ביקורי רבינו בווארשא

ביקורי רבינו בווארשא

ההכנות לביקור בחורף תרפ"ח

בקיץ תרפ"ז נאסר רבינו, אחר כך נשלח לארץ גזירה, ואחר כך נגאל בי"ב תמוז, והמצב הכריחו לצאת מרוסיה.

מיד בצאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מרוסיה, והתיישב בריגא, כדלעיל פרק יא, פנו אליו ראשי עדת החסידים בווארשא, להזמינו להתיישב בווארשא.

במכתב ההזמנה, מכ"ז תשרי תרפ"ח, בחתימת הרש"פ זלמנוב, הרש"ז שמוטקין והרי"צ גורארי', כותבים הם בין השאר:

תצלום 15-1

מכתב ראשי אנ"ש בווארשא לרבינו

באסיפתינו היום נשאר אצלנו להרהיב עוז בנפשינו, לחוות הרגש נפשינו על דבר קביעת משכן מקדש כ"ק שליט"א.

הנה לפי דעתינו, מדינתינו פולין או מקומות ליטא השייכים כעת לפולין, מוכשר יותר שיושלם רצון כ"ק שליט"א, להרבות להגדיל ולהאדיר ישיבות תומכי תמימים, וכן התלמידים שלומדים כעת בתומכי תמימים דפה, שנראה ב"ה בהם סימן ברכה, שהם כלים ראויים לקבל את האור כי טוב, וחסר להם האור אשר זה יושלם רק על ידי כ"ק שליט"א.

כן אנ"ש שי' שבפה ובמקומות ליטא השייכים לפולין, כמו ווילנא, דאקשיץ, דאלהינאוו, גלובאקע, קורעניץ, פליסע, שארקעשצענע וכדומה. וכן התמימים שבאלו המקומות שלמדו בליבאוויטש, שהיו מקושרים תמיד לאדמו"ר זצוקללה"ה זי"ע, ורוצים בכל אוות נפשם להיות מקושר ודבוק גם כעת, וכל זה יוכל להיות רק כאשר משכן קדשו שליט"א יהי' קבוע בפה, או במקומות ליטא השייכים לפה ... וליסע מפה לריגא הוא דבר קשה מאד.

במענה להזמנה זו, כתב רבינו בבדר"ח מר-חשון (ח"א אגרת שלה):

אודות הצעתם בדבר העתקת מושבי למדינת פולין או ליטא השייכה כעת לפולין, הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים בלתי אפשרי הוא.

ואקוה כי השי"ת יהי' בעזרי, וזכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים יתמכני, אשר בעזרתו יתברך אוכל למלאות תשוקתי ותשוקת ידידינו אנ"ש והתמימים יחיו להתראות פנים בפנים ושובע שמחות בגו"ר במדינתם הט', בזמן מוגבל אשר אודיע אי"ה מתחילה.

אודות ההחלטה לנסיעה כתב רבינו לראשונה בכ"ז מר-חשון (חט"ז אגרת ה'תתכה):

על דבר השמועה כי נכון הנני לבוא לווארשא לבקר את הישיבה תומכי תמימים יצ"ו ושלום אנ"ש והתמימים יחיו, נכונה היא, אמנם הזמן המוגבל לא אוכל עוד לדעת, ובטח אודיע מקודם.

ובי' כסלו (חט"ז אגרת ה'תתלא):

ועל דבר בואי צלחה למחנם הטהור, הנה עתה עוד טרם אוכל להגיד זמן מוגבל ברור, כי חלישות בריאותי דורש איזה מנוחה בייתית ³¹⁰ , לכל הפחות חדש ימים, כי מאז אשר – ל"ע – נתפסתי ³¹¹ עד היום, לא נחתי ולא שקטתי, ונשבר ונדכא הנני במאד מאד, והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בתוך כו', ויזכני השי"ת לראות רוב נחת בגו"ר באנ"ש שי'.

שוב כתב בנר א' דחנוכה (חט"ז אגרת ה'תתלו):

ע"ד הנסיעה לנוח, הנה עדיין אין הזמן גרמא גם לחשוב בזה, כי בדעתי, בל"נ, במשך איזה זמן (בערך לא קודם מחודש שבט הבע"ל) לבקר את המוסד תו"ת יצ"ו בעי"ת ווארשא.

בי"א שבט כתב שוב (ח"ב אגרת שנח):

אם כי בריאותי חלושה, הש"י יחזקני בתוך כו' מרוב היסורים ר"ל אשר סבלתי בקיץ העבר – ל"ע – מגודל הצער בהווה מהמצב הרוחני של אחינו בשרינו יושבי מדינתנו יחי' הנרדפים באף ובחימה, מאת בעלי הזרוע מעוותי הדין וחוקי החופש אשר ניתן לכל האזרחים בלי הבדל דת, אשר מצבם איום ונורא הש"י ירחם עליהם בגו"ר, כבדה לי הנסיעה בזמן הזה.

אמנם לגודל תשוקתי להתראות עם ידידינו אנ"ש התמימים, ולבקר את ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש יצ"ו אשר בעי"ת ווארשא יע"א, החלטתי להבליג על הכל, ובעזרתו ית' לעשות נסיעתי צלחה על משך כשני שבועות.

רבינו יצא בדרכו מריגא לווארשא, ביום א' כ"ח שבט בבוקר, ואחרי תחנות ביניים בעיירות דווינסק, ווילנא ועוד, הגיע לווארשא ביום ב' בבוקר, ערב ר"ח אדר.

תיאור ביקור זה נרשם בשעתו על ידי אחד האברכים, ונדפס בכמה מקומות (ס' התולדות של רבינו ח"ד ע' 5 ואילך; הוספות לספר המאמרים תרפ"ח ע' ריט ואילך; מבוא לספר השיחות תרפ"ח ע' ח ואילך. רשימות חוב' קנב ע' 429).

להלן פרק כד יסופר בפרטיות אודות הביקורים בישיבה. כאן נסקור את הפגישה עם אנ"ש בווארשא ובשאר המקומות.

הביקור בחורף תרפ"ח

נתחיל עם תיאור הנסיעה, תחנות הביניים בדווינסק, תחנות הגבול, תחנת ווילנא, והגעתו לווארשא.

ברשימה הנזכרת של אחד האברכים, מספר על דברי רבינו לפני הנאספים בתחנת הגבול:

כן בקדש חזיתיך, ומפרשים הלואי בקדש חזיתיך. יעזור השי"ת וילמדו תורה כאן היכן שמרשים ללמוד, באותה מסירות נפש שלומדים תורה שם היכן שלא מרשים ללמוד תורה.

הדברים נזכרים גם ברשימת ה"ר אליהו חיים אלטהויז, שכתב בכ' מ"ח תרח"ץ (תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית פרק עז):

כאשר שמעתי מפיו של רבינו שליט"א, אמר לאנ"ש שי' דעיר "דווינסק", על התחנה שם, דרך נסיעתו מריגא לווארשא, בחדש אדר שנת תרפ"ח, בזה"ל:

וואס איהר פרעגט צוא מען לערינט אין רוסלאנד תורה, כן בקדש חזיתיך, הלואי בקודש חזיתיך, הלואי וואלט מען אזוי לערנען אין דיא מדינות וו[או] מען מאג לערנען, נאהר מען זאל ניט דארפען אף דעם רוסישען מסירות נפש.

גם ביומנו של רבינו מספר על הפגישות עם אנ"ש בתחנות בדווינסק, ווילנא, ווארשא (ס' השיחות תרפ"ח ע' י-יא):

בשעה 8 וחצי בקר הנני נוסע לווארשא, בלוית בתי מ' חנה וחתני שמרי' יחיו.

בבית הנתיבות בנותיי יחיו וקבוצת מאנ"ש.

בשעה 1 צהרים באים אנחנו לדוינסק, פגישה מאנ"ש שי'.

בשעה 2 אל הגבול זעיאגאלין, ומשם בשעה 6 אל הגבול טומינה ³¹² , שם פוגשים אותנו אנ"ש וילנא ווארשא.

בשעה 12 לילה בוילנא ³¹³ .

בשעה 8 בקר באנו לוארשא.

נסיעה לאכסניא במעון רש"פ שי' זאלמאנאוו.

בשעה 4 קבלת אנשים עד שעה 11 לילה. ההמון רב בלא ע"ה, רובם בני פולין. והעבודה תכבד עלי ביותר.

תצלום 15-2

יומן הנסיעה לווארשא – כתי"ק

האמור לעיל ביומן: "בשעה 6 אל הגבול טומינה, שם פוגשים אותנו אנ"ש וילנא ווארשא", היינו שקבוצה מאנ"ש שבווילנא-ווארשא, נסעו עד התחנה האחרונה שלפני גבול לטביא, כדי לפגוש שם את רבינו, ולחזור אתו לווארשא.

נסיעה זו נזכרת גם ברשימה הנזכרת של אחד האברכים:

ליום המוגבל, יום ראשון פרשת תרומה, יצאו מוורשה שבעה טובי אנ"ש לקבל את פני הרבי על הגבול.

וברשימה קצרה מהביקור, שהעתיק כ"ק אדמו"ר זי"ע ברשימותיו (חוב' קנב ע' 429):

על כל תחנה שעוברת הרכבת במסעה – הרבה מאנ"ש, ומהם הנוסעים לורשא. וכק"ש נשקף בעד החלון ומנענע בראשו לאות ברכה. עם רב בתחנת ורשא.

*

וממשיך לספר ברשימת אחד האברכים, על קבלת הפנים בווארשא, קבלת האנשים והמכובדים, ואמירת מאמרי דא"ח:

מאז עלות השחר, יום ב' פרשת תרומה, מתקבצים ובאים אל בית הנתיבות בוורשה צבאות יהודים, רבנים ונכבדי העיר ... ולרוב ההמון עלתה להם לתלמידי הישיבה בעמל רב לפנות דרך מסילה, אשר בה עבר הרבי וישב במרכבה ונסע ובא לחצר נאלעווקי 7 ³¹⁴ , שם הוכן מקום לשבתו לימי היותו בוורשה ... ומשעה לשעה מתמלא החצר מצבאות יהודים לקבל שלום...

בסדר זה עברו שלשת הימים הראשונים, עד חצות היום הי' בחדרו באין איש עמדו ואין נכנסים למחיצתו, מחצות היום עד שעה שבע היו נכנסים אליו האדמו"רים והרביים אשר באו לשאול בשלומו, ומשעה שבע הי' מקבל שלום במשך שעות אחדות.

יום ה' ויום ו' ערב שבת לא קבל שום איש והי' לעצמו בחדרו ... זמן למאמר דא"ח הוגבל לערב שבת אחרי עלות המנחה ... אחרי תפלת ערבית הלך הרבי לביתו בליווי אלפי ישראל אשר מילאו את החוצות והרחובות...

ממוצאי שבת תרומה עד יום ה' פרשת תצוה הי' בכל ערב "יחידות" כארבע-חמש שעות ... ומחצות היום היו נכנסים אליו האדמו"רים והרבנים לשאול בשלומו, אסיפות שונות בעניני הכלל והדומה...

בשושן פורים נסע הרבי לאטוואצק למעון דודו רבי משה הורנשטיין – חתנו של הרבי מהר"ש – וגם שם השיב לשואליו דבר, ולשבת קודש פרשת תשא באו לשם אנ"ש ונבחרי תלמידי הישיבה ... למחרת כל היום נכנסו ל"יחידות", כל אלה שעדיין לא הספיקו להכנס בורשה, ובשעות הערב עזב את אטוואצק ובא לורשה.

למחרת ביום שני קבל שוב אנשים ל"יחידות" במשך כמה שעות, וכחצות הלילה נסע הרבי צלחה לבית הנתיבות ... ובלוית ברכות יברכך וזמרה נעימה זז והרחיק המסע לעיר וילנא, שם שהה עד אחרי שבת קודש ³¹⁵ .

ותמצית כל הנ"ל, גם ברשימה קצרה, שהעתיק כ"ק אדמו"ר זי"ע ברשימותיו (שם).

בנוסף לביקור בישיבה, והפגישה עם אנ"ש בווארשא, היו לרבינו גם כמה פגישות בקשר לעזרה ליהודי רוסיה, כפי שמספר רבינו באגרת ד' תשרי תרפ"ט, אל ה"ר אלי' אהרן מיליוקובסקי (חט"ז אגרת ה'תתקכא):

התעכבתי כשלשה שבועות, וגם שם עשינו ועידות פעמים אחדים עם כבוד האדמו"רים, והרבנים הגאונים שליט"א, וגם מעסקני הכלל יחיו, להכירם את המצב מאחינו יחיו.

שם אף נפגש עם הג"ר מנחם זעמבא, ושוחחו אודות יסוד כולל למצויינים, והמשיך לכתוב לו בזה בי' מ"ח תרפ"ט:

כבודו כותב אשר בהתראתינו קודם פסח העל"ט במחנם הט' יע"א, דברנו דבר נחיצת התיסדות כולל אברכים גדולי התורה ³¹⁶ , אשר אולי יעלה בידנו להקים עולה של תורה.

חורף תרפ"ט

הביקור השני של רבינו בווארשא הי' בי"ד כסלו תרפ"ט, בעת חתונת בתו עם כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, כמסופר לעיל פרק יא.

אחרי הביקור הזה כתב רבינו מכתב כללי לאנ"ש והתמימים בווארשא, בנר ד' דחנוכה תרפ"ט (חט"ז אגרת ו'ג):

בזה הנני לתת לכללות אנ"ש והתמימים יחיו את תודתי וברכתי לכל אחד ואחד בפרט, עבור טרחתם והשתדלותם בעניני סדרי החתונה למז"ט, ובגלל [זאת] יברכם השי"ת בכל מילי דמיטיב מנפש ועד בשר.

קיץ תרצ"א

ביקורו השלישי בווארשא הי' בקיץ תרצ"א, אותו מסכם רבינו באגרת ה' מנ"א תרצ"א (ח"ב אגרת תקלט):

ביום ט' תמוז עזבתי את ריגא, ויצאתי לוורשא לבקר את שלש הישיבות בוורשא ווילנא ולאדז אשר תחת הנהלתי.

תיאור הביקור בישיבה יבא לקמן פרק כז.

קיץ תרצ"ב

עוד שני ביקורים קצרים ביקר רבינו בווארשא – לפני הגירתו לשם באלול תרצ"ג:

האחד הוא ביום ג' כ"ח מנ"א תרצ"ב, בדרכו מלודמיר לביתו בריגא, שנעצר בווארשא, כמסופר לעיל פרק ט.

קיץ תרצ"ג

והשני, בי"ב תמוז תרצ"ג, בדרכו מריגא למאריענבאד, שנעצר ליומיים בווארשא, כפי שכתב לבתו הרבנית בכ"ו סיון תרצ"ג ³¹⁷ (חט"ו אגרת ה'תקיד):

דורכפאהרינדיק פארבריינגען אין וארשא א צויי טעג בערך.

ובי-יא תמוז כתב לה ולבעלה אדמו"ר זי"ע (שהתחיל לכתוב בי' תמוז בריגא, וסיים בי"א תמוז בווארשא – שם אגרת ה'תקטו):

פ"ש מווארשא, באנו צלחה יום ד' בקר.

ובי"ג תמוז כתב להם ממאריענבאד ³¹⁸ (שם אגרת ה'תקטז):

היום בשעה חצי השתים עשרה באנו צלחה לפה.

וכך מסכם המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין במכתבו שכתב אז לכמה מאנ"ש:

נסע יו"ד תמוז, וביום י"ב תמוז הי' בורשא בהישיבה, ובי"ג תמוז בא למארענבאד צלחה.

הפצת החסידות בווארשא בשנת תרצ"ב

לפני שאנו ניגשים לספר על הגירת רבינו לווארשא, בשלהי שנת תרצ"ג, נספר כאן על מבצע הפצת החסידות בווארשא, בשנת תרצ"ב.

כאשר רבינו מינה את ה"ר יהודה עבער לעמוד בראש הישיבה בווארשא, בתחלת שנת תרצ"ב (כדלקמן פרק כח), הטיל עליו גם את מלאכת ארגון שיעורי תניא בבתי מדרשים.

הוא מינה על כך אברך אחד בשם משה חיים ³¹⁹ , וכך דיווח הר"י עבער לרבינו, ביום א' פר' חיי שרה תרצ"ב:

מעבודתו של ר' משה חיים שי', הנה הלך לביהמ"ד באגנע 8 ... עם ספרי תניא וקונטרסים ... התחיל לדבר עמם בכללות אודות לימוד הדא"ח, עד שבקשו אותו שילמוד עמם תניא בכל יום, ונעתר להם. בעת הלימוד הוא בערך מ' ויותר...

כן הלך בישיבת סאכאטשאוו "בית אברהם" ... וביקש אשר יקבלו אותו ללמוד תניא בשכר ... והוסכם ללמוד תניא בכל יום בעד הקטנים משעה ב' וחצי עד שעה ג', בעד ה' זהובים לשבוע. ומחר אי"ה יותחל הלימוד, והבטיחו לקנות ספרי תניא. ובדעתו לילך עד"ז לישיבות אחרות...

לבד כל הנ"ל התחיל לומר דא"ח בביהמ"ד דזיקא בכל ש"ק, ובב' השבתים שעברו כבר אמר, ובדעתו לומר בע"ה בכל ש"ק.

וביום א' פר' ויצא דיווח שוב, ה"ר יהודה עבער:

מעבודתו של הרמ"ח שי', הנה הוא לומר בביהכ"ס באגנא בכל יום בלילה. בעת הלימוד הוא לערך ט"ו...

כן הוא לומד בישיבת בית אברהם בכל יום משעה ב' ביום. בעת הלימוד הוא בערך ל' מתלמידי הכתות. וכבר קיבל בעד שבוע א' ה' זהובים.

לבד זה לומד בביהכ"נ פראנציסקאנער כ"ב ... עם ד' בחורים, ולפי דבריו הם בעלי כשרונות ובעלי דעה. מחסידי גור, אבל הם רוצים בזה ומסורים אל הלימוד.

ובכ' כסלו דיווח שוב, ה"ר יהודה עבער:

מעבודתו של רמ"ח שי', הנה הוא עוסק כמקדם בג' המקומות, באגני', לפ"ע ט"ו תלמידים קבועים, וגם בע"ב שונים (אתמול בהסעודה ³²⁰ היו ג' בחורים משם), ישיבת בית אברהם, לומד עם שלשים מתלמידי הכתות ... והה' בחורים בפראנציסקאנער כ"ב.

לבד מה שלומד תניא ב' פעמים [בשבוע] בהמכינה, ואומר דא"ח בכל ש"ק בדזיקא. הוא מקוה להשיג בקרוב עוד איזה בחורים ללמוד עמהם.