שנת תרצ"א

שנת תרצ"א

אודות הישיבה בראשית שנת תרצ"א, כתב ה"ר שמואל זלמנוב אל רבינו (כ' מ"ח תרצ"א):

חכיתי מלהודיע לכ"ק שליט"א ממצב הישיבה עד שיסתדרו עניני הלימוד על נכון בעה"י, ועתה הנני בזה לתת סקירה כללית מהסתדרות הישיבה לזמן החדש.

לזמן ההוה נתקבלו תלמידים חדשים במספר כ"ט. כ"א מהם נספחו למחלקה ראשונה. ה' למחלקה שני'. וג' להאולם.

רובם ככולם בעלי כשרון טוב. בכלל באו להתקבל לישיבתינו רק בחורים צעירים שאינם ראוים עדיין ללמוד בהאולם. וכעת משתדל אני לקרב ולהביא לישיבתינו בחורים שלמדו מכבר בישיבתינו, מהמובחרים שבהם, אשר נמצאים כעת מפני טעמים שונים בביתם.

בס"ה לומדים כעת בישיבתינו מאה ועשר תלמידים, וכך הוא סדרם:

במחלקה ראשונה לומדים ל"ז תלמידים יחיו. לומדים מס' פסחים. הראש ישיבה הוא הר' אברהם נפתלי ⁵²⁰ שי'. ההשגחה על התפלה ולימוד תניא מסרתי להת' חיים דוד גלאזמאן שי'.

במחלקה שני' לומדים ל"ה תלמידים יחיו, מהם ששה שעלו ממחלקה א' לב'. לומדים מס' כתובות, תחת השגחת הראש ישיבה הר' דוד ⁵²¹ שי'. ההשגחה והשפעה על דא"ח במחלקה זו נמסרה לעת עתה להת' יצחק מאנדילבוים שי'. במחלקה זו ישנם ב' כתות לומדות לקוטי תורה, הגדולה לומדת אצל הת' יצחק שי', והקטנה אצל הת' חיים דוד שי'. זמן לימוד לקוטי תורה בערב אחר אמירת פרק תניא, ובבקר קודם התפלה חוזרים מה שלמדו אתמול.

בהאולם לומדים ל"ז תלמידים יחיו, מהם שנים שעלו בזמן זה ממחלקה שני'. הלימוד במס' כתובות, לבד קבוצת תלמידים במספר י"ז הלומדים יורה דעה. המשגיח עליהם הוא ר' יהושע בער ⁵²² שי'. עם המשגיח הנ"ל דברתי הרבה וחזקתיו בדבר ענין ההשגחה שתהי' מסודרה, וכן סדרתי שיאמר פעם א' בשבוע שיעור עיוני לפני התלמידים בהסוגיא שעוסקים בה, למען יהי' להם חיות בלימוד וכו'.

והנה לעת עתה לומדים הנ"ל בנגלה בהתמדה ושקידה ובחיות, הן בהמחלקות והן בהאולם, לומדים זוגות וזוגות או קבוצות מג'-ד' בחורים, ונושאים ונותנים זה עם זה בהלכה שעסוקים בה, והלואי שיחזיק כל הזמן כולו אי"ה.

במצב לימוד הדא"ח בהאולם ... חלקנו לעת עתה העבודה בזה האופן. רש"ז ⁵²³ שי' בא בבוקר אל לימוד הדא"ח, ומשגיח על סדר הלימוד, וגם לומד עם שני כתות מהאולם ... וגם בערב הנהו בא ללמוד פרק תניא. אך אחר לימוד תניא הולך לביתו, ואני נשאר על ההשגחה, וגם לומד אני ג'-ד' פעמים בשבוע עם הכתה הלומדת כתבים, לומדים כעת המשך רנ"ט, לבד הכתה שלומדת המשך רס"ו בפני עצמם.

ולעת עתה ת"ל נסתדר הלימוד בדא"ח. אבל מובן שהוא רק בתור הוראת שעה, וההשגחה במובנה הפנימי, כמו לדבר עם התלמידים בענינים פנימיים והדומה, חסרה לעת עתה. ובמילא שאלת משגיח פנימי לישיבתינו במקומה עומדת.

ה"ר אברהם אליהו אשעראוו

ה"ר אברהם אליהו אשעראוו מסוראז, למד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תער"ב הי' אחד מאלו שנשלחו לייסד את ישיבת תורת אמת בחברון. בימי מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, ואחר חתונתו התמנה לרבה של העיר דריבין.

דיווחו על מצב המקוואות בדריבין בשנת תרפ"ח נדפס בס' תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית ע' קעד. אח"כ הלשינו עליו, ורבינו כתב לו בכ"ד תשרי תרפ"ט (חט"ז אגרת ה'תתקמ):

בדבר המלשינות שיש עליו אל ידאג כלל, האמת אורו מאיר וכל העלילות מתבטלות, והיושבים לכסא משפט יודעים ומכירים האמת.

הוא התחיל להשתדל לקבל רשיון יציאה מרוסיה, ובכ"ו טבת תרפ"ט, כתב לו רבינו, אודות מינוי רב ושו"ב בדריבין אחרי נסיעתו משם (חט"ז אגרת ו'סה):

ובטח קודם נסיעתו ישתדל עבורם בזה, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

במשך השנה יצא מרוסיה לריגא, על מנת להמשיך דרכו לארה"ב, אלא שלא קיבל אישור מהשגרירות, ונשאר בריגא.

בכ"א מ"ח תר"צ כתב רבינו אל ה"ר מרדכי זאב גוטניק, שהי' רב בלונדון:

והנה עכשיו נמצאים שנים מתלמידינו, רבנים, בעלי כשרון במלאכת ההטפה והשפעה ובעלי מדות טובות, לומדים ויראי אלקים, יודעים פרק בהלכות קירוב בע"ב ודרכי קירוב צעירים, ה"ה הרב יעקב ישראל שי' זובער שהי' איזה שנים בערי גרוזיא, ופעל ועשה הרבה במקצוע של תעמולה והביא פרי טוב, והרב ר' אברהם אלי' שי' אשעראוו, היושבים כעת בריגא, שבאו ע"מ לנסוע לארה"ב, והקונסול האמעריקאני פסל לע"ע תעודותיהם ⁵²⁴ , ומצבם מובן. והנני פונה אל ידידי בענין זה להשיג להם רשיונות הכניסה והשגת מקומות, ותקותי תאמצני אשר בהם ועל ידם בעה"י יבא אל אותה המטרה הטובה אשר המתיח למו, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

הוא לא הצליח בזה, ונשארו בריגא. ובכ"ה ניסן תר"צ כתב הרחמ"א חדקוב לרבינו (חי"א נספח לאגרת ג'תתלח):

הרבה נהנית עירנו מהרבנים שבאו הנה מעמק הבכא, כמו הרבנים ר' ישראל זובער, ר' אברהם אלי' אשעראוו, ועכשיו גם הרב ר' יהודה עבער שיחיו.

בתחלת תרצ"א מינה רבינו את ה"ר אברהם אלי' אשעראוו כר"מ בישיבה בווארשא, כאמור במכתבו הכללי מי"ט מ"ח (ח"ב אגרת תצח):

אחד מתלמידינו הנכבדים הרה"ג ר' אברהם אליהו שי' אשעראוו, שהוא גדול בתורה ובעל כשרון נעלה, הנני שולח בתור ראש ישיבה לווארשא יע"א, באחת המערכות דשם.

אמנם נראה שגם תוכנית זו לא יצאה לפועל, כי בשנים הבאות הוא נשאר בריגא, ויותר לא מצאנוהו נזכר בהקשר זה ⁵²⁵ .

קשיי התקציב

בכ"ב שבט תרצ"א כתבו חברי ההנהלה אל רבינו:

מצורף לזה הננו שולחים את הדו"ח מהישיבה מחודש טבת העבר, ורשימת הבעלי חוב על א' שבט ההוה.

למרות רצונינו הכביר, מוכרחים הננו להודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א ממצבה הרעוע של הישיבה בפרטיות, כי אמנם הדוחק והלחץ גדול למאד, והשעה דורשת הצלת המוסד בהקדם.

באספתינו יחד לדין בכובד ראש במצב הישיבה רואים הננו כי לאט לאט נשמטים מתחת ידינו ההכנסות היסודיות שעליהן נבנתה ונתחזקה הישיבה. ההכנסות ממדינתינו גופא מתמעטות מיום ליום, לרגלי הקריזיס הקשה השורר ה"י, ולבד זה נחסרו הרבה הכנסות לישיבתינו מטעמים אחרים...

בשום לבנו להמצב הקשה, עולה בדעתינו, אולי ההכרח להקטין המוסד, להשכיר המעון ולמעט בתלמידים, וממילא גם בהפערסאנאל (כי יראים אנו לתוצאות בלתי נעימות וחילול השם, ח"ו), ולנהל ישיבה קטנה כפי הכנסות הישיבה, שהם בערך מחצה מההוצאה ההוית.

אבל לאידך גיסא, מתבוננים הננו עד כמה עלה לנו להגיע עד הלום להשיג מעון מתאים כזה, ובכלל בהשגת תלמידים בעלי כשרון וראשי ישיבה מצויינים, אשר כל זה קשה מאד להשיג בעתים הללו. ונקל לסתור מלבנות מחדש בנין קדוש ומפואר כזה...

על כן הננו בזה לבקש מכ"ק שליט"א לטכסנו בעצה טובה ולהורינו הדרך הן בדבר הצלת המוסד כעת, והן איך לסדר הישיבה על זמן הבע"ל, אשר צריכים, כמובן, לעשות ההכנות מעתה. וגם מוצאים אנחנו להכרח, לבקש את כ"ק שליט"א, אולי כדאי שכ"ק שליט"א ישלח טל"ג לנויארק, ע"ד מצב הישיבה כעת, ושישלחו תמיכה מסוימת באמצעית טלגרף. כי רואים הננו אשר הישיבה באתה עד משבר ר"ל, ועלולה כל יום בפו"מ לתוצאות נוראות היל"ת, והמצב הזה יאלצנו ג"כ להודיע מכ"ז לכ"ק שליט"א, אם כי כבד עלינו מאד לעגם נפשם הק'. והשי"ת יעזרינו שנוכל לנהל המוסד הקדוש בהרח[ב]ה ולבשר בשורות משמחות ממצב הישיבה בעה"י, והננו מחכים לתשובת כ"ק שליט"א בהקדם.

שרגא פייוויש זאלמאנאוו

יחיאל צבי בר"נ ז"ל גורארי'

שניאור זלמן ברד"מ ז"ל

שמואל זאלמאנאוו

תצלום 27-1

דו"ח הנהלת הישיבה לרבינו

חלק הארי של ההכנסות לתקציב הישיבה הגיעו מארה"ב, שעברה בשנת תר"צ משבר כלכלי ומפולת המניות. ובמדה מסויימת זה גרם גם למשבר בקופת הישיבה בווארשא.

הדיונים במצב הזה נמשכו עד תחלת הקיץ. בכ"ו ניסן הם כתבו שוב לרבינו:

מחכים אנו מיום ליום לקבלת מכתב מכ"ק אדמו"ר שליט"א, על דבר הסתדרות ישיבתינו, כי בימים אלו הלא צריכים אנחנו לסדר את עניני הישיבה לזמן הקיץ הבע"ל, אולם מפני המצב הכספי ההוה אין אנו יודעים איך ובאיזה אופן לסדרה.

הרחבת ועד הנהלת הישיבה

במשך החורף מינה רבינו את חתנו ה"ר שמרי' גורארי' (רש"ג) על ניהול קופת הישיבה ⁵²⁶ .

הוא נשאר לגור בריגא, במקום שרבינו גר באותה תקופה, אך משם התחיל להתעניין במצב הישיבה.

בעיר ווארשא עצמה, התקיימה אסיפה כללית של אנ"ש, שבה נבחר ועד מורחב להתעסק בעניני הישיבה.

במכתב שכתבו חברי ההנהלה אל חדב"נ הרש"ג, בב' שבט תרצ"א, הם דיווחו לו על כל הנ"ל:

הננו להודיע בזה לכ"מ אשר על האספה הכללית שהתקיימה במוצש"ק שמות, ושנמשכה במוצש"ק וארא, נבחר ועד הפועל וועד הנהלה לישיבתינו, ומצרפים בזה רשימת האנשים. ויתן ד' שעבודת הועד תעשה פרי להרבות ההכנסות לישיבתינו, ותשועה ברוב יועץ וכו'.

כן הננו מצרפים לזה דו"ח מהכנסה והוצאה במשך השני חדשים חשון כסלו, אשר ממנו יתברר לכם מצב הישיבה באשר הוא ... וצריכים לבקש מקורים חדשים להכנסה, שיהי' ביכלתינו לנהל הישיבה הלאה.

ונשארים הננו לחכות על תשובתם התכופה.

בכל רגשות הכבוד, הועד

שרגא פייוויש זאלמאנאוו

שניאור זלמן שמאטקין

יחיאל צבי גורארי'

אלו שמות חברי ועד הפועל, מישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש ווארשא.

ר' מענדיל רוטשיין, יו"ר הכבוד

ר' שרגא פייוויש זאלמאנאוו, יו"ר

ר' יחיאל גורארי', גזבר

ר' זלמן שמאטקין, סגן יו"ר

ר' זאב מינץ

ר' חיים זלמן בלום

ר' ישראל קאמין

ר' חיים פאמעראנץ

קאנדידאטן

ר' זלמן זעמצאוו

ר' שלום קרול

ר' ישראל גורארי'

ועד הבקרת

ר' יצחק זעמצאוו

ר' דוב נחום גורעוויץ

ר' אברהם יצחק קאצנעלענסאן

קאנדידאטען

ר' מענדיל ראזינמוטער

ר' שמואל שמאטקין

ר' זלמן קארניבאד

נסיון העברת הישיבה לריגא

כבר בחזרתו לריגא מארה"ב, בשלהי שנת תר"צ, עלה ברצון רבינו להעביר חלק מהישיבה תומכי תמימים מווארשא, שתהי' בסמיכות אליו בריגא. וכך כתב באותה שעה (ב' מר-חשון תרצ"א), אל הג"ר יהודה ליב נימויטין (ח"ב אגרת תפח):

בעזהי"ת החלטתי ליסד במקום מגורי כהיום, ובמקום אשר אקבע דירתי בעהי"ת, קבוץ של תורה, למצויינים בתורה ויראת שמים, אשר יהיו מסורים ונתונים אל הלימוד בהתמדה ובסדר מסודר, על פי התנאים האלה...

כהיום חפצי לקבל עשרה תלמידים שי' ... ועל פי כל האמור הנני ממלא ידו לבא בדברים עם התלמידים שי' המתאימים להנ"ל, וחפצים לקבל עליהם כל האמור לעיל, ויבחר מהם משמונה עד עשרה איש שי', אשר אודות כל אחד מהם יהי' מפורש אצלו באר היטב מעלתו ותכונתו.

היו עדיין קשיים בהבאת תוכנית זו לפועל, כפי שרבינו כתב לו שוב בי"ד כסלו תרצ"א (ח"ב אגרת תקו):

חפצי ומשאלי לטובתם ולטובת הרמת ידיעת התורה עדיין לא בא אל הפועל.

בימי האביב החליט רבינו להעביר את כל ה"אולם" לריגא, היינו כל הכתה הגדולה הלומדת בפני עצמה; ולהשאיר בווארשא רק את מחלקת השיעורים, ובכך להקטין את הוצאות הישיבה ווארשא.

רבינו ביאר את התוכנית לפני חתנו הרש"ג, אשר כפי המוזכר לעיל, רצה רבינו להעמידו בראש הנהלת הישיבה.

תצלום 27-2

חדב"נ ה"ר שמריהו גורארי' (רש"ג)

רש"ג כתב מיד אל הנהלת הישיבה בווארשא, אשר בדעת רבינו לעשות שינויים כלליים בישיבה. ועל כך כתבו הם אל רבינו, בכ"ו ניסן תרצ"א:

כאשר קבלנו מכתב מחתנם הרב מוהר"ש גורארי' נ"י, שבדעת כ"ק שליט"א לעשות איזה שינויים בסדר ישיבתינו, אנו מחכים בצפית לב למענה כ"ק שליט"א בזה למען נדע את אשר לפנינו לעשות ולסדר אי"ה.

באותה שעה כתב להם רבינו (חי"ז אגרת ו'רפה):

מאז שבתי מנסיעתי גיליתי להם את דעתי, אשר רצוני שהמוסד תומכי תמימים יהי' בקירוב מקום אלי, וגם היו בזה איזה הצעות, אבל לסבות שונות עדיין לא באו אל הפועל.

עכשו בעזה"י החלטתי להביא חפצי מאז אל הפועל, וליסד ישיבה תומכי תמימים במקום מגורי, באותו הסדר שהי' בליובאוויטש, היינו אשר המוסד יכיל בקרבו: א) תלמידי האולם, אשר יהיו במקום מגורי. ב) מכינות, אשר יכולות להיות לאו דוקא במקום מגורי, בקירוב מקום.

ואשר על כן אני חפץ בזה להגיד להם אשר אני חפץ לקחת מהמוסד תומכי תמימים שבווארשא לערך מספר של שלשים – שלשים וחמשה תלמידים שי' מהתלמידים הגדולים. מובן אלו אשר יחפצו וגם יוכלו לנסוע לפה, ואחרי הבחינה אשר ימצאו מתאימים לחפצי.

ולמטרה זו שלחתי את ידידנו הרה"ג הנכבד הר"י שי' עבער למחנם לבחון את התלמידים שי' ולשלוח לי הרצאה ממצב כל תלמיד בפרט, כדי שאוכל לבחור באלו המתאימים לחפצי, ובטח יעזרו על ידו ויסייעו לו בעבודה זו.

ומעכשו אשר המוסד תומכי תמימים יהי' במקום מגורי, פוסק המוסד תומכי תמימים שבווארשא להתקיים בתור מוסד בפני עצמו, ונשאר רק בתור מכינה אל המוסד תומכי תמימים הראשי שבמקום מגורי.

מובן מאליו אשר לפי זה יצטרך המוסד שבווארשא להסתדר בסדר חדש, מתאים לתעודתו החדשה רק בתור מכינה, והוצאותיו כמובן יקטנו הרבה. פקידים יתרים אינם נחוצים, וישאירו רק אלו הנחוצים למחלקת מכינה (ומכאן תשובה ברורה לשאלות מר שמואל שי' זאלמאנאוו בנדון המשגיח ר' יהושע דוב ⁵²⁷ שי').

*

הר"י עבער שימש במשך שנת תרצ"א, כראש הישיבה בסניף ווילנא, כדלקמן פרק מ. לחג הפסח חזר לריגא, ומשם נשלח על ידי רבינו לבחון את התלמידים בווארשא. הוא הגיע לווארשא ביום ב' ג' אייר. ובי' אייר דיווח לרבינו:

באתי לפה ביום ב' דשבוע העבר בוקר ... והגשתי תיכף אל הבחינה. אך מפני שבשבוע הקודמת עדיין לא באו מביתם הרבה מתלמידי הקיבוץ, ולזאת בחנתי מתחלה התלמידים הקטנים שלמדו בהשיעורים אצל ר' נפתלי ⁵²⁸ שי' ור' דוד ⁵²⁹ שי', והנני מסגיר בזה רשימה מפורטת מהם.

בימים האחרונים בחנתי מתלמידי הקיבוץ ⁵³⁰ , ומכל אלו שבחנתי הנני מסגיר בזה רשימה מפורטה.

כעבור שלושה ימים, בי"ג אייר, סיים לבחון את התלמידים, ואז כתב אודות התלמידים שמסוגלים להתקבל ולנסוע ללמוד בהאולם שיפתח בריגא, ואודות ההתלבטויות והקשיים שיש לו בקשר לתוכנית זו:

כבר בחנתי כל התלמידים הנמצאים בפה, ולוטה בזה רשימה מפורטת מהם ... ולבד זה ישנם עוד בערך י"ד הנמצאים בביתם עדיין ... אשר לפי זה יכולים לשער שיתאסף בערך כ' תלמידים שיהי' ביכולתם לנסוע...

ובהנוגע לסידור הישיבה על להבא, הנה מתחלה חשבו לבטל הכתה הא' לגמרי, באופן שלא ישאר רק הכתה של ר' דוד שי', וקצת מהקיבוץ, מאלו שלא יסעו לריגה.

והנה בהנוגע לענין הקיבוץ נראה לכאורה טענותיהם צודקות, שאי אפשר לבטל הקיבוץ לגמרי, כי קשה מאד לסדר אשר כל תלמידי ר' דוד שי' לאחר שיצאו ממנו יסעו תיכף לריגה, כי כל התלמידים הקטנים תלויים בדעת הוריהם, אשר לא הכל יתרצו לשלוח את בניהם חוץ למדינה. וגם התלמידים בעצמם לא כולם ירצו לנסוע, מפני טעמים שונים. וגם מה לעשות עם אלו התלמידים מהקיבוץ אשר מפני סיבות שונות לא יסעו לריגה. ועל כן מוכרח לכאורה להשאר ציור הקיבוץ.

אך מה שרצו לבטל הכתה הקטנה, אמרתי להם שלפי דעתי אין נכון הדבר, כי כל התלמידים החדשים מתקבלים רק להכתות הקטנים, כי אלו הראוים להתקבל בהכתה הגדולה, הרי בהכרח אשר כבר למד באיזה ישיבה מקודם, וממילא על פי רוב לא יחליף את מקומו.

ולהיפך מהקטנים ישנם הרבה שרוצים להתקבל, כי בדרך כלל הגליל הזה אינו בדומה כלל לכמו גליל ווילנא, אשר שם מעטים המה ההורים אשר רוצים שבניהם יתחנכו על ברכי הישיבות, ומאלו המעטים שמוסכמים על זה, הנה עיקר מטרתם הוא שבניהם יהי' לומדים, אשר על זה כבר ישנם בהסביבה הרבה ישיבות מהאשכנזים המפורסמות עם הר"מים הזקנים המפורסמים ביותר, ולזאת קשה לקוות אשר יתאספו תלמידים לישיבתינו במספר גדול. ובכאן הוא להיפך לגמרי, כי רובם הם אנשים כשרים ויראי אלקים מציור הישן, אשר זה כל חפצם ומגמתם שבניהם יתגדלו בהישיבה, ומטרתם בזה הוא בעיקרו שרוצים שבניהם יהי' יראי אלקים. ובאשר שת"ל בפרט זה תלמידי ישיבתינו הם נעלים יותר מכמו תלמידי כל שארי הישיבות, ולזאת רבים המה הפונים לישיבתינו. ואם הי' משתדלים בזה בוודאי שהי' באפשר להשיג הרבה בעלי כשרונות. וכל זה רק עם יקבלו קטנים.

וגם אם יהי' רק כתה אחת אצל ר' דוד שי', יהי' מוכרחים להיות אצלו הרבה תלמידים הרחוקים זה מזה במצב לימודם. ולזאת ההכרח לעשות ב' כתות. ובאמת הי' ראוי הדבר אשר ר' דוד שי' ילמוד עם שניהם, ואחד מהבחורים הגדולים ישגיח עליהם.

אשר באשר שחושבים שיהי' בכאן קיבוץ גם כן. ולזאת חושבים לסדר אשר הר' דוד שי' ילמוד עם כתה הגדולה, וישגיח על הקיבוץ. ועם הכתה הקטנה ילמוד ה' יצחק מאנדעלבוים שי', אשר מלבד זה ילמוד גם כן עם הכתה של ר' דוד שי' דא"ח. ובאופן כזה יהי' מסודר על צד הדוחק.

ובהנוגע לסידור התלמידים אשר יסעו לריגה. הנה לפי דעתי מוכרח ליקח, מאלו הגדולים שכבר למדו איזה שנים בהקיבוץ, כל מי ששייך ללימוד, כי בלאו הכי קרוב הדבר שלא ישארו בפה (ובפרט לאחר שיסעו כל התלמידים הטובים).

אך באמת זה גם כן אי אפשר להניח בפה כל הפשוטים, כי לא יהי' בזה שום ציור, וגם כלפי חוץ אין זה נכון כלל. ולזאת לכאורה צריך להניח בפה כל אלו שנתקבלו להקיבוץ בחורף העבר, או בהזמן הזה, אפילו מהבעלי כשרונות, כי הם בוודאי ישארו בפה בכל אופן, וגם שעליהם יספיק ההשגחה של ר' דוד שי' בטוב.

*

עם סיום בחינת התלמידים בווארשא, נשלח הר"י עבער על ידי רבינו, לבחון גם את התלמידים שבסניף בלאדז, במשך הימים י"ז – י"ט אייר, כדלקמן פרק מא, וחזר לווארשא.

שוב נסע לווילנא ביום א' כ"ג אייר – כדלקמן פרק מ. ומשם כתב בפרטיות לרבינו באסרו חג השבועות:

כבר הודעתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א במכתביי הקודמים, שכעת נמצא בוורשה לערך כ"ה תלמידים בהקיבוץ (יתכן שיתוספו עד אחדים לאחר נסיעתי), ולערך כ"ז בהכתה הגדולה של ר' דוד שי', וכ"ה לערך בהכתה הקטנה. והסדר הוא אשר הר' דוד שי', מלבד מה שאומר השיעור לפני הכתה הגדולה, הוא משגיח על לימוד הנגלה של תלמידי הקיבוץ. ועם הכתה הקטנה לומד ומפקח עליהם ה' מר יצחק מאנדעלבוים שי'. ומלבד זה הוא לומד דא"ח עם הכתה הגדולה...

הנה אם לא יעתיקו בהקדם מתלמידי הקיבוץ כל אלו השייכים ללימוד – ר"ד, נחוץ להשיג ב' אנשים ראויים על נגלה ודא"ח, אשר זה נחוץ ומוכרח ביותר, כי הרבה מהתלמידים הגדולים שנסעו הביתה אינם רוצים לבוא בחזרה מפני זה ... ואז יהי' יכולים לסדר אשר הר' דוד שי' יאמר השיעור לפני ב' הכתות, והר' יצחק שי' ישגיח על כולם, ויהי' טוב יותר מכמו עכשיו אשר כל אחד משגיח על התלמידים שלו.

*

אף שתוכנית העברת תלמידי האולם מווארשא לריגא לא באה לפועל, נפתח אז סניף מהישיבה בריגא, כדלקמן פרק מד.

רשימת התלמידים – קיץ תרצ"א

מועתקת בזה הרשימה שהכין הר"י עבער בווארשא, מתלמידי האולם. מהם 25 נמצאים שכבר חזרו לישיבה אחרי חג הפסח, ועוד 15 שעדיין לא חזרו. ביחד – 40 תלמידים.

ברשימה זו נתפרש גם מצבו של כל תלמיד בלימוד. יועתקו בזה הפרטים הבסיסיים של תלמידי האולם, כולל גם ההערה אודות אפשריות נסיעת התלמיד ללימוד בריגא:

א. מרדכי ב"ר פנחס מענטליק. עירו ווארשא. שנותיו חשון ר"צ - יז. בא חשון פ"ה לכת א'. נתקבל בהאולם אייר פ"ז. אביו מחסידי חונטשין. מצדו אין שום מניעה לנסיעה.

ב. זלמן ב"ר נתן ז"ל גורארי'. עירו ווארשא. שנותיו כסלו צ"א – י"ט. בא אייר פ"ה. נתקבל בהאולם פ"ו חשון. אביו ידוע. מוכן לנסוע.

ג. אפרים ב"ר יצחק שפירא. עירו ווארשא. שנותיו אב ר"צ – י"ט. בא חשון פ"ה לר' שמעון. נתקבל בהאולם אייר פ"ז. אביו בלי מפלגה.

ד. אבא בהרב ר' יעקב זאלצמאן. עירו דאמבראווינא. שנותיו שבט ר"צ – כ'. בא קיץ פ"ז. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו מחסידי סטאלין, רב. בקרוב צריך לעמוד ⁵³¹ וכו', ואחר כך אם לא יהי' מניעה מהוריו – מוכן לנסוע.

ה. יעקב דוד ב"ר אבא שמשון ראזענבערג. עירו קאמענשצק אצל ווישקוב. שנותיו אדר פ"ז – י"ד. בא קיץ פ"ו. נתקבל בהאולם חשון ר"צ. אביו מחסידי אטוואצק. מצדו אין שום מניעות.

ו. אביגדור ב"ר לייבוש ראטענבערג. עירו ווארשא. שנותיו תמוז פ"ז – י"ד. בא חורף פ"ז. נתקבל בהאולם חשון פ"ט. אביו מחסידי קאזעניץ. מצדו אין שום מניעות.

ז. ישראל ב"ר חיים יהודא שטויינמאגען. עירו ווארשא. שנותיו כסליו ר"צ – ח"י. בא קיץ פ"ו. נתקבל בהאולם חשון ר"צ. אביו מחסידי מינסק. מצדו אין שום מניעות.

ח. פייוויש ב"ר יוסף כץ. עירו ווליאהן. שנותיו ניסן ר"צ – ט"ז. בא חשון פ"ח. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אין מניעה מצדו.

ט. אפרים ב"ר יעקב יצחק אונגער. עירו זשעליכוב. שנותיו תמוז ר"צ – י"ז. בא קיץ פ"ו. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו מחסידי קאזניץ. קרובם האדמו"ר מקאזניץ. וע"ד נסיעה צריך להתיישב עם אביו ועם קרובו הנ"ל.

י. אלעזר ב"ר יעקב יצחק אונגער. עירו זשעליכוב. שנותיו אדר ר"צ – י"ח. [השאר] כנ"ל [אצל אחיו הנ"ל].

יא. נח ב"ר יהושע דוד פריימאן. עירו וואלאמין. שנותיו ניסן צ"א – כ'. בא אייר פ"ז. נתקבל בהאולם – לאחר הפסקה של שנה ומחצה, חשון צ"א. אביו מחסידי גור. צריך להתיישב עם אביו אודות נסיעה.

יב. מאיר ב"ר שלמה יוסף גערטנער. עירו ניי-שטאט. שנותיו טבת ר"צ – ט"ז. בא קיץ פ"ה. אביו מחסידי גור. בקרוב צריך לעמוד וכו', ואחר כך אין מניעה.

יג. פסח ב"ר שמעון פעלדמאן. עירו מיעכובלוב. שנותיו ניסן ר"צ – ט"ז. בא חשון פ"ח. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו מחסידי לובלין. ע"ד נסיעה צריך להתיישב עם אביו.

יד. פנחס ב"ר משה מרדכי גאלדקנאפ. עירו ווארשא. שנותיו תמוז ר"צ - יח. בא חשון פ"ט. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו מחסידי גור. ע"ד נסיעה צריך להתיישב עם אביו.

טו. אברהם ב"ר אליעזר האלצמאן. עירו קליבוצק. שנותיו טבת ר"צ – כ'. בא חשון פ"ו. נתקבל בהאולם לאחר הפסקה של שנה ומחצה – אייר ר"צ. אביו בלי מפלגה.

טז. ישעי' ב"ר אברהם סאבעל. עירו חעלעם. שנותיו אדר ר"צ – ט"ו. בא חשון פ"ט. נתקבל בהאולם חשון צ"א. אביו בלי מפלגה. תלוי בדעת אביו.

יז. אייזיק ב"ר טעבול בינשטאק. עירו חעלעם. שנותיו אב ר"צ – י"ז. בא אייר פ"ח. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו בלי מפלגה. צריך להתיישב עם אביו ע"ד נסיעה לריגא.

יח. ברוך ב"ר דוד שלמה פוקין. עירו בולדיוהעס. שנותיו ניסן צ"א – י"ח. בא חשון צ"א. נתקבל בהאולם חשון צ"א. אביו מאנ"ש. מצדו אין מניעה, אך צריך ליטול רשות מהוריו, מסתמא לא יעכבו.

יט. יחזקאל ב"ר דובער בערקאוויץ. עירו פראשקא. שנותיו סיון ר"צ – י"ז. בא אייר פ"ז. נתקבל בהאולם חשון צ"א. אביו בלי מפלגה. מצדו אין מניעה. צריך ליטול רשות מהוריו, אך קרוב הדבר שלא יעכבו.

כ. נפתלי הערץ ב"ר חיים בנימין גליקסמאן. עירו קאמינקע. שנותיו ניסן ר"צ – י"ח. בא קיץ פ"ו. נתקבל בהאולם אייר ר"צ. אביו מחסידי ראדאמסק. מצדו אין מניעה. צריך ליטול רשות מאבותיו, מסתמא לא יעכבו.

כא. חיים שלמה ב"ר שלום קאגוט. עירו ווארשא. שנותיו אייר צ"א – י"ח. בא אייר פ"ט. נתקבל בהאולם אייר צ"א. אביו סקערניעוויץ. מהצעירים.

כב. צבי ב"ר אברהם חאליעווע. עירו פאצאנוב. שנותיו כסלו צ"א – כב. בא אייר פ"ז. נתקבל בהאולם לאחר הפסקה של שנה. אביו בלי מפלגה. מצדו אין שום מניעה.

כג. דובער ב"ר יצחק וויצענטראווסקי. עירו שידלאווצע. שנותיו תשרי ר"צ - כ. בא קיץ פ"ו. נתקבל בהאולם אייר פ"ט. אביו מחסידי קאזניץ. מצדו אין מניעה, צריך רשות מהוריו. קרוב שלא יעכבו.

כד. אלי' ב"ר מענדיל יוסף ז"ל גיטלין. עירו דיסנא. שנותיו חשון ר"צ – כ"א. בא חשון פ"ו. נתקבל בהאולם אייר פ"ז. אביו ידוע (אין לו אב).

כה. שניאור זלמן אהרן ב"ר יחזקאל ז"ל פוטליק. עירו ווארשא. שנותיו כ"א שנה. אביו ידוע. מצדו אין שום מניעה לנסוע.

מפני שאינם נמצאים עדיין בהישיבה אינו ידוע בפרטיות מה למדו.

כו. אלי' משה ב"ר אהרן אלעזר ליס. עירו דלוגא שאדלא. שנותיו כב – סיון תר"צ. בא קיץ פ"ג. אין לו אב, אחיו התמים חיים מאיר.

כז. אלתר לייבל ב"ר יוסף בצלאל סמאליאזש. עירו סאטפניץ. שנותיו י"ח – תשרי ר"צ. בא קיץ פ"ו. אביו מחסידי אסטרווצע.

כח. אלתר יחיאל ב"ר אליעזר שמוקלער. עירו סטאפיץ. שנותיו י"ט – מנ"א ר"צ. בא אייר פ"ט. נתקבל בהאולם. אביו בלי מפלגה. בטח לא יהי' מניעה לנסוע.

כט. דובער ב"ר שמואל אשר ז"ל אוסטאשעווער. עירו שערפץ. שנותיו כ"א – שבט צ"א. בא קיץ פ"ו. מצדו אין מניעה לנסוע.

ל. דובער ב"ר דניאל טענענבוים. עירו לוקאוו. שנותיו י"ט –מנ"א ר"צ. בא אייר פ"ז. אביו תמים ידוע.

לא. ברוך ב"ר אברהם בליגזילבער. עירו מאגנישאוו. שנותיו י"ז – כסליו ר"צ. בא אייר פ"ז.

לב. גדלי' ב"ר אברהם משה הערץ. עירו רעמבערטוב. שנותיו טבת ר"צ – ט"ז. בא חורף פ"ח. אביו שו"ב מחסידי סקערניעוויץ.

לג. יצחק דוב בהרב ר' שלמה אלי' אושפאל. עירו קורעניץ. שנותיו י"ח – שבט תר"צ. בא חשון ר"צ להאולם. אביו מאנ"ש רב בעירו. מצדו לא יהי' מניעה לנסוע.

לד. משה פנחס ב"ר אברהם מרדכי כץ. עירו קינסק. שנותיו י"ט – טבת פ"ט. בא קיץ פ"ה. אביו מחסידי טומאשוב. מצדו לא יהי' מניעה לנסוע.

לה. קלמן ב"ר שמואל מינקאווסקי. עירו פיעטקאוויץ. שנותיו י"ט – אלול תר"צ. בא קיץ פ"ו. אביו מחסידי טריסק. מצדו לא יהי' מניעה לנסוע.

לו. אלי' ב"ר ניסן דוד הכהן ליובלינסקי. עירו קינסק. שנותיו י"ח – שבט ר"צ. בא קיץ פ"ה. אביו מחסידי פשיסחע. מצדו לא יהי' מניעה לנסוע.

לז. מאיר ב"ר קלמן ראובן גליאזמאן. עירו סטאפניץ. שנותיו כ"א – טבת ר"צ. בא קיץ פ"ג. אביו מחסידי קוזמיר. צריך לעמוד בקרוב.

לח. חיים דוד גליאזמאן. עירו סטאפניץ. שנותיו כ"א – טבת ר"צ. אביו מחסידי קוזמיר. צריך לעמוד בקרוב.

לט. ראובן ב"ר צבי יאסקאוויץ. עירו מיעכוב. שנותיו י"ח – תמוז ר"צ. בא חשון פ"ח. נתקבל בהאולם חורף ר"צ. אביו בלי מפלגה.

מ. לייבל ב"ר יוסף פסח [אלטמאן]. עירו פאצאנוב. בא אייר ר"צ. נתקבל בהאולם קיץ צ"א. אחיו למד בישיבתינו ⁵³² .

בהמשך לזה באה רשימת תלמידי שני השיעורים (ביחד – 47 תלמידים).

תצלום 27-3

תצלום 27-4

ביקור רבינו בישיבה

אחרי קבלת הדיווחים ורשימות התלמידים במשך החדשים אייר-סיון, והקשיים שבהעברת תלמידי האולם מווארשא לריגא, התחיל רבינו לשקול את האפשרות לעבור מריגא לווארשא, על מנת להתיישב בסמיכות לישיבה.

במכתבי החדשים תמוז-מנ"א נראים שתי האפשרויות שקולות, או שרבינו יתיישב בסמיכות לישיבה בווארשא, או שתלמידי האולם יעברו מווארשא לריגא.

בינתיים בא רבינו לווארשא, באמצע תמוז, לבקר את הישיבה, ולדבר עם כל אחד מהתלמידים ביחידות:

כבר סופר לעיל פרק טו, אודות ביקור רבינו בווארשא, בתמוז תרצ"א. עיקר מטרת הביקור הי' לבקר בישיבה, כפי שכתב רבינו בה' מנ"א תרצ"א (ח"ב אגרת תקלט):

ביום ט' תמוז עזבתי את ריגא, ויצאתי לוורשא לבקר את שלש הישיבות בוורשא ווילנא ולאדז אשר תחת הנהלתי.

ובמכתבו של המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, בט"ו מנ"א תרצ"א:

בחר ⁵³³ אשר בדרך נסעו ⁵³⁴ , יבקר את מדינת פוילין, והעיקר את הישיבה, ורצה לבקר את הישיבה בביקור פנימי.

כי בכלל אמר לי שכבר נתמלאה הסאה, ולא יוכל להיות עוד בלא ישיבה, והחליט או להעתיק חלק הישיבה לפה ⁵³⁵ , או שהוא יעתיק לשם ⁵³⁶ .

ונסענו ח' [תמוז] לורשא, ושם חגגנו גם את ימי חג הגאולה, והיינו שם כשבועיים. הי' ד' פעמים דא"ח במשך הזמן, וגם שיחה, ביום י"ב וי"ג.

התלמידים נכנסו כל א' על יחידות, ועכב את כל אחד מהגדולים זמן נכון. בכלל אמר לי אז ער האט הנאה גיהאט פון זייא.

ובמכתב נוסף כתב (כפר חב"ד 338 ע' 29):

ועתה הנני להודיעו מסדר הנסיעה אשר בחר כ"ק לבקר את מדינת פולין, בדרך נסעו, ואת ישיבתנו אשר בשם, וחגגנו שם את חג הגאולה ... וביחוד נתן הרבה זמן על תלמידי הישיבה יחיו. ואחר כך נסע צלחה כ"ב תמוז למארינבאד.

וכן סיפר ה"ר שמואל זלמנוב, במכתבו שכתב בז' מנ"א, אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים (עבד מלך ע' 418):

בנסעו כעת למארינבאד, עבר כ"ק אדמו"ר שליט"א דרך ווארשא, ושהה אצלינו כב' שבועות, מיום ה' חו"ב עד יום ד' מטו"מ, וחגגנו אתו עמו בצוותא חדא את חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, במעון הישיבה, במעמד ומצב כל התלמידים התמימים ואנ"ש שי' ברוב שמחה וחדוה, וזכינו ת"ל לשמוע מפיו הקדוש ג' מאמרים דא"ח והרבה שיחות קודש הבוערים כלפידי אש ... התעניין במצב הישיבה, ועם כל תלמיד ותלמיד בפרט, שנכנסו כמעט כולם להיכלו פנימה, והשי"ת יעזרינו שיקלטו בפנימית נפשינו כל דבריו ואמריו הק'.

כן דברתי על דבר מצב הישיבה בכללות.

*

לקראת ביקורו זה של רבינו בישיבה בווארשא, הגיעו לווארשא גם התלמידים הלומדים בסניפים שבווילנא ולאדז. אחד מתלמידי לאדז שבא אז לווארשא הי' ה"ר משה אלי' גערליצקי, שסיפר על הביקור הזה ברשימתו (כפר חב"ד 1368 ע' 52):

בסביבות תמוז תרצ"[א] שמענו שהרבי הקודם עומד להגיע לוורשא לי"ב בתמוז. ביקשנו ממנהל הישיבה רשות לנסוע לוורשא כדי לראות את הרבי ולהיות עמו בחגו, והמנהל הסכים, אך הציב תנאי: יסע מן שיחזור בע"פ 30 דפי גמרא ו-12 פרקי תניא.

באותה עת היו בישיבה מעל 100 תלמידים, וכ-30 מהם, ואני בתוכם, למדו את הנ"ל בעל-פה והורשו לנסוע.

שכרנו מיד אוטובוס והגענו לווארשא ביום שישי בשעה 11:00. כשנכנסנו לישיבה פגשנו שם כמה היימישע בחורים, והללו דיווחו שאחר-הצהרים הרבי ייצא מביתו של ר' פיביש זלמנוב ויסע לישיבה, וב-4:30 יאמר מאמר חסידות.

היינו מרוגשים מאוד לקראת הפגישה עם הרבי, וכל אחד עשה הכנות אישיות באופן הנראה לו, והלכו לטבול במקווה.

ב-4:30 עמדנו מוכנים בשער, במקום שהרבי עמד לבוא עם המרכבה, ולא היינו היחידים, מחוץ לשער עמדו אלפי אנשים שכל אחד רצה לזכות לראות את הרבי, וכך היה. הרבי הגיע בזמן, עבר בין האנשים, נכנס לחצר הישיבה ועלה לבית-המדרש ⁵³⁷ .

נכנסנו גם אנו. תחילה התפללנו מנחה, אחר-כך ניגנו ניגונים, ולאחריהם הרבי אמר מאמר ⁵³⁸ על הפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון". כשסיים התפללו קבלת-שבת וערבית, ואחר-כך החוזרים חזרו את המאמר.

גם למחרת, ש"ק, היה יום מיוחד מאוד בתפילותיו ובכל אשר בו, ובעיקר משום שהרבי התוועד עם הקהל.

אחרי השבת סידרו יחידות לכל התלמידים שהגיעו מלודז'. כל תלמיד נכנס לבדו ליחידות והכניס פתק לרבי. הרבי התעניין אצל כל אחד ואחד מאיתנו איך לומדים, איך מתפללים כו'.

לאחר כל אלה חזרנו ללודז' והמשכנו בלימודים.

לקראת חודש תשרי

בחודש אלול הגיע רבינו לאטוואצק, כדלעיל פרק טז. וגם תלמידי הישיבה באו לשם. על כך סיפר ה"ר משה אלי' גערליצקי, בהמשך רשימתו הנ"ל:

בחודש אלול שמענו שהרבי הריי"צ מגיע מריגא לאוטבוצק וישהה שם כל חודש תשרי. שכרו שם עבור הרבי את בית-המלון "שפירא" – מקום שהכול בו מרווח: דירה מרווחת לרבי ובני-ביתו וכן בית-מדרש מרווח לתפילות, ובסוכות בנו שם סוכה גדולה. הרבי ביקש שהתלמידים מלודז' יבואו לאוטבוצק וישהו עמו כל חודש תשרי.

באנו לאוטבוצק. כל חודש תשרי היה מאוד געשמאק. ראש השנה, יום הכיפורים וכו', אך בסוכות זכינו לחוויה עמוקה שנחרטה בנו ונותרה עמנו כל השנים הבאות.

באותו חג הרבי הקודם ציווה לחתנו שאז קראו לו הרמ"ש שיתוועד עם הקהל. זה היה החתן הצעיר של הרבי, שהתחתן בוורשא לפני פחות מחמש שנים.

באחד הלילות של שמחת בית-השואבה התכנסנו בסוכה הגדולה בבית-המדרש. בנוסף לנו התלמידים מלודז' המתינו שם עשרות רבות של חסידים שהגיעו מוורשא לרבי ע"ה וחסידים מאוטבוצק שמילאו את המקום בהמולה הרגילה שלהם, ואף אחד מאיתנו לא ידע מה מצפה לנו.

הרמ"ש החל להתוועד ⁵³⁹ בשעה 8:00 בערב והמשיך ברציפות עד אור הבוקר. היתה זו הפעם הראשונה שהרמ"ש התוועד עם קהל, אך מהרגע שפתח בדבריו, כל הקהל היה מרותק לכל מילה וכדלקמן.

הרמ"ש פתח במשנה "ר' יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר, קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" והסביר במשנה הזו כל עניין לחוד – עז כנמר, קל כנשר, וכו'.

ההסברים המפורטים נמשכו בזה אחר זה בקצב לא יאומן, שעות ארוכות "עפו" שם דברי גאונות של גמרות, מדרשים, בבלי וירושלמי, זוהר וקבלה וסיפורי חסידים. זה היה הפלא ופלא שאין לשער. כל הקהל ובעיקר האורחים מוורשא ויהודי אוטבוצק היו בהשתוממות עצומה מהגאונות של הרמ"ש. עד אז איש בכלל לא הכיר אותו ואת הגאונות שלו ועכשיו התחילו לראות שהוא פשוט חכם הרזים הבקי בכל חדרי תורה. אם לפני ההתוועדות היתה לכל הקהל דרך-ארץ אל הרמ"ש רק כחתנו של הרבי הריי"צ ע"ה, עכשיו זו נהפכה לדרך-ארץ אחרת לגמרי – הערכה ויראת-כבוד אל הרבי בזכות עצמו.

עם זאת, הרמ"ש היה תמיד צנוע מאוד, והפעם היחידה שהתבלט היתה בשיחה הגאונית שאמר באותה התוועדות בהוראת הרבי הקודם. הצניעות שלו התבטאה בדרכים רבות, ולא אשכח למשל כיצד היה בא מפעם לפעם לשמוע את חזרת המאמרים של הבחורים. הוא היה מתיישב ושומע, אבל כמעט אף פעם לא התערב. או מדי פעם הוא היה מתיישב לשמוע איך בחורים לומדים ורק לעתים רחוקות היה מתקן אותנו.

אחרי החגים הרבי ציווה שאחדים מהתלמידים המבוגרים יישארו ללמוד בווארשא והשאר יחזרו ללודז', והשם זיכני להיות בין התלמידים שנשארו בווארשא.

רשימת בוגרי הישיבה

יחד עם סידור תוכניות תלמידי האולם בישיבה, התחיל רבינו להכין תוכניות גם עבור בוגרי הישיבה, שכבר סיימו את לימודיהם בישיבה.

בכ"ב מנ"א תרצ"א כתב רבינו אל חבר הנהלת הישיבה, ה"ר שמואל זלמנוב (חי"ז אגרת ו'רצו):

כפי שדברתי עמדו, אשר לההנהלה הי' צריך להיות רשימת התלמידים שלמדו בהמוסד במשך עשרת השנים ⁵⁴⁰ , היכן הם עכשו ומה מעשיהם, מהם בודאי כאלו שידועים לההנהלה, ומהם כאלו שאין ידועים. להידועים הי' אפשר לפנות במכתבים לדעת מה מעשיהם, ולשאינם ידועים אפשר לפנות על ידי העתונים בבקשה שיודיעו מהנעשה עמהם ומקומות מושבותיהם, והייתי חפץ לדעת אם נעשה בזה איזה דבר, או אולי יש להם איזה הצעות בנידון זה באיזה אופן להביא הדבר לפועל.

מטרתה של רשימה זו נתפרשה, באגרת שכתב רבינו באותו יום אל התלמיד ה"ר יצחק מנדלבוים (חי"ז אגרת ו'רצה):

בטח זוכר מה שדברנו בעת התראותינו, אשר הייתי חפץ שהתלמידים הגדולים שלמדו בישיבת תומכי תמימים, אלו שאפשר שיצא מהם תועלת להרבצת התורה, הייתי חפץ לתת להם מקומות לעבודה, מי לר"מ, מי למשגיח מי למדריך ⁵⁴¹ , והייתי חפץ לבקשו אשר יכתוב לי בפרטות מאלו התלמידים שלמדו במשך זמן היותו בהישיבה, מה שיודע מכל אחד, ועם מי הוא בא בכתובים.

חושב אני שבודאי תבין הרמז שלי, אשר צריכים לבא בכתובים עם מכיריו ולדעת מהם מהנעשה.

בכ"ז מנ"א השיב הר"ש זלמנוב:

מכתב כ"ק שליט"א מיום כ"ב מנ"א קבלתי לנכון. והנה בדבר רשימה מהתלמידים שלמדו בהמוסד במשך עשרת השנים, כבר התחלתי לעשות בזה, והנני שולח לכל תלמיד הידוע לנו אדריסתו, מכתב חוזר בצירוף שאלות מהפרטים שמעניין אותנו, ובאופן הזה הנני מקוה להודע במשך איזה זמן מכל התלמידים שלמדו במוסדינו, ולדוגמה צרפתי בזה מכתב הנשלח.

תצלום 27-5

המכתב-חוזר שנשלח לתלמידים

תצלום 27-6

טופס רישום

ובו' אלול מוסיף:

מכתב כ"ק מיום ד' אלול קבלתי לנכון.

על דבר התשובות מהתלמידים, הנה לעת עתה מועטים המה התשובות שנתקבלו, ובשבוע הבע"ל אשלח אי"ה מכתב-חוזר שני לזרז את אלו שלא השיבו עדיין שישיבו בהקדם.

בהרשימות שנמצא תח"י ישנם קרוב לג' מאות תלמידים כ"י (לבד התלמידים שי' שלומדים כעת בהמוסד), אך לא מכולם ידוע לנו אדריסתם בדיוק. כן יש הרבה תלמידים שלא באו לגמרי ברשימתינו מפני שלמדו בהמוסד רק זמן קטן. ובכדי למהר הענין הנני חושב בימים אלו ליתן גם כן נידון זה מודעה בעתונים.

*

המטרה של רשימה זו, שהורה רבינו להכין בשנת תרצ"א, היא כדי לאגד את בוגרי הישיבה, לעבודה משותפת בהרבצת תורה ויראת שמים ולימוד תורת החסידות.

כעבור שלושה שנים, בשנת תרצ"ד, נוסד למטרה זו "איגוד תלמידי התמימים", כדלקמן פרק לז.

סקירה על הישיבה בתרצ"א

אחד מהתלמידים שהתקבלו לישיבה בשנת תרצ"א, ה"ר צבי יוסף קוטלרסקי, מספר על אותה תקופה:

תצלום 27-7

ה"ר צבי יוסף קוטלרסקי

דרכי הראשונה לליובאוויטש היתה בשנת תרצ"א, בישיבת "תומכי תמימים" – במכינה – בוורשה. הגעתי לשם אחר הבר-מצוה שלי, כאשר אחי המבוגר ⁵⁴² ממני כבר למד שם קרוב לשנתיים.

בנוסף לבית המדרש הגדול, ה"זאל", בו למדו הבחורים המבוגרים, היו אז עוד שתי כתות לנערים צעירים:

כתה אחת תחת ניהולו של מגיד השיעור שהיו קוראים לו "דער וולוינער" – מהעיירה ולוין שבפולין ⁵⁴³ – אשר היה תלמיד חכם ולמדן גדול.

כתה נוספת היתה תחת ניהולו של רבי דוד טייבלום.

ראש הישיבה היה הרב יהושע בעריל ⁵⁴⁴ .

עם בואי, בשנת תרצ"א, היתה הישיבה במצב כספי קשה מאד. המצב הביא לידי כך, אשר נאלצו לפטר את הישיבה והר"מים, והרב דוד טייבלום היה היחיד שנשאר.