ביקורי רבינו בעיירות

ביקורי רבינו בעיירות

בתקופה שבין שתי המלחמות, היה החלק הדרומי של ליטא תחת שלטון פולין. שטח זה כלל את פלך ווילנא וסמוכותיה.

פולין לא היתה כפופה בתקופה זו לרוסיה, וזה איפשר לרבינו לבקר כמה פעמים באיזור זה, בתקופתינו – אחר יציאתו מרוסיה. בזה דן הפרק שלפנינו.

גם וואהלין, שהוא החלק המערבי של אוקראינה, היה אז תחת שלטון פולין. גם לשם ערך רבינו ביקור בקיץ תרצ"ב. ובדרכו חזרה משם לריגא, נעצר גם בווילנא.

תצלום 9-3

מפת פולין וסמוכותיה

אגב סקירת ביקורי רבינו במדינת ליטא, בפרק שלפנינו, נזכיר כאן גם את הביקור בוואהלין שבאותה תקופה.

ווילנא – אדר תרפ"ח

הביקור הראשון בליטא התקיים בשלהי אדר תרפ"ח ¹⁴⁰ , מספר חדשים אחרי יציאת רבינו מרוסיה.

מיד כשנודע לאנ"ש בווילנא שהרבי מתכונן לבקר בווארשא (כדלקמן פרק כד), כתבו אליו מכתב בקשה, שבדרכו חזרה מווארשא לריגא יעצור לכמה ימים בווילנא, שהיא על אם הדרך בין ווארשא לריגא, כיון שזה מאד חיוני לאנ"ש, וגם לתלמידי הישיבה תומכי תמימים בווילנא (שנוסדה פחות משנה קודם, כדלקמן פרק מ). במכתב הזה הם כותבים:

תצלום 9-1

מכתב אנ"ש בווילנא לרבינו

בקשתנו העיקרית הכללית היא שיתעוררו נא רחמי כ"ק לחיותנו כהיום, לקבוע זמן ימים מספר (לכל הפחות שבוע ימים) להתמהמה בווילנא, בשוב ד' את כ"ק מדרכו צלחה מווארשא.

התעכבות כ"ק שליט"א במחנינו נחוצה מאד מאד בכלל ובפרט.

בכלל דרושה ונחוצה למען הרים קרן אור החסידות בגלילותינו, אשר היא בבחינת גלותא ושפלות, ורק הופעת אור כ"ק תרוממה.

ובפרט לחזוק מצב ישיבתינו הקדושה ברוח וגשם נחוצה לנו השפעת כ"ק שליט"א...

ברגשי כבוד אנחנו אנ"ש המתאבקים בעפר כ"ק ומשתחוים להדום רגלי כ"ק שליט"א

אלי' ווייץ

משה קאצנעלסאהן

שמעון נח נימאייטין

שמואל ראטנער

חיים יהשוע קאפעלאוויץ

יהודה ליב פריידין

זאב עפשטיין

אנשיל אראנאוויץ

אברהם רודניק

יצחק וואיימאן

יוסף מינץ

מנחם מענדל לעווין

זיסקינד יחזקאל זאב עזינסקי

*

רבינו נענה לבקשתם, ואכן עצר לכמה ימים בווילנא, בדרכו חזרה מווארשא לריגא.

בתחלה היתה התוכנית שישהה בווילנא רק שני ימים, אבל אז נתקבל אל רבינו מכתב אנ"ש שבדאלהינוב, הכותבים:

אנחנו הח"מ מאנ"ש דעיר דאלהינאו, באנו לבקש מהדרת כ"ק בבקשת רחמים רבים, היות כאשר שמענו מהבשורה הטובה שאי"ה שבוע דנא יבוא בכי טוב לווארשא, מאד שמחנו ושימחנו את כל האנ"ש בהבשורה הזאת. אך לדאבון לבינו לא נתמלאה שמחתינו, בכל אנ"ש הרוצים לראות את מורינו ולקיים מאמר הכתוב והי' עיניך רואות את מוריך, מחמת ששמענו את הבטחת כ"ק להשתהות בווילנא בחזירתו מווארשא בעזהי"ת רק שני ימים. על כן באנו לבקש מכ"ק שיהי' נא מטובו להאריך את הזמן לכל הפחות שבוע שלימה, כדי להחיות את הלבבות הנדכאים, והנידחים מהדרת כ"ק משך זמן הארוך שעבר עלינו...

נאום גדלי' ב"ר מנחם אברהם מ"ץ פה

ונאום ישראל בן אלי' יוסף רובין

ונאום יעקב ב"ר ש. זלמן ליפשיץ

ונאום משה ב"ר אלי' יוסף רובין

ונאום יעקב שולמאן

ונאום יעקב שפרורעגין

ונאום משה בר"צ שולקין

ונאום יהודה משה סורפין

ונאום ש. זלמן דובער שו"ב

ונאום הגב[א]י מב"ה דליבאוויץ שמואל שגלב

ונאום הרץ דאקשיצקע

ונאום אשר קאלפעליאוויץ

ונאום ברוך ארי' פיראוויץ

גם בקשה זו התקבלה, ואכן שהה בווילנא במשך שבוע ימים.

בסיום רשימת אחד האברכים של הביקור בווארשא (דלקמן פרק מ) נרשם:

ביום שני ¹⁴¹ ... כחצות הלילה ... זז והרחיק המסע לעיר וילנה, שם שהה עד אחרי שבת קודש.

אחד מתלמידי התמימים שלמדו אז בווילנא הוא ה"ר יעקב לוין, המספר על הביקור הזה (התמים (נ.י.) 24 ע' 62 ואילך):

כבר בבוקרו של היום המיועד החל קהל עצום של חסידים לנהור אל עבר תחנת הרכבת. כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לעיר, היו שם כבר אלפי אנשים, שיצרו מעין חומה אנושית, שנמשכה מתחנת הרכבת ועד למלון "איטליה", ששם אמור היה הרב להתאכסן (אגב, מלון זה היה שייך ליהודי חסיד ליובאוויטש).

אנחנו, תלמידי הישיבה הורשינו להכנס למלון ואף אכלנו שם את ארוחת הערב. הרבי קיבל בינתיים הרבה אנשים שהגיעו עם פתקים של בקשות.

למחרת, בא הרבי לבית-הכנסת על-שם אפאטאוו, שבו כזכור שכנה הישיבה ... עבר הרבי מסביב לשולחן שלנו ואמר לנו בערך בזה הלשון:

ילדים יקרים, אני מאחל לכם שתתמידו בלימודיכם, אבל אם מישהו לא יוכל ללמוד או לא ירצה ללמוד, זאלט איר בלייבן גוטע און פרומע אידן.

אחר כך נכנס הרבי לזאל של הישיבה. הזאל היה מלא ודחוס בחסידים ... אמר הרבי מאמר דא"ח...

ביום שישי הלך הרבי לבית-הכנסת השני (ב"הקדש גאס"), ושם התפלל בליל שבת. בשבת בבוקר הלך הרבי שוב לאותו בית-כנסת ועלה למפטיר...

לאחר השבת חזר הרבי לבית-המלון "איטליה", שם שהה, כמדומני עוד יומיים. לאחר יומיים עזב את העיר וילנה.

במכתב שכתב רבינו אל החסיד מוה"ר שמואל אבא דוליצקי, בז' ניסן תרפ"ח, מסכם את מסעו זה (חט"ז אגרת ה'תתסב):

בכ"ח לחודש העבר באתי ממסעי אשר שהיתי כחמשה שבועות. בטורח רב עלה לי הנסיעה הלזו, אבל ת"ל שבעתי ענג מהישיבה תומכי תמימים יצ"ו שבוארשא, כן בוילנא, ות"ל בעד זה.

בנוסף לביקור בישיבה, והפגישה עם אנ"ש בווילנא, נפגש אז גם עם הג"ר חיים עוזר, בקשר לעזרת יהודי רוסיה, כפי שמספר רבינו באגרת ד' תשרי תרפ"ט, אל ה"ר אלי' אהרן מיליוקובסקי (חט"ז אגרת ה'תתקכא):

בנסעי לביתי התעכבתי על ימים אחדים בווילנא, והתראתי עם כבוד ידי"נ הרה"ג הגרח"ע שליט"א ונשוחח באופן העבודה על להבא.

ראקשיק – אדר תרצ"א

כבר בקיץ תרפ"ט, כשהכין עצמו רבינו לנסוע מריגא לארה"ק, ומשם לארה"ב, ביקשו אנ"ש בראקשיק מרבינו לסור למחנם בדרך נסיעתו. ורבינו השיבם (חט"ז אגרת ו'רא):

במענה על מכתבם, שהגיעני היום, על אודות בקשתם לסור למחנם הט' בדרך נסיעתי, הנה יקר לי במאד הרגש של אנ"ש שי' והתקשרותם באילנא דחיא, אשר היא מקור ברכה בגו"ר, וגודל בקשתי מאת כאו"א מאנ"ש שי' במאוד לקבוע זמני לימוד דא"ח ברבים, ובגלל זאת ישפיע השי"ת שפעת חיים וברכה מרובה לכאו"א בתוך כללות אנ"ש שי', בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.

בארה"ב שהה עד אמצע קיץ תר"ץ, ורק אחרי כן היה שייך לחשוב על ביקור נוסף בליטא, שהתקיים בתחלת אדר תרצ"א. אז בא רבינו לביקור בעיר ראקשיק, ולשם הגיעו לראותו, גם אנ"ש שבשאר עיירות ליטא.

אודות הביקור הזה כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין (ספר המאמרים קונטרסים ח"א קנב, ב):

מאז בא כ"ק אדמו"ר שליט"א ת"ל מרוסיה התעוררו אנ"ש שי' דליטא בחפץ ותשוקה גדולה לבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר יבקר את מדינתם לתת על ידי זה לאנ"ש שי' במדינתם את היכולת לראות ולהראות.

אחרי בא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביקורו – במשך שנה – בארצות הברית, הרהיבו אנ"ש שי' דליטא עוז, לבא במכתבי בקשה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, והביעו הגיון לבבם ותשוקתם לראות ולהראות, ויבקשוהו לבקר את מדינתם ולהתעכב כשבועיים באחד מערי ליטא.

בעבור איזה זמן זכו למענה כ"ק כי מילוי בקשתם בכללותה לבקר את אנ"ש שי' דליטא איננה מופרכה, אמנם אפשר הוא רק בחדשי החורף, ובמשך הזמן יגבילו בעזה"י המקום והזמן.

בחודש כסלו תרצ"א שלחו אנ"ש שי' דליטא צירים, ובראשם הרה"ק הנודע ומפורסם לשם ולתהלה הר"ר ישראל נח ¹⁴² שי' רב דק"ק קופישאק, להרציא שנית בקשת אנ"ש שי' דליטא כאמור, לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א, ולבקש לקבוע מקום וזמן נסיעתו בשעה טובה.

בכ"ד שבט כתב להם רבינו (ח"ב אגרת תקכב):

אל ידידינו אנ"ש בערי ליטא ד' עליהם יחיו

שלום וברכה

במענה על בקשתם להתארח במדינתם הט' יע"א, להתראות עם אנ"ש שי' ולבחור את המקום והזמן.

הנני בזה להודיעם כי יקר לי משאלות אנ"ש ד' עליהם יחיו, ובעזה"י הנני למלאות בקשתם, ואבא אי"ה לעי"ת ראקשיק יע"א, על ימים אחדים, מוגבלים ומדויקים.

רבינו נסע לראקשיק בר"ח אדר, ושהה בה עד ט' אדר.

סקירת הביקור – על ידי המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, נדפסה שם (ספר המאמרים קונטרסים ח"א קנג, א) ¹⁴³ :

ביום הרביעי בראשון למרבין בשמחה קבלו את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א על הגבול צירים באי כח אנ"ש שי', מקהלות ומוסדות שונים. קבלת פנים נהדרה ברוב עם נערכה בבית הנתיבות בעיר ראקשיק...

במשך כל ימי שבת כ"ק אדמו"ר שליט"א בראקשיק יע"א, מרבית האנשים והנשים הבאים יום יום מעיירות הקרובות והרחוקות...

קבלת אנשים על יחידות התחילה אחר התפלה עד שעה מאוחרת ביותר בלילה (ובאמצע היום הפסקה), וכה נשנה בכל יום ויום (לבד יום הש"ק), עד יום נסעו יום ה' ט' אדר.

בש"ק (פ' תרומה) קודם קבלת שבת אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א – בבית האכסניא שלו – מאמר והבריח התיכון, ובשבת קדש אחר תפלת המנחה – בבית המדרש הגדול מאמר אתה אחד...

ביום ב' בקר נתאספו כאיזה מאות נשים ... ויצא אל האולם שלפני חדרו אשר בו התאספו כולן ויברכן, כאמור ברשימה א'.

בתוככי האורחים שי' הבאים, הי' קבוצות תלמידים שי' מישיבות טעלז ופאניוועזש, וישוחח עמהם כ"ק אדמו"ר שליט"א בתורה והתעוררות בעניני הנהגה.

ביום השלישי נכנסו איזה אברכים שי' מלומדים, ביניהם גם מאלו המחזיקים בשיטת אופן הלימוד בחדרי "יבנה", וישוחח עמהם כ"ק אדמו"ר שליט"א, כאמור ברשימה ב'.

בו ביום בא חבר מרכז תפארת בחורים דליטא וישוחח אתו כ"ק אדמו"ר שליט"א, כאמור ברשימה ג'.

בערב קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א ועידת אנשים ונשים ויגד לפניהם דברי כבושין והתעוררות בדבר טהרת המשפחה, באותו מעמד נוסדה חברת "אגודת נשים" ¹⁴⁴ עם פנקס אשר בו נרשמו החברות, ובראש הפנקס הקדמה וברכה בחתימת כ"ק אדמו"ר שליט"א, כאמור ברשימה ד'.

ביום החמישי ט' אדר טרם נסעו אמר – בבית האכסניא שלו – המאמר נעשה נא עלית קיר.

אחרי המאמר נאספו תלמידי ישיבת ראקשיק יחיו, ויצא אליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א אל אולם הבית, וידבר אתם ויברכם, כאמור ברשימה ה'.

כצאת תלמידי הישיבה, באו תלמידי ותלמידות חדרי "יבנה" יחיו, ויצא כ"ק אדמו"ר שליט"א אליהם ויברכם, כאמור ברשימה ו'.

אחרי כן דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אל מדריכי ומדריכות "יבנה" יחיו, כאמור ברשימה ז'.

בשעה השני' בצהרים התאספו כל אנשי העיר והמון האורחים, ד' עליהם יחיו, לקבל ברכת הפרידה, וכולם יחד הלכו ללוות את כ"ק אדמו"ר שליט"א בנסעו אל בית הנתיבות.

סיכום מהביקור בראקשיק, כתב ה"ר שמואל זלמנוב, אל ה"ר עזריאל זעליג סלונים, בי"ג ניסן תרצ"א (עבד מלך ע' 417):

בקשו והפצירו אותו עד בוש אנשי ליטא שיסור אליהם על איזה זמן, ונפנה לבקשתם ונסע לעיר ראקישקע על שבוע ימים קודם חג הפורים. וכפי שמספרים כ"ק שבע רצון מאד מנסיעה זו, כי התאספו אליו במשך הזמן הקצר הזה כל אנ"ש שי' הדרים במדינת ליטא, וגם הרבה אנשים שאינם חסידים התקרבו אליו, והקדימו לפתחו למאות ואלפים, ובמשך השבוע אמר ג' פעמים דא"ח.

ווילנא – תמוז תרצ"א

גם בקיץ תרצ"א פגש רבינו את תלמידי תו"ת ווילנא, כאמור באגרת ה' מנ"א תרצ"א (ח"ב אגרת תקלט):

ביום ט' תמוז עזבתי את ריגא, ויצאתי לוורשא, לבקר את שלש הישיבות בוורשא ווילנא ולאדז, אשר תחת הנהלתי.

ויסופר לקמן פרק כז, שהכוונה היא, שתלמידי הסניפים האלו נסעו לווארשא ושם נתקבלו אז ליחידות.

גלובאקע-פאסטוב – אדר שני תרצ"ב

ביקור נוסף בליטא התקיים בתחלת אדר שני תרצ"ב. הפעם ביקר בעיירות גלובאקע, פאסטוב ועוד.

בי"ז שבט כתב המזכיר הר"י פייגין, אל הר"י דזייקאבסאן:

בערך בחדש אדר יסע בכלל לבקר באחד העיירות מפלך וילנא, אשר בגליל ההוא נמצאים בערך קרוב לארבעים עיירות קטנות, ורובם מאנ"ש, ועד היום לא זכו להתראות עם כ"ק, כי רחוקים המה מורשא כמו מריגא, ולא הי' ביכולתם להתראות גם בעת היות כ"ק אדמו"ר שליט"א בורשא. ועל כן קרוב שיהי' כשבוע באחת מהעיירות הנ"ל, בכדי שיכלו לבא מהעיירות הקרובים, ויכולים עדיין לעורר רוח חיים של חסידות בגליל ההוא.

שוב כתב בכ"ג שבט, אל הר"י גורדון:

קרוב הדבר אשר בערך בחדש אדר ראשון יואיל כ"ק לעשות נסיעה לפלך ווילנא, וחושבים שיקבעו המקום הלובאקע ¹⁴⁵ , בכדי שיהי' ביכולת לכל אנ"ש דגליל הנ"ל להתראות, כי רבים מבקשים.

ובחודש אד"ר (כפר חב"ד 338 ע' 30):

בימים אלו נוסע כ"ק אדמו"ר שליט"א למדינת פולין בגליל ווילנא לזמן קצר, כעשרה ימים בערך, עד חג הפורים.

מטרת הנסיעה היא, על פי בקשת אנ"ש דשם. להיות כי בגליל ההוא – הוא בערך כארבעים עיירות ויושביהם רובם מאנ"ש שי', ומחמת הגבולים והמרחק אין בכחם לבוא להתראות, ועל כן נעתר לבקשתם ויהי' שם אי"ה.

בחודש אד"ר כתב רבינו (חי"א אגרות ד'קצז; ד'ר):

ימים אלו אי"ה נוסע לפולין בגליל ווילנא.

נוסע עכשיו על איזה ימים לפולין, וחושב אי"ה לפורים בחזרה.

ובכ"ח אד"ר (חי"ז אגרת ו'שטו):

הנני חושב אי"ה שבוע זו לנסוע לעיר פאסטאוו.

ובשושן פורים כתב רבינו (ח"ב אגרת תקסט):

נסעתי למדינת פולין לגליל ווילנא, אשר נתעכבתי שמה עד יום ה' שבוע העברה ט' אד"ש.

עם חזרתו כתב מכתב תודה אל הרב מנחם מענדל קופערשטאך ¹⁴⁶ (חי"א אגרת ד'רח):

בזה הנני להגיד ברכתי לו ולידידינו הרה"ג הרא"ל שיינין שי' ¹⁴⁷ , ולידידינו הר"א שי' ווייץ ¹⁴⁸ , ולכל ידידינו אנ"ש שי', על טרחתם בהבאת הסדר בזמן ביקורי במחנם הטהור.

הנני מקוה אשר אותה ההתעוררות הטובה בעזה"י התראה בתוככי אנ"ש ובא בפועל טוב בקביעות עתים בתורה ללימוד דא"ח בזמנים קבועים בכל אתר ואתר כפי תנאיו, ובחיזוק היהדות בתוככי הצעירים.

יש מקום לפרש מכתב זה, שבנוסף לגלובאקא, ביקר אז גם בעיירות ווילנא, דאקשיץ ופאסטאוו, שבהם כיהנו שלושת הנזכרים לעיל.

ברשימת מאמרי רבינו באותה תקופה רשומים שלשה מאמרים שאמר רבינו בפאסטאוו, בבדר"ח אד"ש ובפרשת פקודי.

ב"מגדל עז" ע' רלא מסופר:

בחורף תרצ"ב נסע הרבי זי"ע עם ר"מ חפץ ברכבת לפאסטוב ¹⁴⁹ . בדרכם אירעה תקלה ונאלצו לחכות באחת העיירות במשך כארבע שעות. לרשות הרבי העמידו אולם וכמה חדרים למשך ההמתנה, ובינתיים נתקבץ קהל רב, והרבי קיבל כחמשים איש ליחידות.

לא נתפרש שם העיירה שבה אירעה התקלה. אפשר שהיתה זו העיירה פאדאבראדזיע, שבה צולם רבינו עומד בתחנת הרכבת, כאשר לימינו עומד ה"ר מנחם מענדל קופערשטאך רבה של פאסטוב, שהגיע ברכבת עם רבינו בדרכו לפאסטוב, ולשמאלו עומד ה"ר מרדכי חפץ שנסע אתו ברכבת כנ"ל.

תצלום 9-2

הרמ"מ קופערשטאך והר"מ חפץ

מלוים את רבינו בתחנת הרכבת

לודמיר ווילנא – אלול תרצ"ב

ביקור נוסף בליטא התקיים באלול תרצ"ב, כשעצר בווילנא לימים אחדים, בדרכו חזרה מלודמיר לריגא.

בחדשים תמוז מנ"א תרצ"ב, שהה רבינו בדרוזקעניק, להתרפאות ממחלתו, כדלקמן פרק טז, ולשם קיבל רבינו את בקשת אנ"ש דוואהלין להתארח בגלילם, והשיב להם בט"ז מנ"א (ח"ב אגרת תקפז):

במענה על בקשתם להתארח בגלילם ולקבוע הזמן והמקום. יקר לי במאד למלאות רצון וחפץ אנ"ש שי', והנני מקוה אשר אבוא בעזה"י ביום ה' כ"ג לחודש זה הבע"ל לעיר לודמיר על ימים אחדים מוגבלים ומדוייקים.

בי"ט מנ"א כתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן:

ביום ה' פ' ראה יסע על משך שבוע לבקר את גליל ואלין אשר בפוילין, ויהי' בעיר לודמיר, וסמוכות שלה קאועל לוקאטש, אשר ישנם שם הרבה מאנ"ש, ובקשו להיותו כעת בפוילין, אשר יבקר את הגליל ה[ה]וא, יהי' שם בערך שבוע.

והיינו שרבינו יבקר בלודמיר, ולשם יגיעו להתראות עם רבינו גם אנ"ש שבעיירות הסמוכות, קאוועל לוקאטש ועוד.

*

אודות ההכנות לביקור זה, נדפסה ידיעה בעיתון "וואלינער צייטונג" בי"ז מנ"א תרצ"ב:

ווי באקאנט וויילט יעצט דער ליובאוויטשער רבי אין דרוסקעניק אויף קוראציע. אין צוזאמענהאנג דערמיט האבן די ליובאוויטשער חסידים פון וואלין, וואו ער פארמאגט פיעל טויזענטער חסידים (כ"י), געבעטן דער רבין ער זאל זיי באזוכן.

היות דער רבי וועט האבן די מעגליכקייט צו באזוכן נור איין שטאט אין וואלין, האט זיך דעריבער אנגהוין א קאמפ צווישן די חסידים וועלכע האבן געוואלט, אז דער רבי זאל באזוכן נור איר שטאט. אזוי צ.ב.ש. ¹⁵⁰ האט קאוועל געטענה'ט, אז דער רבי מוז דורכאויס באזוכן קאוועל, וואו ס'איז פאראן א ישיבה "תומכי-תמימים" ¹⁵¹ וועלכע שטייט אונטער דער השגחה פון רבין א.א.וו.

געזיגט האט אבער לודמיר צוליב פארשידענע טעמים. ערשטענס, איז לודמיר דער מיטעלפונקט צווישן קאוועל און לאקאטש, וואו סאיז פאראן א גרעסערער עולם חב"ד'ניקעס. צווייטענס, איז דער "רב" ז"ל, דעם רבי'נס זיידע, געווען אין לודמיר ¹⁵² . ס'ווערט אויך געמאכט א סיום הספר ביי א לודמיר'ער ליובאוויטשער חסיד, וועלכער האט פארבעטן דעם רבין אויפן סיום ¹⁵³ .

און יום ג' פ' ראה קומט דער רבי קיין לודמיר, וואו ס'ווערן שוין געמאכט די געהעריקע הכנות מקבל-פנים צו זיין דעם רבין.

די חסידים וואס ועלן באזוכן דער רבין בעת זיין וויילן אין לודמיר, וועלן געניסן פון א באהן הנחה.

*

את הביקור הזה סקר רבינו ביומן מסע, שנדפס בהמשכים בכפר חב"ד (גליון 837 ע' 16; 839 ע' 17; 840 ע' 20). נעתיק משם מספר קטעים:

תצלום 9-5

יומן מסע רבינו לבקר בלודמיר

סדר נסיעתי לגליל ואהלין צלחה

נסעתי מביתי מדרוזקעניק ביום ד' לילה, אור ליום ה' פר' ראה, כ"[ג] מנ"א בשעה חצי השתים עשרה לילה, ושני חתני הרב ר' מ"מ שי' ור' מ"מ שי' הצעיר נוסעים ללוני עד התחנה דרוזקעניק שהם כשמונה עשר קילעמטער עם אָטא ... והנוסע אתי בתור מזכיר התמים ר' משה ליב שי' ראדשטיין ¹⁵⁴ ...

באנו לבריסק ¹⁵⁵ , וקדם את פנינו התמים ר' יעקב שי' ברלין ... בא החסיד ר' נחמי' שי' ברלין ... באתי אל המנוחה בהאטעל קראקאווסקי ... ברבע על שעה השני' נסענו לבית הנתיבות, אל המסע ההולך לקאועל בשעה השני'...

תמונה 9-7

ה"ר נחמי' ברלין מבריסק

בחצי החמישית המסע בא לקאוועל, וכבר נשמע קול המון הבאים לקבל פנינו ... בא ראש הקהל דעיר קאועל ר' אברהם נחמן שי' טבקהענדלער, ופרנסי הקהלה שי' ואחדים מאנ"ש שי' ... מסובב מקהל גדול – כ"י – הלכתי בלוית שמירה גדולה מהפאליציע, ממרכבה זו להמרכבה השני' ... וההמון הולך וגדול, וכחמישים איש נוסעים במרכבה זו ללודמיר ... שעה ועשרים מינוט מתארך הנסיעה מקאוועל – ללודמיר...

המסע עומד בלודמיר חמש עשרה מינוט. החפצים כבר הוציאו, כל הפלאטפארמע מלאה המון רב כ"י. בעמדי בפתח המרכבה ברכתי את כל העומדים בנענוע ראש, וכל הקהל יחיו ענו ואמרו ברוך הבא, בקול אדיר. ובעמל רב בעזרת שוטרי הפוליציא נעשה מקום ללכת עד הוואגזאל ... הרחובות מלאים אנשים, עומדים בחלונות הבתים על האצטבאות, וכה נסענו כחמש עשרה מינוט – במקום שהי' לנסוע ג' או ד' מינוט – עד בואי אל מקום האכסניא ... בשעה חצי השביעית באתי לחדרי...

יום ו' פ' ראה כ"ד [מנ"א]

בשעה החמישית קמתי ואתחיל להכין הדרושים ... בשעה חצי הראשונה הנני נוסע למקוה, ובחוץ מתקבץ קהל גדול מחכה לצאתי לנסוע ... בשעה השלישית מבקרים אותי הרב הראשי מארגינשטערין ¹⁵⁶ ושני הדיינים. אחרי כן מבקרים אותי גבאי בית הכנסת הגדול, ומזמינים אותי לבקר את בית הכנסת שלהם, מקום שם אחזור דא"ח קודם קבלת שבת אי"ה.

בשעה השביעית הנני הולך לבית הכנסת לחזור חסידות ואתי עמי הולכים המון גדול, הרעש והשאון גדול מאד. הבית הכנסת הוא גדול ביותר, יכול להכיל כשני אלפים איש בודאי, והוא מלא מפה לפה, והנני חוזר המאמר ראה אנכי נותן ¹⁵⁷ , בערך שעה ועשרה מינוט. מקבלים שבת ומתפללים ערבית, ובשעה התשיעית באתי חזרה אל מלוני...

קמתי בשעה החמישי בקר ... בשעה חצי האחד עשרה אנו הולכים להתפלל בשטיביל ליובאוויטש הרחוקה ממקום מגורי בהילוך כרבע שעה. הולכים מאות אנשים...

בשעה הרביעית יצאתי אל החסידים, קדשתי על יי"ג שהובא מוורשא מר' אברהם שי' וייס, ודברתי אל החסידים ואל האנשים העומדים, אשר בתוכם קהל גדול של צעירים ועלטיקע יונגע לייט.

הנני משער כי היו כשש מאות איש כ"י, ואפשר יותר. גם החלונות היו פתוחים, ומסביב לבית הכנסת עמדו מאות אנשים ונשים, ודברתי שיחה כזו שכולם הבינו. הסברתי להם ואס איז חסידות בכלל, ניט נאר חסידות חב"ד, ואס זאיינען חסידים, און ואס זיינען חסידות'שע, און ויא מיא דארף זעך אופפירין.

דברתי בערך ג' רבעי שעה והפסקה איזה מינוטין, וחזרתי מאמר חסידות וכל בניך לימודי ה'.

בשעה הששית התפללנו מנחה, ומהרתי ללכת אל מגורי לאכול סעודת ש"ק, וכל אלו שהיו בשטיביל, וכל העומדים מסביב הלכו ללוות, ואליהם נתוספו עוד האנשי הרחוב...

בשעה השמינית מבדיל על הכוס ר' מענדיל שי' הורעוויטש. והתחלתי לקבל אנשים הנחוצים לנסוע, וראשונה נכנסים חסידי לעמבערג, שבאו כעשרה אנשים שי'...

יום א' שופטים כ"ו מנ"א

בשעה החמישית בקר הנני כותב המאמרים שהגדתי בש"ק ... בשעה העשירית הנני מתחיל לקבל אנשים עד שעה השלישית. בשעה השלישית סעודת צהרים, מאכלי חלב, מנוחה עד שעה הרביעית. משעה הרביעית קבלת אנשים עד שעה ששית. הפסקה למנחה. מנחה עד שעה חצי השמינית, מעריב, וקבלת אנשים עד חצי שעה השני' אחר חצות...

היו אצלי שני דעליגאציעס, האחת מקאועל, כי אתעכב אצלם יומים או לכה"פ יום א', והשני מפה לודמיר, כי אתעכב בפה עד יום ד'. ולשניהם עניתי בשלילה, כי בל"נ מוכרח הנני לנסוע היום צלחה, ונסיעתי דרך וארשא.

בשעה חצי העשירית ¹⁵⁸ הנני נוסע אל הציון של הצדיק מורנו הרה"ח ר' שלמה זצ"ל מקארלין ... בקצה בית הקברות ישנו קבורת אביו של הט"ז וחותנו של אביו של הט"ז.

אהלי של הרש"ק זצ"ל היא חומה נמוכה ביותר כעין מערה, אך בלא שום מבוא, כי אם שמפנים להפתח יש עוד כותל של אבנים עבה ביותר, ובאמצעיתה חלל עגול ברוחב שלישית האמה, ועל ידו רואים כעין צורת הקבר ... הביקור באהל הרש"ק הזכירני ימי קדם בבקרי בהיכלי קדש הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

שהיתי בערך ג' רבעי שעה, ומשם הלכתי לבקר אהלו של אבי הט"ז.

לא נתפרש כאן מה עשה שם בג' רבעי שעה אלו. אמנם בקובץ בית אהרן וישראל (קובץ מ ע' קמט) מביא תיאור מאחד מבני העיר שנתלוה עמו אז:

האהל על הציון הק' של מרן הרש״ק הי״ד זיע״א היה האהל היחידי בבית העלמין הישן בעיר, גובה האהל היה כקומת אדם, מסויד בלבן, דלת הכניסה היתה נמוכה מאד, ואיש לא היה יכול להכנס ולעמוד בתוך האהל. שנת תרצ״[ב] בערך, בא הרה״ק הריי״צ מליובאוויטש זיע״א ללודמיר ועלה אל הציון הקדוש, ובבואו פתח את דלת הכניסה הנמוך, ונדחק לתוך האהל הק' בפישוט ידים ורגלים, ובאמצע ההשתטחות, יצא לחוץ ונתן מעות לקופה של צדקה, ושוב נדחק והשתטח.

עוד על הביקור הזה מסופר ברשימת היומן ע' רנב. ואחר כך ממשיך רבינו וכותב ביומנו:

קהל גדול התקבצו על מקום הקדוש, כחמש מאות איש אנשים ונשים, ועמדו על מקום גבוה מעט בריחוק כחמשים צעדים.

בהפנותי ללכת מאהל הרש"ק וראיתי את המחזה של עמידת האנשים במצב הדרת קדש פעל עלי רושם גדול.

בין האנשים שעמדו, הי' ראש הקהל, ואיזה פרנסי הקהלה, ובעלי בתים נכבדים.

וביצאי מבית הקברות הי' הרחוב מלא אנשים ונשים, כבד לי לשער מספרם, אבל בכל אופן יותר על אלף איש כן ירבו. נסעתי לבית מלוני...

תצלום 9-6

המשך היומן – כתי"ק

בשעה השלישית בא ראש הקהל ופרנס אחד ושני הדיינים, ודברנו ע"ד חיזוק שמירת המקוה טהרה ובדבר יסוד בנין לישיבה ¹⁵⁹ . הראש הקהל התיחס ביחס מעולה. בשעה חצי הרביעית אכלתי סעודת צהרים מאכלי חלב.

בשעה הרביעית קבלת אנשים עד שעה השביעית. בשעה השביעית הפסק על רבע שעה, ואחר כך כתבתי שני אותיות בהס"ת של בעל הבית ¹⁶⁰ . ואחר כך קבלתי את התפארת בחורים כמאה נערים, ודברתי אליהם כרבע שעה. וקבלת אנשים עד שעה תשיעית.

התקבץ המון גדול בקריאות וצעקות להשאר עוד יום א', ועניתי להם בברכת הפרידה, ושלשה הרחובות היו מלאים אנשים, בודאי היו כשלשה אלפים איש כן ירבו, ועמדתי בהמרכבה וברכתים, ולקול קריאה, פארט גיזונד, עזבתי את מגורי לבית הנתיבות צלחה.

אחרי סיום ביקורו, ביום ג' כח מנ"א, פנה במכתב תודה אל אנשי הקהלה, הרבנים העסקנים הגבאים והלומדים בתפארת בחורים בעי"ת לודמיר (חי"א אגרת ג'תתפד*):

בזה הנני להביע את תודתי וברכתי בעד הכנסת אורחים אשר הראו לי בפנים מאירות בביקורי את ידידינו אנ"ש חסידי חב"ד אזרחי קהלתם הט' וקהלת קאוועל לוקאטש וסמוכותיהם, ד' עליהם יחיו.

אל תפארת הבחורים בלודמיר כתב רבינו גם בו' מ"ח תרצ"ד. וכן כתב באותו יום אל חברת שומרי שבת וטהרת בנות ישראל, ואל ועד הקהלה בלודמיר ¹⁶¹ .

*

כאמור לעיל, הנה באור ליום ג' כ"ח מנ"א חזר לביתו בריגא, דרך ווארשא, שם עצר לאיזה זמן, כנזכר באגרת שכתב רבינו בח"י אלול, אל ה"ר מנחם מענדל רוטשטיין (ח"ב אגרת תקצא):

בשיחתי עם כבודו בהיותי בווארשא.

שוב המשיך דרכו מווארשא לריגא, אלא שנעצר בדרך בווילנא, כנזכר באגרת שכתב רבינו, במוצאי ש"ק תצא, ט' אלול, אל בתו הרבנית חי' מושקא, עם בעלה כ"ק אדמו"ר זי"ע (חט"ו אגרת ה'תפח):

דער סדר הנסיעה מדרוזקעניק לוילנא, ומוילנא לריגא, האט אייך גיויס גישריבן או"ג בתנו מ' חנה תי' פאדראבנא.

[תרגום:

סדר הנסיעה מדרוזקעניק לוילנא, ומוילנא לריגא, בטח כתבה לכם אחותיך וגיסתך בתנו מרת חנה [גורארי'] תחי' בפרטיות].

את סקירת הביקור בווילנא מספר ה"ר יצחק דובער אושפאל (ראה כפר חב"ד 389 ע' 17. התמים (נ.י.) כו ע' 62); אמנם הי' מסופק בשנה שבה התקיים הביקור הזה, ומסתבר שהמדובר בנסיעה הזאת:

הרבי הגיע ביום חמישי ... מלווה בחתנו הרש"ג ז"ל, והתאכסן במלון בריסטון ב"ברייטע גאס". בליל שבת בא הרבי להתפלל בבית הכנסת החב"די ע"ש "אפאטאוו". בית הכנסת היה מלא מפה לפה ... לאחר קבלת שבת נשתררה דממה והרבי פתח באמירת מאמר דא"ח...

למחרת, בשעה עשר בבוקר, הגיע הרבי לבית הכנסת החב"די ברחוב קירזנער לתפלת שחרית. מאולם בית הכנסת, שהיה דחוס עד אפס מקום, הוציאו את כל הספסלים ... לאחר מוסף התפלל מיד במקום תפלת מנחה.

לאחר התפלה הלך הרבי לבית המלון, ושם נתקבצו זקני ורבני חב"ד להיות עם הרבי בסעודה שלישית. בין הרבנים היו נוכחים: רבה של קורניץ – הרב אושפל ¹⁶² ; רבה של פאסטאוו – הרב קופערשטוק; הרב מנדלוביץ; הרב לייב שיינין מדוקשיץ, הרב מדאלהינוב ¹⁶³ והרב מראדוסקוביץ.

במשך ימי ביקורו בעיר קיבל הרבי קהל רב ל"יחידות", וכן ערך ביקור בביתו של הגאון ר' חיים עוזר. לאחר מכן נכנס לבקר בביתו של הגביר החסידי המפורסם ר' שניאור-זלמן זעליגסון, אשר דירתו היתה באותו רחוב, הרחוב הוילנאי.

במפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מצויין, ששם נאמר המאמר אני לדודי – ביום ד', ו אלול.

על המשך הביקור בישיבה – לקמן פרק מ.

גלובאקא – סיון תרצ"ד

ביקור נוסף בליטא התקיים בקיץ תרצ"ד, אחרי הפסק של שנתיים.

בינתיים, בחורף תרצ"ג, גברה מחלתו של רבינו, והרבה להתעסק ברפואות. בחורף שהה במשך תקופה אצל הרופאים בברלין ובקיץ שהה כמה חדשים במאריענבאד, שם עסק ברופאים ורפואות, ואז התיישב רבינו בווארשא, כדלקמן פרק טז. כך שבשנה הזאת לא התאפשרה נסיעתו לבקר את אנ"ש בליטא.

הביקור הבא בליטא התקיים בקיץ תרצ"ד. הוא ביקר אז בגלובאקא, ולשם הגיעו אליו אנ"ש משאר עיירות ליטא ¹⁶⁴ .

תיאור הביקור בגלובאקא בקיץ תרצ"ד, נדפס בלקוטי דבורים ח"ב שנח, א ואילך.

ביום א' כ סיון יצא רבינו מווארשא, בלוויית מזכיריו ה"ר יחזקאל פייגין וה"ר משה ליב רוטשטיין. ועוד רבים מאנ"ש עלו לרכבת זו על התחנות שבאמצע הדרך.

בדרך נעצר לכמה שעות בווילנא, ומשם המשיך דרכו לגלובאקא.

ביום שני בערב, בשעה 8 הגיעה הרכבת לגלובאקא, שם קיבל את פניו הרב מנחם מענדל קופערשטאך, עם קהל עצום שהגיע לתחנה לקבלת הפנים.

באותו ערב מגיע רבינו לבית הכנסת ליובאוויטש, וחוזר שם את המאמר אז יבקע.

בימים שלישי – חמישי מקבל רבינו את הקהל ליחידות, במשך כל שעות היום.

בליל שבת חוזר הרבי מאמר בבית הכנסת סטאראשעלע. ובשבת אחר תפלת המנחה חוזר רבינו מאמר תחת כפת השמים אצל אכסנייתו.

במשך כל השבוע הבא מקבל רבינו ליחידות, הן את אנשי העיירה והן האורחים שהגיעו מהעיירות הסמוכות.

בש"ק פר' קרח מתפלל רבינו בבית הכנסת ליובאוויטש, וליד אכסנייתו חוזר מאמר ואומר דברי התעוררות לקהל.

ביום השני ה' תמוז, מבקר רבינו אצל הרב קופערשטאך, שם נאספים גבאי בתי המדרש וחשובי העיר. ושם מודיעים לרבינו את החלטתם לפתוח שם מחלקת ישיבת תומכי תמימים, כדלקמן פרק מד.

אחר תפלת מנחה במנין לאדי, אומר רבינו דברי התעוררות, וכן אחרי תפלת ערבית במנין הכחול [בלאהען מנין]. אחר כך מקבל ליחידות תלמידי ישיבות שונות.

וביום השלישי ו' תמוז ¹⁶⁵ יוצא רבינו בדרכו חזרה לווארשא. ובאותו יום כתב אליהם (ח"ג אגרת תשל):

אל ידידינו אנ"ש כבוד הרבנים השובי"ם והבע"ב הנכבדים אשר בכל קהלות חסידי חב"ד בגליל ווילנא יצ"ו

שלום וברכה.

במשך ימי בקורי בגליל ווילנא בהעיר גלובאקע יצ"ו, והתראיתי עם כבוד הרבנים, השו"בים והבע"ב הנכבדים מכל המקומות אנ"ש החסידים – חסידי חב"ד – שי' שבגליל זה, עוררתים על דבר חיזוק התורה והיהדות בגליל זה.

*

כמדומה שזה היה הביקור האחרון בגליל ווילנא, לבקר את אנ"ש ולקבלם ליחידות.

בשנה הבאה גברה חלישותו של רבינו, וקשה היתה עליו נסיעה כזו.

בתקופת השנים האלו, תרצ"ה-ט, ישב בקביעות באטוואצק, בסמיכות לישיבת תומכי תמימים, או שהיה נוסע להתעסק ברפואות בסנטוריום בפורקערסדארף ובפעכטעלסדארף אשר ליד וינה, ובצרפת, וליד ריגא.

תמונה 9-10

מכתב מארגני הביקור