תקופת אדמו"ר האמצעי

תקופת אדמו"ר האמצעי

קהלת חב"ד בפאנדל שבליטא

כבר נזכרה לעיל פרק א, קהלת חב"ד בפאנדל שבליטא, בתקופת רבינו הזקן.

נספר כאן על קהלות חב"ד בעיירות בירז ופאנדל שבליטא, בתקופת אדמו"ר האמצעי.

בעיירה פאנדל שבליטא גר החסיד ר' לפידות חלאוונא. ובקשר לגט שלו כתב אדמו"ר האמצעי "לאהובינו אנ"ש דקהלת פאנדעל" (ח"ב אגרת ח).

אחר כך עלה והתיישב בקהלת חב"ד שבחברון. ראה אודותיו תולדות חב"ד בארה"ק ע' עט-פ.

בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע כיהן ברבנות העיר הרב חיים וויילער. עליו מסופר בכפר חב"ד גליון 881 ע' 43. 918 ע' 41.

בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, במשך איזה זמן, כיהן ברבנות העיר הרב יצחק דובוב.

בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע גר בפאנדל החסיד ר' יעקב ווענגערין, שדיווח על שיעורי חסידות והתוועדויות בעיירה, כדלקמן פרק ז.

קהלת חב"ד בבירז שבליטא

בעיירה בירז שבליטא גר החסיד ה"ר יחיאל מיכל שו"ב זוסניץ, אשר אדמו"ר האמצעי כתב לו בענין הגט הנ"ל ⁵² (ח"ב אגרת ז).

ב"מבית הגנזים" (ע' קנו) נדפס תצלום הכתובה של חסיד זה, משנת תקנ"ט.

בס' תולדות חב"ד בארה"ק (ע' לו) נדפס תצלום שטר מכירת ד' אמות קרקע בחברון, שנמכרו אל החסיד ר' יחיאל מיכל הנ"ל בשנת תקפ"ב, כאשר כ"ק אדמו"ר האמצעי יסד את הישוב החב"די בחברון.

ומה שקשור יותר לנושא דידן הוא הנדפס ב"מבית הגנזים" (ע' קנח) – הסכם משנת תק"פ, בין אלופי קהל בירז לבין "אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב דק"ק לובאוויטץ, שיכולים ליקח לצרכם שו"ב לשחוט עבורם כפי הנהגתם". ותוכנו:

בעיר בירז הליטאית היתה קבוצה של חסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי.

בהתאם לתקנת כ"ק אדמו"ר הזקן – לשחוט דוקא בסכינים מלוטשים ⁵³ , וכיון שהמתנגדים גזרו חרמות נגד השחיטה בסכינים מלוטשים, השתדלו החסידים בכל מקום שיהי' להם שו"ב משלהם, והמתנגדים התנגדו לזה.

בעיר בירז באו החסידים והמתנגדים להסכם ביניהם, שבנוסף לשני השוחטים המתנגדים שבעיר, יתקבל גם שוחט חסידי ⁵⁴ , בתנאי שגם השוחט הזה יקבל מרות הרב והקהלה, ועוד פרטי תנאים כספיים ביניהם:

קושט אמת וצדק ניתן לכתוב איך שנעשה פשר גמור [על] פי אנשי אסיפה דקהלתינו יצ"ו, ובין אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב דק"ק לובאוויץ, נידון שיכולים ליקח לצרכם שו"ב [אשר] ישחוט עבורם כפי הנהגתם ⁵⁵ , וגם שיקח שליש מן מעות שחיטה מן השוחטים דקהלתינו יצ"ו, באופן ובתנאי כפול ותקל"מ ⁵⁶ וכדת באופן היותר מועיל ודלא כאסמכתא ובחוב גמור ואמיתי מעכשיו ודלא להשטאה, שקודם כל דבר מחוייב השוחט [...] אשר ימנו מחוייב לעמוד עם סכינו ולומר דיני שו"ב אצל הרב המאו"ג דקהלתינו יצ"ו, וגם בכל פעם אשר יפול לעמוד כך ⁵⁷ כמנהג שו"ב אשר בכל תפוצות ישראל, ומחוייבי' אלופי אנשי הסרים למשמעתו של הרב הנ"ל ⁵⁸ , להעמיד כתב בח"י כולם מקטן ועד גדול, למען יעמוד ימי' רבים בכל תוקף ועוז של כל השטרות, חיוב עפ"י ד"ת וכפי נימוסי הקיסר יר"ה, שיוכל לגבות הן בד"י והן בדא"ה בלי שום טו"מ ⁵⁹ , וכל ההוצאות והיזקות וגר"ה ⁶⁰ יוגבה מהם הן בד"י והן בדא"ה כגוף הקנין ... כהנ"ל נעשה לפשר גמור וכנ"ל דלא למיהדר בכל תוקף ועוז כדין וכדת בנדר הקהל ברצון [כל] אלופי אנשי אסיפה דקהילתנו יצ"ו ובדעה אחת, ולראי' באעה"ח ⁶¹ בפקודת כל אלופי אנשי אסיפה היום אור ליום בית זיי"ן ימים לחודש מרחשון שנת ת"ק שמונים לפ"ק פה ק"ק בירז יצ"ו

נא' יצחק אייזיק בלאמ"ו כמוהר"ר יעקב זצללה"ה מ"ץ ונאמן דק"ק בירז יצ"ו

ונא' דוד במו"ה יצחק זצלה"ה שמש [דק"ק בירז]

תצלום 4-1

ההסכם בין חסידי חב"ד לבין קהלת בירז

*

כך בימי אדמו"ר האמצעי, וכך גם בדורות הבאים היתה בה קהלת חב"ד.

בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התמנה רב חב"די לעיירה בירז, שמו היה ה"ר שניאור זלמן שכן. אודותיו כתב לי ה"ר בצלאל דבליצקי:

אני מו"ל בעז"ה יומן של האדר"ת ⁶² מכת"י, ובו שיחות עם כמאתיים רבנים מליטא. בין החכמים יש גם כו"כ מחכמי החב"ד. מביא גם הרבה דברי תורה מה"ר שניאור זלמן מבירז, ולפעמים קורא לו גם בשם משפחה ר' שניאור זלמן שכן.

ה"ר דב קוק, אחיו של ה"ר אברהם יצחק הכהן קוק, היה חתן של משפחת שכן. דיברתי עם נינו של ר' דב, ה"ה ר' דב קדרון, ואמר לי שאכן זוכר מסבתו (בת ר' דב) שסיפרה לו, שאמה (אשת ר' דב) היתה ממשפחת שכן מבירז, שנמנו על חסידי חב"ד.

ב"יהדות ליטא" ע' 27 נדפסה תמונת "בית התפילה של החסידים בבירז" בתקופה שלפני המלחמה.

תצלום 4-2

בית התפילה של החסידים בבירז

ועל המצב בווידז בדורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – קוראים אנו בדיווח שכתב ה"ר עקיבא גאטמאנאוויטש, בכ"ג אייר תרפ"ח, אודות שיעורי לימוד ברבים שהוא נותן, אבל "אין שם חסידים עם מי לדבר", ועל כך השיב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכ"ו אייר, שילמד לפניהם מאמרים קצרים בעניני עבודה.

בכ"א טבת תרפ"ט כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל ה"ר יהודה ליב בערנשטיין, אודות החדר עם ששים תלמידים בעיירה. ושם מזכיר גם, שיחה שהיתה לרבינו עם ה"ר אברהם לעוויטאן מבירז, אודות קביעות שיעורי לימוד ברבים בעיירה.

ואל ה"ר אברהם לעוויטאן כתב בזה בכ"ד שבט תרפ"ט, במענה על הדיווח לרבינו מקביעות שיעורי הלימוד ברבים בבירז.

גם בשנים תרצ"ח-ת"ש רגיל הי' ה"ר אברהם לעוויטאן לדווח על שיעורי לימוד דא"ח והתוועדויות בעיירה בירז, כדלקמן פרק ז ופרק נו (בסיפור איגוד התלמידים).