תקופת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

תקופת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

בית הכנסת ליובאוויטש - אפאטאוו

קהלת חב"ד בווילנא התקיימה, על מי מנוחות, גם בדורות הבאים, הן בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע והן בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

לערך בשנת תר"י נבנה בווילנא בית הכנסת גדול, שנקרא בשם אפאטאוו, על שם הנגיד ה"ר יהודה אפאטאוו, כמסופר ב"עיר ווילנא" ע' 237:

ר' יהודה אפאטאוו ב"ר צבי הירש ... בסוף ימיו נשאו לבו לבנות באחד מחצרותיו ברחוב ווילייסקי (או ווילענסקי) בית כנסת ובית תפלה ביחד, אשר עלו לו לכמה אלפים רו"כ, והקדיש בעדם חצר שלם וגדול, לכלכל הוצאות בתים האלה, וגם לפרנס בהם כמה לומדים מופלגים הראוים להוראה בישראל, והעלה מתנתו זאת בחקי הממשלה למען תתקיים לעולמים.

בחורף תרס"ט נקנה בית הכנסת הזה על ידי חסידי חב"ד אשר בווילנא ⁶⁴ .

בתחלת אותו קיץ (יב-כ אייר תרס"ט) התקיימה בווילנא אסיפת רבנים ⁶⁵ . כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הי' בין המזמינים, ומראשי המשתתפים באסיפה זו.

בל"ג בעומר ביקר בבית הכנסת הזה, וחזר שם מאמר דא"ח. מספר על כך אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בשבט תרפ"ד (ח"א אגרת קעא):

בית הכנסת אפאטאוו (וכמדומה שנקראה בשם בית הכנסת ליובאוויטש, כן הנני זוכר שאמרו לי בהיותי בווילנא עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ... ביו"ט ל"ג בעומר הי' אז בבית הכנסת זה והגיד דא"ח ⁶⁶ . ובטח ידידינו ר' אנשיל ⁶⁷ שי' זוכר זאת).

תצלום 6-3

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

לפנינו שתי חותמות של בית הכנסת, שהחתימו בהן את הספרים:

א) האחת היא בשפה הליטאית: בית הכנסת החסידי ליובאוויטש, רחוב הווילנאי 21, ווילנא.

ב) חותם בהמ"ד חסידים ליבאוויץ מווילנא.

תצלום 6-1

תצלום 6-2

*

אחרי שעזבו רבותינו את ווילנא, באותו חודש אייר תרס"ט, כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל חסיד ה"ר אלי' עבער, אודות בית הכנסת הזה וקנייתו (ח"א אגרת כה):

הנה זה זמן אשר הנני עובד עבודה גמורה, כי יקחו אותך לאחת המקומות הכי טובים בתור משפיע בדא"ח ... העיר היא וילנא, אשר זה כחצי שנה אשר החסידים בחסדי השי"ת קנו בית חומה גדולה, בסך נו"ן אלפים רו"כ, ובו בית הכנסת גדולה, העומדת זה כששים שנה, ובפנימיות כוונתם להשיג להם גם שו"ב, אך לזה צריך עוד זמן, ורק דבר משפיע לעת עתה ... ואם ידרשו אותך מוילנא לבוא, טוב שתהי' מוכן ... טוב הדבר שעל חג השבועות הבע"ל תיסע להעיר, למען שתוכל לדרוש ברבים בבית המדרש הגדול.

למעשה לא באה תוכנית זו לפועל, והוא נבחר להיות משפיע בעיירה נעויל.

ה"ר אנשיל אראנאוויטש

אחד מראשי עדת החסידים בווילנא באותה תקופה, הוא ה"ר אנשיל אראנאוויטש, שעבד בבית הדפוס של ראם בווילנא, והי' בא כח רבינו בווילנא.

בין השנים תר"ס – תרס"ד, כשהדפיס רבינו בווילנא את התניא (תר"ס) ואת הלקוטי תורה (תרס"ד), כל המשא ומתן של רבינו עם בית הדפוס הי' באמצעות החסיד ה"ר אנשיל אראנאוויטש.

ב"מודעה רבה" שהדפיסו בתניא הוצאת תרס"ט ואילך, נזכר "כ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש, על ידי בא כחו ר' אנשיל אראנאוויטש שי' מפה ווילנא".

כבר נזכר לעיל, שהוא הי' בווילנא בשנת תרס"ט, בעת ביקור רבינו שם בחדש אייר, ונשאר בווילנא גם בעת מלחמת העולם הראשונה. רבינו כתב אודותיו בקיץ תרע"ח (ח"ה אגרת א'צז):

תמול קבלתי מכתב מידידינו ר' אנשיל אראנאוויטץ מוילנא על ידי אחד שבא מהתם להכא ... וכפי שמוסר האיש הנ"ל סבלו שם הרבה מאד, פשוט רעב ר"ל באופן היותר גדול. גם ר' אנשיל הנ"ל הי' בכלל. ועתה ת"ל הוטב קצת.

הוא המשיך להיות מראשי בית הכנסת הזה גם בשנים הבאות.

בשנת תרפ"ז הוא הי' בין המייסדים את ישיבת תומכי תמימים בווילנא, כדלקמן פרק מ.

בשנת תרפ"ח הוא הי' בין המזמינים את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לבקר את אנ"ש בווילנא, כדלקמן פרק ט.

במכתב שכתבו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בחודש כסלו תרצ"ז, מספרים על התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת זה וגם ב"המנין דשנפעשאק", ובאים על החתום ⁶⁸ :

יצחק בן עלקע פעסי' וויימאן

אשר אנשיל בן נחמה אראנאוויץ

מנחם מנדל בן שרה אסתר לעווין

חיים יהושע ברוך בן הענא קאפעלאוויץ

בפעם האחרונה הוא נזכר באגרת שכתב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בי"ג ניסן ת"ש (חי"ב אגרת ד'שפב). ועל ידו שלח אז ששה מכתבים לאנ"ש, ולישיבה שהתקיימה אז בווילנא.

נספה בשואה, הי"ד.

בתי כנסת חב"ד בווילנא

נזכר לעיל "המנין דשנפעשאק". במכתבי התקופה הזאת, שבין שני המלחמות, נזכרים ארבעה בתי כנסת חב"ד בווילנא:

א) בית הכנסת אפאטאוו, שבו התקיימה הישיבה.

ב) בית הכנסת קירזנער.

ג) מנין דשניפשוק.

ד) בית הכנסת נאווגאראד.

במכתבו של ה"ר יהושע אייזיק בארוך אל רבינו, בעש"ק מברכים תמוז ת"ש, מווילנא:

מנין אנ"ש שבשניפשיק (פארשטאט דפה).

ובמכתבו מכ"ד תמוז ת"ש:

ואלו התמימים שלומדים דא"ח בשניפישאק, קערזנער, אפאטאוו, נאוואגראד, למדו כמו בכל ש"ק.

ה"ר שמואל צבי ליסון

משנת תרס"ט ואילך שימש ה"ר שמואל צבי ליסון כמשפיע בעיירה פונוביז'. ה"ר שמואל צבי ליסון למד בתומכי תמימים בליובאוויטש משנת תר"ס עד תרס"ט, ואחרי נישואיו בפונוביז' בשנת תרס"ט, התיישב שם.

בא' אלול כתב אליו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ח"א אגרת ל):

בהיותך אחד מתלמידינו, היודע בודאי, כי כל עמל מוסד תומכי תמימים בתלמידיו לא הי' כי אם בשביל לעשותם לאנשים חיים, אנשי רוח ורגש, שיהא בהם כח לַעשות ולעַשות לעבֹד ולפעֹל בענינים דתיים מוסריים פעולות מוחשות מצויינות.

מאז שימש בה כמשפיע, כמסופר על ידי בנו ה"ר אברהם ליסון, ב"כפר חב"ד" (23 ע' 14 ואילך).

לקמן בפרק הבא יסופר אודות החסיד ה"ר יהושע אייזיק בארוך מקאוונא, אשר הרבה להתכתב עם אנ"ש בעיירות ליטא, לעודדם ליסד שיעורי לימוד דא"ח ועריכת התוועדויות חסידיים, ולדווח על התוצאות אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ואף הי' מעתיק מהמכתבים שקיבל.

במכתב שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בעש"ק במדבר, כ"ג אייר ת"ש הוא מדווח:

מהתמים ר' שמואל צבי ליסאן מפאניוועז שי': ידידי, מכתבך היקר מן א' בחקתי קבלתי על נכון, והנה אודות ההתועדות הי' אצלנו רק בל"ג בעומר, ולא בפסח שני ... וחזרתי מאמר מעניני דיומא. כן גם במנין השני גם כן הי' התועדות, ושתינו לחיים, ובקשנו מהשי"ת, שהמעין והמקור הגדול של תורת רשב"י והבעש"ט יתגלה ויתפשט בעולם, וזכותו יגן עכ"י ועלינו להושע בישועות ונחמתו בגו"ר בקרוב ובמהרה.

ובערב תשעה באב ת"ש מדווח:

הגיעני מכתב מהת' ר' שמואל צבי ליסאן שי' וז"ל, והנה בי"ב תמוז ביום ה' בערב נאספנו במנין שלנו ביותר מעשרה, ושתינו משקה וחזרנו מאמר. אבל העת גרמה ⁶⁹ שלא חגגנו ברוב פרסום כדאשתקד. אבל ביום א' וב' דחג השבועות הי' אצלינו ב"ה שמחה וששון, ביום א' של שבועות למדנו חסידות המאמר בלקו"ת ואהי' אצלו אמון, וקראנו בהתמים הא' המכתב של הבעש"ט אודות התגלותו, וביום ב' דחה"ש הי' אצלינו יום השמחה של החברה תהלים ועשינו סעודה גדולה ושמחנו ורקדנו.

בשלהי שנת ת"ש השיג רבינו ויזות עבורו לארה"ב, כנזכר ברשימה השניה של מקבלי הויזות, דלקמן פרק סו מספר 25.

בנו ה"ר אברהם ליסון, הי' עדיין עם אביו באותה שעה. ב24 ביוני 1941 (כט סיון תש"א) ברח מביתו בפונוביז', ונשארו שם אביו ובני ביתו, שניספו בשואה, הי"ד.