שנת תרפ"ב

שנת תרפ"ב

ממשיך לספר הר"מ בליזינסקי:

בהתחלת החורף תרפ"ב באו תלמידים חדשים, וביניהם ר' אברהם זיסקינד נ"ע ³⁵⁷ .

בקיץ תרפ"ב התקבל לישיבה התלמיד ה"ר יוסף גולדשטיין, שסיפר על אותה תקופה:

למדתי תחלה בישיבת תורת חיים, ואני ועוד כמה בחורים החלטנו לעבור לחב"ד בשנת תרפ"ב, וכן עשינו. אבל מפני שהייתי צעיר מדאי, בן 14, לא רצו לקבל אותי, ורק על ידי הערמה נכנסתי, והוא:

הי' שם ה"ר אברהם זיסקינד ור' משה יהודה רייכמן ³⁵⁸ , וסיכמתי ללמוד אתם באופן פרטי, וכך לאט לאט נכנסתי לישיבה, והי' אז שמואל זלמנוב המחנך שלי ³⁵⁹ . בסך הכל היו 15 תלמידים.

וכך מסופר במכתב רבינו, שנשלח על שם מזכירו מוה"ר אלחנן דובער מרוזוב, הי"ד, בח' שבט תרפ"ב (חי"ד אגרת ה'קלו, ע' קעז):

נפתחה מערכת ישיבת תומכי-תמימים בעיר וארשה ... על פי הידיעות המתקבלים, לומדים שם כעשרים וחמשה תלמידים יחיו, בעלי כשרון נעלה, יעזרם האלקים.

המשפיע ה"ר אלטער שימחאוויטש

הדבר הראשון שעשה אז רבינו לחיזוק הישיבה, מיד בתחלת שנת תרפ"ב, היה לשלוח לשם את המשפיע ה"ר אלטר שימחאוויץ, שיכניס אוירה חסידית לישיבה החדשה הזאת.

תמונה 18-1

ה"ר אלטער שימחאוויטש

שמו המלא הוא חיים אלטר ניסן שמעון שימחאוויץ.

הוא נולד בפאטשעפ, לערך בשנת תר"נ. בצעירותו למד בישיבתו של הרה"ח ר' צבי נטע גנעסין מפאטשעפ ³⁶⁰ , שרבים מתלמידי ישיבה זו באו אחר כך ללמוד בתומכי תמימים. ובחשון תרס"ה בא ללמוד בליובאוויטש. זמן מה הוא למד ב"מכינה" שבהאראדישץ, ואחר כך בהאולם שבישיבה בליובאוויטש.

בתחילת שנת תער"ב הוא נבחר לאחד משבעת התלמידים שנשלחו לארץ הקודש, לייסד בהם את ישיבת "תורת אמת" בעיה"ק חברון.

בשלהי אותה שנה חזר לליובאוויטש, והמשיך ללמוד בה עד שנת עזר"ת, ואף היה מה"חוזרים" דא"ח שנשמעו מפי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

בקיץ תרע"ג, כשנסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לחו"ל, ביקש אצל התלמיד ה"ר אלי' סימפסון, לכתוב לו בכל שבוע את תוכן המאמר שאמר כ"ק אביו, והוסיף (חי"א אגרת ג'תשמו): "ואתה וידידי הבחור ר' אלטר שי' תעשו זאת".

וכך כתב אודותיו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בד' תמוז תרצ"ו (חי"ז אגרת ו'תי):

אנכי שמעתי מהוד כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אודות ידידי הרה"ח מצויין תלמידי התמימים הרח"א שי' שימחאוויטש שבחים גדולים במהות עצמו ובענין טיב השפעתו בדא"ח ובהדרכה.

בחודש שבט תרע"ה, נשא בליובאוויטש את מרת רבקה, בת המשפיע ה"ר שלמה זלמן הבלין ³⁶¹ , מנהל ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים.

בקיץ עזר"ת נשלח על ידי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, לנהל את מחלקת ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין. וכך כתב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בט"ז אייר עזר"ת (ח"א אגרת א'סח):

ובדבר אלטר, אמרתי לר"ז האוולין ³⁶² קודם ש"ק, שיכתוב אליו שיסע לליובאוויטש (בכדי שימסור לו ר' שילם מה שיודע משם וכל הענינים. וגם שיתן לו הקאנטאר איסטרוקציע ³⁶³ , ובדרך כלל צריך להיות כך, שיסע מליובאוויטש לשצעדרין ³⁶⁴ ). והיום בבוקר כתבתי לרא"ק ³⁶⁵ (ע"י נוסע) שישלחו אותו לשצעדרין.

המחלקה בשצעדרין התקיימה עד שנת תרע"ח, שאז העבירו את הישיבה ומחלקותיה לקרעמענטשוג, כמסופר בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית פרק נה. ובשלהי תרע"ט נתמנה ר' אלטר למשגיח לימוד החסידות בישיבה המרכזית בקרעמענטשוג.

בחורף תרפ"א עברה הישיבה לרוסטוב, ור' אלטר נתמנה בה למשפיע ³⁶⁶ .

עם סגירת הישיבה ברוסטוב על ידי השלטונות, בשנת תרפ"א, ועם פתיחת הישיבה תומכי תמימים בווארשא, שלח רבינו את המשפיע ר' אלטר לנהל את החלק הרוחני של הישיבה בווארשא.

על כך סיפר רבינו במכתבו, שנשלח על שם מזכירו מוה"ר אלחנן דובער מרוזוב, הי"ד, בח' שבט תרפ"ב (חי"ד אגרת ה'קלו, ע' קעז):

על פי הצעת בן רבינו שליט"א ³⁶⁷ , נפתחה מערכת ישיבת תומכי-תמימים בעיר וארשא, ויסע לשם אחד המנהלים (אשר ניהל סניף ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין) הרב ר' אלטער שי' שימחאוויץ, לנהל מערכת ווארשא. על פי הידיעות המתקבלים, לומדים שם כעשרים וחמשה תלמידים יחיו, בעלי כשרון נעלה, יעזרם האלקים.

תמונה 18-2

מכתב רבינו אודות הישיבה

בי"ט מר-חשון תרפ"ב כתב רבינו, אל חותנו ה"ר שלמה זלמן הבלין (ח"א אגרת צה):

קבלתי מכתב מחתנו ה"ר אלטער שי', מאחר חג הסוכות, ועודנו במינסק. אך [ע]תה אפשר הדבר כי נסע לר' שרגא פייויש ³⁶⁸ שי', אשר כתב לי כי נחוץ הוא להם להישיבה תומכי תמימים יצ"ו שיסדו, כפי שכתבתי להם, מסדר משפיע ומשגיח, מבקשים כי אמהר לשלוח איש מומחה.

באותו יום כתב רבינו אל מוהרד"מ שמוטקין, לווארשא (ח"א אגרת צו ):

מהמוסד דתומכי תמימים אשר במחנם הנני נהנה מאד, וירחם השי"ת ויתרחב במרחב גדול, בריבוי תלמידים מופלגי תורה, ויראי אלקים באמת. ותקותי חזקה אשר בהגיע מכתבי זה אליכם, יבוא משולחי ידידנו ר' אלטער שי', הנוסע למחנם להיות משגיח ומסדר בכל ענפי הישיבה תומכי תמימים.

בה' כסלו כתב רבינו אליו במינסק (חי"ד אגרת ה'צח ):

למינסק כבר כתבתי ... כי יתנו לו על חשבוני עד סך שני מיליאן ³⁶⁹ .... ודברתי עמו, אשר הוא יתראה אי"ה בקרוב עם רש"פ ³⁷⁰ שי', כי ישלחו עבורך מבית הכנסת כתב רבנות, וגם זאת, אם אי אפשר יהי' לפרט בו גם בני ביתו שי', אז יהי' רק עבורך, ולא יהי' אצלך מניעה בדבר, ותסע לעת עתה בעצמך, וכעבור חדש ימים יב[ו]או גם ב"ב שי', כי קרוב הוא. אמנם בגוף ועצם הענין צריכים זריזות ביותר כי הזמן יקר. והשי"ת יעזור.

בו' כסלו כתב רבינו אל כמה מראשי עדת החסידים בווארשא, מוהרש"פ זלמנוב, מוהרד"נ בעזפאלאוו ומוהרי"ל רסקין (חי"ד אגרת ה'קט):

בעתיד הקרוב כאשר יבוא ר' אלטער שי' ויסודרו עניני הישיבה, אז ודאי הדבר כי ינתן להם תמיכה מהמרכז הכללי על הוצאת הישיבה.

ובז' כסלו כתב רבינו אל מוהרש"ז שמוטקין (חי"ד אגרת ה'קיד):

צריכים להשתדל, כי ידידינו הר"א שי' מפאטשעפ יבוא אליהם בהקדם האפשרי.

*

הנסיעה הזאת לווארשא לא היתה קלה ולא היתה פשוטה כלל. החסיד ר' מאיר בליזינסקי, מספר בהמשך זכרונותיו הנזכרים, אודות ביאת המשפיע מרוסיה לווארשא (כפר חב"ד 326 ע' 21):

בדרכו מרוסיה לפולין, הבריח ר' אלתר את הגבול ועבר דרך יער אחד. בגלל הקור הקשה ששרר אז – קפאה כף-רגלו והעבירוהו לבית-החולים בוילנא, שם נאלצו לקטוע ממנו את כף-הרגל. לפני פסח, אותה שנה, הגיע ר' אלתר לוורשה.

אנו התלמידים ראינו אותו לראשונה באחרון של פסח, ערכנו קידוש והתוועדות רבתי, בביתו של ר' זלמן שמוטקין. התוועדות זו נמשכה ברציפות עד למחרת היום, ור' אלתר אמר אז את המאמר "והניף ידו על הנהר".

עם בואו, הכניס רוח חדשה בישיבה. רמת הלימודים, בנגלה ובדא"ח, עלתה במאוד, ואוירה מרוממת שררה בין התלמידים.

השפעתו על תלמידי הישיבה

הר"מ בליזינסקי תיאר את השפעתו על התלמידים ³⁷¹ , במכתבו שכתב אל נכדו הר"ש העבער, בג' מרחשון תשל"ח:

בבואו של ר' אלתר נ"ע לורשה התחילה תקופה חדשה בישיבה, כי אז התחלנו ללמוד את הקונטרסים, קונטרס התפלה וקונטרס עץ החיים, ומאמרים של שנת מ"ג, ונ"ו, ונ"ט, ובקונטרס התפלה ומאמרים של מ"ג היינו בקיאים בהם כמעט עם האותיות, כי למדנו אותם אדעתא דנפשי, ובאופן ממשי ופרקטי.

וכמו ששמעתי פעם שתיארו את לובביץ של השנים ר"ס עד ר"פ, שהייתה גילוי אלקות מלמעלה, מה שלא הי' הרבה שנים לפניהם, כעין זה אפשר לי להגיד על הישיבה בורשה בשנים פ"ג עד פ"ו, שאני נזכר איך שלא הי' לי (ולאו דוקא אצלי אלא אצל כל אחד מהתלמידים אז) קשה בכלל להתעמק במשך הרבה שעות בתפלה בענין דא"ח, כמו בענין בריאת יש מאין המוסבר בנר חנוכה מ"ג בפרטי פרטים בהענין, עד שהענין יצא ברור מכל הצדדים בכל הפרטי פרטים בזה.

ור' אלתר נ"ע התוועד הרבה, כמעט כמה פעמים בשבוע, ותמיד הדיבורים היו מוחשים מאד באותם הענינים שהוא עסק בהם בתפלה, וגם אנחנו. וכאמור, אותם השנים הייתה פריחתה של ישיבת תומכי תמימים בורשה במובן הרוחני והחסידי.

ברשימתו הנזכרת של המזכיר מוהרמ"ל רודשטיין ³⁷² , סיפר אודות פעילותו בישיבה:

כשרונותיו הגאוניים של הרב ר' אלטער שימחוביץ, עם חושו הנפלא בחנוך והדרכה, עדינות מוחו ושכלו, חוש הסברתו בהשכלות עמוקות ועניני עבודה של תורת חסידות חב"ד, מדותיו העדינות ונעימות עבודת התפלה שלו, וקישורו התמידי עם רבינו שליט"א אודות מצב הישיבה ותלמידיה, וקבלת הוראות רבינו שליט"א, יחד עם מסירות הנפש האיתנה ויראת השמים של התלמידים, העלו את מצב התורה ויראת השמים של הישיבה תומכי תמימים בווארשא ברום המעלות, כשם הניתן לה "תומכי תמימים".

את "קישורו התמידי עם רבנו" רואים אנו במכתב שכתב לו רבינו בט"ו אייר תרפ"ג (חי"ד אגרת ה'קע):

חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידים שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים. כי ישנם כאלו שהם ביישנים ביותר והדומה, תעוררם על זה ותראה להם כי אין האמת כן וצריכים לדבר, ומזמן לזמן יתגדל אי"ה דבר זה, ויביא תועלת מרובה בעזרתו ית'. ואשרי חלקך.

חזק ואמץ אל תירא ואל תחת, זכור מורך ורבך אשר רוחו הק' אתנו הוא, וזכותו יגן עלינו אשר נוכל ללכת בהדרך אשר סלל לנו, וכל אשר לך תתן בעד זה. לא בחיל ולא בכח כי אם השכל וידוע אותו ית', להרביץ תורת תמימה המשיבה נפש כל חי בישראל, וככוכבי שמים ירבו בנ"י יחיו אל שולחני התורה בבתי כנסיות ובתי מדרשים, ואז אשרינו מה טוב חלקנו בחיים, לראות בטוב ישראל והצלחתו בגו"ר.

בשלהי סיון תרפ"ג כתב לו שוב רבינו (חי"ד אגרת ה'קעה):

ואני עוד טרם נענתי על מכתבי מט"ו אייר העבר, ובדרך כלל בעת האחרונה אין לי שום ידיעות מהנעשה אתם, דבר הראוי הי' שיכתבו לראד"מ ³⁷³ שי' בכל שבוע, פעמים בקצרה ופעמים בארוכה.

והנה בשבוע העברה כתבתי לידידנו רש"ז שי' ברד"מ ³⁷⁴ שי' על דבר לימוד דא"ח ברבים, ועניתי לו בהנוגע לו בפרט. ועתה אכפול לדבר, באותו הרוח אשר כתבתי, כי ייסד אשר התלמידים יחיו יחזרו דא"ח ברבים וכאמור שם, ונוסף לזה הי' ראוי להם כי יתנו לבם ונפשם על הרחבת המוסד ... עליכם לדעת כי לכם החובה והמצוה ליסד בעזרתו ית' תומכי תמימים כאשר הי' מכבר, ולא ישגב מכם כל מאומה לעשותה, וחלק מהתרומה הבאה מאחינו מעבר לים ³⁷⁵ ינתן לכם בשביל הנהגת המוסד, רק השתדלו להרחיב המוסד בתלמידים טובים.

ואתה ידעת את אשר הי' מכבר הימים, ואין כל חדש, רק שיהיו תלמידים טובים בעלי כשרון ואוהבי עבודה בעבודת התורה בשקידה ועיון.

*

ר' אלטר ניהל את הלימודים בישיבה עד תחלת שנת תרפ"ה, שאז הוכרח לנסוע לארה"ק, בתור משפיע בישיבה תורת אמת, כדלקמן פרק כא.

לקראת חודש תשרי תרפ"ט, בא אל רבינו לריגא, ורבינו מינהו להיות המשפיע הראשי בישיבה בווארשא, אלא שכעבור איזה חדשים הוצרך לחזור שוב לארה"ק, כדלקמן פרק כה.

בירושלים מונה על ידי רבינו כמשפיע ישיבת תורת אמת, ומשפיע אנ"ש בירושלים. ובעבודה זו התעסק, עד לפטירתו בז' ניסן תרצ"ט, כמסופר בתולדות חב"ד בארה"ק סוף פרק לא.