פעילות חב"ד בלטביא בתקופת ריגא

פעילות חב"ד בלטביא בתקופת ריגא

ועד להרחבת לימוד דא"ח

במשך תקופת ביקור רבינו בארה"ב, כתב "אל ידידינו אנ"ש במדינת לטביא יע"א", בז' טבת תר"צ (ח"ב אגרת תסד):

הגיעה השעה אשר כל אחד ואחד מאנ"ש שי' ומגזע החסידים ישים אל לבו מצבו הפרטי בהוה, ויעריכנו אל מול פני המנורה של החסידות והחסידים בזמן הקודם ... כל אשר אשר יקבל עליו לקבוע עתים לתורה בלימוד דא"ח ברבים בהתמסרות אמיתי תחול עליו ברכת אבות קדושים כי ימלא השי"ת משאלות לבבו לטוב ולברכה.

ובזה הנני להודיע אשר נבחר ועד מיוחד בשביל ההתעוררות בלימוד דא"ח, והנני פונה בבקשה כפולה לכל אחד מאנ"ש שי' ולכבוד הרבנים הגאונים השו"בים וגבאי בתי הכנסיות בכל מרחבי מדינת לטביא יע"א ה' עליהם יחיו, אשר כולם כאחד יושלבו להביא בעזרתו ית' בכל עיר ועיר את הברכה המשולשת הברוכה לרגלי קביעות לימוד דא"ח.

בראש הועד בריגא עמד ה"ר חיים מרדכי אייזיק חדקוב (שהי' אחר כך למזכיר רבינו), ואליו כתב בד' ניסן (חי"ג אגרת ד'תשט):

הנני נותן לו את ברכתי העמוקה בעד מפעליו בעניני חינוך הרבצת התורה וחיזוק היהדות בכלל, ובעד תעמולתו בענין הרחבת לימוד דא"ח בפרט.

וכן כתב באותו יום אל ה"ר שניאור זלמן יצחק וואלשאנאק (שם אגרת ד'תשח):

ת"ל בעד הידיעות שהנני מתבשר אודות קביעות הלימודים בדא"ח, ותודה וברכה לידידי שי' על השתדלותו בזה בעבר, ובקשה על להבא להוסיף אומץ בעבודה.

ובאותו יום כתב "אל ידידנו אנ"ש אשר בעי"ת ריגא יע"א" (שם אגרת ד'תשז):

שמחתי לשמוע על ידי הועד הנכבד, מאת דבר הלימודים בדא"ח אשר הוקבעו לטובה ולברכה ואשר ת"ל מתרבים הלומדים, ד' עליהם יחיו.

ועוד באותו יום "אל הועד הכללי להרחבת לימוד דא"ח במדינת לאטביא יע"א" (שם אגרת ד'תשו):

הנני מאשר קבלת מכתבם מטו"ב לחדש אדר, ואשמח במאד על הידיעות המשמחות כי ת"ל ניתוספו בשעטומו"צ עוד בתי מדרש, שקבעו בהם שיעורים לדא"ח, ובמקום שלומדים ת"ת ניתוספו השומעים.

המכתב הכללי מי"ב אדר העבר אשר שלח הועד להעיירות [ב]מדינת לטביא יע"א הוערך בטוב, ויש לקוות בעזרתו ית' לתוצאות טובות.

העיקר היותר גדול הוא התעמולה והעבודה התמידית המקומית, ולבוא בכתובים עם ערי המחוז והשדה בסדר מסודר.

נכון הי' הדבר אשר מטעם הועד יסודר באחד מימי חוהמ"פ הבע"ל ביום ד' או ה', התוועדות כללית מכל חבורת הלומדים בכל הבתי כנסיות, שיתקבצו כולם ד' עליהם יחיו לבית הכנסת אחד, להשתעשע יחד כשעה חדא, ויחזרו דא"ח (מאמר לא ארוך, ואשר נדברו בו ענין עבודה המובן לכל) , וידברו בהתעוררות הענין, ולעורר את האהבה והידידות בין אדם לחבירו, שזהו מיסודי דרכי החסידות, ולעשות התעוררות בין הצעירים שי'.

על התוצאות של מכתבי התעוררות אלו, דיווח הרחמ"א חדקוב אל רבינו, בכ"ה ניסן תר"צ (חי"א נספח לאגרת ג'תתלח):

יכול אני לבשר לכ"ק, כי התועלת מקיומו של הועד להרחבת לימוד דא"ח מתגלית יותר ויותר. בתי-מדרש כאלה, שמי יודע כמה זמן, כבר, לא נשמע שם מאמר דא"ח, נוסדו בהם שיעורים קבועים ללמוד דא"ח ... לפני זמן קצר נוסף שיעור לדא"ח בעוד בית-מדרש אחד בריגא, שאולי לא פללנו כלל, שיוכל להוסד שם כזה...

והרבה נהנית עירנו מהרבנים, שבאו הנה מעמק הבכא, כמו הרבנים ר' ישראל זובער, ר' אברהם אלי' אשעראוו, ועכשיו גם הרב ר' יהודה עבער שיחיו...

וכדאי להזכיר כאן לטובה, את ר' אלי' חיים אלטהויס שי', שהתמסרותו הגדולה להרחבת לימוד דא"ח והתלהבותו המרובה, מביאה רב חיות ותועלת לכל עבודתינו. מלבד עבודתו הכללית, יש ביחוד להדגיש, מה שקיבל על עצמו להיות משפיע באחד מבתי-המדרש, שלולא הוא, אינני יודע, אם עלה לנו ליסד שם שיעור דא"ח.

שוב דיווח בכ"ט ניסן (שם):

את הצעת כ"ק בענין התועדות לומדי דא"ח, לא יכלנו לגשם במועדה, מפני שהמכתבים נתקבלו רק ביום ה', ג' דחוה"מ פסח. החלטנו להזמין התועדות כזאת להיום, כ"ט לניסן, בערב ... מצרף לזה פרוטוקול מס' 9.

בדיווח הנ"ל מסופר על אסיפה בביתו של הרז"י וואלשאנאק, בהשתתפות 12 חברי הועד, בה הוחלט לארגן את ההתוועדות הכללית באדר"ח אייר, במנין האמצעי דבית המדרש דרייסין ²³⁹ .

ההתוועדות התקיימה במועדה, ובאותו יום דיווח הרחמ"א חדקוב לרבינו (שם):

בזה הננו יכולים לבשר לכ"ק, כי הוצאנו אתמול, בע"ה, מן הכח אל הפועל את הצעת כ"ק בענין התוועדות החבורות לומדי דא"ח. ההתוועדות התקיימה במנין האמצעי דרייסין, ונמשכה לערך מ-9 שעות בערב, עד השעה ה-2 בלילה. להתוועדות התאספו קבוץ גדול של אנ"ש כ"י ... יש לקוות, שעל ידי ההתוועדות הזאת, יתרבה בע"ה מספר הלומדים דא"ח, והלומדים מכבר יתחזקו בשיעוריהם.

שד"רים לעיירות לטביא

בו' טבת תרצ"א כתב רבינו (ח"ב אגרת תקטז):

עלה ברעיוני שהי' כדאי לבקר איזה מקומות. ולקחתי על עצמי טרחה גדולה ביותר, למצוא איזה מקור לזה, שיהי' על הוצאות נסיעה לבקר באיזה מקומות בלטביא. כוונותי בזה ... לדעת מהנעשה בהמקומות האלו ולראות אפשר ע"י התעוררות יכולים שם דבר מה.

אספת רבני לטביא בריגא

בכ' אדר שני תרצ"ב התקיימה אספת רבני לטביא בריגא.

בקשר לזה כתב רבינו לה"ר יעקב לנדא ²⁴⁰ (ח"ב אגרת תקסח):

אני חושב אשר השתתפותו באספה נחוצה, ונכון אשר יבא הנה איזה ימים טרם פתיחת האספה. והנני חושב אשר ימים אלו יהיו אצלי המתעסקים בזה (מר חפץ ²⁴¹ שי' ומר חאדאקאוו ²⁴² שי'), ובחשאי אעוררם על זה.

אודות האספה הזאת כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, בכ"ו אד"ש:

כ"ב ²⁴³ לחדש זה הי' פה אסיפה נכבדה מרבני לע[ט]לאנד בדבר חזוק היהדות בכלל ודבר שמירת הש"ק בפרט.

אחרי הדין ודברים בין חברי האסיפה אודות האמצעים לזה, באו בכלל להחלטות טובות.

בפתיחת האסיפה הי' גם כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויצא בנאום קצר מעניין ותוכני, בהנחת יסוד עקרי בהילוך האסיפה ²⁴⁴ .

חזרת רבינו מאטוואצק לריגא

לקמן פרק כז יסופר על תוכנית רבינו בתחלת קיץ תרצ"א, להעביר את ה"אולם" של הישיבה מווארשא לריגא, ועל הקשיים שהיו בזה.

לקמן פרק טז יסופר כי אחרי שתוכנית זו התבטלה, החליט רבינו להתיישב באטוואצק הסמוכה לווארשא שבה נמצאת הישיבה. אחר כך התעכבה גם תוכנית זו, למשך שנתיים.

לא ידועה לנו סיבת ההחלטה לעכב את ההגירה מריגא לפולין. אמנם כבר בי"ב אלול תרצ"א, כשנודעה תוכנית רבינו לעבור מריגא לווארשא, פנו אליו במכתב הפצרה, שחתמו עליו יותר ממאה אנשים מעדת אנ"ש אשר בריגא.

במכתב הזה הם כותבים:

עוד לפני איזהו שבועות הגיעה לנו השמועה הנוראה והמפחידה את לבבנו, מהעתקת כ"ק שליט"א ממדינתינו. אמנם עד שובם צלחה לפה לא נתנו אומן, וקיוינו להשי"ת כי רחוקה היא השמועה הזאת לפועל, וכמו שנצטוינו מחז"ל ²⁴⁵ אפילו חרב חדה כו' אל ימנע עצמו מן הרחמים. אפס עתה נוכחנו לדעת לרוב דאבונינו כי השמועה איננו בדויה, וקרובה היא להפתר בקרוב. ועד כמה נגע זאת את לבב כל אחד ואחד מאתנו אין לנו להעלות על הכתב. נשברים ונדכאים אנחנו, ואין לנו פה לבאר את רוב צערינו ויגון לבבינו מזה.

ועתה אם אמרנו לדבר על דבר כללות העתקת משכנם מוצאים אנחנו כי העת קצרה לפני ימים הנוראים להלאות את כ"ק שליט"א בפרטי הבקשות וההצעות בזה. לזאת באנו כעת להתפלל תפילה קצרה מקרב ולב עמוק לפני כ"ק שליט"א לעשות אתנו חסד בימי החסדים והרחמים האלה, להיות אתנו עמנו בפה הימים הנוראים והטובים הבאים עלינו לטובה.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיקובלו דברינו המעטים האלה לפני כ"ק שליט"א לרצון למלאות בקשת המיחלים לחסדי השי"ת להסתופף בצל כ"ק אדמו"ר שליט"א עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן סלה.

למעשה שהה רבינו בחודש תשרי באטוואצק הסמוכה לווארשא, ובאמצע מ"ח תרצ"ב חזר לריגא לשנתיים נוספות, שאז העתיק סופית מריגא לווארשא, כדלקמן שם.

בשעה שחזר רבינו לריגא, נפתח שם סניף לישיבה תומכי תמימים, כדלקמן פרק מד.