שנת תרצ"ב

שנת תרצ"ב

התרחבות הישיבה בווארשא

מתוך מכתביו של הגר"י עבער המועתקים לעיל, אפשר לראות את הקשיים שהיו בהעברת ה"אולם" של הישיבה מווארשא לריגא. מסתבר שבמשך הקיץ ירדה תוכנית זו מהפרק, והתחיל הדיון בכיוון הנגדי – התיישבות רבינו באטוואצק הסמוכה לווארשא, שבה נמצאת הישיבה, כמסופר לעיל פרק טז; שהרי בכל אופן ראוי הוא שהישיבה תהי' בסמיכות לרבינו.

משלהי אלול עד אמצע מ"ח שהה רבינו באטוואצק, אלא שאז ראו שהעתקה זו דורשת הכנה גדולה. רבינו חזר לריגא, עד אשר יסתיימו ההכנות להעתקה זו, כמסופר לעיל שם.

כיון שהוחלט שהישיבה המרכזית תישאר בווארשא, הוחלט אף להרחיבה ולגדלה, בהוספות מחלקת ה"מכינה" ⁵⁴⁵ לתלמידים צעירים יותר, בהוספת תלמידים בכל מחלקה, ובהוספת אנשים לצוות הישיבה.

ההחלטה הזאת, להשאיר את הישיבה המרכזית בווארשא ולהרחיבה, התקבלה במשך חודש תשרי תרצ"ב.

רבינו מינה אז את הג"ר יהודה עבער להיות ראש הישיבה, שהי' מדווח לרבינו על כל פרט, וה"ר שמואל זלמנוב הי' מדווח לרבינו על כל פרט בניהול גיוס הכספים והתקציב.

צוות הישיבה:

ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער.

הר"מ ה"ר דוד טייבלום.

המשפיע ה"ר ברוך פרידמן ⁵⁴⁶ .

המנהל ה"ר שמואל זלמנוב.

מגידי שיעור בדא"ח:

ה"ר אליהו משה ליס.

ה"ר מאיר גלזמן.

מספר התלמידים בישיבה בתחלת השנה הזאת הוא 120 (50 ב"אולם", 60 בשתי הכתות, ו-10 במכינה שנפתחה).

ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער

כבר סופר לעיל פרק כו, שבחורף תר"צ יצא מרוסיה, על ידי ניירות ותמיכה כספית שקיבל מאחיו ואחותו בארה"ב, ואשר הוא הגיע רק עד ריגא, ולא קיבל את ניירות הכניסה לארה"ב.

לקמן פרק מ יסופר שרבינו מינה אותו אז לעמוד בראש הסניף בווילנא, במשך שנת תרצ"א.

בכ"ו ניסן תרצ"א כתבו חברי הנהלת הישיבה בווארשא אל רבינו:

בקשתינו ... אולי באפשרי שהרב ר' יהודא עבער שי', יבוא לישיבתינו בתור משגיח וראש ישיבה על נגלה, וכמדומה לנו שהי' מביא תועלת רב במקצוע לימוד הנגלה בישיבתינו בכל הפרטים.

לעיל פרק הקודם סופר, שבתחלת קיץ תרצ"א שלח אותו רבינו לבחון את תלמידי הישיבה בווארשא ובלאדז, ולבחור קבוצת בחורים לפתוח בהם ישיבה בסמיכות לרבינו בריגא.

אחרי שהתוכנית הזאת ירדה מהפרק, ואחרי שהוחלט שהישיבה המרכזית תישאר בווארשא, מינה רבינו את ה"ר יהודה עבער לעמוד בראש הישיבה המרכזית בווארשא.

הוא כתב על כך אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, בכ"ו תשרי תרצ"ב (זכרון לבני ישראל ע' קלט):

בטח ידוע לו, אשר ... בדעת כ"ק שאשאר בתומכי תמימים דווארשא בתור ר"מ ומשגיח על לימוד הנגלה. וגם כ"ק שליט"א בעצמו מסתמא יתיישב בקביעות בפה בע"ה.

דיווח לרבינו

דיווח מפורט אל רבינו, על המצב בישיבה כתב ביום א' כ"ח מ"ח (המכתב הוא בכת"י ראש הישיבה הר"י עבער, ובא על החתום גם המשפיע ה"ר ברוך פרידמן):

מכתב כ"ק שליט"א נתקבל לנכון במועדו, אך לדאבונינו נתעכבה התשובה קצת, כי בעת התקבלו, עדיין לא הי' הכתות מסודרים כראוי...

כללות המוסד הסתדר ת"ל כראוי. מספר התלמידים בהקיבוץ הוא חמישים כ"י. בהכתות הוא ששים, בהג' – כ"ה, ובהב' ל"ה (בימים אלו נערוך אי"ה רשימה מפורטה מכל התלמידים ⁵⁴⁷ ). בדרך כלל הלימוד בב' הקוים ⁵⁴⁸ הוא כראוי בע"ה, כמעט רובם ככולם לומדים בהתמדה ושומרים הזמן בדיוק.

בלימוד הנגלה מתחלק האולם לב' כתות, ל"ז עוסקים בלימוד הגמרא (ב"מ), והשאר בלימוד היו"ד. בשבוע זו יסתדר בע"ה גם הלימוד לגירסא. הלימוד יהי' בע"ה במס' סנהדרין (כי איננה נכנסת בכלל המסכתות הנלמדים בהישיבות לעיון, ומכל מקום יש בה הרבה ענינים הנוגעים מאד לדיני ממונות).

בדא"ח נחלק האולם לג' כתות, הא' (הקטנה) לומדת דרך מצותיך במספר כ"ו, והב' – כתבים (כעת קונטרס העבודה). עם שניהם לומד הר' ברוך ⁵⁴⁹ שי'. והג' לומדים גם כן אותם הכתבים שבהכתה הב', רק שלומדים בפני עצמם.

הלימוד בהכתות הוא בדרך כלל גם כן כראוי בע"ה (ישנם אחדים המתרשלים קצת, אך הוא רק בתור יוצא מן הכלל). השגחת מר ליס שי', הנה כפי שנראה יש לקוות אשר תהי' כראוי בע"ה, כי בד"כ כל התלמידים מסורים להלימוד בע"ה.

סדר הזמן של הכתות הוא, שבאים בשעה ז' וחצי בבוקר להתפלל. התפלה וארוחת הבוקר עד שעה תשעה ומחצה. בשעה זו מתחיל לימוד הגמרא. בשעה י"א לימוד השיעור של ר' דוד ⁵⁵⁰ שי' עד שעה א' ומחצה. משעה א' לימוד הקצור שלחן ערוך בעד כת הג' עד שעה הא' וחצי. אחר כך תפלת המנחה וסעודה הצהרים עד שעה ג' ורביע. אחר כך לימוד השיעור של הכת הג' עד סמוך לשעה ו'. ואחר כך חוזרים השיעור עד שעה ז'. ובשעה זו מתחיל לימוד הלקוטי תורה עם המשפיע ר' ברוך שי', עד שעה ז' וג' רבעים. הכת הב' לומדת כל הזמן גמרא עד שעה ז' ורביע, שאז עוסקת בקצור שלחן ערוך עד שעה ז' וג' רבעים. בשעה זו לימוד התניא עבור ב' הכתות, עם הגדולה לומד ה' מאיר גלאזמאן שי', ומשגיח עליהם כל זמן לימוד הדא"ח, עד שעה ח' וג' רבעים. עם הקטנה לומד מר ליס שי' עד שעה ח' ורביע.

תצלום 28-1

ה"ר מאיר גלזמן

בליל ש"ק באים לאחר סעודת הערב (כי כל תלמידי הכתות אוכלים בש"ק אצל בעלי בתים) בשעה ז' בערך ולומדים עד שעה ט'. הכת הג' לומדת כל הזמן דא"ח, והכת הב' לימוד הגמרא עד שעה ח' וחצי, ואח"כ חזרת התניא עד שעה ט'.

ביום הש"ק משעה ב' עד תפלת המנחה הוא לימוד החומש עם פרש"י.

במוצאי ש"ק הוא לימוד הנגלה כמו בכל לילה.

על דבר התייסדות המכינה, הנה ביום א' וירא כבר הותחל הלימוד בפועל בע"ה, לעת עתה ישנם רק י'-י"א. הסיבה למיעוט התלמידים – מפני שנודע הדבר באיחור זמן ביותר, אשר כבר הסתדר כל אחד באיזה אופן שהוא. יתכן שיתוספו עוד איזה תלמידים, אך אם בהזמן הזה יהי' הענין בפועל, יש לקוות שעל הזמן החדש הבע"ל בוודאי יתוספו הרבה תלמידים בע"ה.

יהודה בן העני' תאמארע עבער

ברוך ב"ר סיני פרידמן

הקטע האחרון מדבר על מחלקה חדשה שנוספה בחורף זה לישיבה, היא המכינה, שאודתה יסופר לקמן פרק לו.

ועל אופן הלימוד הוא מדווח בכ' כסלו:

מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א אלינו לנכון הגיענו. והנה מה שכותב כ"ק שליט"א על דבר כמות הלימוד של התלמידים, הננו חושבים אשר בעיקרו הוא נוגע ללימוד הנגלה, כי הרי בדא"ח כמעט כל האולם לומדים אצל ה"ר ברוך שי' (לבד ו'-ז' שעוסקים בפני עצמם), ואם כן אין לתבוע מהם יותר ממה שלומד עמם.

והנה בלימוד הנגלה סידרתי אשר כל תלמיד מחוייב ללמוד במשך השבוע ג' דפים בבי"ו, לכל הפחות ב' פעמים ⁵⁵¹ (וזהו לבד הלימוד לגירסא, אשר זה איזה שבועות שכבר הסתדר הלימוד בע"ה, ולפי ערך לומדים ד' ה' דפים בכל שבוע, ולבד לימוד השלחן ערוך).

ובכל יום א' הנני קורא את כולם לשאול מאתם מה שלמדו במשך השבוע. והנה רובם ממלאים זה. אך ישנו מיעוט, ודווקא מהגדולים והטובים, שאינם ממלאים בדיוק ולומדים פחות קצת ממספר הנ"ל. סיבת הדבר הוא מה שלומדים בעיון קצת ומחקרים ומתפלפלים הרבה בכל ענין. ודברתי עמם הרבה, איך שבכל ענין צריך להיות הגבלה, ואי אפשר אשר כל זמן הלימוד ילך על סברות וחקירות וכו' וכו', והנני מקווה אשר במשך הזמן ישתנו מעט מעט לטיבותא בזה.

והנה יש לי בזה איזה הצעה, אשר יקבעו בכל שבוע ב'-ג' שעות לפלפול התלמידים, היינו שיתאספו, לפי ערך י' מהטובים, וכל אחד יציע מהספיקות והחקירות שנתחדשו לו במשך השבוע. ומלבד התועלת שיוכל להיות מזה בהוספת חיות בהלימוד, הנה על ידי זה הי' מתמעט הפלפול והחקירות בזמן הלימוד, והי' מניחים הכל על זמן זה. והנני מחכה על תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א אם להוציא הדבר לפועל.

שיעורי הר"י עבער

על שיעוריו בישיבה מספרים תלמידיו ⁵⁵² :

הר"מ הר"י עבער נ"ע הי' אומר פעם אחת בשבוע שיעור לפני תלמידי בית המדרש הנקרא "קיבוץ" – יותר ממאה תלמידים קשישים, ובהם גדולי תורה ובעלי כשרונות מצויינים. שקיטה חרישית שוררת בהאולם, באזנים קשובות ובשימת לב יושבים ושומעים דברים היוצאים מפיו ברורים ושנונים ערבים ומתוקים.

מה נעים הי' המחזה של תלמידי בית המדרש אחרי אמירת השיעור. קבוצות קבוצות תלמידים חוזרים שעות ארוכות על דבריו וחידושיו ובהתמדה מפלפלים ביניהם ומתענגים מטוב הגיון והסברה ובירור שיטות הראשונים והאחרונים בהסוגיא.

לבד השיעור הזה הי' אומר בכל יום שיעור בגפ"ת – על הדף לפני תלמידי הכתה העליונה.

אהבה וחיבה יתירה הי' בינו ובין כל תלמיד מקטן ועד גדול, וכל אחד הי' יקר וחביב אצלו כבבת עינו, והתלמידים התנהגו עמו בדרך ארץ פנימי ובמורא, ודבריו היו אצלם כפקודה וציווי שאין לשנותה ואין להרהר אחריה.

את מצב הישיבה, על מחלקותיה, באותה תקופה, סיכם מוה"ר אברהם יצחק גרפינקל, בזיכרונותיו ⁵⁵³ :

תצלום 28-2

ה"ר אברהם יצחק גרפינקל

באולם הגדול ישבו שמונים תלמידים בערך, והכינו עצמם – "לייענען" – לקראת השיעור, משעה 9 עד 11. אחר כך נתחלקו התלמידים לשני שיעורים:

כיתה אחת קיבלה שיעור מהרב ר' דוד טייבלום ז"ל, וכיתה ב' מאת הרה"ג הרה"ח ר' יהודה עבער ז"ל. בכל כיתה ישבו כארבעים תלמידים צפופים יחד, ושמעו בשימת לב ותוך משמעת ונימוס את השיעורים שנמשכו עד השעה 2.

אחר תפילת המנחה וארוחת צהרים בשעה 4, המשיכו התלמידים את לימודם עד השעה 7. לאחר שחזרו על שיעור היום, למדו פרק אחד לגירסא.

המשגיח היה אז הרב אלי' משה ליס, שניהל את השגחתו בתקיפות וביד רמה; והמשפיע הרה"ח ר' ברוך פרידמן ז"ל אמר שיעור בתניא, ולמד עם תלמידיו לקוטי-תורה באולם-הזאל.

בכל ליל ראש חודש היתה התוועדות, א חסידישער פארבריינגען, עם התלמידים, בה לקחו חלק המשפיעים ותלמידי הזאל, וכן בחורים נבחרים מהכיתות.

*

את סדר יומו של ראש הישיבה, סיכם מוהרא"י גרפינקל בזיכרונותיו הנזכרים:

הר"מ הראשי, הרה"ג הרה"ח ר"י עבער ז"ל, התגלה כאן בכל כשרונותיו הגאוניים. הוא היה גם חבר ההנהלה הכספית הממונה על כל ההוצאות של הישיבה ⁵⁵⁴ . אמר שיעור בכל יום לפני תלמידי כיתה ב', ומגיד שיעור כללי לכל תלמידי האולם פעם בשבוע; בימות החורף – במוצאי שבת, ובימות הקיץ – ביום הששי.

השיעור ארך כשעה וחצי עד שעתיים. היה מתחיל את השיעור בתחילת המסכת בהתחלת הזמן, וממשיך בו עד סוף הפרק או המסכת בסוף הזמן. בעיניך היה כמו שיעור אחד ארוך.

הסבריו של הר"מ היו מפליאים: התלמידים היו מתענגים מהחקירות וההבחנות, ההגדרות וההסברים, ושוכחים על הזמן העובר. עם גמר השיעור נשארו התלמידים לחזור על השיעור, והתלמידים שנתברכו בכשרונות תפיסה וזכרון – אינם מתייגעים לחזור יותר מפעם אחת.

בכל יום בא הר"י עבער ז"ל אל האולם, לשתיים או שלוש שעות. התלמידים שלא הבינו דבר כלשהו מהשיעור, או שקשה היה להם בלימודם, היתה להם ההזדמנות אז לשאול ולשוחח עם הר"מ. כאשר לא היו שואלים ודורשים, היה הר"י בעצמו קורא אליו תלמידים, בוחנם ושואל אותם בלימודם. התעניינות זו של הר"מ היתה מעוררת קירוב גדול ומביאה חשק רב להתמדה בין התלמידים.

הר"מ בעצמו היה כותב את שיעוריו במכונת-כתיבה, ונותנם לתלמידים המצטיינים להעתיקם לעצמם, ומהם היו נפוצים בין כל התלמידים.

בנוסף לכך הי' מפרסם מחידושיו בקובץ התמים, שיצא אז לאור. סיפר על כך העורך הראשי, ה"ר שמואל זלמנוב, במכתבו למוהרי"ד אושפאל (כ"ד מנ"א תשכ"ח):

החידושי תורה ב"שערי ישיבה" תחת הכותרת "א' מתלמידי התמימים דליובאוויטש", כמעט ברור אצלי שהם גם כן מהר"י עבער ז"ל, וכן תחת הכותרת "י-ר" (שהם ראשי וסופי תיבות "י"הודה עבע"ר") הם ממנו.

המנהל ה"ר שמואל זלמנוב

כבר נזכר לעיל בתחלת הפרק, שבתחלת שנת תרצ"ב החליט רבינו להרחיב את הישיבה בווארשא, ואשר ה"ר שמואל זלמנוב התמסר לניהולו.

מתוך הדיווחים הקבועים שלו, רואים אנו גם את מדת התעסקותו של רבינו להשיג תמיכות לישיבה ולהדריכו בניהול הישיבה. וכך כתב בי"ב חשון תרצ"ב:

מוסגר בזה רשימה מהמחאות שמסרתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וגם אצלי נשאר רשימה כזו, לפי סדר המספרים האלה.

עניני הישיבה במקצוע הגשמי מסתדרים והולכים, ואי"ה כאשר יסתדר הכל על נכון בעזרתו ית' אכתוב בפרטיות אי"ה.

ט"ז מ"ח:

מכתב כ"ק שליט"א מי"ב מ"ח נתקבל, והנני מצרף בזה הרשימה מהטשעקין שמסרתי למר הארינשטיין שי', והסכום שקבלתי לע"ע במזומנים.

"מר הארינשטיין" הנזכר, הוא ה"ר מנחם מענדל, (בן דודו של רבינו, וכעבור חצי שנה נעשה חתנו של רבינו, כאשר נשא את בתו מרת שיינא), שהוא התעסק בחורף זה בפירוט הטשקים שהתקבלו עבור הישיבה, והעברת מעות ומכתבים בין רבינו לבין הנהלת הישיבה.

כ"ב מ"ח:

מכתב כ"ק שליט"א מיום י"ח מ"ח נתקבל. על דבר החפצים שצריכים לקנות לבית-המלון ⁵⁵⁵ , בודאי אשתדל אי"ה לקנותם בזול היותר אפשרי על ידי מומחים היודעים בזה.

והנה כאשר אין לעת עתה בהלשכה מזכיר קבוע, שמפני זה סובלים החשבונות, שהתנהג עד כה בסדר המסודר, על כן בחפצי לשכור את הבוכהאלטער שהי' אצלנו בשנה דאשתקד ... אבל לא ארצה לעשות זאת בלי הסכמת כ"ק שליט"א, והנני מחכה למענתם בזה.

וכעין זה כתב דיווחים עם חשבונות מפורטים בכל שבוע.

את מדת התעסקותו של רבינו בתמיכת הישיבה רואים מתוך הדיווח שכתב הר"ש זלמנוב בכ"ג שבט:

פעולת ועד הישיבה נחלש ... בכלל חושבים המה שאחרי שכ"ק שליט"א סידר בזמן הזה את הישיבה על מכונה שוב אין הועד משמש כלום.

הפ"נ של הרא"מ ליס

כבר נזכר לעיל בתחלת הפרק, שבתחלת שנת תרצ"ב התמנה ה"ר אלי' משה ליס למשפיע בדא"ח על התלמידים הצעירים.

תצלום 28-3

ה"ר אלי' משה ליס

באותה שעה הגיע זמן גיוסו לצבא הפולני, והוא כתב אז פ"נ בנושא לרבינו, ומזכיר גם את מינויו החדש:

אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתים בעד נפש אלי' משה בן מרים בלימה (אחי חיים מאיר ליס שי'), היות כי הגיע העת לקבל עלי עומ"ש שלימה ולהיות עבד הוי' כו' ⁵⁵⁶ , וברכת ה' יש לה על מה לחול כו' ⁵⁵⁷ , שירחם השי"ת עלי וברחמיו המרובים ואזכה לחסות בצל ד' אמות של תורה בקביעות בלי הפסק ח"ו.

והנה זה איזה שבועות שמינו אותי להיות משפיע דא"ח להנערים הקטנים של הישיבה, יזכור לי אלקים לטוב בזכות זה ואושע לעין כל בנקל בלי שום עגמ"נ ח"ו בתוך שאר כב"י אמן כי"ר.

תלמיד ישיבת תו"ת בווארשא

תצלום 28-4

פ"נ ה"ר אלי' משה ליס לרבינו

רבינו גר עדיין באותה שנה (תרצ"ב) בריגא, וכשנתקבל הפ"נ לרבינו בב' ניסן, רשם בכתי"ק "להחזיר".

עוד אודות הרא"מ ליס – לקמן פרק נט.