אחרי ההגירה מריגא לווארשא

אחרי ההגירה מריגא לווארשא

בשלהי שנת תרצ"ג התיישב רבינו בווארשא, ובחדש אדר חזר רבינו לבקר את ריגא, ושהה בה במשך הימים יב-כ אדר.

בין השאר אמר שם שיחה לפני הנשים, שנדפסה בלקוטי דבורים ח"ג תקעא, ב.

את הביקור הזה סקר רבינו, לפני כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בער"ח ניסן (חט"ו אגרת ה'תקלג):

הנסיעה והיותי בריגא עשתה עלי רושם טוב, ובמדה ידוע אפשר לומר גם נעים. האברכים התמימים ²⁴⁶ שי' הכניסו אור חדש, גם השפיעו על החסידים והתמימים האזרחים מכבר, אשר סבלו – ל"ע – מחולי הקור והקפאון, וכנראה אשר הכפור התחיל להמֵס.

בבואי ביום ג' בשעה חצי השביעית בערך, הנה בשעה התשיעית חזרתי המאמר זכור את אשר עשה לך עמלק ²⁴⁷ .

וביום התענית כמעט אשר נַחתי מעמל הדרך, רק איזה יחידים בקרוני.

קריאת המגילה במעוני. אחר כך נשארו איזה יחידים, ובבית האכל ישבתי עמם כשעה, וכרגיל שוחחנו במה שראוי להִשָמַע, עס איז וערט עז זאל דערהערט וערין, כמבואר במ"א ²⁴⁸ בארוכה ההפרש בין הערין או דערהערין, דער הערין איז עפעס גאר אנדערש.

בפורים עד הסעודה הי' ביקורים שונים, ובשעה חצי הששית התחלת הסעודה בסדר הידוע, חזרתי המאמר והי' כאשר ירים משה את ידו וגו', ושיחות עד שעה הראשונה אחר חצי הלילה.

ביום עש"ק הוכרחתי לקבל איזה אנשים, ובסעודת ש"ק באו התמימים ואנ"ש שי', וישבתי בסעודה יותר על ב' שעות, קרוב לשעה האחד עשרה. כן בסעודת ש"ק ישבתי כשעה יותר על הרגיל, כי נעים הי' לי לשבת בסביבת אנ"ש והתמימים.

ימים אחדים אחרי חזרתם לווארשא, בכ"ו אדר, כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, אודות ביקור זה:

נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לריגא, לבקר את ידידינו אנ"ש אשר בשם, על פי בקשתם ... אשר ב"ה ניתוספו הרבה מידידינו מרוסיה, אותם הידועים לך, ואותם אשר באו לא כבר, כמו ר' שלמה טומארקין מהאמעל, וכן מיכאל דווארקין, הרב רפאל כהן ועוד, וממילא יסדו ביהכ"נ על שם כ"ק, ולומדים שם שיעור גמרא בכל יום וחסידות, און עס איז לעבעדיק ב"ה, יעזר השי"ת להם גם בגשמיות, כי יסדו שם גם חדרי תינוקות של בית רבן וגם לגדולים בערך, עס איז אפארגעניגין.

עוד על פעילותו של רבינו בריגא במשך ימים אלו, למדים אנו מתוך אגרת כ"ו אדר, שכתב רבינו "אל ידידי הצעירים, בני תורה ויראת שמים, בעי"ת ריגא יע"א" (ח"ג אגרת תשטז):

לעונג היו לי הביקורים הפרטיים של כל אחד מהם, ונעים הי' לי לשמוע ממצבם הפרטי וארחות חייהם, יברכם השי"ת.

אמנם מפני קוצר הזמן לא יכלתי למלאת החפץ להגביל זמן לועידה כללית של כולם יחד בכדי לשוחח אתם עמם על אודות מטרת צעירי בני תורה ויראי שמים ושאיפתם, מה שהנני רוצה למלאות במכתבי זה.

ה"ר אליהו חיים אלטהויז

הרוח החי' באנ"ש בריגא, הי' החסיד ה"ר אלי' חיים ב"ר פנחס אלטהויז מניקוליוב, המקורב לרבינו, והעומד לצידו בכל פעולותיו.

הוא הי' השדכן בין כ"ק אדמו"ר והרבנית זי"ע, והוא אף נסע עם רבינו לגלות קאסטראמא, אחרי מאסרו בקיץ תרפ"ז. כשיצא רבינו מרוסיה והתיישב בריגא, יצא עמו גם ה"ר אלי' חיים.

אחרי שרבינו העתיק מריגא לווארשא, נשאר ה"ר אליהו חיים בריגא, והי' שם רוח החי' באנ"ש.

כשיסד רבינו את ארגון "אחות תמימים" בריגא, מינה אותו רבינו בתור "רועה" [משפיע] להן, יחד עם החסידים ה"ר מרדכי חפץ וה"ר אברהם אליהו אשעראוו, כדלקמן.

תצלום 13-1

ה"ר אליהו חיים אלטהויז (יושב במרכז)

ה"ר שניאור זלמן גורארי' (יושב לימינו)

ה"ר מרדכי חפץ (עומד לשמאלו)

מזמן לזמן הי' ה"ר אליהו חיים מדווח לרבינו על התפתחות פעילות חב"ד בריגא. כך הי' בשעה שרבינו הי' בארה"ב, בשנת תר"ץ, שהוא דיווח על תהלוכות חודש תשרי בריגא, על התפלות וההתוועדויות של כ"ק אדמו"ר זי"ע עם אנ"ש בריגא. וכך הי' בהזדמנויות אחרות.

יועתקו כאן קטעים אחדים מדיווחו שכתב בבדר"ח טבת תרצ"ז, אל המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין. בדיווח זה מספר על התוועדויות י"ט כסלו תרצ"ז, בבתי כנסת חב"ד שבריגא, ובה מתאר את מנין חב"ד העיקרי בריגא, הנקרא "דער ליובאוויטשער רבי'נס מנין":

ימי משתה ושמחה של חג הגאולה "י"ט-כ כסלו", עברו עלינו אנ"ש שי' השתא, די באתרא הדין, ודיא בכל אתר ואתר אשר אנ"ש נמצאים שם, ב"ה בתוספות שמחה ויתרון אור.

קיצור סיפור מעשה המאסר והחופש בלשון המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג ²⁴⁹ , עם מכ' ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א ²⁵⁰ , הם הֵפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד...

בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כן ירבו, והאחד אשר נבחר לקראתה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכֻלנו יושבים באֹזן קשבת ושומעים כל מלה ומלה היוצא מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה...

חפצתי לידע אֵיך היתה פעולתה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאר הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והֶחליפה כֹח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה...

בליל י"ט כסלו, כמו בכל שנה חגגו בהמנינים דרייסן ²⁵¹ , ובהמנין הגדול דבאזאר בערג, הנקרא עתה "ביהמ"ד חב"ד" ²⁵² (חוק חדש יצא מהממשלה ליתן שם מיוחד לכל מנין ומנין).

אנחנו אנ"ש דמנין אדמו"ר שליט"א ²⁵³ נקראנו לבא לחוג אתם, אני בחרתי לבא להמנין חב"ד, מצאתי שלחן ערוך בהיכל גדול סעודה גדולה ועשירה, נכנסתי לההיכל, ומה מאד נשתוממתי על המראה היפה, יושבים צפופים סביב השלחן, רבנים, שו"בים, גבירים, בעלי בתים, ויתר מעשרה מנינים כן ירבו, ועל כולם שררה דומי' ארוכה, וידידינו הר"ש שי' בלינר עומד וקורא בשפה ברורה, את המגילה החדשה, וכל אחד ואחד בפנים רצינית ובלב שמח יושב ושומע ברוב קבלת עול...

בתוך הסעודה חלקו את הש"ס על כל השנה, וידידינו הר"ש שי' בלינר דבר דברי-התעוררות עפ"י דרך החסידות...

ובגמר הסעודה אמר ידידינו הרא"א ²⁵⁴ שו"ב שי' מאמר דא"ח יותר משעה ומחצה, המאמר מכ"ק שליט"א הנדפסים...

בערך שעה רביעית נגמרה הסעודת מצוה ברוב שמחה וריקודים, וכל אחד ואחד בֵרך את חברו, והִתדברו להתראות בשובע שמחות מחר במנין כ"ק אדמו"ר שליט"א ²⁵⁵ .

ביום מחר י"ט כסלו, נודעתי כי בערך ואופן כזה חגגו את החג גם בשארי המנינים, ובפרט חגגו ברוב פאר והדר וברוב עם במנין של צעירי אגודת ישראל ²⁵⁶ , שם קראו את המגילה בהמון חוגג, וידידי הר"צ שי' גאר חזר מאמר דא"ח...

חסל סדר יו"ט הראשון של חג הגאולה דשנת תרצ"ז בעי"ת ריגה.

יו"ט שני של חג הגאולה הַשַתא, כלומר, ליל כ' כסלו, אור ליום ו' עש"ק, חגגו ב[...] מנינים! במנין הגדול הנקרא בשם "מנין של ראגאצאוויר" ע"ש הגאון ראגאצאוור ז"ל [...] "מעלניצניוו 109", שם הגבאי הוא ה' יאכנין, והמגיד הוא ידידי' ה"ר קדיש שי' ראמאנאוו.

ובמנין של כ"ק א דמו"ר שליט"א , קורמאנאווא 20/01 ²⁵⁷ .

ליחידי סגולה ממנין אדמו"ר שליט"א, היתה הַזמנה לבֹא להסעודה למנין ראגאצאוור, לשעה 8 בערב ²⁵⁸ , והקרואים היו הרה"ג הרר"כ ²⁵⁹ שי', הרז"ז שי', הרמ"ח ²⁶⁰ שי', ואני.

באנו בדיוק לשעה הנ"ל, וכבר מצאנו שם עולם רב, כן ירבו ... בתחלה עשו סיום מסכת כתובות, וידידינו הר"ק שי' ראמאנאוו אמר אַ הדרן ע"ד החסידות.

אנחנו היחידי סגולה דמנין אדמו"ר שליט"א לא יכולנו להתמהמה כי מוכרחים היינו לילך על הסעודה להמנין שלנו.

אחר נודעתי, כי אחרי הסיום מסכת, היתה קריאת המגילה. אח"כ חזר הרה"ג מאמר דא"ח "הסכת ושמע" מאדמו"ר שליט"א. אח"כ דרש הרה"ג קילאוו ²⁶¹ דרשה לכבוד החג. הסעודה גדולה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.

"מנין אדמו"ר שליט"א" ²⁶² שמו מוכיח עליו, כי הוא ה"מֶרכז" החסיד'שעֶר של כל המנינים, לשם מתאספים בכל יומא דפגרא השייך לחסידי חב"ד, מכל המנינים בלי שום הזמנה, שם לומדים דא"ח ברבים בכל יום ויום, וכל מי שלבו ער להתקרב לאילנא דחיי, יודע הוא אשר צריכים לבֹא "אין ליובאוויטצר רבי'נס מנין" – כן הוא נקרא בפי כֹל, ונדמה לו כאלו הוא בא להיכל כ"ק אדמו"ר שלט"א. לשם יבֹאו לשאול משלום כ"ק שליט"א? לידע אם בביתו ²⁶³ הוא כ"ק שליט"א? מי שנצרך לו לכתוב פ"נ, או מכתב עם שאלת עצה מכ"ק שליט"א, יודע הוא אשר שם "אֻון רֶבינ'ס מנין" ימצא תמיד את מי שישיב לו, ומי שביכלתו להפיק רוחו, שם ישמע חַזרה ממאמרים הַחדשים, שם ישיג אַ קונטרס, אַ שיחה, אַ כשרה'ן ט"ק, אַ ליובאוויצר פעקיל ציצית, שֵם "ליובאוויץ" לא ימוש מפי המתפללים, ושגור תמיד בפי כל אחד ואחד של אנ"ש שי' המתפללים בהמנין כאלו הוא חַי.

לא אַגזם אם אומר כי לא יעבור גם יום אחד, אשר לא יסופר איזה מעשה מליובאוויץ – עצמה, או מחסידי ליובאוויץ, אחר התפלה בבֹקר, או אחר הלימוד שיעורי דא"ח בערב.

וכדוגמא מעין דוגמא "דיא קליינע זאל אין ליובאוויץ" ²⁶⁴ בעת דער רבי איז אין אויסלאנד ²⁶⁵ , און דיא תמימים זענען אין גרויסן זאל, אבער עס פילט זיך פארט עפיס אַ חיות.

יותר אין מלה בלשוני לתאר לפני כת"ר, ובמִלה אחת "דעם רֶבינס מנין", והָבן.

ביום חג הגדול – ליל כ' כסלו – הזה, באו יחידי סגולה מכל המנינים של אנ"ש שי', ומה נהדר הי' לראות את היופי וההדר בלילה הזאת ... בראש השלחן ישבו הרבנים הרב כהן, הרב קילאוו, שלשה רבנים מופלגי תורה אורחים מרוססלאנד, הרב ר' מרדכי שי' מפאנדעליא, הרב רא"א שי' אשעראוו, הרמ"ח שי', וזקני החסידים שי', התמימים הצעירים המשוררים עומדים עליהם לשמוע כל הגה היוצא מפיהם, מצדיהם ונגדם יושבים כל אנ"ש שי', גבירים בע"ב.

*

בעת המלחמה, אחרי שרבינו נסע לארה"ב, ואחרי כיבוש לטביה על ידי הרוסים בקיץ ת"ש, חשב הרא"ח לחזור לרוסיה, להיות עם בנו ובני ביתו בלנינגרד, ועם אנ"ש אשר שם, למרות הגזירות המתרבות והולכות שם. וכך כתב אל רבינו בו' מ"ח תש"א:

מביתי ²⁶⁶ מקבל אני מכתבים, מחכים ומצפים הם לגאולה וישועה, והשי"ת יזכנו להתבשר מהרה בבשו"ט.

מֵכין אני את עצמי לחזור בשעה טובה, והלואי שיהי' יציאתי כביאתי, וישמור אותי מכל צרה וצוקה, ויבאני לשלום אל כל בני ביתי שי', ויזכני להתראות עם בני יחידי ועם כל בני ביתו שי' בשע"ט ומוצלחת, כי מה לי הכא עתה, ויותר טוב יהי' לי להיות אצל בני ביתי שי' אשר חנני ד', ובעזרתו ית' אפשר יעלה בידי לתקן מה.

איך שיהי' תקותי חזקה בד' כי יביאני בשלום, ויצליחני בכל אשר אפנה, ושלום יהי' לי באחרית הימים שלי עם ילדיי שי' בטוב. מה מאושר אהי' אם יזכני השי"ת להתברך מאבא קדישא, טרם נסיעתי צלחה.

אמנם כל זה לא עלה בידו, עד אשר נכבשה לטביה על ידי הנאצים ימ"ש, בקיץ תש"א, והיהודים שבה הוצאו להורג, הי"ד.

הרב רפאל כהן

בתחלת שנת תרצ"ד, יצא מרוסיה הרב רפאל כהן. וכעבור שנה הוא התקבל לרבה של הקהלה החסידית בריגא ²⁶⁷ .

הוא נולד בגרמנוביץ (פלך ווילנא) בשנת תרמ"ט. למד בתומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרע"א נשא את מרת שרה פריידא בת ה"ר יואל דוידזון, וישב על כסא הרבנות של חותנו הנ"ל בעיירה אוסוועט (פלך ויטבסק). ב"האח" מנ"א תרע"א נדפסה ברכה לכבודו:

מברכים אנחנו בברכת מז"ט כפולה את חברנו הנעלה הרה"ח והי"א ר' רפאל כהן יחי' ליום חתונתו וליום עלותו על כסא הרבנות בעיר אוסוויאט. יעלה זווגו ליפה ויעלה מעלה מעלה, כברכת חבריו התמימים.

אחרי פטירת ה"ר יהודה ליב אסתרין, רבה של שצעדרין, בחדש אדר תער"ב, נתקבל ה"ר רפאל למלא את מקומו. ובשנת תרפ"ב נבחר לרבה של נעויל, למלא את מקומו של ה"ר יחזקאל פייוויש ניימרק.

אחרי המאסרים בנעויל בשנת תרפ"ט ²⁶⁸ הוכרח לברוח מנעויל, והי' ר"מ בישיבת תומכי תמימים בוויטבסק ובמוסקבא ²⁶⁹ .

בתשרי תרצ"ד הצליח לצאת מרוסיה והתיישב בריגא ²⁷⁰ . ומיד בבואו כתב לו רבינו (חי"א אגרת ד'שכ):

מכתבו הגיעני, ונהניתי לשמע שבה הנה. בודאי כאן ארץ שאין מפריע מצד הממשלה לקיום תורה ומצות, ויוכל להרגיש עצמו כאן חפשי יותר.

במוצש"ק פקודי כתב הר"י פייגין אל הרחמ"א חדקוב:

קבלתי מכתב מכ"ק אדמו"ר שליט"א, כי אכתוב לידידינו אנ"ש יחיו, אשר יעשו השתדלות ותעמולה שיתקבל לרב ידידינו הרה"ג וכו' מוהר"ר רפאל שי' כהן.

באד"ש תרצ"ה נבחר לכהן כרבם של עדת החסידים בריגא.

תצלום 13-2

חתימת וחותמת ה"ר רפאל כהן

באותה שעה כתב עבורו הרב הראשי ה"ר מנחם מענדל ז"ק, בקשה לאישור רשמי לסידור קידושין ²⁷¹ .

אחרי פטירת הגאון מרוגטשוב בי"א אדר תרצ"ו, נשא הספד בערב ר"ח ניסן, "בבית-המדרש אשר נקרא על שמו לזכרון". אחר כך בשנת תרצ"ט הדפיסו בקונטרס "אמונה וזכירה" ²⁷² , עם הסכמת רבינו "כללות הענין אמת ויציב וראוי לבא בדפוס" ²⁷³ .

מכתבים ותשובות אחדים ממנו נדפסו ב"התמים" ח"ד ([384] נד). ח"ו ([רצט] סג). קובץ יגדיל תורה נ.י. סז ע' שלט. זכרון לבני ישראל ע' קז.

בח' אלול תרצ"ז, כתב לו רבינו (ח"ד אגרת תתקמ) אודות יסוד סניף מהישיבה תומכי תמימים בעיירה דנקרא, בראשות חתנו ה"ר ישעי' חנוך ברכהן, כדלקמן פרק נ.

כשהציתו הנאצים ימ"ש את בית הכנסת בריגא, הוא רץ להציל את הס"ת, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש השם ²⁷⁴ , הי"ד.

ה"ר הלל הורביץ

שני חתנים היו לו לה"ר רפאל כהן:

הראשון הוא ה"ר ישעי' חנוך ברכהן (או ברכהמן), שאודותיו יסופר לקמן פרק נ, שהתמנה בשנת תרצ"ה לרבה של דאנקרא, ובשנת תרצ"ו יסד שם ישיבה.

השני הוא ה"ר הלל הורביץ, בנו של ה"ר יצחק מתמיד. אשר בי"ז אלול ת"ש הוא נשא את מרת רבקה בתו של ה"ר רפאל כהן.

בכ' אייר כתב רבינו לאביו ה"ר יצחק (מתמיד) הורביץ (חי"ב אגרת ד'תא):

במענה על מכתבו המבשר מבשורת קשוה"ת של ידידי בנו הרב הלל שי' עם בת ידידי הרה"ג ר' רפאל שי' הכהן למז"ט, הנני בזה לברכו בברכת מז"ט מז"ט, יתן השי"ת ויהי' בשעה טובה ומוצלחת, ותהי' החתונה בעתה ובזמנה בשעטומו"צ בגשמיות וברוחניות.

בהמשך אותה אגרת כתב לו רבינו גם אודות ההשתדלות למנותו כרבה של העיירה ליווענהאף (ליוואני):

אודות הרבנות של ידידי בנו הר"ה שי' כתבתי מזה לידי"נ הרמ"ד שי'.

והכוונה למה שכתב אל ה"ר מרדכי דובין, בכ"ט ניסן (חי"ב אגרת ד'שצ):

בבקשה להשפיע בליוענהאף, שיקחו לרב את הרב הלל גורעוויץ.

וכן כתב בזה רבינו אל ה"ר מרדכי חפץ (שם אגרת ד'ת).

כשנקבע זמן החתונה לי"ז באלול ת"ש, שלח אביו ה"ר יצחק מתמיד הזמנה לרבינו, ובשוליו – פ"נ עבורם.

תצלום 13-3

הזמנה ופ"נ לחתונת ה"ר הלל כהן

לא ידוע לנו אם לפועל נתמנה לרבנות ליווענהאף. בקיץ תש"א כבשו הנאצים ימ"ש את לטביה, והיהודים שבה הוצאו להורג, הי"ד.

אגודת נשים ובנות

עוד בשנת תר"צ, בעת ביקורו של רבינו בארה"ב, התחיל במסע התעוררות ליסד בכל מקום "אגודת נשים" שמטרתה חיזוק "טהרת המשפחה" ²⁷⁵ , והמשיך בזה גם בבואו חזרה לריגא, וכן בנסיעותיו לעירות שונות באירופה הי' מעורר אודות יסוד אגודת נשים כזאת ²⁷⁶ .

כבר סופר לעיל פרק ט אודות "אגודת נשים" שיסד רבינו בעת ביקורו בראקשיק באדר תרצ"א, עם פנקס אשר בו נרשמו החברות, ובראש הפנקס הקדמה וברכה בכתי"ק רבינו. באותה ברכה כתב רבינו (ח"ב אגרת תקכו):

כל עיר וכל מושב מאחב"י, ד' עליהם יחיו, בכל מקום שהם אשר יעשו אגודת נשים כזאת, או יכנוה בשם אחר, ומטרתה תהי' בחיזוק טהרת המשפחה, יהיו הם בעליהן וזרען יחיו בכלל הברכה האמורה בזה.

תצלום 13-4

ברכת רבינו בכתי"ק על פנקס אגודת נשים בראקשיק

*

במשך הזמן הוטלו משימות נוספות על אגודת נשים זו, כמו "האגודת נשים שבנויארק בתמיכת הישיבות הק' אשר תחת הנהגתי" שכתב אליהן רבינו בי"ג ניסן תרצ"ב ²⁷⁷ . ובאגרת למזכיר הר"י פייגין, בכ"ו תמוז, תרצ"ג (ח"ג אגרת תרנג):

כבר (עוד בדרוזקעניק ²⁷⁸ ) דברתי עם רמ"ל ²⁷⁹ שי' בזה, שצריכים היו לעשות אגודת נשי ישראל בכל מקום האפשרי, וכמובן אשר דבר זה דורש עבודה ויגיעה, וגם מזמן לזמן להדפיס עבורם איזה דברים מעוררים לקרוא. אבל לצערי הנה כל עניני הצעה בעבודה ופועל נשארים רק על הנייר בסוד מח' טובה. ועל להבא בעזה"י מוכרח לתקן דבר כללי זה, ובעזרתו ית' יביא תועלת בגו"ר.

לא נתפרש כאן אם הכוונה לאגודת נשים כללית, או לאגודת נשי חב"ד, אך במשך הזמן נוסדו בכ"מ "אגודת נשי ובנות התמימים" שענינה "לחזק כל דרכי החסידים בעניני הדרכה וחינוך ... לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חיזוק הדת והיהדות בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה" ²⁸⁰ .

אחות תמימים

בהמשך לאגודת נשי ובנות התמימים, נוסדה בכמה מקומות "אגודת אחות תמימים" שענינה "לסדר ביניהן לימוד בדברי חסידות במאמרי עבודה, וגם עניני התוועדות" ²⁸¹ .

מבין פעולותיה של אגודה זו היתה גם ההתעסקות בתרגום והדפסת אגרות רבינו, בקונטרסים קטנים, שמהם הגיעו לידינו:

א) בשנת תרח"ץ נדפסה בריגא אגרת (הנדפסת בח"ג אגרת תתלז) מתורגמת ללשון אידיש, בקונטרס בפני עצמו, ועל השער:

די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש אף א בריוו פון דייטשלאנד. איבערזעצט פון לשון קדש אף אידיש פון ב. גאדין און ח. מיכיילאווער חברות פון "אחות תמימים" ²⁸² .

ב) בשנת תרצ"ט נדפסה בריגא חוברת (ח"ד אגרת א'מד), בכותרת:

אגרת קיום נפש מישראל מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויץ, נשלח עבור אחות התמימים דעיר ריגא.

האגרת היא למר אלחנן כהן מניו יארק, ומ"ש "נשלח עבור אחות התמימים דעיר ריגא" היינו, כנראה, כדי שיתעסקו בהכנסה לדפוס.

רבינו מזכיר זאת באגרת שכתב לכ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בז' טבת תרצ"ט (חט"ו אגרת ה'תרמח):

המוסד אחות תמימים בריגא בקשו רשיון להדפיס המכתב כל המקיים נפש אחת מישראל כו' – בטח יש לו העתקתו – והרשתי להן.

יסוד אגודת "אחות תמימים"

לא ידוע לנו תאריך מדויק להתיסדות אגודת "אחות תמימים" בריגא, וגם לא הדרך שבה נתיסדה, אך ע"פ המובא להלן נראה לקבוע את זמן ההתיסדות לחורף תרצ"ז, ואת התחלת ההתארגנות – לחורף תרצ"ו:

בחורף תרצ"ו השתדך בנו של הר"מ דובין עם בתו של ה"ר קלמן פאפנהיים, וביקש הר"מ דובין מאת הר"מ חפץ "ללמוד דברי חסידות עם המיועדת להיות כלתו למז"ט".

באותה תקופה עדיין לא נפרץ לימוד החסידות על ידי נשים ובנות, ופנה בשאלה זו לרבינו, שהשיבו ²⁸³ , אשר "הדבר נכון במאד". והביא משיחותיו של אדמו"ר מוהר"ש נ"ע שבגזע החסידים אין חילוק בין חינוך הבנים להבנות. והוסיף:

והנה מובן הדבר אשר לימוד דא"ח עם הבנות הוא דבר כבד להבינן ולהסבירן בכמה וכמה דברים הצריכים ידיעה גדולה ורחבה בשכלים העיונים, שאי אפשר רק לאחדות בלבד, אבל לא להכלל כולו.

אמנם ישנם ענינים בתורת החסידות שאפשר להסבירן והן יכולות לקבלם בטוב, רק שהלימוד אתן צריך להיות עם ביאורים והסברים ולשלב בהדברים סיפורי מעשיות, אשר עי"ז נקלט הענין בטוב יותר, והוא על דרך הסגנון של השיחות שהענינים מבוארים היטיב ומוסברים בכמה סיפורים.

ונראה שזה הביא ליסוד האגודה "אחות תמימים", שהתחילה בשנה הבאה בריגא, ונתפשטה אחר כך לכמה מדינות. ואמנם ר' מרדכי חפץ נתמנה על ידי רבינו בתור אחד מה"רועים" [משפיעים] ומנהלי אגודה זו:

באגרת כ"ג סיון תרצ"ז (ח"ד אגרת תתקו):

על אדות אחות-תמימים ... עליו לבא בארוכה ולהודיע בפרטיות מעניני הלימוד, והעיקר אם נראה איזה תועלת בפועל, כי הלא יודע הוא עד כמה מענין אותי לדעת מהנהגתם של כל אחד ואחת מילידי החסידים.

זוהי האגרת הראשונה שהגיעה לידינו שנזכרת בה בפירוש אגודת "אחות תמימים", אך מתוכה נראה שכבר נתיסדה האגודה איזה זמן לפני כן.

ב"די אידישע היים" (גליון 88 תמוז תשמ"ב) נדפס תצלום אגרת שכתבו קבוצת בנות חסידי חב"ד מריגא לרבינו, בה' טבת תרצ"ז, המתחיל:

אנחנו בנות חסידי חב"ד חגגנו גם בשנה זו את חג הגאולה "י"ט כסלו", כמו בשנה העברה.

תצלום 13-5

אגרת קבוצת הבנות

מאגרת זו אנו רואים: א) שכבר בי"ט כסלו תרצ"ו היו בנות חסידי חב"ד בריגא מאורגנות, ומתוועדות יחד. ב) בי"ט כסלו תרצ"ז עדיין לא נקבע השם "אגודת אחות תמימים". ונראה שזמן קצר אחר כך נקבע להן שם זה.

ובמשך השנה (תרצ"ז) בחר עבורם רבינו שלשה "רועים" (מורים ומחנכים), שכך כתב רבינו בכ"ח מ"ח תרח"ץ למערכת התמים ²⁸⁴ (ח"ד אגרת תתקנח):

זה איזה זמן אשר בעי"ת ריגא יע"א נוסדה אגודה מבנות חסידי חב"ד, ונקראת בשם אחות תמימים. מערכת התמים הי' צריך להתענין בזה – כי כל דבר וענין שיש לו יחס לחסידות או לחסידי חב"ד צריך לענין את התמים – ויפנו בזה להשלשה רועים – הם המשפיעים והמדריכים – הרב רא"א שי' שו"ב אשעראוו ²⁸⁵ , ר"מ שי' שו"ב חפץ, ורא"ח שי' אלטהויז, ויבקשום כי כל אחד ואחד מהם יחווה דעתו בזה, ואת הרא"ח שי' אלטהויז יבקשו ביחוד כי יתאר את הענין בארוכה.

*

בחדשים טבת-אד"ר ת"ש, שהו בריגא רבינו ובני ביתו, כולל אמו הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

מצו"ב תמונת אחת הכתות של אחות תמימים עם הרבנית שטערנא שרה, וכן תמונה אחת הכתות עם שנים מהרועים שלהם.

תמונה 13-6

תמונה 13-7

אחות תמימים בריגא עם המשפיעים הרא"ח אלטהויז והר"מ חפץ

בשורה העליונה (מימין לשמאל): שושנה כץ; שרה גורביץ; זילבר; שרה חפץ; חי' גאר; לאה עלישבערג; מאשע פייגין; גיטל גאר; מינא סקאבלא; פעסי פיזאוו. בשורה השניה: אסתר סקאבלא; חנה גורביץ; רחל גוטקין; רבקה קראמניקאוו; מליע מרצינקובסקי; מרים שפירא; העניע גאדין; ביילע חפץ; רבקה לעמפערט; דבורה זשיטלובסקי.

בשורה השלישית: רבקה גורביץ; אסתר אשעראוו; פייגע מגידסון; חנה יאפין; חי' מיכלסון; ביילע גאדין.

בט"ז שבט ה'ת"ש, כתב להן רבינו (ח"ה אגרת א'קמח):

אל הנהלת מוסד אחות תמימים בעי"ת ריגא יע"א, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הנני מודיע בזה:

לקבל שם חברת אחות תמימים בעי"ת ריגא יע"א בשם "אחות-תמימים המרכזי דמדינת לטביא".

לקבל ועדים מתאימים לעבודה מרכזית, ולכל לראש ועד תעמולה ועד מורות, ולערוך תקנונים מתאימים לזה.

ובי"ז אד"ש, כתב להן אודות התקנון, ואודות סדר עבודתן וההרצאות (חי"ב אגרת ד'שסא).

אחרי חג הפסח דיווח ה"ר מרדכי חפץ, על התוועדויותיהן בימי חג הפסח, ובהמשך לזה כתב להן רבינו בכ' אייר (חי"ב אגרת ד'תב):

נהניתי לשמע מאת ידי"נ הרה"ח אי"א מוה"ר מרדכי שי' הרועה, מהתועדותן בימי חג הפסח העבר, ובטח יעשו לי הענג וישלחו לי הרצאה מפורטת.

ושוב כתב להן עידוד וברכות להמשך לימודיהן, ואודות סידור תכנית עבודה למשך הקיץ הבע"ל. ומוסיף:

ההוצאה הדרושה לזה – עד מאה וחמשים לאט – היא על חשבונה של אחות תמימים העולמית.

בב' מ"ח תש"א כתב אל החסיד ה"ר צבי הירש גאר (ח"ה אגרת א'רסז):

בבקשה לכתוב בפרטיות מכל אחת ואחת מהאחות תמימים יחיו, ומצבן בגשם וברוח, במה הם עסוקות.

ימסור להן פ"ש מאתי וברכה מיוחדת המפורטת לכל אחת ואחת לבדה, שיהא השי"ת בעזרן בגו"ר, ויסתדרו בסדר חיים מאושרים כפי חפץ לבבן.

וההזכרה האחרונה שהגיעה לידינו, בי"ג ניסן תש"א, אל ה"ר מרדכי חפץ (ח"ה אגרת א'תח):

פ"ש וברכה לכל הקרובים ואחות תמימים.

הסניף בדווינסק (דאוגפילס)

לאחר שהתארגנה והסתדרה האגודה בריגא, עורר רבינו ליסד אגודות דומות בעירות נוספות, וכך כתב בי"ד כסלו תרח"צ (ח"ד אגרת תתקסא ²⁸⁶ ):

זה לא כבר נתעוררו בנות החסידים יחיו בעי"ת ריגא יע"א לסדר ביניהן לימוד בדברי חסידות במאמרי עבודה, וגם עניני התועדות ... נכון הדבר ונחוץ הוא, אשר אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו למקומותיהם יקחו להם למופת, ובמדה האפשרית ליסד כן גם במקומם להחיות את לב בנותיהן יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות.

אחרי הוראת רבינו הנ"ל, בחורף ת"ש, אשר חברת אחות תמימים בעי"ת ריגא יע"א תיקרא בשם "אחות-תמימים המרכזי דמדינת לטביא", הוחלט לפתוח סניף בעיר דווינסק, אשר הוסב שמה אל דאוגפילס.

לראשונה מדווח על כך אל רבינו, ה"ר ברוך אלי' פעלעץ, בי"ז אד"ר ת"ש:

היום עשינו ההתחלה ליסוד אחות התמימים. באו 6 נערות כ"ת ²⁸⁷ , ודברתי לפניהם בביתו של רש"י יחי' פינקביץ, ואחדות הבטיחו לבא פעם אחת בשבוע, ואחדות אמרו שצריכות הן להתייעץ עם הוריהן ואחר כך ישיבו תשובה ... מרת פינקביץ תבא גם בימים אלו בקשר מכתבים עם המרכז בריגא, איך ומה לעשות.

למחרת בי"ח אד"ר, דיווחה מרת אסתר פינקוביץ לרבינו:

כידוע לכבוד קדשו נתיסדה אחות תמימים במחננו, עדיין התאספנו רק פעמיים ... אודות חומר הלימוד נתייעץ עם אחות תמימים מריגא. בכלל מבקרות את השעורים מעט בחורות, למרות שבעלי יחי' עורר את האבות, אבל מקוה אני שעד המכתב יגיע לכבוד קדשו, אחות תמימים במחננו תתפתח ותגיע למרום.

ובאותו יום דיווח גם בעלה ה"ר שרגא יצחק פינקוביץ:

אתמול קראתי שש תלמידות מבית הספר שאני מלמד שם, כדי ליסד חברת אחות-התמימים, ואלו הן:

אַבִגַיל גולדה, מחלקה עשירית, בתו של השמש ממנין קדיש...

שֶסְקין שרה, בתו של ר' בנימין שסקין, הוא למד בליובאוויטש בשנת ע"ב ע"ג ע"ד...

שניאורסאן מינה, מחלקה שמינית, בתו של ר' מאיר שניאורסאן...

כַגַן רוזה, מחלקה שמינית, בתו של ר' זלמן כגן, הוא גם כן למד זמן קצר ברוסטוב...

וֶסְטֶרְמַן זלדה, מחלקה שביעית...

זַיֶר חי', מחלקה שביעית, בתו של ר' יצחק זַיֶר...

בקשתי את ידידינו מר ברוך אלי' שי' פלץ שידבר דבר מה לפניהם, כי אני אינני רגיל לדבר לפני סביבה כזו. מר פלץ באר להם בכלל אודות מורנו הבעש"ט נ"ע, מה הי' תפקידו ... ובסוף אמר כי זהו רצון כ"ק שליט"א שתוסד במחנינו חברת אחות תמימים, אשר היא תוכל להרים את מצב היהדות למעלה מעלה.

כעבור חודש, בי"ז אד"ש, כתב רבינו אל הועד המרכזי בריגא (חי"ב אגרת ד'שסא):

האם קבלתן את מכתבי על אודות אחות תמימים דוגאוופילס, ומה נעשה בזה.

בי"ב אד"ש ת"ש, כתב ה"ר מרדכי חפץ לרבינו:

מדווינסק נתקבל מכתב כי הי' ת"ל התחלה בלימוד אחות התמימים. כן הי' התחלה בהלימוד הכתה השלישית, אשר המורה הי' בתי תי' ביילא.

וביו"ד ניסן השיב לו רבינו (חי"ב אגרת ד'שעו):

אודות התחלת הלימוד בסניף אחות תמימים בדאוגפילס, נתבשרתי מאת החברה מרת אסתר תחי' פינקאוויטש. יהי השי"ת בעזרתם ויצליח להם בגו"ר.

באותו יום כתב רבינו גם למרת אסתר הנ"ל (חי"ב אגרת ד'שעז), ולמרת ביילא הנ"ל (חי"ב אגרת ד'שעח).

שוב דיווח לרבינו ה"ר ברוך אלי' פעלעץ מדאוגפילס, בז' אייר:

בשבוע זה היתה ההתועדות הראשונה של אחות תמימים, בהשתתפות שלש חברות מריגא. אנכי פתחתי את ההתועדות ונאמתי פניהם. פרטי ההתועדות יכתב לכ"ק שליט"א ידידנו רש"י יחי' פינקביץ.

ובאותו יום כתב לרבינו הרש"י פינקוביץ:

אתמול בערב ביום ג' בערב ו' אייר נתקיימה בביתינו התועדות, באו מריגה מרת בתי' חפץ, מרת מינה סקובלה ומרת רבקה קרמניקבה. ילדות באו מדבינסק לערך ארבע עשרה. שלוש חסרו. בכלל אנחנו היינו בביתינו עד שעה מאוחרת. פתח את ההתועדות ידידינו הנעלה מר פלץ שי', ודבר אודות מטרת החסידות. מהילדות במחנינו אחות תמימים דברה מרת קיידער ... מרת זליקמן ... מרת קויפמן.

ורבינו השיבו בכ' אייר (חי"ד אגרת ה'רפד):

שמחתי לשמע אודות ההתועדות דאחות תמימים במחנם הט', ובמדה האפשרית היו צריכים לסדר ללמוד שתי פעמים בשבוע, ובטח ישתדלו לסדר אשר בעת החופש יתענינו יותר בזה. וצריכים לסדר שיעשו תעמולה בין מכרותיהן להכנס באחות תמימים, והשי"ת יעזר להן בגשמיות וברוחניות.

ובאותו יום השיב אל ה"ר ברוך אלי' פעלעץ (חי"ז אגרת ו'תסח):

שמחתי לקרא הרצאתו של ידידי הנכבד והכי נעלה וו"ח אי"א מוהרש"י שי' פינקאוויץ על אודות התועדות אחות תמימים במחנם הטובה. יהא השי"ת בעזרן שיהיו יראות אלקים שומרות מצות ולרגלן יתברכו הוריהן יחיו בגשמיות וברוחניות.

ובאותו יום כתב אף לאחות תמימים בדאוגפילס (חי"ב אגרת ד'תג):

נהניתי לשמע הרצאתם על אודות ההתועדות של אחות תמימים במחנם הט', שנתקיימה ביום ו' אייר, ותכן נאומי החברות דסניף דוגבפילס מרת קיידער תחי' ומרת זליקמן תחי' ומרת קויפמן תחי', וענג גרמה לי נוכחותן של החברות מרת חפץ ומרת סקובלה ומרת קרמניקבה יחי, צירות מרכז אחות תמימים ... הנני מוסר ברשותו של ועד הנהלת סניף אחות תמימים בעי"ת דוגבילס יע"א סכום של שתי מאות לאט, בשביל יסוד גמילות חסד בשביל אחות תמימים – כפי התקנות של הגמ"ח דאחות תמימים במרכז.

*

בשנת תרח"ץ נוסדה אגודה כזו גם בניו יארק, וכתבו על כך לרבינו בבקשת הסכמתו הק' להקראות בשם חבורת אחות התמימים, כמסופר בתולדות חב"ד בארה"ב פרק ל.

*

עם מסירת הספר לדפוס, הגיעו לידינו כמה ממכתבי רבינו לריגא, אל ה"ר חיים מרדכי אייזיק חדקוב (שהי' לימים למזכירו), ונדפסים בחי"ז (אגרות ו'רנט-ס. ו'שנט. ו'תיג. ו'תכב. ו'תכד-ה. ו'תלט. ו'תנג-ד).

באגרות אלו מרבה לכתוב לו אודות הפעילות בריגא, בנושאי: התוועדויות אנ"ש, סידור הרבנים, טהרת המשפחה, בניית מקוואות, מבצע תפלין, מאכל כשר לחיילים מבנ"י, מחנות קיץ לילדי ישראל, חנוך הנערים ובחינותיהם, הבאת קבוצת נערים לאטוואצק, ארגון ענג שבת, הפעילות בתוך אגודת ישראל, ארגון שומרי שבת, עזרה רוחנית לפליטי אשכנז בריגא, הוצאת ספרים לנוער, תעמולה במלאכת יד, שיעורים פדגוגיים, תקנון "יהדות", פעילות טהרת המשפחה בלבוב, הכרח ההפרדה בין בתי ספר לבנים ולבנות, ותוכנית הוצאה לאור של ירחון "אחות תמימים".

האגרת האחרונה נכתבה בי"ז מנ"א תרצ"ט, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. כך שהתוכנית האחרונות הנ"ל כבר לא הספיקו לצאת לפועל.