שנת תרפ"ח

שנת תרפ"ח

ביקור רבינו בישיבה

כבר סופר לעיל פרק טו, שמיד בצאת רבינו מרוסיה, בשלהי תשרי תרפ"ח, הזמינוהו ראשי עדת החסידים בווארשא להתיישב בווארשא, והשיב רבינו אשר "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים בלתי אפשרי הוא". ואשר מכל מקום ברצונו לבקר בווארשא "בזמן מוגבל אשר אודיע אי"ה מתחילה".

כעבור חודש, ביום א' כ"ה מ"ח תרפ"ח, כתב אל מנהל הישיבה מוהרש"פ זלמנוב (ח"א אגרת שמא):

אבוא עתה רק בקצרה, כי חפצי במאד לדעת ממצב הישיבה לכל פרטי' ועניני'. ויגיד לבנו מר שמואל שיחי' 456 , אשר יכתוב לי בארוכה, בסדר מסודר.

ובי' כסלו כתב לו שוב (חט"ז אגרת ה'תתלא):

על דבר עניני הישיבה, הנה עתה כאשר בא ידידינו הרי"פ 457 שי', יהי' בנקל יותר להתדבר בזה, וכל מה שיהי' באפשר בודאי יעשה בעזה"י, לטובת הרחבת והגדלת הענין ברו"ג.

ובנר א' דחנוכה כתב רבינו (חט"ז אגרת ה'תתלו):

בדעתי, בל"נ, במשך איזה זמן (בערך לא קודם מחדש שבט הבע"ל) לבקר את המוסד תו"ת יצ"ו בעי"ת ווארשא.

בימים האלו התחילו ההכנות לנסיעת רבינו מריגא לווארשא, לבקר בישיבה, ולבקר את אנ"ש בווארשא וסביבותיה, כמסופר לעיל שם.

רבינו נסע לווארשא ביום כ"ח שבט, ושהה בה כשבועיים. תיאור ביקור זה נרשם בשעתו על ידי אחד האברכים, ונדפס בכמה מקומות (ס' התולדות של רבינו ח"ד ע' 5 ואילך; הוספות לספר המאמרים תרפ"ח ע' ריט ואילך; מבוא לספר השיחות תרפ"ח ע' ח ואילך).

סקירת הנסיעה והביקור באה לעיל פרק טו, וכאן תבוא סקירת הביקורים בישיבה:

ביום ה' פרשת תצוה 458 לעת ערב, בא הרבי לבקר לראשונה את ישיבת תומכי תמימים שבורשה. בתחלה נכנס למשרד, התעניין בעבודת המשרד, ספרי החשבון, המכתבים הנכנסים והיוצאים, מי ומי תומכים בהחזקת הישיבה, בדק את ספר התלמידים מלפנים ומהיום, ולאחר מכן צוה כי יתיצבו לפני, ראשי הישיבה, המשגיחים והמשפיעים, כל אחד לבדו, ואת כל אחד מהם שאל מאופן וזמן לימודו, מספר תלמידיו ומצבם בלימוד ובהנהגה.

אחר כך נכנס למחלקה הראשונה, כשהתלמידים מסובים כחצי גורן עגולה, ובראשם הראש ישיבה, בהדרת קודש עמדו התלמידים, רמז הרבי בידו כי ימשיכו בלימודם והסתכל בפני כל אחד ואחד, ושאל את ראש הישיבה להראות לו את הטובים והמעולים שבהם. בצאתו עמדו שנית וברכות מאליפות האציל הרבי למו.

כך הלך ממחלקה למחלקה עד שהגיע לאבני שיש, לאולם הגדול של הישיבה, כשהוא ממולא מתלמידים מסולאים עוסקים בפלפול ובסברא, מסובים ליד השלחנות מעבר מזה ומזה. עבר הרבי אנה ואנה עמד במזרח ופניו לעבר התלמידים, הסתכל בהם בעינים פקוחות ופניו הקדושים צהבו. אחר כך נגש אל המשגיח הראשי ואמר לו "רכוש עצמי יפה".

בברכת שלום וברכה יצא ובא לו לקומה העליונה מקום הלינה ועבר בכל חדר וחדר מראשו לסופו, ואמר: מגיע להם – לתלמידים – הרבה יותר.

לאחר מכן הלך לקומה התחתונה, מקום המטבח וחדר האוכל, ולפני צאתו ברך ברכת שהחיינו, וענו אחריו אמן.

באותה הזדמנות אמר: הרי זה בנין עדי עד, אלא שזהו בפנימיות, ויעזור השי"ת שיהי' כך גם בחיצוניות, והביע את הכרת תודתו הרבה לכל העוזרים והתומכים וברכות אבות קדושים האציל למו בגשמיות וברוחניות.

הביקור נמשך שעות ארוכות, ובשובו הבית אמר לאחד מאנ"ש, כי ניזוז מאד ממראה הישיבה הקדושה, אינכם יודעים – אמר – מה פעלתם, הייתי הרי מנהל-פועל בתומכי תמימים, ואילו הייתי מגיש לאבי מפעל כזה הייתי מקבל אות הצטיינות.

אחרי הביקור, נכנסו התלמידים אחד אחד ל"יחידות", כי כן צוה הרבי שלפני שיבקר את הישיבה לא יכנסו התלמידים אליו.

עוד מסופר שם על התווע\ודות הרבי עם התלמידים בפורים:

בליל פורים אחרי קריאת המגילה הוזמנו לסעודה מספר מסויים מאנ"ש, שנקבע מראש, והסעודה נמשכה עד אחרי חצות הלילה, ופני קודש פי צדיק יהגה בעניני חסידות ובעבודה.

למחרת בשעה שלש וחצי אחרי הצהרים בא הרבי לאולם הישיבה, שם ערכו את סעודת פורים. מסביב לשולחנות ערוכים נסבו אנ"ש, והתלמידים עומדים שורות מזה ומזה, ומפי התלמידים נשמעו ניגוני חב"ד ערבים. דברי הרבי באותו מעמד כתובים עלי גליון 459 .

בשעה 2 אחרי חצות הלילה ברכו ברכת המזון, והרבי נכנס למשרד להינפש מעט, קרא לאחד מאנ"ש במעמד ועד הישיבה, ואמר לו: לא שיערתי כך את הישיבה במצב הכי נעלה כזה, הרי זו חתיכת עבודה של אבי.

תמצית כל האמור העתיק כ"ק אדמו"ר זי"ע ברשימותיו (תורת מנחם רשימת היומן ע' תלה).

אחר כך נסע לעוד כמה שבועות לכמה מקומות. במכתב שכתב אל החסיד מוה"ר שמואל אבא דוליצקי, בו' ניסן תרפ"ח, סיכם רבינו את מסעו זה (חט"ז אגרת ה'תתסב):

בכ"ח לחודש העבר באתי ממסעי אשר שהיתי כחמשה שבועות. בטורח רב עלה לי הנסיעה הלזו, אבל ת"ל שבעתי ענג מהישיבה תומכי תמימים יצ"ו שבוארשא, כן בוילנא 460 , ות"ל בעד זה.

וכן כתב אל חותנו ה"ר אברהם שניאורסאהן, בח' ניסן (חט"ז אגרת ה'תתסז):

באתי ת"ל בכ"ח לחדה"ע ממסעי, עיף ויגע במאד מטורח הדרך והעבודה רבה אשר בעזרת הנותן ליעף כח עבדתי במשך כחמשה שבועות ... הישיבה הגדולה תומכי תמימים יצ"ו אשר בווארשא עשתה עלי רושם טוב, כן הישיבה בוילנא, ואל האלקים הוי' צבאות הוא ית' ירחם עלי ויתן לי דעה חכמה ובינה לכלכלם ואת עדת אנ"ש שי' על מבועי דחוכמתא, וישפיע להם השי"ת שפעת חיים וברכה מרובה מנפש ועד בשר בגו"ר.

וכן מסכם את התרשמותו זאת, במכתב שכתב אל הנהלת הישיבה, בב' מר-חשון תרפ"ט (חי"א אגרת ג'תתיט):

בזה הנני לכפול בכתב את אשר אמרתי בעל פה, כי הרושם הנעלה שעשה עלי המוסד הק' ישיבת תומכי תמימים יצ"ו, בטיב הנהגתו ושקידת התלמידים היקרים יחיו, קצר המצע מהשתרע.

החלטת הרחבת הישיבה

עם חזרתו לביתו בריגא, החליט רבינו להכניס את עצמו להגדיל ולהרחיב את הישיבה, כנזכר באגרת שכתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, בג' אייר תרפ"ח, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן (מנהל אגודת חסידי חב"ד בארה"ב):

כ"ק אדמו"ר שליט"א נהנה במאד מאד מכללות ההנהגה, מצב התלמידים, והשקפתו שצריכים לחזקה בחיזוק גדול בגו"ר, בגשמיות כי דוחק גדול, ות"ל לומדים שם כשני מאות וחמישים תלמידים שי' כן ירבו, ויש מקום ואפשרי להכפילה פי שנים ושלש, גם עתה נחשבת לישיבה היותר גדולה, נוסף על כמות, גם ת"ל באיכותה תלמידים יראי אלקים. ובא בהתעוררות כזו, אשר בעזרתו ית' יכניס עצמו בזה לגדלה ולהחזיקה ביתר שאת וביתר עז.

שוב כתב רבינו אל דודו מוה"ר משה הכהן הארנשטיין, בג' מ"ח תרפ"ט (חט"ז אגרת ה'תתקס):

והנה הישיבה תומכי תמימים יצ"ו דווארשא יע"א, באם שהיתה מסודרה כראוי, בעזה"י היתה מביאה אור עולם ממש. ובהיותי בווארשא החלטתי בעזרתו ית' לקחת עצמי לדבר זה לסדרו 461 . אבל בבואי הביתה, ויקיפוני הטרדות בעניני הנהגת וכלכלת הישיבות והחדרים שבמדינתינו 462 יע"א, כמובן אשר לא הספיק לי הזמן בזה.

צוות ההנהלה

אודות חברי הנהלת הישיבה, בראשית שנת תרפ"ח, מסכם פרופ' מרדכי זאב (וולאדימיר) חאווקין, בדיווחו שכתב ביום ה' טבת תרפ"ח, אחרי ביקורו בישיבה (תורגם מאנגלית בבטאון חב"ד גליון 34-35 ע' 42):

8 מורים, אנשים רציניים ונשואי פנים, בני 35-50 שנה, מקיימים את עבודת ההוראה בארבע כיתות. הכתה החמישית מורכבת מן הבחורים המבוגרים העוסקים בלימוד עצמי.

חברי הועדה הם האדונים:

פייביש זלמנוב, מרח' נלווקי מס' 7 ורשה – יו"ר הועד.

זלמן שמוטקין, מרח' נלווקי מס' 33 463 ורשה – סגן יו"ר.

הערש גוראריה, מרח' בוניפרטרסקה מס' 29 – גזבר.

מנדל רוטשטיין 464 , מרח' מרשלקובסקה מס' 140.

זלמן בלום 465 , מרח' קופיעצקה מס' 8.

הרב יוסף קאליש, דונחין.

בועדת הביקורת – האדונים ר. רוזנמוטר. י. גורארי'. ז. קרניבד.

המזכיר מר מ. ל. רוטשטיין 466 .

נפגשתי עם זלמנוב, רוטשטיין, גורארי' ועם מזכיר המוסד.

תמונה 24-1

מזכיר נכבד ה"ר חיים זלמן בלום

מספר התלמידים

מספר התלמידים הלך ונתרבה בשנה הזו. באלול תרפ"ז הדפיסה הישיבה קול-קורא לתרום לתמיכת הישיבה 467 (תצלומו בבטאון חב"ד 34 ע' 41), ובו כותבים:

במשך השנים שעבר נהרו אלי' תלמידים רבים מכל אפסי מדינתינו, עד אשר כהיום הזה ת"ל מסתופפים בצלה קרוב לשלש מאות תלמידים יחי' – כן ירבו.

בסקירתו של פרופ' מרדכי זאב (וולאדימיר) חאווקין, בדיווחו הנ"ל מיום ה' טבת תרפ"ח:

במוסד כ-250 תלמידים. בעת ביקורי, בשעות הערב והבוקר, היו בכל חדר כ-30 עד 50 תלמידים בגילים 10 עד 20, עסוקים בתלמודם. 80 מהם דרים במקום ומקבלים בו את ארוחותיהם, השאר מתאכסנים בבתים פרטיים או בבתי הורים וקרובים, אם הינם בני וורשה. העניים בקרב הללו מקבלים אף הם את ארוחותיהם בישיבה.

וכך כתב גם המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, במכתבו מג' אייר תרפ"ח, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

ות"ל לומדים שם כשני מאות וחמישים תלמידים שי' כן ירבו, ויש מקום ואפשרי להכפילה פי שנים ושלוש.

תצלום 24-2

הערות

  1. 456. שכבר סופר בפרק הקודם, כי הוא הצטרף בשנה הקודמת לועד ההנהלה של הישיבה, בתור מפקח על לימודי תורת הנגלה ועוד.
  2. 457. המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שלא יצא מרוסיה יחד עם רבינו בשלהי תשרי, ובי"ב מ"ח כתב אליו רבינו (חט"ז אגרת ה'תת): בטח בעזרתו ית' הנה ליום המוגבל ינתן לו הפאס' עבורו ועבור זוגתו תי', כי דודו מרדכי [-דובין, ונכתב בהסוואה מעין הצנזור] שי' משתדל עבורו. והשי"ת יעזר לו בגו"ר כי תהי' נסיעתו צלחה בגו"ר. ובי' כסלו כתב רבינו (חט"ז אגרת ה'תתלו): בבואי חזרה [מהנסיעה לברלין, בו' כסלו] ת"ל בא שר הממונה על עניני תורה תמימה, תלמידנו המשובח מוהר"ר ר"י שי' פייגין, אשר בו בחרתי לקחתו אתי עמי לעשות העבודה הפנימית, לבוא בכתובים עם כל ידידנו אנ"ש והתמימים יחיו.
  3. 458. ט' אדר.
  4. 459. המאמר – נדפס בס' המאמרים תרפ"ח ע' נב ואילך. והשיחות – בס' השיחות תרפ"ח ע' 11 ואילך.
  5. 460. אודות מחלקת הישיבה בווילנא, שנוסדה בשנת תרפ"ז, וביקור רבינו בה, יסופר לקמן פרק מ.
  6. 461. ראה עוד בזה בפרק הבא.
  7. 462. כמסופר לעיל פרק יא.
  8. 463. בשנים הבאות הי' ביתו ברחוב מוראנאווקא מספר 32, כנזכר לקמן כמה פעמים בהמשך הספר.
  9. 464. ראה אודותיו לעיל פרק יד.
  10. 465. שמו המלא ה"ר חיים זלמן בלום. בנו העו"ד ר' אהרן בלום, התעסק בהצלת ספריית רבינו מפולין, כדלקמן פרק עג. כשהתחילה המלחמה הוא נשאר בווארשא, כנזכר ב"רשימה מאנשים בנאצי פוילין" דלקמן פרק סו מספר 9. בשלהי ת"ש סידר עבורם רבינו ויזות לארה"ב, כדלקמן שם, ברשימה השניה של מקבלי הויזות מספר 36.
  11. 466. ראה אודותיו לקמן פרק סה, שבשנים תרפ"ח-תרצ"ב שימש כמזכיר במשרד הישיבה, ובקיץ תרצ"ב מינהו רבינו להיות אחד ממזכיריו.
  12. 467. בקול קורא זה מודיעים, כי בהתרמה זו משתתפים גם האדמו"רים מנאוואמינסק, סאכאטשוב, קאלאטשיץ, קאצק (סאקלוב), אלכסנדר, גראדזינסק, חענטשין, אטוואצק, אסטראווצא, ראדזין, זלאטאפאליע, פילוב, ווארקא (סקערנעוויץ), ראדאמסק, אמשינאוו ומאדזיץ, אגודת הרבנים בפולין, ועד הרבנים בווארשא, ועד הרבנים בלובלין, והרבנים מקאצק, בענזין, קאזעגלאוו, פראגא (הרב מנחם זעמבא) וביאלע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.