תקופת אדמו"ר ה"צמח צדק"

תקופת אדמו"ר ה"צמח צדק"

ביקור רבינו בעיר ווילנא

כבר נזכר לעיל סוף פרק ג, אשר משנת תקס"ד ואילך, הי' אבד"ק וילנא הג"ר אברהם אבלי מפאסוואל. בינו ובין אדמו"רי חב"ד שררו יחסי ידידות.

בקיץ תקצ"ה בא רבינו הצמח צדק לביקור בעיר ווילנא, לחזור דא"ח ולקבל את אנ"ש ליחידות, ובאותה הזדמנות נפגש עם הג"ר אברהם אבלי ודנו בהלכה ועוד.

על כל זאת מסופר בקצרה, בבית רבי (ח"ג פ"ב):

בדרך נסיעתו הי' גם במינסק ובווילנא, וכל גדולי המנגדים התראו עמו, וביחוד הגאון ר' אבלי זלה"ה מווילנא … והי' להם משא ומתן בהרבה ענינים בנגלה, והראה להם זרוע עוזו, כי כל רז לא אנס לי', עד שנתבהלו מרוב חכמתו, וגם דרש ד"ח בבית המדרש הגדול של האשכנזים, וכל גדולי המנגדים היו שם ונתפעלו מאד. ואחר כך היו מריצים שאלותיהם אליו.

המשכיל שמואל יוסף פין, הי' באותה שעה נער בן 16, וגם הוא נדחק לשמוע המאמר ולהתקבל ליחידות. כעבור שנים הוא מספר על כל זאת בהכרמל (שנה ד ע' 461 ואילך):

אחרי אשר שככה חמת קנאת הדיעות החדשות, וכמו כן נחה שקטה סערת התגרות והמלחמות בין שתי המערכות, עמדה האגודה הקטנה אשר יסדה החסידות בעירנו על מקומה בשלום … ובקבעם להם בגלל זאת גם בתי תפלה מיוחדים, וגם הם מוסבים שם "מנינים או שטיבלעך" … החבורה הקטנה הזאת אשר מצאה קן לה באחת מעליות בית המדרש הישן, שכנה שם לבטח…

הביאו לי גיסיי מיודעיי את הבשורה הטובה, כי נכון הרבי מליבאוויץ לבוא בעצמו ובכבודו לווילנא לבקר את עדתו … הבשורה ההיא הגיעה לקהל החסידים בעדתנו בסוף סיון או בתחלת תמוז תקצ"ה…

בחדש אב בא הרבי לשכון כבוד בקריתנו, כבוד גדול עשו לו מתי סודו בקרבנו … ביום השני או שלישי לבוא כבוד הרב לווילנא, לעת תפלת מנחה, דחקתי ונכנסתי אל בית הכנסיה לשמוע תורה … רגעים אחדים ישב כמעמיק בעיון, ואחרי כן פתח ודרש. כשעה אחת דבר דבריו ⁶³ … הרב שב למקומו, והחסידים הקיפו את חוזריו … חוזרים גורסים מבארים ומשננים…

בחדר העליה ישב הרבי כל היום, ולשם עלו החסידים לדבר עמו ביחידות, זה יוצא וזה בא.

תמונה 5-2

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק

בשאר עיירות ליטא

ההתקרבות בין רבינו לבין הג"ר אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק ווילנא, הביאה גם להרגעת המחלוקת בשאר עיירות ליטא.

לעיל פרק ב סופר על הקהלה החסידית בעיירה ווידז הסמוכה לווילנא, ועל העימותים בינה ובין קהל המתנגדים בווילנא.

בתקופת רבינו, הנהיג רבה של קהלת החסידים בווידז (אשר לא נודע לנו שמו), כמה הנהגות בהלכות אישות וטריפות, אשר היו תמוהות בעיני קהלת המתנגדים בווידז, והם פנו בנושא אל רבה של ווילנא הג"ר אברהם אבלי מפאסוואל.

במקום להתחיל בעימותים והכרזות, כתב בזה הג"ר אברהם אבלי לרבינו, ורבינו כתב בזה מיד אל רבה של עדת החסידים בווידז (שו"ת צמח צדק, שער המילואים ח"ה סי' לד):

הגיעני מכתב מהרב הגאון המפורסם מוהר"א אבלי נ"י מק' ווילנא, אשר עליו יתאספו רבים וכן שלמים, ומתמיהים על רומע"ל בפסקי הוראות אשר סמך על דעתו נגד פסק השו"ע והפוסקים, ועשה מעשה באשה … וגם בענין אשר מקיל בריאה הסרוכה לדופן … על פי היתר בעל שאגת ארי', ואיך ידמה עצמו ויורה כן. ולולי הייתי מתחזק בעדו, היו דעות שונות להכריז כאן בבית הכנסת הגדולה, שבווידז אינם רשאים לאכול באכסניאות. ולזה בקשתי שמעכ"ת יכתוב לו ויזהירנו לבל יקיל בכאלו, וגם לא יהרוס הרבה להקל נגד חכמים מפורסמים כו', ולא יתגודדו כו'.

עכ"ל הרב הגאון הנ"ל. והטיב אשר דיבר.

ובאמת גם בעיני יפלא הפלא ופלא, ותמוה בעיני על ידידי מעל' מה ראה על ככה ומה הגיע אליו ... וגם בדבר ריאה הסרוכה לדופן ... וזהו חילול ה' וכו', וכדי בזיון וכו', ולכן מי כהחכם יראה לתקן כו'.

תצלום 5-1

התימת הג"ר אברהם אבלי מווילנא

כך הצליחו, רבינו והג"ר אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק ווילנא, לעצור את העימותים בעודם באיבם. וכה התנהלו היחסים בין החסידים ובין המתנגדים בליטא, על מי מנוחות.