רבני חב"ד בעיירות

רבני חב"ד בעיירות

הרב מנחם מענדל קופערשטאך

בעיירה גלובאקא היו שני רבנים, אחד לקהלה החב"דית ואחד לקהלה הכללית.

הרב לקהלה הכללית הי' ה"ר יוסף הלוי קאץ ¹⁰⁹ .

תצלום 8-1

כותרת נייר המכתבים וחתימת רבה של גלובאקא

הרב לקהלה החב"דית ¹¹⁰ , עזב את גלובאקא בחורף תר"ץ, והקהלה החסידית פנתה לרבינו, לשלוח להם רב מעדת חב"ד.

רבינו היה אז בארה"ב, ומשם הורה להרב מנחם מענדל קופערשטאך רבה של פאסטוב ¹¹¹ , לבוא לביקור בגלובאקא. הוא בא לשם לש"ק פרשת יתרו, נאם ודרש וחזר דא"ח, ועשה רושם חיובי על הקהלה החסידית בגלובאקא.

אחר חזרת רבינו מארה"ב בקיץ תר"צ, התקיימה אסיפה מיוחדת בנושא בקהלת החסידים בגלובאקא, ואז פנו במכתב בקשה אל רבינו, בי"ד אלול תר"צ:

בהתאספנו יחד יומא דנא, כאשר ונדיבי קהלנו עדת החסידים דפה הלובאקי ¹¹² , גבאי בתי התפלה של החסידים ופרנסי הקהלה של החסידים והבעלי בתים הנכבדים בעלי הדעת מקהל החסידים, בחרנו מאתנו בכבוד הר' אליקום ב"ר יוסף פנחס ריער, והר' ברוך שלום ברב אברהם יעקב צעפעליאוויץ, וה"ר משה ליב ראטשטיין ¹¹³ שיחיו, וממלאים הננו את ידיהם להיות שלוחי קהל עדתינו לתת לפנינו רב חסידי אשר ינהל עדתינו על פי דרכי התורה והחסידות, אשר רוח המקום ורוח הבריות תהא נוחה ממנו כראוי והגון לעדה מפוארה בתוככי אנ"ש שי'.

הנאספים הנ"ל הח"מ מביעים בזה שביעת רצונם הגמור ונחת רוחם בנוכחותו של הרה"ג והחסיד רמ"מ קופערשטאך שליט"א הרב דפאסטאוו, אשר בו בחר כ"ק אדמו"ר שליט"א לכהן פאר בקהל עדתינו, ואשר בקורו הכי נכבד בש"ק פ' יתרו שעבר ונאומיו הנעימים בדרוש ודא"ח פעלו הרושם הראוי...

ועל זה באנו על החתום יום א' לסדר תבא, יד ימים לחודש אלול תר"ץ פה הלובאקי.

על המכתב חתמו 48 מעדת החסידים בגלובאקא, עם חותמות הקהלה.

תצלום 8-2

מכתב אנ"ש בגלובאקא לרבינו

רבינו הורה להרב מנחם מענדל קופערשטאך, רבה של העיירה הסמוכה פאסטאוו, לקבל על עצמו את רבנות העדה החסידית בגלובאקא.

וכן כתב רבינו מכתב לקהלה, בח' תשרי תרצ"א, שלא הגיע לידינו אלא בחלקו, בכתי"ק (חי"ז אגרת ערה):

בזה הנני לעודד ולחזק את ידידינו אנ"ש שי' ההולכים בדרכי יושר ומחזיקים את כבוד הרה"ג החסיד ובעל מדות נשגבות מוהר"ר מנחם מענדל שי', ומקרב ולב עמוק הנני לברכם בתוככי קהל עדת ישראל שי' אשר בעי"ת גלובאקי יע"א, ברוב טוב בבריאות הנכונה ובפרנסה בריוח, וירים השי"ת קרן התורה וקרן בית ישראל בגו"ר.

תצלום 8-3

כתי"ק רבינו לאנ"ש בגלובאקא

במענה שלו, הוא כתב לרבינו בי"ג תשרי תרצ"א:

המכתבי קודש מיום י"ז אלול תר"צדיק אשר לאנ"ש שי' דעיר פשטאווי ואלי הגיעוני במועדו ... כן המכתב קודש מיום ח' תשרי תרצ"א, ע"ד הסכמת ק"ק אדמו"ר שליט"א למלאות רצון אנ"ש שי' דהלובאקא, לקבל משרת הרבנות דשם על שכמי, בצרוף כתב הרבנות דהלובאקא הגיע לידי, וחביבים עלי במאד דברי כ"ק, ותקותי חזקה שבעזרת אלקי הרוחות לכל בשר תשקט רוחם של הניצים והנצבים.

תצלום 8-4

מכתב הרב קופערשטאך לרבינו

אמנם הרב לקהלה הכללית התנגד לזה, וטען שהוא רוצה לשמור את רבנות הקהלה החב"דית עבור חתנו ¹¹⁴ , וכתב בזה כמה מכתבים לרבינו, שהשיבו, בח' תשרי תרצ"א (חי"ז אגרת ו'רעו):

מרבית מכתביו בהנוגע לענין הרבנות של עדת החסידים במחנו הט' קבלתי, ולא שיערתי אשר נעשה איזה תעמולה בענין כזה, שהוא נגד החזקה הקבועה מימי קדם, אשר בשום אופן אין לקהלה ועדה לוותר על זכותה וחזקתה.

למחרתו, בי"ד תשרי, פנו אנ"ש שבפאסטאוו בבקשה לפני רבינו, שלא יקח מהם את הרב קופערשטאך, ועל המכתב באו על החתום 18 מאנ"ש שבעיירה פאסטוב.

במכתב זה הם שואלים:

מדוע זה ולמה זה נגרע אנחנו אנ"ש דפאשטאווי מאנ"ש דהלובאקע, בשעה שאצלנו יש רב ומורה ומנהל אשר ינהלנו בדרך אשר דרכו לנו אבותינו רבותינו הקדושים זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע, וכבר הננו מוחזקים בזה.

למרות כל הנ"ל נסע לגלובאקא לשבת בראשית, אמנם ההתנגדות ורדיפות המתנגדים היתה גדולה, עד שהוכרח לחזור לעירו פאסטאוו, ובכ"ח תשרי כתב לרבינו בפרטיות על מאורעות השבת:

חפצתי לקיים מאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנאמר על ידי הרב וו"ח מו"ה ר' יחזקאל ¹¹⁵ נ"י, כמה שכתוב במכתבו אלי, לזרז בכל האפשרות ביאתי לעיר הלובאקא ... בימי החג שלחתי אליו את בני יחי' לדבר על לבו באהבה וידידות, ולומר לו, איך שגלוי וידוע לפני המקום ב"ה שרצוני רק לעשות רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, לנהל עדת החסידים שי' עפ"י דרכם ומנהגם אשר הנחילם אבותיהם משנים קדמוניות, ואין מלכות נוגעת בחברתה כו', ואין אני בא לחדש שום דבר, כי זה כתשעה חדשים שהרב החסידי עזב את עיר הלובאקא, ולמה זה יגרע נחלתינו וכו' ... נערים נעורים מן המצות יצאו לנגדי בבית התפלה הליובאוויצי לאחר קריאת התורה, בכל דברי בוז ולעג ... הוחלט אצלנו לבא לבית התפלה של אנ"ש שי' הנק' "סטאראסעליער", לדרוש שם לאחר המנחה, והנה אך ניסיתי הצג כף רגלי על הבימה, והנה נערים רקים ופוחזים ... בקולות משונים וכל אחד מהם באגרופו כנגד ... ובכל זאת הראיתי להם פנים שוחקות ודברתי עמהם בנחת ובסבר פנים יפות ... והנה היום פנה והלילה באה, נתאספו כל החבורות ביחד אצל הגבאי דבית התפלה הלויובאוויצי, ודרשו ממנו שיכריח אותי לנסוע לביתי דוקא בלילה זו ... וברוך השם שיצאתי מהעיר בחיים.

לגודל המלחמה, הוחלט לעכב בינתיים את מינויו זה, ונשאר למשך שנתיים נוספות לכהן ברבנות פאסטוב ¹¹⁶ .

כעבור שנתיים, בחורף תרצ"ג, התקבל הרב קופערשאך לרב עדת החסידים בגלובאקא.

הוא הי' רב בגלובאקא שתי שנים, מחורף תרצ"ג עד חורף תרצ"ה, שאז החליט לעלות ולהתיישב בארה"ק.

שוב פנו אנ"ש שבגלובאקא לרבינו, בד' כסלו תרצ"ה:

אנחנו הח"מ אויף דיזן בריף, דריקן אויס א הארצרייסענדע בקשה צו כ"ק אדמו"ר שליט"א, אזיי ווי כ"ק אדמו"ר שליט"א האט אונדז אריינגעשיקט מיט צוויי יאר צוריק דעם רב מ"מ קופערשטאך, אלס חסידשן מנהיג פון אנ"ש דגלובאקי בפרט, און בכלל דעם גאנצן ווילנער קרייז, אויפצוהייבן דעם חסידישן גייסט ... אבער צום גרויס באדויערן, נישט אויף לאנג האבן מיר געהאט דער תענוג, ווי גרויס איז יעצט אונזער צער וויסענדיג, אז בקרוב פארט ער אפ פון אונז קיין ארץ ישראל...

וחותמים עליו 16 מעדת החסידים בגלובאקא.

רבינו שלח אליהם אז את הרב יצחק מנדלבוים, למלאות את מקום הרב קופערשטאך, כדלקמן.

הרב קופערשטאך עלה לארה"ק, התיישב בחיפה, ויסד שם קהלת חב"ד.

נפטר בז' אד"ר תש"ו.

הרב יהודה ליב פריידין

על מקומו של הרב קופערשטאך בפאסטאוו, נבחר הרב יהודה ליב פריידין ¹¹⁷ , על פי בקשתו של רבינו.

בו' אייר תרצ"ג, כתב רבינו לה"ר רפאל שטיין (חי"א אגרת ג'תתפח):

בזה הנני מבקשו אשר יואיל לנסוע לעי"ת פאסטאווי יע"א, לעורר ולהזכיר את אנ"ש שי' על חובתם בקדש חובת חסידים ענפי עץ אבות חסידים, לבחור ברב ומנהיג לעדתם הט' ברב חסידי מאנ"ש שי', את ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה בכשרונות נשגבים ובעל פעולות טובות וו"ח אי"א מוהרי"ל שי' פריידין, כפי אשר הוריתי להם במכתבי אליהם.

במשך חודש אייר נבחר הרי"ל פריידין בפאסטאוו, על מקומו של הרב קופערשטאך. אודות שניהם כתב לרבינו, ראש ישיבת תומכי תמימים בווארשא, ה"ר יהודה עבער, בי"ב סיון תרצ"ג:

הנה הרי"ל פריידין נבחר לרב בפסטוב...

דבר הנסיעה לארה"ב ... הרב דפאסטוב ¹¹⁸ מסכים על זה, לאחר שיתאשר מטעם הממשלה לרב בהלובאקע.

ידיעה על בחירתו בפאסטוב נדפסה אז ב"שערי ציון" (שנה יג, ו-יב ע' לא):

הרב הגאון ר' ליב פריידין נתקבל לרב בעיר פוסטב.

אמנם גם בפאסטוב הי' רב לעדה הכללית, הוא הרב שמואל דוד וואלקין (חידושיו נדפסו בספר "כתבי אבא מארי", נ.י. תשמ"ט), וגם הוא התנגד לעובדה שיהי' לעדה החסידית רב משלה.

בשלהי סיון הוא פנה לבד"צ בווילנא שיזמינו את הרב פריידין לדין-תורה בנושא.

אך נראה שאחר כך נרגעו הרוחות, והמשיך הרב יהודה ליב פריידין לנהל את עדת החסידים בפאסטוב.

הרב יצחק הלוי מנדלבוים

בעת עליית הרב קופערשטאך לארה"ק, בחורף תרצ"ה, פנו אנ"ש שבגלובאקא בבקשתם לרבינו, כמובא לעיל. ואז שלח אליהם רבינו את הרב יצחק הלוי מנדלבוים, למלאות את מקומו של הרב קופערשטאך, ברבנות גלובאקא.

מספר על כך הרב ירמי' אלאי, במכתבו מב' שלח תשל"ח, אל הר"ש העבער:

שנת תרצ"ה, אחרי שהרב קופערשטאך ז"ל עזב לארץ ישראל, ונתמנה לדיין בבית הדין דחיפה, והרב ר' יצחק מנדלבוים הי"ד, תלמיד ישיבת תומכי תמימים בווארשא נתמנה לרב העיר של החסידים.

*

הר"י מאנדלבוים למד בתומכי תמימים בווארשא מקיץ תרפ"ד ואילך. ברשימת התלמידים מקיץ תרפ"ו נכתב אודותיו:

יש לו שכל טוב, ולימודו בעיון, בנגלה וכן בדא"ח. חוזר דא"ח בטוב.

בדיווח של ה"ר שמואל זלמנוב לרבינו, בראשית שנת תרצ"א, נכתב אודותיו:

ההשגחה והשפעה על דא"ח במחלקה זו [שיעור ב'] נמסרה לעת עתה להת' יצחק מאנדילבוים שי'. במחלקה זו ישנם ב' כתות לומדות לקוטי תורה, הגדולה לומדת אצל הת' יצחק שי'.

בקיץ תרצ"א נשלח על ידי רבינו למשך זמן לקראקא, לתת שיעורי חסידות, ואף השתדל לפתוח סניף מישיבת תומכי תמימים בעירו מאצאיוב, כדלקמן פרק מה.

במשך שנת תרצ"ב נשלח על ידי רבינו לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים בלאדז, כדלקמן פרק מא.

בראשית תרצ"ד רצה לפתוח ישיבה במאציוב, כדלקמן פרק מה, אמנם נראה שגם הפעם לא באה תוכנית זו לפועל.

אחרי נסיעת הרב קופערשטאך לארה"ק נשלח על ידי רבינו למלאות את מקומו בגלובאקא.

על פעילותו בגלובאקא מסופר בהתמים ח"ד ([רי] פט):

מעת בוא לעירם הרה"ג הוו"ח התמים המצוין מוהר"ר יצחק ארי' מאנדילבוים, אשר לומד עם ידידינו אנ"ש בכל ש"ק ערבית מאמרי חסידות בפנים, בש"ק בבקר לימוד פרק תניא לפני עדה גדולה כ"י, וכן בש"ק בעלות המנחה חוזר הרה"ג הנ"ל מאמר חסידות בע"פ.

בב' טבת תרצ"ז דיווח לרבינו על התוועדויות י"ט כסלו שארגן בעיירה:

בעת ההתועדות של חג-הגאולה עלה לנו ב"ה לעורר לאנ"ש שי' על חיזוק השיעורים לישנם, דהיינו שיעורי עין-יעקב בכל מניני אנ"ש, שיעורי משניות ושו"ע, ושיעור גמרא, שאני לומד בכל יום במנין סטארעשעלער, וגם החלטנו ללמוד תניא בלילי שבתות.

תצלום 8-5

דיווח ה"ר יצחק ארי' מאנדלבוים לרבינו

*

בעת בריחת התלמידים מפולין לווילנא, בחורף ת"ש, כדלקמן פרק נד, רצה גם הוא לברוח לשם. ועל כך כתב התלמיד ה"ר שמואל דוד רייטשיק לרבינו, במוצש"ק תשא ת"ש:

נסעתי בליל י"ד טבת לגלובאקא. והנה הרב דשם הת' יצחק מאנדעלבוים שי' ... גם הוא חפצו ורצונו לבוא לכאן, רק שאינו יודע מה לעשות, כי מרגיש עצמו בעל אחראי בעד העיר, ואיך יכול לעזוב את העיר.

בספר "חורבן גלובאק" (ע' 28) מסופר, שהוא נספה בשואה בגלובאקא, בי"ט מנ"א תש"ג, הי"ד.

הרב ארי' ליב שיינין

הרב ארי' ליב שיינין מזעמבין הי' מחשובי תלמידי התמימים בליובאוויטש. מספרים ¹¹⁹ שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אמר עליו, שכל יסוד תומכי תמימים היה כדאי בשבילו בלבד.

בחורף תרפ"א שלח אותו רבינו בתור משפיע בעיירות פלכי ווילנא ומינסק, לעורר על קביעות עתים בתורה ובדא"ח. בי"ז שבט תרפ"א כתב אודותיו רבינו (חט"ז אגרת ה'תשכג):

ולמופת יהיו אחינו ותלמידינו ... הנוסע בהעיירות הסמוכות לעורר בקביעות עתים בתורה ובדא"ח, והתלמיד היקר רי"ל שי' שיינין מזעמבין, הנוסע בכל הסביבה ובעיירות גם מפלך וילנא ומינסק לעורר בכל הנ"ל.

בתשרי תרפ"ב שלח אותו רבינו בתור רב לעדת החסידים בדאקשיץ.

תצלום 8-6

בית כנסת חב"ד בדאקשיץ

בשעה שהוא הי' רבה של העיירה דאקשיץ, הי' החסיד ה"ר יוחנן גורדון ¹²⁰ , השו"ב של העיירה. בשלהי חורף ת"ש, הוא כתב לרבינו אודות מכתב מוסווה שקיבל מהר"ל שיינין מדאקשיץ, וכתב אודותיו (מבית הגנזים ע' שע):

מעת אשר שלח כ"ק שליט"א את ידידינו הרב ר' ארי' לייב שי' שיינין לרב בעירנו דאקשיץ, הוא נצמד בקירות לבבי, כי מצאתי בו כל המ"ח מעלות שבשנו חכמים. והעיקר תום לבבו והתקשרותו לכ"ק שליט"א.

תצלום 8-7

מכתב ה"ר יוחנן גורדון לרבינו

שוב שלח אותו רבינו, בשנת תרפ"ד, לבקר בעיירות ולעודד את לימוד דא"ח ברבים. ואחרי שחזר מנסיעותיו בחדש שבט, ודיווח אודותם, כתב לו רבינו (ח"א אגרת קעא):

מעט הוא העבודה אשר פעל ועשה, כי צריך הי' לעשות בעזרתו ית' הרבה, להתדבר עם ידידינו אנ"ש שי' על ידי מכתבים דברי התעוררות, ובמקום שאפשר ליחד נסיעה בשביל זה ... על דבר וילנא ... בדבר דונילאוויטש, טעם הרב ¹²¹ שי' ... ילמדו דא"ח ויחזרו דא"ח ברבים.

ובהמשך לדיווח שלו, כתב רבינו באותו יום לה"ר ישעי' פרידמן ¹²² שו"ב בדונילאוויטש (שם אגרת קעב):

על ידי ידידינו הרב ר' ארי' ליב שי' שיינין נודעתי כי לומד הוא תניא בכל יום לפני השומעים...

ובאותו יום לה"ר שרגא פייוויש ברונשטיין ¹²³ מקורניץ (שם אגרת קעג):

על ידי ידידינו הרב ר' ארי' ליב שי' נודעתי כי מגיד הוא פרק תניא ברבים...

גם בשנת תר"צ שלח אותו רבינו לבקר בעיירות ולעודד את לימוד דא"ח ברבים. בדיווח שלו הוא כתב, באור ליום א' ט"ז אדר ¹²⁴ :

הייתי בחודש שבט בכמה עיירות. בכל המקומות חזרתי דא"ח ועשיתי התעוררות על דבר לימוד דא"ח.

דהאלוביטש חוזר שם השו"ב ר' ישעי' רפאל ¹²⁵ שי' בכל ש"ק דא"ח.

בפליסא עוררתי את השו"ב ר' ישראל שי' שיאמר תניא בכל יום, ושמעתי שאומר.

בדיסנא אומר בכל יום דף גמרא ה"ר שמרי' יפה. בכל פעם היותי שם מעורר אני אותו שיאמר אח"כ תניא, ומתחיל. גם בפעם הזאת דברתי הרבה אודות זה ועשיתי התחלה ¹²⁶ .

בווילנא אומר דף גמרא במנין קירזנער, ר' אלי' ווייץ, ועשיתי התעוררות שיאמר אח"כ תניא...

בכלל בכל המקומות עשיתי כפי יכלתי, עכ"פ לשעה מתעוררים. השי"ת יעזור ותפעול נסיעתי רושם אמיתי וטוב בכל המקומות שהייתי, ויעזרני השי"ת לעבדו באמת ולשוב באמת. ירחם השי"ת על כלל ישראל בכל המקומות בגו"ר

ארי' ליב בן שרה שיינין מדאקשיץ

תצלום 8-8

סיום מכתב הרא"ל שיינין לרבינו

*

החסיד ה"ר יוחנן גורדון מספר ברשימתו על העיירה דוקשיץ (כפר חב"ד 917 ע' 30):

בתי הכנסת:

(א) מנין סטאראסעלי.

(ב) מנין ליובאוויטש.

(ג) מנין ליאדי.

(ד) מנין סלאבאדע.

בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע, לא רחוק מבית ר' אהרן [קוגל] דאקשיצער, ששם היה מתפלל בימות החול.

בימי היה המ"ץ ר' מאיר בער ארעצקין ("יושב" אצל ר' הלל [מפאריטש]). האריך ימים הרבה. היה מלמד של זעליגסאן זלמן בווילנע.

ואחר כך היה המ"ץ הרא"ל שיינין, הי"ד.

אחר כך מספר שם על עוד כמה מגדולי החסידים בדוקשיץ.

במכתבו האחרון מדאקשיץ, כתב הרא"ל אל ה"ר יוחנן גורדון, בבדר"ח אד"ש ת"ש (מבית הגנזים ע' שסט):

מיר לעבין גילייבט השי"ת, נאר די מומע איז זייער שלאף, און איך האב אויך קיין כח ניט ארום גיין, איך בין קראנק, און צום לעבון איז ניטא.

נספה בשואה, בחוה"מ פסח תש"ב, הי"ד.

הרב שמואל לויטין

רבה החסידי של ראקשיק (ראקישאק), הן בשנים תרס"ו-תרע"ה, והן בשנים תרצ"ז-ח ¹²⁷ , הי' הרב שמואל לויטין.

הוא נולד בפאהאר בתרמ"ד. למד בתומכי תמימים בליובאוויטש.

בשנת תרס"ו נשא את מרת שיינא, בתו של הרב אשר מרגליות, רבה של ראקשיק ¹²⁸ , ונתקבל על מקומו ברבנות ראקשיק.

במלחמת העולם הראשונה בתרע"ה הוכרח לעזוב את ראקשיק, ואז נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתור שליח ראשי לגרוזיה, לשם הביא עוד כמה תמימים, ויסדו שם רשת מוסדות חינוך ¹²⁹ .

בתרפ"ד מונה על ידי רבינו ליסד ולנהל בית מדרש לרבנים בנעויל ¹³⁰ . שם נאסר בחורף תרפ"ט ונשלח לגלות לכמה שנים.

אחרי מאסרו, כתב רבינו אל אנ"ש בראקישאק, בכ"ד שבט תרפ"ט (חט"ז אגרת ו'קכא):

במענה על מכתבם על אדות ידידנו הרה"ג המפורסם לשם תהלה ותפארת וו"ח אי"א מוהר"ר שמואל שי' הלוי, הנה כעת טרם נודע מצבו, השי"ת יחוס וירחם ויגאלהו בקרוב בגאולה שלמה, נכון הדבר ונחוץ אשר יאספו סכום נכון להיות נשמר לעת מצוא אשר אפשר יהי' בעזרתו ית' להביאו אליכם צלחה, כי סכום הזה אשר כתבו מעט הוא ביותר, ועליהם להשתדל לאסוף כראוי, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר, ובאפשרית הראשונה אודיעם בעזה"י.

שוב כתב בזה אל הרב אברהם דובער כהנא-שפירא, רבה של קובנה, בניסן תרפ"ט (חט"ז אגרת ו'רא):

כאשר ידידי הרה"ג המפורסם מוהר"ר שמואל הלוי שי' לעויטין שהי' רב בעיר רקשיקי, ואח"כ בתחלת המלחמה נסע לפנים מדינת רוסיא, וכמשך עשרה שנים ישב בעיר כותאיס (גרוזיא), וסידר שם ת"ל ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים לומדים ויראי אלקים, ובשנת תרפ"ד בערך העתיק מושבו לעיר נעוול, ושם נתקבצו איזה אברכים בני כ"ה ל' ומ' שנה, אשר למדו עניני הוראה ... בתחלת חדש כסלו התעוררו בני היעווסעקציע ויעלילו על הרש"ל שי' הנ"ל אשר הוא עוסק בהרבצת תורה עם צעירים ויושב הוא במאסר קשה ר"ל בעיר ועליקי-לוקי, בעונש קשה בשילוח לארץ גזרה ... יואיל נא כת"ר להתענין בזה למצוא מזור וישועה להרה"ג רש"ל שי' הנ"ל ע"י בקשות השרים הגבוהים שהם ישתדלו עבורו ויבקשו בעדו, כי ישלחוהו לליטא אל המקום אשר הי' רב תחלה בעיר ראקשיקי יע"א.

בחדש שבט תרצ"ז יצא מרוסיא ¹³¹ , והתקבל שוב לרב בראקשיק.

תצלום 8-9

ה"ר שמואל לויטין

בכ"ט תמוז כתב לו רבינו (ח"ד אגרת תתקכ):

כדאי הדבר אשר אשלח שליח מיוחד, את ידידנו ר' מרדכי ¹³² שי' שו"ב מריגא, עם מכתב לאנ"ש שי' במקומו בענין זה, אשר יסודר במישרים ובדרך כבוד כפי הראוי באמת.

דיווח מפעילותו בחורף תרח"צ – ראה לעיל פרק הקודם.

באלול תרח"צ נשלח על ידי רבינו כשד"ר לארה"ב.

כשסיים את השליחות העיקרית, באביב תרצ"ט, שאל אצל רבינו אם לחזור לביתו בראקשיק, ורבינו הורה לו להשאר בארה"ב ¹³³ . וכך ניצל מהשואה.

כשניצל רבינו מווארשא לריגא, כתב אודותיו אל הנהלת אגודת חב"ד בנ.י. בט' אד"ר ת"ש (חי"ד אגרת ה'רסא):

בקשור עם ההחלטה דבר העתקת מקום מגורי עם לשכת אגודת חב"ד העולמי למדינתם צלחה, נחוץ ביותר כי ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה הרב מוהר"ר שמואל לעוויטין ישאר במדינתם, להיות לעזר בעבודתנו הפצת החסידות וארגון חסידי חב"ד.

ובזה הנני מבקשם להשתדל לפני הממשלה בוואשינגטאן, כי ירשו לו להשאר במדינתם ושיוכל להביא גם בני ביתו אליו.

משנת ת"ש ואילך הי' הוא המשפיע הראשי בישיבת תומכי תמימים בנ.י.

נפטר בי"א אלול תשל"ד, ומנו"כ בנ.י.

הרב ישראל נח חצקביץ

ליד ראקשיק ישנה עיירה קטנה בשם קופישוק.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק שימש ברבנות עיירה זו הרב חיים יעקב ווידרעוויץ ¹³⁴ .

בשנת תרל"ז התקבל הרח"י ווידרעוויץ לרבנות העיר מוסקבה, ואת מקומו בקופישוק מילא הרב אברהם צבי ברודנא ¹³⁵ .

ובתחלת שנת תרפ"ח התקבל לרבנות קופישוק, הרב ישראל נח חצקביץ ¹³⁶ .

הוא נולד בבאכמוט בשנת תרמ"ט, הוא למד בליובאוויטש, והיה מה"חוזרים".

בשנת תרע"א התקבל לרבנות בעיירה פונימונק, על מקום חותנו ה"ר יצחק משה וויילער. ידיעה על כך ניתנה ב"האח" (כ"ט סיון תרע"א):

מברכים אנחנו בברכת מז"ט את חברנו הרה"ח והיר"א ר' ישראל נח חאצקעוויץ יחי' ליום עלותו על כסא הרבנות בעיר פאנימונעק, יעלה מעלה מעלה.

כברכת התמימים

הוא נשאר בפונימונק עד הגירוש בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בחזרתו מהגירוש התקבל לרבנות העיירה אבעל ¹³⁷ .

בשנת תרפ"ג נשלח על ידי רבינו לכתוב דברי התעוררות, ולבקר בעיירות ליטא ולטביא, ולקבוע שם שיעורי דא"ח. בט' אלול תרפ"ג כתב אליו רבינו (חי"ד אגרת ה'קעח):

וכהיום הנני מעמיס עליך העבודה הלזאת לקבוע אגודות לומדי דא"ח בפלך קאוונא, וילנא, דוינסק, והוא לבוא בחליפות דברים שבכתב בדברי התעוררות, אשר בטח נמצאו הרבה מתלמידינו שי' וידידינו אנ"ש שי' התאבים גם צמאים ללמוד ולשמוע דא"ח.

ולמען הפק רצון רבים וכן שלמים, יקח על עצמו בל"נ ובעזרתו ית' להיות באיזה מקומן במקומות ההן, לחזור דא"ח בע"פ ולשוחח עם אוהבים ורעים נאמנים בדברי אהבה וחיבת הקודש, ובלי ספק אשר לטל תחי' יהי' להם ביאתו וביקורו הטוב...

חובת מצוה על כל אנ"ש שי', וחובת חובה על התמימים שי' ביחוד, לסדר שיעורי לימוד בדא"ח בכל מקום מושב אנ"ש שי', מבלי התחשב עם הריבוי והמיעוט, ויתדברו ביניהם בדברי אהבה ורעות איש את רעהו יעזרו, ואיש את רעהו ידברו.

וכן כתב גם אל אנ"ש שבפלכים אלו (שם אגרת ה'קפא):

ובזה הנני לבקש את ידידינו אנ"ש שי' בכל אתר ואתר, לקרב את ידידינו תלמידינו הרב הרי"נ שי' הנ"ל בכל מיני קירוב ברו"ג, ולהתעורר לקבוע שיעורי לימוד דא"ח בכתב ובע"פ.

בשנת תרפ"ח התקבל לרבנות העיירה קופישוק, ובט"ו מ"ח תרפ"ח כתב אליו רבינו (חט"ז אגרת ה'תתי):

בזה הנני לברכו בברכת מז"ט לרגלי קבלת הרבנות בעדת אנ"ש בעי"ת קופישאק יחיו. ובהיותו אחד המיוחד מתלמידינו הנעלים תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" יצ"ו, אקוה כי בעזרתו ית' יפיק רצון לכלכל עדתו הט' על מבועי דחוכמתא, ויסדר שיעורי לימודים ברבים בנגלה ובדא"ח, והשי"ת יהי' בעזרו.

באותו יום כתב רבינו "אל ידידנו אנ"ש אשר בעי"ת קופישאק יע"א" (חט"ז אגרת ה'תתיא):

בזה הנני לברכם בברכת מז"ט עבור לקוחתם לרב בעדתם, עדת אנ"ש שי', את אחד המיוחד בין תלמידנו תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" יצ"ו, הרב הנודע והמפורסם מוה"ר ישראל נח שי', ואקוה אשר על ידו הנה בעזרתו ית' ירום קרן אנ"ש שי' במחנם הט' באור כי טוב, ואין טוב אלא תורה, אשר יקבעו שיעורי לימוד ברבים בנגלה ובדא"ח.

עוד יסופר לקמן בפרק הבא, על שליחותו בתור נציג אנ"ש דליטא, להזמין את רבינו לבקר את אנ"ש בליטא, כמסופר על ידי המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין (ספר המאמרים קונטרסים ח"א קנג, א):

בחודש כסלו תרצ"א שלחו אנ"ש שי' דליטא צירים, ובראשם הרה"ק הנודע ומפורסם לשם ולתהלה הר"ר ישראל נח שי' רב דק"ק קופישאק, להרציא שנית בקשת אנ"ש שי' דליטא כאמור, לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א, ולבקש לקבוע מקום וזמן נסיעתו בשעה טובה.

על ההתוועדויות שהי' מתוועד עם אנ"ש בקופישאק ובקאוונא, ראה לעיל בפרק הקודם (בדיווחיו של הרי"א בארוך), ולקמן פרק נו.

בשלהי תש"א נספה בשואה, הי"ד.

הרב גדלי' ווילנסקי

רבה החסידי של דאלהינוב הסמוכה, הי' הרב גדלי' ווילנסקי, מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש.

בזכרון לבני ישראל ע' סז כותב שהוא הי' בנו של ה"ר נחום ווילנסקי ¹³⁸ שו"ב בפאטשעפ, וחותנו של התמים ר' שמעון בלינער.

לקמן פרק הבא יועתק מכתב אנ"ש שבדאלהינוב אל רבינו, מחורף תרפ"ח, לבקשו שיתעכב בווילנא שבוע ימים, כדי שיוכלו כל אנ"ש שבאיזור זה להתראות עמו. בראש החותמים הוא "גדלי' ב"ר מנחם אברהם מ"ץ פה".

תצלום 8-10

חותמת וחתימות ה"ר גדלי' ווילנסקי

בשלהי חורף תרפ"ט כתבו שוב מכתב חם לרבינו, שמשיבם עליו בכ"ח ניסן תרפ"ט (חט"ז אגרת ה'קפו):

במענה על מכתבם המלא רגשי טוב, על ידי ידידנו תלמידנו, מורם ורבם וו"ח אי"א הרה"ג הר"ר גדלי' שי', הנני לברך אותם ואת ביתם יחיו, כי ישפיע להם השי"ת שפעת חיים וברכה מרובה בגו"ר.

עוד רבני חב"ד בליטא

בפרק הבא יובא סיפורו של ה"ר יצחק דובער אושפאל אודות ביקור רבינו בווילנא בקיץ תרצ"ב:

לאחר התפלה הלך הרבי לבית המלון, ושם נתקבצו זקני ורבני חב"ד להיות עם הרבי בסעודה שלישית. בין הרבנים היו נוכחים: רבה של קורניץ – הרב אושפל; רבה של פאסטאוו – הרב קופערשטוק; הרב מנדלוביץ; הרב לייב שיינין מדוקשיץ, הרב מדאלהינוב והרב מראדוסקוביץ.

הרב אושפאל הוא הרב שלמה אליהו אושפאל, רבה של קורניץ (בכ"ה אייר תרפ"ח כתב אליו רבינו לשם), ואביו של הכותב.

הוא מילא את מקומו של הרב יעקב לנדא, שהי' בצעירותו רב בקורניץ, על מקום אביו הרב משה יהודה ליב לנדא.

*

בארכיון המכתבים ישנו מכתב – פ"נ, שכתב ה"ר שמעון לוי בה"ר שניאור זלמן ביעלאסטאצקי, הרב בדיסנא, אל רבינו, בי"ג ניסן תרצ"ד, ובו כותב גם על שיעורי לימוד בעיירה:

לימוד החסידות בחבורה, ב"ה תלמידים מתרבים והענין מתחזק. בדבר "תפארת בחורים" כעת עוד לא מסודר, כי הרבה פעמים התאמצתי לסדר ולא עלתה בידי לחזק כראוי ונתרופף הדבר.

*

להלן בפרק סו יסופר על קרן פדיון שבויים, ורשימה של כמאה משפחות בליטא "הנחוצים לעזרה תיכף".

בכמה מראשי המשפחות האלו רשום "הרב". ואפשר גם ששימשו רבנים לעדת החסידים בעיירות אלו בליטא. נעתיק אם כן שמות הרבנים האלו:

קאוונא: הרב ש"א סנעק; הרב ר' גרשון; הרב ר' משה סידער.

ראקישאק: הרב ר' בצלאל כ"ץ הזקן.

פאנעוועז: הרב ר' זעליג אראלאוויץ.

קופישאק: הרב חאצקעוויץ.

וואלקאמיר: הרב ירושלמי.

סוואדישץ: הרב ליב ניימאיטין.

אבעל: הרב אברהם מייעראוויץ.

והנה מה שידוע לנו על רבנים אלו:

הרב שמואל אבא סניעג, רב בקאוונא. בשנת תש"ט כתב אודותיו רבינו אל הרב הרצוג, הרב הראשי לארה"ק (ח"י אגרת ג'תצט):

שהי' מלפנים רב צבאי במדינת ליטא, ובאחרונה מכהן בתור ראב"ד לקהלות החרדים באיזור האמריקני באשכנז, וכותב לי שמציעים לפניו משרת רבנות בעיר יפו ... הוא ת"ח גדול וחרד לדבר ה' ועסקן נמרץ לטובת היהדות החרדית.

הרב בצלאל כ"ץ, נזכר בשלמי שמואל (תשכ"ח) ח"א סי' יז: הגה"ח מוהר"ר שמואל לעוויטאן שליט"א ... כהן פאר ברבנות עירנו ראקושאק בליטא, בצוותא חדא עם דודי הרב הגאון מוהר"ר בצלאל הכהן כ"ץ זצ"ל זקן הרבנים דליטא.

ויובא לקמן פרק סו, ברשימה הראשונה של מקבלי הויזות מספר 42, אשר בקיץ ת"ש סידר עבורו רבינו ויזה לארה"ב.

הרב ישראל נח חאצקעוויץ, רבה של קופישוק, הוא הנזכר לעיל.

הרב יהודה ליב נימויטין, רבה של סוואדישץ. רבינו כתב לו כמה אגרות בשנים תרפ"ט – תרצ"א, אודות יסוד קיבוץ (ישיבה) למובחרים בריגא, שהוא יעמוד בראשו. באותה שעה הוא גר בקאוונא.

שליחות ה"ר רפאל שטיין לגליל ווילנא

כבר סופר לעיל אודות שליחותו לפאסטוב, בראשית קיץ תרצ"ג, לעודד את אנ"ש לבחור את ה"ר יהודה ליב פריידין כרב העדה החסידית בעיר.

זאת לא היתה שליחותו הראשונה לגליל ווילנא. כבר בקיץ תרצ"ב שלח אותו רבינו לחיזוק התורה והיהדות בגליל ווילנא.

בתחלה נסע לעיר פארעטש, ועל התוצאות כתב לו רבינו בח' מנ"א (חי"א אגרת ג'תתפב):

מכתבו קבלתי, ושמחני במאד מהדבר הגדול אשר פעל ת"ל בדבר המקוה בפארעטש.

ובכ"ב מנ"א (שם אגרת ג'תתפג):

ביקורו בעי"ת פארעטש יע"א על דבר המקוה, ת"ל פעם התעוררות גדולה, ומקוה הנני כי בקרוב תוכל להיות מותקנה כדרוש.

החלטתי, כי יעשה עתה איזה נסיעות כפי שכותב לו בשמי ידידנו הרמ"ל שי' ראדשטיין ¹³⁹ , והשי"ת יצליח לו בגו"ר.

ובאותו יום פנה רבינו "אל ידידינו אנ"ש בערי גליל ווילנא יע"א" (שם אגרת ג'תתפד):

בזה הנני להכיר את ידידי הנכבד והמצוין במדברותיו בהתעוררות עניני חיזוק התורה, ושמירת קיום המצות, וו"ח אי"א מוהר"ר רפאל שי' שטיין, אשר שלוחי הנהו לבקר את מושבות אנ"ש שי' והסמוכות להם, להודע דבר התיקונים הנדרשים בעניני חיזוק היהדות.