היה ה"ר שמעון גולדמן, שסיפר בזיכרונותיו (כפר חב"ד 745 ע' 34):

המחלקה בוורשה שימשה כ"מכינה" לבחורים צעירים שממנה היו עוברים מאוחר יותר לישיבה המרכזית.

הישיבה שכנה ליד בית הכנסת החב"די של ורשה ברחוב מאראנובסקע 32.

מגידי השיעורים בשתי הכתות היו הרה"ח ר' העשיל רייזמאן (כיום בתל-אביב ⁶⁴⁵ ), שהיה ראש-הישיבה, והרה"ח ר' שניאור זלמן גוראריה (כיום בניו-יורק ⁶⁴⁶ ) שהיה המנהל.

בישיבה לא היתה פנימיה משלה, אבל היה מעין מטבח, ובו היו מגישים לתלמידים ארוחה אחת ביום בלבד, ארוחת צהרים או ערב.

תצלום 36-13

קבוצות תלמידים צעירים

לא היה קל להתקבל לישיבה. כשבאתי לפני הרב גוראריה וביקשתי להתקבל לישיבה הוא הורה לי לבוא לביתו למחרת בשעה שתיים אחר הצהרים.

ר' זלמן ישב ליד השולחן יחד עם ראש הישיבה הרב רייזמאן, שאמור היה לבחון אותי, אם כי למעשה ההחלטות היו נתונות בידי הרב גוראריה. כך או כך, לאחר ה"ראיון" הזה התבשרתי שאני מתקבל לישיבה.

*

כשהתחילה המלחמה נשאר ה"ר העשל רייזמן בעירו סוכעדניאוו, כנזכר ב"רשימה מאנשים בנאצי פוילין" דלקמן פרק סו מספר 76.

הוא נזכר גם ברשימת התלמידים שבפולין הכבושה (כדי לשלוח להם עזר), דלקמן סוף פרק נז מספר 3. והוא בין הניצולים ששרד את המלחמה, כדלקמן פרק סב.

נפטר בעשרה בטבת תשס"ט. ראשי פרקים מתולדותיו – בראש הס' "עיונים בתעניות".