שנת תרצ"ד

שנת תרצ"ד

כבר סופר לעיל פרק כז, שמיד אחרי חזרת רבינו מהנסיעה לארה"ב, בקיץ תר"ץ, רצה רבינו כי הישיבה הגדולה תומכי תמימים תהי' בסמיכות אליו, ואשר בקיץ תרצ"א היו בזה דיונים, והכינו רשימות תלמידים שיסעו לריגא, ואשר בסוף לא באה תוכנית זאת לפועל.

אחר כך בתשרי תרצ"ב, חשב רבינו להתיישב באטוואצק הסמוכה לווארשא, אלא שגם תוכנית זו נדחתה לזמן המתאים.

עד אשר בקיץ תרצ"ג הוחלט סופית לעבור לווארשא, כמסופר לעיל שם. ועל ההגירה לווארשא מסופר לעיל פרק טז.

אחת מהסיבות העיקריות להגירת רבינו לווארשא, היא כדי להיות בסמיכות למקום הישיבה. רבינו ביאר הדברים במכתב שכתב לכ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בכ"ו סיון (חט"ו אגרת ה'תקיג):

הנני מקוה להשי"ת להוציא מחשבתי הטובה בדבר ההעתקה לפולין להצלחה ... וכאשר אני עושה גם חשבון קצר ביני לבין עצמי הנני מגעגע געגועי' פנימים ועצמיים ממש להיות באהלה וסביבה של תורה.

ובער"ח מנחם-אב תרצ"ג כתב רבינו אל ראש הישיבה הר"י עבער (ח"ג אגרת תרנד):

לפי ההחלטה טובה בעזה"י דבר ההעתקה להצלחה, הנה צריכים היו להתעסק עתה בזריזות האירגון בכללות הענין ופרטיו ... טוב הי' אם אפשר הי' להשיג חצר לא גדול עם כמה דירות אשר שם יהי' מקום עבור הישיבה ודירות להפקידים.

הנני חושב אשר כל בר דעת גם לא גדול באנ"ש שי', מבין כוונת ההעתקה, ואשר העבודה בהרבצת תורה ברוחה של תומכי תמימים דליובאוויטש (ולא תומכי תמימים סתם, דמתקריא בשמא בעלמא) וההתעסקות בדא"ח נוגע בנפשי ממש, והוא מוחשי.

המשך מאמרי תרצ"ד

מיד בבואו לווארשא, התחיל רבינו לאמר את המשך המאמרים תקעו תרצ"ד, שהתחילו בר"ה וסיימו בש"פ תולדות.

אחרי אמירת המאמר היו התלמידים חוזרים על המאמרים, ואחר כך נכנסים התלמידים הנבחרים אל רבינו לחזור לפניו על המאמרים.

רבינו אף רשם את המאמרים, שהיו נעתקים אחר כך ונלמדים על ידי התלמידים ⁵⁶⁵ .

תצלום 30-5

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

וכך תוארו דברים אלו במכתבו של המזכיר מוהר"י פייגין, שכתב בכ"ז תשרי תרצ"ד:

בכלל מסתדרים לאט לאט. כ"ק אדמו"ר שליט"א כפי הנראה איז געקומען צוזיך ב"ה [במשך] החדש, פשוט ברוחניות, כי זה אשר הישיבה היא אצלו, כפי הנראה ענין גדול אצלו. אמר [במשך ה]ימים הנוראים וחג הסוכות המשך עמוק מאמרים ארוכים, קרוב לשתי שעות. אם כי זהו [שלא] לפי [כח]ותיו, אבל כן הוא הדבר. וחוזרים המאמרים, וגם נכנסים אצלו לחזור המאמרים. ויש [תקוה] אי"ה עס ועט זעך אפלעבין דער ענין, ויבנה בעזה"י כבשנים קדמוניות.

ובה' כסלו תרצ"ד:

מאמרים אומר כמעט בכל שבת קודש, מאמרים עמוקים וארוכים, וחוזרים ב"ה יחד עם תלמידי הישיבה, ונכנסים על חזרה. עד שלפרקים קרובים בפועל שוכחים על הכל, ונגד העינים הוא מצב עשרים שנה מקודם, בהיות ההיכל על מכונו. יחדש השי"ת ימינו.

ובאגרת נוספת (כפר חב"ד 333 ע' 28):

עיקר וסיבת טעם הדבר הוא כי רצה להיות יחד עם הישיבה שלו תומכי תמימים, אשר הישיבה היותר גדולה בכמות כ"י וכן באיכות הוא בוורשא. וב"ה כן הוא, אשר בבואו הנה ניכר שינוי גדול בהמצב הרוחני בכל הפרטים, וכן בהישיבה, והן בכלל. כ"ק אדמו"ר שליט"א אומר מאמרים בכל ש"ק, וביחד את התלמידים חוזרים ולומדים המאמרים.

וכך סיכם רבינו באחת האגרות (חי"ז אגרת ו'שג):

העתקתינו לפולין צלחה כוונתי רצוי' להחזיק בעזה"י עמידתי בכל הענינים, בההדרכה של אנ"ש שי', ובהדרכתם של תלמידי התמימים שי', ובההתעסקות בענינים הכללים, כפי אותו הנס והדגל אשר העמיד הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ואת סיכום התוצאות, כתב רבינו אל החסיד ר' יצחק (מתמיד) הלוי הורביץ, בג' אדר תרצ"ד (חי"ז אגרת ו'שנח):

בהעתקת מגורי להצלחה לפוילין, הנני נהנה ת"ל, בראותי אשר בעזרתו ית' נושאת פרי טוב בתורה ועבודה, תלמידי הישיבות שיחיו ת"ל שוקדים בלימודם.

ובאגרת ט' אייר סיפר המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין:

בדרך כלל בכל שבת קודש מאמרים, כפי שהי' בליובאוויטש, בזמן קבלת שבת. ובש"ק בקר באים לחזרה. וחוזרים המאמרים כל היום ש"ק. ואחר [מנחה] מתקבלים בבית הכנסת שבדירתו (אשר שם היא אמירת דא"ח), [ובאים] מאנ"ש שי', [וגם] מהתלמידים שי', [וחוזרים] ברבים, ובאים גם הרבה מאנשי פולין שהתקרבו לשמוע דא"ח.

מצב הישיבה בתקופה זו

את התקופה הזאת סקר מוהרא"י גארפינקל בזכרונותיו:

בשנה זו, תרצ"ד, העתיק כ"ק אדמו"ר נ"ע את דירתו מריגא – לאטביא – לורשה. אז התחיל תור הזהב, הימים הזוהרים, בדברי ימי תומכי תמימים דורשה. הרבי שליט"א התעניין מאוד בכל הפרטים, והיה בא לעתים תכופות לבניין הישיבה להתפלל, והתוועד ביומי דפגרא ולומר חסידות.

התמימים התקשרו מאוד אל הרבי. המאמרים שנאמרו בהמשכים היו מופלאים ועמוקים מאוד; הם העתיקום בקאפיר, חזרו עליהם ולמדו אותם – און מען האט זיך געקאכט אין דעם.

מה נהדר היה המחזה, כאשר הרבי נ"ע הלך מביתו אל הישיבה בשבת, כאשר מסביביו זקני אנ"ש וחסידים בעלי צורה, יחד עם התלמידים. פניו היו מאירות באצילות קודש ושמחה פנימית, המשמחות ומרוממות את כל מי שזכה לראותו.

וכך סיפר התלמיד ה"ר משה בייטש בזיכרונותיו (כפר חב"ד גליון 828 עמ' 46):

בשבתות וביומי דפגרא הרבי היה אומר מאמרי דא"ח בביתו. זו היתה בעצם ההזדמנות היחידה עבור הבחורים לראות את הרבי. הבחורים המבוגרים היו הולכים מדי שבת בשבתו, ואילו הצעירים זכו להיות אצל הרבי רק ביומי דפגרא, כמו שמחת-תורה וי"ט כסלו.

אחד מהתלמידים הצעירים באותה תקופה בישיבה, הי' מוה"ר יהושע העשיל רייזמן, שסיפר על אותה תקופה (כפר חב"ד גליון 1311 ע' 61):

את הרבי היינו רואים כמעט כל שבוע, בליל שבת, בעת שהיה חוזר מאמרי דא"ח. אני זוכר את המטפחת שנהג לכרוך על ידו בשעת מעשה, וכן את אופן חזרת המאמר.

אגודת נשים לתמיכת הישיבה

אחרי שרבינו קבע דירתו בסמיכות לישיבה, היתה הרווחה מועטה גם בבית התבשיל של הישיבה, אשר הרבנית שטערנא שרה ⁵⁶⁶ יסדה "פרויען קאמיטעט ביי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" ⁵⁶⁷ , אשר מטרתה היתה לתמוך בבית התבשיל, שיהי' לתלמידים אוכל די צרכם.

בנייר המכתבים של האגודה הזאת נאמר:

דער פרויען קאמיטעט בעשפייזט דעם טייל תלמידים וועלכע קריגען ניט די פולע אויסהאלטונג פון ישיבה פארוואלטונג.

דער פרויען קאמיטעט זארגט אויף צו פערבעסערין די אלגעמיינע בעשפייזונג פון אלע ישיבה תלמידים.

דער פרויען קאמיטעט זארגט פאר פערבעסערין דעם היגיענישען צושטאנד פון קוך בעשפייזונג און אינטרנאט ⁵⁶⁸ .

דער פרויען קאמיטעט שטייט אונטערן פראטנקטאראט פון הרבנית ש. ש. שניאורסאהן.

תצלום 30-1

מכתב אגודת נשים לתמיכת הישיבה

אודות פעילותה של האגודה בשנת תרצ"ד שלפנינו, אנו קוראים במכתבו של ראש הישיבה הר"י עבער אל רבינו, בט"ז מנ"א תרצ"ד:

בהנוגע לסידור את הבית התבשיל, הנה החברת נשים, ובראשה אם כ"ק אדמו"ר שתליט"א ... שכרו מבשלת בעד 40 זהובים לחודש, אשר היא ביחד עם המסייעת הישנה, תתעסק בכל המלאכות הדרושות, והמנהלת את הבית התבשיל היא בעיקרה אם כ"ק שליט"א, על ידי עוד אשה אחת המתעסקת בזה ביותר, ובכל יום היא מבקרת את הבית התבשיל ... ולפי המצב ההוה הדחוק, יכולים לומר שהוא באופן הראוי, כי לבד זה שכעת אוכלים כמעט כל תלמידי הכתות הצריכים, הנה גוף הארוחה הוא כעת באופן משובח מכמו שהי' מקודם, וגם כללות הסדר החיצוני נתתקן קצת.

בחינות התלמידים

בשנה הזאת הנהיג ראש הישיבה הר"י עבער אופן חדש בבחינת התלמידים, כפי שהוא דיווח לרבינו בז' טבת תרצ"ד:

הנני מצרף בזה גם את הה' שאלות שמסרתי להתלמידים, ונתתי להם זמן על זה קרוב לב' שבועות, ות"ל כבר קבלתי יותר מי' תשובות ⁵⁶⁹ , ורוב התשובות הי' מתאימות, ותשובות אחדות (דוקא מהקטנים בערך, כמו של ה' אליעזר פעלדבערג (אשר הוא בן י"ד שנה כעת), וכן של ה' יעקב פאלקינפעלד) מצטיינות באופן הסדור והברור שבהם, אשר נכתב בדו"ד על אופנו ובאופן מסודר ביותר.

בדרך כלל פעל זה רושם גדול על התלמידים. אך הנני מתיירא אז עס איז אביסל צוא פיל, כי הוא מנתק אותם קצת מהשיעורים התמידים שלהם. ועל כן בדעתי להפסיק כעת על משך שבועות אחדות, ובמשך הזה אשתדל בע"ה להכין תשובה על דבריהם, ולסדר עוד איזה שאלות.

ובט"ו מנ"א תרצ"ד:

על דבר מצב הרוחני, כבר בחנתי את תלמידי המכינות, וכן את תלמידי הכתות של הישיבה. והנה תלמידי הישיבה, ובפרט תלמידי כת הג', הנה רובם ככולם היתה ידיעתם טובה בערך.

רשימת התלמידים – חורף תרצ"ד

בדיווח ראש הישיבה הר"י עבער, מז' טבת תרצ"ד:

הנני מצרף בזה הרשימות מהאולם והכתות ומכינה ⁵⁷⁰ ... ומהם נראה אשר בהישיבה (היינו במעון מלאוסקא) נתרבו התלמידים שי', הן בהכתות והן בהאולם, כ"י.

תצלום 30-2

תצלום 30-3

תצלום 30-4