התיישבות חסידי חב"ד בווארשא

התיישבות חסידי חב"ד בווארשא

ה"ר יוסף יוזיק הורביץ ובני ביתו

אחד מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בווארשא הוא החסיד ה"ר יוסף יוזיק הורביץ, שהי' נקרא ר' יאזשע.

בתחלה הי' גר ה"ר יוסף יוזיק בדאקשיץ, שם גר חותנו ה"ר שניאור זלמן שמוטקין. אחר כך התיישב במוסקבה. ואחרי גירוש מוסקבה בשנים תרנ"ב-ג התיישב בווארשא ²⁸⁸ .

*

אחר כך התיישב בווארשא גם גיסו, אחי אשתו, ה"ר דובער משה שמוטקין ²⁸⁹ , עם בניו ה"ר שניאור זלמן (אשר ניהל אחר כך בית דפוס בווארשא, וממייסדי הישיבה בווארשא), ה"ר יוסף, ה"ר אברהם, ה"ר מנחם מענדל, ה"ר שמואל, וחתניו ה"ר מנחם מענדל ראזנמוטער וה"ר משה ארי' ליב קפילביץ.

ה"ר יוסף יוזיק הורביץ היו לו שלושה בנים ושלושה חתנים ²⁹⁰ . בניו הם: ה"ר מנחם מענדל ²⁹¹ וה"ר ברוך שלום וה"ר דובער נחום; וחתניו: ה"ר שרגא פייוויש זלמנוב, ה"ר ליב רסקין, וה"ר יחזקאל פוטליק.

החסיד ה"ר שרגא פייוויש זלמנוב הי' יליד העיירה לאזאוויץ הסמוכה לקלימוביץ. בשנת תרנ"ה הגיע ללמוד בליובאוויטש. עדיין לא נפתחה אז הישיבה תומכי תמימים, אלא שהוא הי' בין ה"יושבים", שלמד במשך שנתיים-שלוש בליובאוויטש, תחת פיקוחו של המשפיע ה"ר חנוך הענדל קוגל ²⁹² . ולערך בשנת תרנ"ז נשא את מרת צירלא בת ה"ר יוסף יוזיק, והתיישב אצל חותנו בווארשא.

בתחלת שנת תרע"ה נפטר ה"ר יוסף יוזיק ²⁹³ . ונשארו לעמוד בראש קהלת חב"ד בווארשא, חתנו ה"ר שרגא פייוויש זלמנוב, גיסו ה"ר דובער משה שמוטקין, ובנו ה"ר שניאור זלמן שמוטקין.

בשנת תרפ"א נוסדה בווארשא הישיבה תומכי תמימים, שבראשה עמדו השלשה הנ"ל, כדלקמן פרק יז.

*

אחר כך התיישב ה"ר דובער משה שמוטקין בארץ הקודש, ומזמן לזמן הי' בא לווארשא. הוא נפטר בי"ב אדר תרפ"ט (אבני זכרון חי"ב), ומנו"כ בהר הזתים.

בכ"ט אד"ש כתב רבינו מכתב תנחומים לבניו וחתניו (חט"ז אגרת ו'קסא).

*

כשהתחילו הגזירות ברוסיה, עשה רבינו מגביות להקמת מוסדות הדת הנהרסים ברוסיה ²⁹⁴ , ואת התרומות הורה לשלוח על ידי ה"ר שרגא פייוויש זלמנוב בווארשא ²⁹⁵ .

ה"ר יחיאל צבי הירש גורארי'

בשנת תרפ"ה התיישב בווארשא החסיד ה"ר יחיאל צבי הירש גורארי', בנו של החסיד ה"ר נתן גורארי', וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.

בשנת תרפ"ב נפטר אביו ה"ר נתן ברוסטוב, ובשנת תרפ"ה יצא מרוסיה, יחד עם אמו מרת אסתר, ועם אחיו הצעיר שניאור זלמן ²⁹⁶ , והתיישב בווארשא.

תמונה 14-1

ה"ר יחיאל צבי הירש גורארי'

מיד כשהגיע לווארשא, נתמנה לחבר ועד ההנהלה של הישיבה, כדלקמן פרק כב, וביחד עם הרש"פ זלמנוב ועם הרש"ז שמוטקין, עמד בראש פעילות חב"ד בווארשא.

שלשתם נספו בגיטו ווארשא, הי"ד.

ה"ר ברוך שלום כהן

לערך בשנת תר"ס התיישב בווארשא גם החסיד ה"ר ברוך שלום כהן ²⁹⁷ .

הוא גר שם עד שנת תער"ב, שאז עבר לגור בעיירה ואלאמין הסמוכה לווארשא, ושם פתח סניף מהישיבה תומכי תמימים, כמסופר בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק קכ.

בעת מלחמת העולם הראשונה, בחורף תרע"ה, חזר לרוסיה והתיישב במוסקבה ²⁹⁸ .

בתי כנסת חב"ד בווארשא

כבר סופר לעיל אשר אחרי גירוש מוסקבה בשנים תרנ"ב-ג התיישב בווארשא ה"ר יוסף יוזיק הורביץ.

באותה שעה היו כבר כמה מאנ"ש בווארשא, ויסדו מנין לעצמם. אחר כך יסד ה"ר יוסף יוזיק מנין נוסף, בנפרד מהמנין הישן; אמנם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לא ראה זאת בעין יפה, וכתב על כך אל ה"ר יוסף יוזיק, בי"ג טבת תרס"ג (ח"א אגרת קכא):

ידוע לכבודו כמה הי' כבד עלי ההתחלקות שלכם לעשות מנין בפני עצמו, מפני שידעתי והרגשתי שיהי' מזה פירוד לבבות ומחלוקת.

בית הכנסת – פרנציסקאני 30

לא ידוע לנו באיזה מקום היו ממוקמים שני בתי כנסת אלו, בתקופה זו. אמנם ידוע לנו יותר אודות בתי כנסת חב"ד בווארשא משנת תרפ"א ואילך.

ברשימת תלמידי הישיבה תומכי תמימים בווארשא ²⁹⁹ הם מספרים:

חסידי ליובאוויטש בווארשא היו יוצאי רוסיה. היו להם שני מנינים בעיר, אחד ברחוב פרנציסקאני 30, בו התפללו הזקנים, והאחר, של אנשים צעירים יותר, ברחוב דזיקה 8.

בשנת תרפ"א נוסדה בה הישיבה תומכי תמימים, כדלקמן פרק יז.

ברשימותיו של אחד התלמידים הראשונים ³⁰⁰ , ה"ר מאיר בליזינסקי, מספר על בית הכנסת הזה באותה תקופה:

היות ולמדנו בבית הכנסת, על כן היינו מעורבים ומקבלים השפעה גם מהמתפללים בבית הכנסת. ואז התרכזו בורשה בבית הכנסת מהחשובים של תומכי תמימים בליובביץ, והם ר' פייוויל זלמנוב, הוא הי' עוד מה"יושבים" בלובביץ לפני יסוד תומכי תמימים ³⁰¹ , והוא למד יחד בתור חבר עם אדמו"ר ריי"צ נ"ע. הוא הי' בעל מוח חריף, ובשבת קודש התפלל באריכות. ור' זלמן שמוטקין, הוא גם כן הי' מהמצויינים בלובביץ, הוא הי' תמים במעשיו באמת. וכמו כן כל הבעלי בתים היו עוד טריים מלובביץ, עד שכמעט כל הבעלי בתים התפללו באריכות בשבת קודש, עד שקשה הי' לצרף מנין שיתפללו עם הש"ץ בש"ק, והש"ץ הי' אחד מהבחורים, כי קשה הי' למצוא בע"ב שיתפלל עם המנין.

ובאוירה הזאת עברנו את הקיץ תרפ"א. ובחגים היינו יחד עם הבע"ב, ובפרט בחג הסוכות היינו כל הלילות – או בסוכתו של ר' פייוויל או בסוכתו של ר' זלמן.

ברשימות התלמידים של הישיבה ³⁰² , רשום על כמה, שהם או אביהם מתפללים בביהכ"נ חב"ד בפרנציסקאני 30.

בית הכנסת – דזיקא 8

אודות בית הכנסת ברחוב דזיקא 8, הובא לעיל, שבו התפללו הצעירים יותר.

בית הכנסת זה נקרא בשם "בית הכנסת אגודת חב"ד". הגיע לידינו מכתב שכתבו חברי ועד בית הכנסת לרבינו, אשר בראשו מופיעה חותמת (קרועה קצת): "בה[כנ"ס אגודת] חב"ד, ורשה, דזיקע". ומתחיל:

אנחנו הח"מ חברי הועד של ביהכנ"ס אגודת חב"ד הבאים בכח כל המתפללים....

בשם כל המתפללים דביהכנ"ס אגודת חב"ד, הועד

מענדל רוטשטיין

שניאור זלמן קארניבאד

אברהם הכהן קאצנעלסון

חיים פאמעראנץ

שמואל לוסקין

תצלום 14-2

מכתב ועד ביהכ"נ אגו"ח ברחוב דזיקא לרבינו

בשנת תרצ"ב נוסדה ה"מכינה" בבית הכנסת הזה, כדלקמן פרק לו.

*

אמנם בהתמים ח"ב (קלו [230]) נזכר: ביהכנ"ס אגודת-חב"ד, רחוב זאמענהאף 8.

גם בשאר המקורות שנזכרה המכינה בשנים ההם, היא נזכרת לפעמים בשם "דזיקא 8" ולפעמים בשם "זאמענהאף 8".

ואולי הן שתי שמות לאותה כתובת.

בית הכנסת - מורנובסקא 32

במשך השנים רכש ה"ר שניאור זלמן שמוטקין חצר ובנין ברחוב מורנובסקא מספר 32 ³⁰³ , וחלקו הקדיש לבית הכנסת חב"ד, ובשנת תרצ"ו עברה לשם המכינה, כדלקמן פרק לו.

וכך מספר התלמיד ה"ר ישראל פודלוביץ (כפר חב"ד 1354 ע' 14): "משפחת שמוטקין, בחצר שלהם בנו בית כנסת, ושם היתה המכינה".

כשהתחילה המלחמה, בשלהי אלול תרצ"ט, עזב רבינו את אטוואצק ונסע לווארשא, שם גר בבית הרש"ז שמוטקין שבכתובת הנ"ל, כדלקמן פרק סג.

בעת ההפגזות נפגע בית זה ונשרף, ושם נשרפו גם חפצי ובגדי רבינו ובני ביתו, שעברו משם אל בית ה"ר יחיאל צבי גורארי', כדלקמן שם.

ה"ר מנחם מענדל רוטשטיין

בין העומדים בראש בית הכנסת אגודת חב"ד, נזכר לעיל ה"ר מנחם מענדל רוטשטיין.

הוא עסק בהצלת רבינו, בעת מאסרו בשנת תרפ"ז, ורבינו מודה לו על כך בכ"ב מ"ח תרפ"ח (חט"ז אגרת ה'תתיח).

מאז הרבה לעסוק ולהשתתף בפעילות רבינו, כנזכר ברבות מאגרות רבינו אליו ³⁰⁴ . והי' גם חבר הנהלת הישיבה תומכי תמימים בווארשא, כדלקמן פרק כד.

ה"ר חיים פאמעראנץ

גם נזכר לעיל, בין העומדים בראש בית הכנסת אגודת חב"ד, ה"ר חיים פאמעראנץ.

הוא הי' מתומכי הישיבה תומכי תמימים בווארשא. בתמונת המחזור של הישיבה בשנת תרצ"ז, כתוב עליו: "חבר נכבד ר' חיים פאמעראנץ".

תמונה 14-3

ה"ר חיים פאמעראנץ

הוא נזכר גם ב"רשימת אנ"ש והתמימים שי' הדרים בנאצי פוילין", דלקמן פרק סו מספר 9. וב"רשימה מאנשים בנאצי פוילין", דלקמן שם מספר 73. וברשימה השניה של מקבלי הויזות, דלקמן שם מספר 48.

חזרת דא"ח בבתי הכנסת בווארשא

כבר נזכר לעיל, שאחד מהמתיישבים בווארשא בתקופה הראשונה, הי' החסיד ה"ר יהודה ליב רסקין, בנו בכורו של החסיד ה"ר חיים בנציון רסקין מגזאטסק, וחתנו של ה"ר יוסף יוזיק הורביץ.

בשלהי סיון תרפ"ג כתב אליו רבינו (חי"ד אגרת ה'קעו):

ידידינו אנ"ש שי' אשר בסביבות מחנם, וכן במקום דודו רמ"מ ³⁰⁵ שי' (אחי אביו שי') ובמקום ר' אנשיל שי' אראנאויטש ³⁰⁶ והסמוכים אליהם, רעבים גם צמאים לדעת ולשמוע כאשר היו רגילים מאז ומקדם, וגם אוהבם האמיתי חפץ לדעת משלומם הט' ומכל הנעשה עמהם לטובה ולברכה. ומרוב הטלטולים נאבדו האדרעסין אליהם, ובטח מהם אשר שינו מקום מושבם, וידידם ³⁰⁷ אינו יודע על בירור, וחפץ מאד מאד לענג רוחם בקירוב הדעת בהודעת שלום וברכה, אשר ע"כ מעמ[י]ס עליך כי תקח על עצמך לבוא אתם בכתובים ולדעת משלומם ומהנעשה אתם, וכן להשתדל לסדר אשר יהי' משפיע נוסע אליהם, או מי מהתמימים שי' אשר בשם יקחו חלק בזה. והשי"ת יהי' בעזרו ובגלל התעסקותו זאת יזכה בחתנא טבא בקרוב ויראה רוב נחת בכל אשר לו ברו"ג.

ובענין זה כתב רבינו באותו יום אל ה"ר אלטר שימחאוויץ (חי"ד אגרת ה'קעה):

ידידינו אנ"ש שי' אשר מסביבתם רעבים גם צמאים, וזה איזה שנים אשר לא שמעו א וארט חסידות, ונתבטל ח"ו עסק הלימוד ודורש התעוררות נכונה, ע"כ תתאספו יחד ותתבוננו עצה נכונה להעירם משינתם, וראשית כל יבואו אתם עמם בכתובים, אשר זה יפעול בעזה"י הרבה.

עוד זאת והוא עיקר אשר ישיגו איש אחד אשר יהי' בתור משפיע נוסע, ואל יחוסו על ההוצאה שבזה, ויהי' הדבר הזה מסודר אצלם, ואיש א' מכם יתן א"ע על זה לבוא בכתובים עם כל מקום ומקום. והנני בוחר ברי"ל שי' ראסקין אשר יתן א"ע לזה, היינו שעסקו יהי' בכתיבת מכתבים, ויחתמו עוד שנים רד"נ שי' הורעויטש, ור"א שי' שימחאויטש. וכן האדרעס הקבוע בענין זה יהי' לרי"ל שי' אשר איליו יב[ו]או המכתבים, והנני כותב לו בזה.

הרש"ז שי' ברד"מ שי' יתן את עצמו בדבר הסדר בחזרת דא"ח במחנם וישתדל בהשגת הרשיון מגבאי הבתי כנסיות, ועוזרים בדבר יהיו אחיו ר' שמואל שי' וגיסו רמ"מ ³⁰⁸ שי'.

באגרת נוספת שכתב רבינו אל ה"ר אלטר, באמצע אייר תרפ"ג ³⁰⁹ , הוא פירש יותר מה נדרש מאתו לעשות בקשר לחזרת דא"ח בבתי הכנסת בווארשא:

כאשר השי"ת זיכה אותם והנך יושב בעיר ואם בישראל כן ירבו, עליך לדעת כי כר נרחב לפניך ולפעול ולעשות. יום לשנה יחשב, ולילה כיום, תתן דעתך ולבך על הדבר הזה, אשר מלבד זאת כי תנהל את התו"ת ותחזור דא"ח לפני אנ"ש שי' (אשר גם בזה היו צריכים לעשות סדר נכון), הנה עליך החובה והמצוה לבוא כפעם בפעם בהבתי כנסיות לדרוש ברבים דברים קצרים וברורים אשר מתחלה תסדרם בסדר הראוי ... ויעשה זאת בהודעה מקודם, אשר יתראה עם הגבאי ומנהלי הבת"כ וכו', כי בשבת זה בשעה זו חפץ הראש ישיבה דתו"ת לדבר ... וידבר בשעה זו. וצריכים לעשות בזה תעמולה שיהי' הרבה אנשי' יחיו, והיינו לבחור הזמן שהכל באים להתפלל, ולדבר לא יותר מחצי שעה, דברים ברורים ושלא במהירות, כי הלא אינם רגילים כל כך בסגנון הלשון שלנו, ואין זה חילוק באיזה בה"כ שיהי' אם מחסידי רבי זה או אחר, והיינו שלא לכנוס כלל בעניני' כאלו.

וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.

שוב מפרט יותר רבינו באגרת שכתב באמצע טבת תרפ"ד אל ה"ר יהודה ליב רסקין (חי"ד אגרת ה'קצז):

ופרטי העבודה בזה הלא כבר הוגד לך בהרבה מכתבים, א) דבר קביעת אנשים בתור שוד"רים אשר יסעו בסדר מסודר, וכמו התלמיד ר' לעמיל שי' מארדער בפלך ואהלין באיזה מקומות שימצא לטוב ונכון (אמנם המקומות צריכי' להיות ידוע גם אצלו), והרב ר' שמעון נח שי' נימאייטין בהמקומות אשר ימצא טוב ונכון לפניו, והרב רי"נ שי' חאצקעויץ בריגא והסמוכים אלי' כפי אשר יקבע לו. ב) דבר שילוח מכתבי התעוררות לכל עיר ועיר, ושיהי' לו איש קבוע בכל עיר אשר אתו עמו יעמוד בחילופי דברים בענין זה.

כך התאמץ רבינו לעודד ולעורר את אנ"ש בפולין, ליטא ולטביא, להתחזק בלימוד החסידות והליכה בדרכי'.

עוד יסופר לקמן, בסוף הפרק הבא, אודות פעילות זו בשנת תרצ"ב, באמצעות ראש הישיבה ה"ר יהודה עבער.