שנת תרח"צ

שנת תרח"צ

את סקירת השנה תרח"צ נתחיל עם מכתב תמיכה שכתבו "חברי ועד הרבנים לעדת ווארשא" עבור הישיבה, בי' כסלו תרח"צ ⁵⁹⁶ , ובו כותבים בין השאר:

הישיבה הק' "תומכי תמימים" ליובאוויטש, הננה אחד ממוסדי תורה הכי נעלים ומצוינים בחללו של עולם, בכמותה ואיכותה. עומדת הננה תחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הנותנת איפא האחריות היותר בטוחה לרום ערכה ויקרת מעלתה. המאות תלמידי הישיבה הק', כ"י, וסניפי' המרובים מתגדלים ומתחנכים על ברכי התורה והיראה. הרבה תלמידים מהישיבה הנ"ל נבחנו על ידינו והתפלאו אותנו בעומק חריפותם וגדול בקיאותם בגפ"ת ופוסקים ראשונים ואחרונים, וסמכנו אותם להוראה ⁵⁹⁷ , ובפה מלא יכולנו לאמר כי מובטחנו בהם שיהי' מורי' הוראות בישראל לגאון ולתפארת עם ישראל סבא בתורתם ויראתם, ומדותיהם המשבצות.

...ראוי להדגיש שתחת דגל הישיבה"ק הנ"ל מסתופפים שבעה (7) סניפים במדינתינו ⁵⁹⁸ , המונים ביחד קרוב לשבעה מאות תלמידים כן ירבו, בהמרכז והסניפים.

תמונה 34-1

בין החותמים על המכתב תמיכה הזה מופיעים, הרבנים הגאונים:

אברהם יהושע גוטרעכטער

אברהם וויינבערג

שלמה דוד כהנא

צבי יחזקאל מיכלזאהן

מכתב בסגנון דומה נכתב על ידם גם ביום א' פר' האזינו תרצ"ז, בחתימת חלק מהרבנים.

תצלום 34-11

השתתפות בהתוועדויות רבינו

כבר סופר לעיל פרק ל ופרק לב, אודות השתתפות התלמידים בהתוועדויות רבינו, והאוירה המיוחדת שהכניסו התוועדויות אלו לתלמידי הישיבה.

כך נמשך כמובן גם בשנים הבאות. אמנם בשנים האלו חלוש הי' רבינו בבריאותו, והי' מרבה בנסיעות לרופאים ולסנטוריום. וכשהי' שוהה באטוואצק והי' מתאמץ להתוועד כרגיל, היו מגבילים את מספר התלמידים המורשים לבוא להתוועדויות אלו.

במכתב שכתב המזכיר הר"י פייגין, אל גיסו ה"ר שלום פויזנר, בט"ו שבט תרח"צ, הוא סכם:

מהנעשה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, הנה בכלל ב"ה עד י"ט כסלו אמר בכל ש"ק חסידות כדרכו בקדש, ורק הי' אומר בפני אנשים מספר כעשרים או שלשים בערך, והיו מתחלפים מתלמידי הישיבה בכל ש"ק...

אמנם עם זה עוד בתחלת חדש כסלו אמר לי כי מרגיש נחיצות נסיעתו להסנטאריום לחדש ההתעסקות ברפואות.

רשימת התלמידים – חורף תרח"צ

בארכיון הספריה נשמרה רשימת התלמידים ורמת לימודיהם ⁵⁹⁹ , באולם הגדול ובשני השיעורים שבאטוואצק, שנמסרה לרבינו בחורף תרח"צ; רשימת תלמידי האולם – 95 תלמידים, ורשימת תלמידי הכתות – 74 תלמידים, ובהמשך אליה – רשימת 55 תלמידי המכינות בווארשא באותה שעה.

תצלום רשימת תלמידי האולם והכתות באה כאן, ואילו רשימת תלמידי המכינות – לקמן פרק לו.

תצלום 34-2

תצלום 34-3

קבלת תלמידים בישיבה

זאת היא רשימת התלמידים האחרונה של תלמידי הישיבה באטוואצק. אמנם הגיעו לידינו ידיעות פרטיות אודות תלמידים חדשים שהתקבלו אחר כך, במשך קיץ תרח"צ, ובמשך שנת תרצ"ט.

ובתור דוגמה, נביא כאן מכתבו של הרא"מ געלערשטיין מבריסק, שכתב אל מזכיר הישיבה ה"ר יוסף אברהם קגן, בה' לפר' קדושים (ד' אייר) תרח"צ:

בשבוע העברה כתבנו מכתב עקספרעס להרב ר' יהודא עבער, אודות תלמיד ושמו פרעגער מבריסק, שברצונו לנסוע לאטוואצק ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ולפלא הדבר שעד היום לא קבלנו שום תשובה על זה. אי לזאת אבקשו להתענין בדבר זה, ולהודיעני בפאסט החוזרת, כי הוא תלמיד מופלג ומושלם במעלות טובות, בעל כשרון, וראוי להתקבל. אם יסדר את זה אהי' לו אסיר תודה.

התלמיד מנחם נחום פרעגער אמנם התקבל אז לישיבה, למד באטוואצק עד תחלת המלחמה בשלהי תרצ"ט, אח"כ ברח לווילנא ולמד שם בתו"ת בשנת ת"ש, ובשנת תש"א ניצל עם קבוצת התלמידים, ליפאן ושנגהאי, ואחרי המלחמה הגיע עם כל הקבוצה לארה"ב, והתיישב בנ.י. – כדלקמן פרק נד ואילך. נפטר בשנת תשמ"א.

הפנימיה במלון געלבפיש

ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים.

חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית רבינו באטוואצק.

לפנינו תמונה מהמלון, כאשר כמה מתלמידים יושבים בחצר ומעיינים בסוגיא. במרכז יושב התלמיד ה"ר יוסף ראדאל. בצד עומדים שני אנשים ומשוחחים.

תצלום 34-4

תצלום 34-5

תלמידים לומדים אצל הפנימיה במלון געלבפיש

במרכז – ה"ר יוסף ראדאל

התמונה הזאת נשלחה אל ה"ר משה פנחס כץ, שנסע בקיץ תרצ"ט לארה"ב, כדלקמן. מאחורי התמונה נכתב:

ב"ה מנחת זכרון

לכבוד ידידי הת' ויפה המעלה הרה"ח והרה"ג מהור"ר משה פנחס כ"ץ שי'

י' מנ"א צ"ט אטוואצק "תומכי תמימים"

ידידך לנצח

[חתימה לא ברורה]

השתדלות קניית הבנין

בתחלת תשרי תרח"צ הזדמנה אפשרות לרכוש את כל הבנין הזה עבור הישיבה. הבנין עלה הון רב, שלא לפי ערך האפשרויות של רבינו. ורבינו החליט לערוך מגבית מיוחדת לצורך זה, בין אנ"ש בארה"ב וארה"ק.

המכתבים הראשונים בנושא זה, שנכתבו בתחלת חודש תשרי תרח"צ, לא הגיעו לידינו, אמנם הגיעה לידינו אגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ראשי קהלת חב"ד בתל אביב, בכ"ח תשרי תרח"צ (ח"ד נספח לאגרת תתקנג):

אם כי הודעתי להם מכללות ההחלטה, בכל זה, להיות כי ענינים כמו אלו דורשים זריזות יתירה, וע"כ אכפול הדברים.

מסבות שונות החליט כ"ק אדמו"ר שליט"א כי בהכרח לקנות בנין עבור ישיבת תומכי תמימים אשר באטוואצק, וגם מזדמן בנין המתאים לתנאי הישיבה בגשמיות וברוחניות.

אמנם ההזדמנות הטובה הנ"ל דורשת לעשות ולגמור הקנין במשך זמן קצר, אשר מוכרח לזה חלק ממשי מהסכום הדרוש עבור כל הבנין, אשר זה מוכרח ליתן במזומן תיכף. וע"כ יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מגדרו, אשר מעולם לא נהג כן, ובעצמו העריך את התמימים ויחידים מאנ"ש בתור חברים מיסדים בסכומים קבועים.

שוב כתב על כך רבינו, אל יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, ר' חיים שניאור זלמן קרעמער, בי"ב מ"ח (ח"ד אגרת תתקנג):

זה יותר מחדש ימים אשר לסבות שונות החלטתי כי בהכרח לקנות בית וחצר עבור ישיבת תומכי תמימים יצ"ו, וב"ה כי מזדמן ענין המתאים לתנאי הישיבה בגשמיות וברוחניות.

הדיון הי' גם בקשר לבית עבור רבינו ועבור הספריה, שיהי' בסמיכות לישיבה. בג' שבט תרח"ץ כתב על כך רבינו אל הר"י דזייקאבסאן (חי"ד אגרת ה'רנא):

אודות קנין בנין בית-דירה עבורנו, נחוץ הדבר במאד, הן בהנוגע לבריאות והן בהנוגע לפנימיות הענינים. אבל בתנאי שיהי' בסמוך להישיבה, היינו חצר אצל חצר, כי הלא רק בגלל הישיבה העתקתי מגורי מריגא לפולין. ואם היו אחדים מאנ"ש שי' מתענינים בזה בהתענינות הראוי', בטח כבר הי' בית עבורנו, ועבור הספרים ⁶⁰⁰ כנדרש, ואם ישנה התעוררות כזו יעזרם השי"ת בגו"ר.

מחמת הגבלות חוקי פולין באותה תקופה, היו נשלחים כל כספי התמיכה לרבינו (הן למעמד והן לתמיכת הישיבה), על ידי כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע בפריז ⁶⁰¹ .

על כן כתב לו רבינו בכ"ג שבט תרח"צ (חט"ו אגרת ה'תריט):

אתענין לדעת אם אפשר לקנות בבאנק מחאה על זלאטעס, או להעבירו על הקאנטא שלי בוארשא סכום של עשרת אלפים זלאט, האם יעלה הקורס של הזלאט בזול יותר מכמו שהנני מקבל בוארשא בהבאנק, וכ"ז הוא רק שאלה ואינו נוגע לפועל ממש עדיין, וכאשר יודרש אז אכתוב לו. בס"ה יהי' נדרש לי לשלם סכום הנ"ל – שנכנס אלי באטואצק במשך הזמן – על בנין הישיבה.

השגת סכום גדול זה עבור קניית הבנין היתה יותר מהיכולת, והתוכנית נדחתה עד הקיץ. בט' תמוז תרח"ץ כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

אחרי הדומי' הארוכה בדבר קניית החצר והבית עבור תומכי תמימים, ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר לסבות שונות נפסק הדבור בזה, הנה על פי רצון כ"ק נתחדש הדבור בזה לקרב הדבר לפועל לקנות.

שוב כתב על כך רבינו אל הר"י דזייקאבסאן, בי"ט תמוז (חי"ד אגרת ה'רנד):

אחר ההחלט להתקרב דבר קנין החצר והבית עבור הישיבה תומכי תמימים יצ"ו, הנה המניעה היא לע"ע, אשר חסר תקנון אגודת חב"ד מאושר מהממשלה דארצוה"ב, וגם מהקונסול הפוילני בנויארק, שאז יהי' באפשרי לקנות בעזה"י הבנין על שם אגודת חב"ד, וכפי שכתב בזה בפרטיות ידידי הרר"י שי' פייגין.

אודות התקנון הזה, ותוכנית קניית הבנין על שם אגודת חב"ד בארה"ב, יסופר לקמן פרק עב.

השתדלות שכירת הבנין

האמצעים היו מדאי דלים בתקופה ההיא, ולא התאפשרה רכישת הבנין עבור הישיבה. אז עלה רעיון שכירת הבנין עבור הישיבה, לתקופה של שנתיים ויותר.

בט"ו אייר תרצ"ט, כתב רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, אודות אפשריות לשכור בנין עבור הישיבה ⁶⁰² (חט"ו אגרת ה'תרסח):

יש תקוה טובה בעזה"י לשכור בית דירה מרווחה בחצר הסמוך לבית דירתנו, והוא הפאנסיאן של געלבפיש, שיש שם כארבעים חדרים ואולמים גדולים ומרווחים.

ובהכרח לשכור זאת על משך כשתי שנים ויותר, בשכירות של שמונה אלפים זהובים לשנה, ולפרוע השכירות למפרע בעד כל הזמן, שעולה קרוב לשמונה עשר אלפים זהובים, ובזה יהיו שני אלפים שטרות וששה אלפים מזומנים, אשר צריכים לשלמם מהאוסף של רמ"ד ⁶⁰³ שי' אשר אסף ונדב בשביל תומכי תמימים יצ"ו.

ויתן השי"ת אשר הדירה החדשה של הישיבה תהי' להצלחה, אשר התלמידים שי' יהיו בריאים וחזקים ויצליחו בלימודם ויהיו יראי אלקים וחסידים והמנהלים משפיעים ומשגיחים והמנדבים יחי' יצליחו בגשמיות וברוחניות.

אמנם כעבור חדשים אחדים פרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה, וכל התוכניות שבתו.

נישואי הר"מ מענטליק והרמ"פ כץ

לערך ⁶⁰⁴ בשנת תר"פ הגיע לארה"ב החסיד ר' דוד שטאקהאמער, עם זוגתו ושלושת בנותיו, והתיישב בנוארק, שבמדינת ניו דזשערסי.

כשהגיעה לפרקה בתו הבכירה, מרת פעשא, שפך נפשו לפני רבינו, אשר כאן בארה"ב אין למצוא בחור חסידי שיתאים לה.

רבינו עודד את המשפיע ה"ר שלמה זלמן הבלין שישתדל למצוא עבורה בחור חסידי המתאים, בין תלמידי תורת אמת בירושלים.

הרש"ז הציע הצעה זו אל התלמיד ה"ר אברהם זושא זיסקינד ⁶⁰⁵ , רבינו יעץ לו לנסוע לארה"ב ולהפגש אתה ⁶⁰⁶ , ועוד באותה שנה הגיע ה"ר אברהם זיסקינד לארה"ב.

תצלום 34-12

ה"ר אברהם זיסקינד

אחר שנישאו הוא שימש בתור שו"ב בנ.י. והרבה לעסוק בהלכה וחסידות. באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר זי"ע, יש כמה דיונים אתו בשו"ע אדמו"ר הזקן ובחסידות.

בשנים האחרונות הי' ראש כולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר זי"ע.

נפטר בנ.י. בר"ח ניסן תשכ"ז ⁶⁰⁷ .

*

בשנים תרצ"ו-ח הגיעו שתי הבנות הצעירות לפרקן, וה"ר אברהם זיסקינד השתדל לשדך אחת מהן אל ה"ר משה פנחס כץ. ואף השתדל לסדר עבורו ניירות כניסה לארה"ב.

הגיע לידינו מכתב שכתב ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער אל ה"ר אברהם זיסקינד, בכ"ט תמוז תרצ"ו:

הננו ממהרים לענות לכת"ר ע"ד תלמידנו משה פנחס כץ שי'. אנחנו עדיין משתדלים בכל האפשרי, ועוד יותר מכפי אפשרותינו ... בכלל הלא הוא איש צעיר, וגם המדוברת צעירה, ואם צריכים לחכות חודש או יותר אין בזה כלל.

בחורף תרח"צ הי' בארה"ב השד"ר ה"ר מרדכי חפץ ⁶⁰⁸ . כשחזר לאירופה, בתחלת הקיץ, שלח אתו הר"ד שטאקהאמער את שתי בנותיו. שם השתדכו עם שנים מבחירי התלמידים, מרת גיטל השתדכה עם ה"ר מרדכי מענטליק, ומרת מינדל – עם ה"ר משה פנחס הכהן כץ.

ה"ר מרדכי מענטליק נולד במינסק בי"ט מ"ח תרע"ג. למד בתומכי תמימים בווארשא משנת תרפ"ה ואילך. כשהיתה תוכנית העברת תלמידי ה"אולם" מווארשא לריגא, בקיץ תרצ"א, נבחר גם הוא לנסוע לריגא, כדלעיל פרק כז. בשנת תרצ"ד התמנה כר"מ במכינה, כדלקמן פרק לו. אחר כך הי' משגיח בבית המדרש באטוואצק, כדלעיל פרק הקודם.

ה"ר משה פנחס כץ נולד בקינצק, פולין, בשנת תרע"ג. למד בתומכי תמימים בווארשא בשנים תרפ"ה – תרצ"ג. ר"מ במכינה בווארשא, ועוסק במשרד הישיבה משנת תרצ"ג ואילך, כדלעיל פרק כט.

תמונה 34-9

ה"ר משה פנחס כץ

באסרו חג השבועות התקיימה חתונתו של הר"מ מענטליק. השתתפו בחתונה ובסעודת השבע ברכות, גם ראש הישיבה ומזכיריו של רבינו.

תמונה 34-6

שבע ברכות להרב מרדכי מענטליק – סיון תרח"צ

לשמאלו יושבים: המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין. חבר ההנהלה ה"ר שרגא פייביש זלמנוב. ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער. המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין.

בט"ו סיון התקיימה חתונתו של הרמ"פ כץ, בבנין שבה גר רבינו באטוואצק – רח' פרוסא 6, כאמור בהזמנה.

תצלום 34-10

הזמנה לחתונה

וגם כאן השתתפו בחתונה ובשבע ברכות, גם ראש הישיבה והמזכירים, וחבריו הקרובים של החתן.

תמונה 34-7

שבע ברכות להרב משה פנחס כץ – סיון תרח"ץ

יושבים מימין לשמאל: ה"ר שלמה צילך (מנהל המטבח); ה"ר נחמי' ברלין מבריסק; ה"ר מרדכי מענטליק; המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין; החתן ה"ר משה פנחס כץ; ראש הישיבה הרב יהודה עבער; (?); ה"ר שניאור זלמן דובער דובין; מזכיר הישיבה ה"ר יוסף אברהם קאגאן.

התמימים העומדים מימין לשמאל: ה"ר יהושע ברוך כץ (אחיו של החתן); ה"ר מרדכי איינהארן; משה בערלאנד; לייבל קרעמער; אברהם (ב"ר דוד) טייבלום; טובי' סטופניצקי; לייבוש אלטמאן; צבי יוסף קוטלרסקי; יצחק הענדל; יוסף וויינבערג; מאיר הענדל מראדום.

אחרי החתונה הוצרכו להשתדל להשיג אשרות כניסה לשני החתנים, להתיישב בארה"ב.

בי"ח מנ"א כתב רבינו אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, מנהל אגודת חב"ד בארצות הברית (ח"ד אגרת א'נה. תצלומו בזכרון לבני ישראל ע' רמח):

אודות ידידנו הר"ד ⁶⁰⁹ שי' שו"ב, נחוץ במאד מצד האהבה פנימית, להשתדל בזה לטובת שניהם, כי באמת ידידנו הר"ד שי' הנ"ל איש יקר הוא בפנימיותו, והוא מקום טוב עבור בן תורה.

בזה הורה לו רבינו להשתדל לעזור לו בהשגת אשרות כניסה לארה"ב עבור שני חתניו, כדי שיתיישבו בסמיכות לו, כי "הוא מקום טוב עבור בן תורה".

בשלהי הקיץ חזרו שתי הנשים לארה"ב, כדי להשתדל להשיג אישורי כניסה לבעליהן.

בתשרי כתבו אל רבינו כי הן מתגעגעות לאוירה החמה היהודית חסידית שראו באטוואצק. והרבי השיב להן (ח"ד אגרת א'עה; בתרגום מאידיש):

אתן כותבות שהנכן מתגעגעות לסביבה העדינה החמה יהודית וחסידית ידידותית ... הגעגועים שלכן צריכה להתבטא בפעילות, לבנות בעזהי"ת סביבה דומה באיזורכן, סביבה חמה יהודית חסידית ידידותית.

השגת אישורי הכניסה לבעליהן נמשכו הרבה יותר מהמתוכנן. על הקשיים בקבלתן יעיד מכתבו של הרמ"פ כץ, אל ה"ר יוסף אברהם קגן, מי"א אדר תרצ"ט:

והשי"ת יעזור לנו מהרה ויוליכנו למחוז חפצינו, ומדמים אנו אפשר נבשר לך בשו"ט. הייתי בשבוע העברה בהקאנסולאט, בצירוף תלמיד הישיבה מאה"ב ⁶¹⁰ , ואפשר על האזרח שלהם יביטו בעין יפה, והבטיח ליתן תשובה בקרוב, ומחכים אנו עליו בכל יום, והקב"ה ברחמיו המרובים יחוס עלינו, כי אין לשער גודל התוחלת ממושכה לישב ולצפות על הנושא מכתבים, אפשר היום, מחר.

ובשולי אותו מכתב מוסיף ה"ר מרדכי מענטליק:

ואי"ה בשבוע הבע"ל, כשיהי' מענה מהקאנסול, אכתוב לך מכתב.

ה"ר משה פנחס כץ נסע לארה"ב באייר תרצ"ט. בז' אייר כתב המזכיר ניסן מינדל אל ה"ר יוסף אברהם קגן (ללונדון):

בטח ידוע לכ' כי ידידינו ר' משה פנחס שי' נוסע היום ללונדון בד[ר]כו לאה"ב. תהא דרכו צלחה.

ובכ"ג אייר כתב ה"ר מענטליק אל ה"ר יוסף אברהם קגן:

ראשית אודיעך, שקבלתי תלגרמה ביום ג', שגיסי רמ"פ שי', בא לשלום ביתו, ת"ל בעד זה.

ה"ר מרדכי מענטליק קיבל את הויזה בתחלת אלול תרצ"ט, והגיע לארה"ב בתשרי ת"ש.

באדר"ח אלול כתב המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין, אל ה"ר יוסף אברהם קגן:

ר"מ מענטליק יקבל הוויזה בפועל מחר אי"ה.

לפני הנסיעה של הר"ר משה פנחס כץ לארה"ב אורגנה בישיבה מסיבת צאתכם לשלום.

תצלום 34-8

יושבים מימין לשמאל: ה"ר שלמה משה אייזענבערג; ה"ר יעקב פלקינפעלד; ה"ר מאיר גלזמאן; ה"ר מרדכי מענטליק; המשפיע ה"ר ברוך פרידמן; ה"ר משה פנחס כץ; המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין; המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין; ה"ר שלמה זלמן העכט; ה"ר יוסף ראדאל

עומדים מימין לשמאל: ה"ר דובער ליווי; ה"ר אברהם בארנצקי; ה"ר משה בערלאנד; ה"ר אברהם (ב"ר דוד) טייבלום; המזכיר ר' ניסן מינדל; אווישקאווע; ה"ר שלמה זילבערבערג; ה"ר שלמה צילך

אחרי שהסתדר הרמ"פ כץ בנוארק, בח"י סיון תרצ"ט, כתב סקירה על המצב אל המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין. בב' תמוז השיב לו המזכיר:

נהניתי לקרא מכתבך מיום ח"י סיון, רואה הנני כבר באת לידי סדר פנימי בכחות הפנימיים, וגם רואה הנני בך גם זריזות פנימי צו פאסין זיך לידי סדרי החיים החדשים.

אמנם ראוי לעורר אותך על ענין אחד ... ניט פארגעסין אף רגע וער מי איז, אז מען איז א תמים, מען דארף האבין א קביעות ללמוד חסידות בכל יום ממש.

כשהגיע רבינו לנ.י. ופתח בה את הישיבה תומכי תמימים, התקבל הר"מ מענטליק כר"מ ראשי בישיבה, והרמ"פ כץ התקבל לניהול משרד הישיבה. בזה עסקו כל ימיהם.

בתחלה נשארו שניהם לגור בנוארק, ומשם היו באים כל יום לנ.י. לעבודתם. שם, בנוארק, אף יסדו בשנת תש"ב את הישיבה אחי תמימים ⁶¹¹ . ובשנת תש"ו עברו לגור בנ.י.

הר"מ מענטליק הוא מחבר ספר אמרי מרדכי. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד. נפטר בנ.י. בכ"ה תשרי תשמ"ח.

הרמ"פ כץ הי' גבאי בביכנ"ס 770. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד; ועד המסדר; ועד להפצת חסידות; ועד המעמד; ועד קופת בחורים. נפטר בנ.י. בבדר"ח אד"ש תשמ"ו.

*

כבר סופר לעיל, שאחרי נסיעת הרמ"פ כץ לארה"ב, שלחו לו חבריו תמונה, מי' מנ"א תרצ"ט, בה נראים כמה מהתלמידים מעיינים בסוגיא, בחצר המלון של געלבפיש, שהיו בה גם חדרי שינה עבוד התלמידים.

המדובר הוא – לערך חודש אחד לפני פרוץ המלחמה, ואפשר שזוהי התמונה האחרונה של תלמידי הישיבה לומדים באטוואצק. ניתן כאן קטע מוגדל של תמונה זו, בו נראים התלמידים העוסקים בעיון בסוגיא.

תמונה 34-4

התלמידים עוסקים בלימוד, ביו"ד מנ"א תרצ"ט