הגירת רבינו לווארשא ולאטוואצק

הגירת רבינו לווארשא ולאטוואצק

בקשת אנ"ש שרבינו יתיישב בווארשא

כבר סופר לעיל בפרק הקודם, אודות בקשת אנ"ש אצל רבינו בחורף תרפ"ח, שיבוא להתיישב בפולין, ומענה רבינו (ח"א אגרת שלה):

אודות הצעתם בדבר העתקת מושבי למדינת פולין או ליטא השייכה כעת לפולין, הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים בלתי אפשרי הוא.

שוב פנו אנ"ש בבקשה זו בקיץ תר"ץ, אחרי חזרת רבינו מנסיעתו הארוכה לארה"ב. מספר על כך ה"ר שמואל זלמנוב, במכתבו אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים, בא' מנ"א תר"ץ (עבד מלך ע' 417):

ביום ד' העבר בא כ"ק אדמו"ר שליט"א לבערלין צלחה ... אנחנו אנ"ש דפה שלחנו מכתב בקשה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיקבע דירתו בפוילין (כי בריגא אין המקום מוכשר כל כך), והצענו שיבוא על ימים הנוראים הבע"ל למדינתינו ונראה לסדר הדבר. מקוים הננו אשר נקבל בקרוב תשובה חיובית.

את החלטת רבינו בנושא, הוא כתב אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, ביום ועש"ק כ"ח מנ"א תר"צ (חט"ו אגרת ה'תסד):

אדות שאלתך בדבר להיות בווארשא קודם יו"ט זה, אי אפשר עתה.

ובמוצש"ק ראה (חט"ו אגרת ה'תסה):

בטח קבלת מכתבי מעש"ק ... אדות הצעת ווארשא להיות אצלם קודם יו"ט, שאי אפשר.

בהמשך לזה התקיימה אסיפת חשובי אנ"ש בפולין, ליטא ולטביא, במוצש"ק וילך ה' תשרי תרצ"א, בבית חדב"נ הרש"ג, ובהשתתפות חדב"נ כ"ק אדמו"ר זי"ע. באסיפה זו דנו אודות יסוד "אגודת חסידים" בפולין, ליטא ולטביא.

פרטי-כל האסיפה נדפס בתשורה (סטמבלר, תשס"ה). אחריו באים על החתום משתתפי האסיפה.

למחרת, בו' תשרי תרצ"א כתבו ראשי אנ"ש אל רבינו:

תצלום 16-1

מכתב ראשי אנ"ש בפולין ליטא ולטביא לרבינו

השמועה שנתפרסמה אשר אנ"ש שי' דאה"ב מבקשים ומשתדלים ע"ד העתקת משכן כ"ק שליט"א למחנם, הרעידה את נפשינו ... נתאספנו איפוא כהיום באי כח אנ"ש שי' ממדינות פולין, לאטווי' וליטא, להתייעץ ולטכס עצה במה להציל את נפשותינו ... לבקש ולחנן את כ"ק אדמו"ר שליט"א שבל יעזוב אותנו ולהסכים להשאר בתוכינו.

(א) אנ"ש דפולין מוצאים שהמקום היותר מוכשר לקביעת דירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מדינת פולין, כמו שכתבו במכתבים לכ"ק לבערלין.

(ב) ליסד ועד קבוע מאוחד מכל ארצות הנ"ל, שידאוג ע"ד החזקת בית חיינו שליט"א, ולסדר ההכנות הנחוצות לקביעת משכן קדשו בתוכינו.

(ג) ליסד אגודת חסידים בכל מדינות אירופה אשר איש את רעהו ידברו, הן בנוגע לימוד דא"ח ברבים ובהרחבת והתפתחות החסידים והחסידות, והן בהנוגע להחזקת בית-חיינו שליט"א, ולבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א לסדר לנו הסדרים והתקנות בזה.

(ד) באי כח אנ"ש שי' ממדינת פולין מבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבדנו בביאתם למחנינו להרים קרן החסידים והחסידות במדינתינו, ואנחנו מקבלים עלינו לעשות בע"ה ההכנה הדרושה לזה.

א' האזינו, ו' תשרי תרצ"א, ריגא

אשר אנשיל בן נחמה ³²¹

ארי' ליב בן שרה ³²²

שלום בן חי' רבקה קראל ³²³

שרגא פייוויש ב"ר יחיאל יהודה ליב ז"ל ³²⁴

אלי' בן ביילא יוכבד ווייץ מווילנא

שניאור זלמן ברד"מ ז"ל ³²⁵

יהודא ליב בן דוואני' תחי' ³²⁶

מרדכי בן שיינע שו"ב ³²⁷

בצירוף למכתב זה, יש בארכיון עותק דומה, בשינוי לשון קצת, והיא כנראה טיוטה של המכתב הזה, וגם היא חתומה, ומופיעות בו גם החתימות של:

בא כח ממדינת רוססי אלי' חיים בן רבקה ³²⁸

שמואל ב"ר דב"מ ז"ל ³²⁹

ועל המשך ההשתדלות כתב ה"ר שמואל זלמנוב, אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים, בי"ג ניסן תרצ"א (עבד מלך ע' 418):

על דבר העתקת כ"ק אדמו"ר שליט"א עדיין אין החלטה גמורה בזה, רק אנחנו אלה פה משתדלים אדות וויזעס למדינתינו עבור משפחת רבינו שליט"א, וכאשר נשיג אותם מקוים הננו שכ"ק ירוצה לבקשתינו ויקבע משכנו בפולין המדינה. והשי"ת יהיה בעזרינו שיתגשם שאיפותינו בפועל בקרוב אי"ה.

ההחלטה להתיישב בפולין

לקמן פרק כז יסופר על תוכנית רבינו בתחלת קיץ תרצ"א, להעביר את ה"אולם" של הישיבה מווארשא לריגא, ועל הקשיים והסיבוכים שהיו בזה.

בי"ט אייר תרצ"א כתב ה"ר שמואל זלמנוב אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים (עבד מלך ע' 418):

לעת עתה נדחה הרעיון אדות העתקת דירתו למדינה אחרת, וכפי הנראה ישאר על משך זמן רב בריגא, וגם בדעתו הק' לייסד ישיבה תומכי תמימים בריגא, וגם מישיבתינו יסעו קבוצה מתלמידים גדולים. אך מתי יבוא זאת לפועל עדיין אין ידוע.

אמנם אחרי שתוכנית זו התבטלה, החליט רבינו להתיישב באטוואצק, הסמוכה לווארשא שבה נמצאת הישיבה.

בר"ח מנ"א תרצ"א כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל הרח"ה הבלין:

קרוב הדבר לודאי אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א יעתיק מושבו לגמרי למדינת פולין ויקבע דירתו באטוואצק. וקרוב הדבר אשר עוד בחצי אלול הבע"ל יעתיק לשם.

בט"ו מנ"א כתב אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

נסענו ח' [תמוז] לורשא, ושם חגגנו גם את ימי חג הגאולה, והיינו שם כשבועיים ... ואח"כ עלתה עוד הפעם ההצעה ע"ד ההעתקה לפוילין. והנה אחרי אסיפות שונות בענין זה השיב, שבמשך זמן קצר ישיב להם. וקבלתי ידיעה שהשיב הסכמה. וקרוב לודאי אשר עוד בחצי אלול יעתיקו אי"ה לשם. יתן השי"ת ויהי' הכל טוב.

והיינו מה שכתב רבינו בג' מנ"א (חי"ג אגרת רכט):

אל הועד הנכבד של ידידינו אנ"ש שיחיו בעי"ת וורשא יע"א, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה,

בתשובה על הצעתם לבא צלחה למדינתם הט' יע"א, בחדש אלול הבע"ל, אשר הבטחתי להשיב להם על הצעה זו. הנני בזה להשיב אשר בעה"י אני מסכים להצעתם לבא למדינתם הט' בחדש אלול הבע"ל. אמנם לקבוע היום בדיוק עדיין איני יכול, ואי"ה אחרי שנים שלשה שבועות אודיע להם הזמן בדיוק, והשי"ת יצליח להם.

ובז' מנ"א מבשר ה"ר שמואל זלמנוב אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים (עבד מלך ע' 419):

עתה אבשרו בטוב, כי על פי בקשות ידידינו אנ"ש שי' דמדינתינו, הסכים כ"ק אדמו"ר שליט"א להיות הימים נוראים הבע"ל במחנינו, ונקוה להשי"ת שגם אחר כך ישאר בקביעות בפולין.

ובז' אלול כתב המזכיר הר"י פייגין, אל הרי"ל הורביץ:

בדרך להקורארט היינו בוארשא לבקר את אנ"ש דשם וגם את ישיבתינו אשר בשם, ובעת היותינו שם בקשו עוד הפעם והפצירו אנ"ש דמדינת פולין, אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א יעתיק מושבו למדינתם. והשיב להם אז אשר יודיעם החלטתו בזה. וכעת החליט להסכים לבקשתם, ואי"ה עוד קודם ר"ה יעתיק לשם. יתן השי"ת ויהי' להצלחה לפעול ישועות.

ובכ' אלול כתב המזכיר הר"י פייגין, אל הרא"א אקסלרוד:

כ"ק אדמו"ר שליט"א נוסע מחר אי"ה לורשא, לע"ע לבדו, כי אין דירה עדיין עבור ב"ב.

וכן הי' לפועל, שבר"ה הי' באטוואצק, ונשאר בפולין עד י' מרחשון (על אירועי חודש זה, יסופר קצת לקמן פרק כז), שאז חזר לריגא.

חזרתו לריגא

על סיבת חזרתו לריגא כתב הר"י פייגין, אל ה"ר אלי' נחום שקליאר, בכ"ג מ"ח:

הנה עוד מכבר הנה אנ"ש דמדינת פולין הפצירו על דבר העתקת מושב כ"ק אדמו"ר שליט"א למדינתם. והנה בהכנה לזה פעלו שיבא לשם על ימים הנוראים וכל חדש תשרי. ונסע לשם בסוף אלול והי' עד י' חשון בערך. שם אחרי החג גילה דעתו והחלטתו אשר יעתיק בעזה"י מושבו לשם. וחפשו דירה עבורם ולא מצאו עדין הראוי', כי בכלל כבד בורשא בשאלת הדירות, ודרוש בתחלה סך מסוים, ועל כן נשאר הדבר לעת עתה כך, ונסע על איזה חדשים חזרה, ובמשך זה הזמן חושבים אשר ישיגו דירה בעזה"י.

וכן כתב באותו יום אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

ועל כן נסע לעת עתה על איזה חדשים חזרה לריגא, וחושבים אשר במשך זה הזמן ימצאו דירה המתאמת, וחושבים אנ"ש דפוילין לאזור כחות גם על הוצאות ההעתקה.

אמנם לפועל נשאר בריגא עוד שנתיים.

בתקופה זו חזרה אליו מחלת רגלו ³³⁰ , ולצורך זה שהה בחדשי קיץ תרצ"ב בדרוזקעניק "אשר שם ישנם גם כן המרחצאות למחלת רגלו" (אגרת הר"י פייגין מכ"ו סיון תרצ"ב).

משם נסע לימים אחדים לבקר את אנ"ש בלודמיר אשר בוואהלין, ובדרך חזרה לריגא התעכב גם בווארשא ובווילנא, כדלעיל פרק ט.

בחורף תרצ"ג נחלש רבינו ביותר, ונסע לברלין להתרפאות. וכך מסכם רבינו את הנסיעה הזאת (ח"ד אגרת א'מב):

הוכר איזה חלישות בהקול, והחלטתי להתעסק ברופאים ורפואות, ואחרי אשר התעכבתי משך זמן – בשנת תרצ"ג – בברלין, אצל הרופאים היותר גדולים, ובתוכם הכי נעלה פראפ. לעווי ... באו לידי מסקנא אשר אינם יודעים עדיין מהות המחלה, ואשר הנני מוכרח להיות תחת השגחת רופאים מומחים.

משם נסע רבינו להתייעצות עם הרופאים בפאריז, בתחלת אדר ³³¹ , ובכ"ג אדר חזר לריגא ³³² .

בקיץ נסע למאריענבאד, כאמור באגרת י' תמוז, אל ה"ר יעקב לנדא (ח"ב אגרת תרלא):

מצב בריאותי ת"ל הוטב לעומת שהי', אבל עודני עוסק ברפואות, והשי"ת ישלח לי רפואה שלמה בתוך כחעב"י ³³³ שי' הצריכים רפואה בגו"ר. היום הנני נוסע צלחה למאריענבאד, והשי"ת יעזר שיהי' לתועלת בגו"ר.

את סיכום מצב רבינו במשך השנה הזאת, כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל ה"ר אלי' נחום שקליאר, בי"ד מנ"א תרצ"ג:

אם כי כל העת, מעת בואו מבערלין לפני הפסח עסק ברפואות, ואחרי כל זה הטבה ממשית לא נראה במצב בריאותו. ובכל זאת רק בחג השבועות, נגד דברי הרופאים אמר חסידות בליל ראשון, וגם ביום ב' השיחה, אשר בטח קבלת ללמוד ברבים בימי הגאולה, וב"ה אשר לא פעל זה גרעון במצב בריאותו, ואדרבה, כי העדר אמירת הדא"ח מה שהזהירו הרופאים פעל זה גם כן על בריאותו ... לבסוף הנה דברי הרופאים גברו עלינו באיומים, אשר נסיעתו למקום מרפה מוכרחת, וח"ו אמר אשר כבד לשער התוצאות אשר לא יסע ... וכך נסע יו"ד תמוז, וביום י"ב תמוז הי' בורשא בהישיבה, ובי"ג תמוז בא למארינבאד צלחה ועוסק ברפואות.

*

סיבה נוספת לעיכובו של רבינו בריגא, הי' רצונו לקבל אזרחות לטבית, שזה יקל עליו ההסתדרות בפולין.

וכך כתב רבינו אל בתו הרבנית בכ"ו סיון תרצ"ג (חט"ו אגרת ה'תקיד):

איהר וייסט מאיין מיינונג איבער פולין, אז איך האב גירעכינט בעזה"י אריבער להצלחה אין פולין, און זאייענדיק דעם עבר'דיקן זומער אין דרוזקעניק, כמעט מחליט גיווען אויף יֶע, נאר עס איז גיבליבין וארטין א פאר חדשים ביז מי ועט קריגין די לעטישע בירגעשאפט. איצטער אז עס איז שיים פראן, רעכענען מיר מיט גליק דורכפירין דעם פלאן. די באבע תי' שטימט איין דאצו ³³⁴ .

ובאותו יום כתב גם אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע (חט"ו אגרת ה'תקיג):

עתה אשר ת"ל דבר הנתינות הלטבי בא מן הכח אל הפועל, הנני מקוה להשי"ת להוציא מחשבתי הטובה בדבר ההעתקה לפולין להצלחה, כפי האמור במכתבי לבתי היקרה רעייתך הכבודה תי', וכמובן הדבר דורש אירגון והסתדרות נכונה.

ההעתקה לווארשא

אז התחילו ההכנות להגירת רבינו לווארשא.

באותה אגרת של כ"ו סיון, כתב רבינו אל בתו הרבנית "איך ויל ניט אז מי זאל ויסין איבער פערשידענע טעמים".

ההודעה הראשונה על כך, לראשי אנ"ש בווארשא, היתה כנראה בי"ב תמוז, בעת ביקור רבינו בווארשא, הנזכר לעיל בסוף הפרק הקודם.

למחרת נסע משם למאריענבאד, ומשם כתב בכ"ב תמוז אל הרי"צ גורארי' (ח"ג אגרת תרנ):

מכתבו קבלתי, ורואה הנני כי התחיל הענין בסדר הראוי, ובטח יתייעצו עם ידידנו רש"פ ³³⁵ ורש"ז ³³⁶ יחיו, ועם המתעניינים בזה, והשי"ת יעזור להביא מהכח אל הפועל להצלחה בהפרט והכלל בגו"ר...

על דבר חיפוש דירה, בודאי צריכה שימת לב מיוחדת אשר בעזה"י יתאים לכל פרטי'. אמנם עד שלא יסתדר חלק ידוע מהדרוש להעתקה צלחה, צריכים להניח דבר חיפוש דירה עד חצי מנחם הבע"ל.

במשך שהותו במאריענבאד, נעשו כל הסידורים להעתקה מריגא לווארשא, על ידי מכתבים מפורטים ממאריענבאד ³³⁷ , עד ער"ח אלול תרצ"ג, שאז כתב רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע (ח"ג אגרת תרצב):

נוסעים אנחנו צלחה היום לווארשא.

וכך נסע רבינו ממאריענבאד ישר לווארשא.

כעבור יומיים, בבדר"ח אלול, כתב רבינו אל הנגיד ה"ר מנחם מענדל רוטשטיין (חי"ז אגרת שמז):

ת"ל באתי לשלום צלחה ביום ג', הנסיעה היתה בכי טוב, ע"ד דירה – ישנו איזה הצעות, אך עדיין טרם ההחלטה בזה, ואקוה שבקרב הימים יסודר הכל כראוי בעה"י.

ועל קשיי ההסתדרות שם, כתב אל כ"ק חתנו, בט' אלול (חט"ו אגרת ה'תקכב):

כהיום הנני פה בדבר שכירת דירה להצלחה בגו"ר, כי מאז בואי הנה ביום א' דר"ח אלול, ושהיתי פה עד עש"ק שופטים, נסעתי לאטואצק במעון וידערשאל, ותמול באתי הנה, ומחר אי"ה אסע חזרה.

תנאי שכירת מעון בלתי קלים, ועולים בכסף מלא, ועוד טרם בא לידי החלטה מצד בעלי הבית, ובטח יעזור השי"ת בגו"ר.

בכ' אלול כתב לו (חט"ו אגרת ה'תקכה):

עתה בשעה חצי העשירית לילה באתי לפה מאטואצק, בשביל בעזה"י לקבל מחר בקר פני האורחים היקרים ³³⁸ , כבוד אמי מורתי הרבנית, רעייתי או"ח ³³⁹ , בתינו היקרה או"ג ³⁴⁰ , נכדינו היקר, ד' עליהם יחיו.

הדירה שלנו עוד טרם נגמרה תיקונה, ומבטיחים אשר בעזה"י על ש"ק הבע"ל יהי' הכל מוכן, ויתן השי"ת שיהי' בהצלחה בגו"ר.

יום ג' בקר שעה 8

ת"ל האורחים שי' באו צלחה, והנסיעה היתה בטוב.

ובכ"ח אלול (חט"ו אגרת ה'תקכו):

הדירות עוד אינם מוכנים, ונגמרת תיקונם היום, ובר"ה הבע"ל נהי' בהישיבה, ואי"ה ביום ג' הבע"ל נקוה לכנוס להצלחה בגו"ר.

בח' תשרי נכנסו לדירה החדשה, ולמחרתו בערב יום הכפורים, כתב לו רבינו (חט"ו אגרת ה'תקכז):

תמול צהרים, בחדש השביעי שהוא מושבע בשובע שמחות בגו"ר, ביום השמיני שהוא שמן בכל מיני טוב, נכנסנו להצלחה בגו"ר בדירה החדשה.

פרסום בשורת ההעתקה לווארשא

מיד עם הוודע דבר התיישבות רבינו בווארשא, שמחו והודו על כך אנ"ש שבעיירות פולין, וגם אלו שבוואהלין, שהיתה אז תחת שלטון פולין (כדלעיל פרק ט).

הגיע לידינו מכתב אל רבינו, בחתימת 21 מראשי קהלת אנ"ש בלודמיר, בי"ב אלול תרצ"ג:

אנחנו המתפללים והמסתופפים בצל כבודו שליט"א, מביעים בזה את רגשותינו הנעלים והתפעלות נפשותינו, לשמע הבשורה הטובה, כי הרעיון הגדול של העתקת דירתו לפולניה יצא מכח אל הפועל, וכי כבר כבודו ישכון כבוד בארצנו בדירתו החדשה בווארשא ... ומעתה נייחל ונקוה כי שביב החסידות דחב"ד, אשר אחר ימי המהומות והמלחמות בערה בנו רק בסתר כליותינו, ובמדה מצומצמת הנה עכשיו כאשר עיננו יהי' רואות את מורנו מקרוב נוכל להנות מזיו אורו הבהיר, והזיק תתלקח בלבבינו לאור גדול להאיר את כל חדרי לבינו בתורה וחסידות בהתלהבות יתירה.

והננו חותמים מכתבנו ביראת הכבוד ובברכת שנה טובה, להכתב בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים וארוכים ולשלום.

בן ציון בן רייזיל כהנא

אברהם אליהו בן טויבע צבי' האפט

זעליג דוב בן בלימע פריידע זאנשיין

אפרים ישראל בן שיינדיל בערלאנד

יוסף בן צירל צונג

[...] ליב בן שרה לאה [...]

ברוך ארי' בן שרה עניא פריימער

מנחם מענדל בן גיטול צימערמאן

גרשון דיין בן נחמה (?) דיין

שמואל בן גיטעל צימרמן

יעקב שיפער

אברהם אינבער בריקנער

דובעריל בן מרים טקאטש ³⁴¹

אהרן משה בן אסתר לאה שאפעל (?)

משה בן לאה זינגער

נפתלי [...] בן חנה לאה

מרדכי בן רחל גרינצווייג

נפתלי בן יצחק אזיק

פנחס האסטראויטש (?)

מרדכי טענענבוים

אברהם אליהו בן ויטע [...]

תצלום 16-20

סיום האגרת והחתימות

ועל האוירה החדשה שרבינו הכניס לישיבה בווארשא – לקמן פרק ל.

ההגירה לאטוואצק

אטוואצק היא עיר נופש, המרוחקת כשלושים ק"מ מווארשא. היא נוסדה לערך בשנת תר"נ, על ידי יהודים עשירים, על גבי חלקת יער שקנו, והתפתחה במהירות לעיר גדולה, שמחציתם יהודים.

מצב בריאותו של רבינו דרש שמקום מגורו יהי' במקום אויר צח, ובסמיכות לווארשא הי' זה המקום הכי מתאים לרבינו.

גם לישיבה התאים מקום זה יותר מאשר ווארשא, כדלקמן פרק לב.

וכך הוחלט בקיץ תרצ"ה שהרבי והישיבה יעברו מווארשא לאטוואצק.

כבר בשלהי שנת תרצ"א, רצה רבינו להתיישב באטוואצק, כדלעיל בתחלת הפרק; אלא שהתוכנית לא באה אז לפועל.

בתחלת תמוז תרצ"ה בא רבינו לאטוואצק, אלא שעדיין לא נקבע בבירור אם יתיישב שם בקביעות.

בג' סיון כתב רבינו (ח"ג אגרת תשעה):

בדבר שאלתו לאיזה מקום בדעתי לנסוע, הנה מפני כמה טעמים חשובים כבד לפני הנסיעה בקיץ זה לחו"ל, ובדעתינו לשכור מעון בנאות דשא סביבות ווארשא.

בשלהי הקיץ הופיעה ידיעה ב"חב"ד בולטין" (מס' א), בשם המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין:

דער רבי שליט"א געפינט זיך יעצט אין קור פלאץ, אטוואצק לעבען ווארשא, ער וועט דארטען פארבריינגען ביז די ימים טובים, און פילייכט איבער ראש השנה.

[תרגום

הרבי שליט"א שוהה כעת בעיר הנופש אטוואצק שליד ווארשא, הוא ישהה שם עד הימים הנוראים, ואולי עד אחר ראש השנה].

ובהתמים (ח"א [94] צב):

ביום א' חו"ב י"ב תמוז חגגו ברוב פאר והדר את חג הגאולה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, הדר כעת על נאות-דשא באטוואצק. נתאספו ובאו הרבה אנ"ש ותלמידי התמימים שי' מווארשא ומערי השדה. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר הרבה ענינים ושיחות קודש.

אז עברה גם הישיבה לאטוואצק, וכדלקמן פרק לב.