ר' יוחנן גורדון, וגמ"ח שומרי שבת
ר' יוחנן גורדון, וגמ"ח שומרי שבת
ר' יוחנן (דאקשיץ תרנ"ד – נ.י. תשכ"ט) מפורסם בעיקר בשל היותו הגבאי של 770 במשך שנים רבות. אמנם יובאו כאן מסמכים הקשורים להתעסקויות נוספות שלו בעבודת הקודש 1205 :
בכרטיס "ספר החסידים", שרשם בי"ז טבת ה'תשכ"ג, הוא כותב שנולד בכ"ג אייר תרנ"ד, בעיר דאקשיץ, לאביו ר' ישראל ואמו מרת אסתר. ולמד בתומכי תמימים בליובאוויטש משנת תרס"ט עד שנת תרע"ז.
בדאקשיץ גר עד שנת תרצ"ב, שאז היגר עם בני ביתו לנ.י. (ראה זכרון לבני ישראל ע' קפט), והסתדר בתור שו"ב.
בשנת תרצ"ד יסד הרב ישראל דזייקאבסאן מנין עבור התלמידים שלמדו אצלו, ר' יוחנן היה לומד אתם דא"ח קודם התפלה, והי' הבעל קריאה (ראה זכרון לבני ישראל ע' קצו-ז).
בשנת תרח"ץ נתייסדה אגודת "אחות תמימים" בנ.י. ור' יוחנן הי' לומד אתן דא"ח ומתוועד לפניהן. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מינה עליהם ועד של שלושה רועים, הרב ישראל דזייקאבסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, ור' יוחנן גורדון (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' קמו-ח).
בשנת ת"ש הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לנ.י. ויסד את אגודת חסידי חב"ד. ר' יוחנן גורדון התמנה להיות אחד מחברי ההנהלה (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' קעו).
בקיץ תש"ד יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את מחלקת "ביקור חולים" שעל ידי המחנה ישראל, וליו"ר מינה את ר' יוחנן גורדון (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' שיב-ד).
*
באותה שעה היה ר' יוחנן מזכירה של חברה גמילות חסדים שומרי שבת.
החברה נוסדה כבר בשנת עת"ר, אמנם לא ידוע לנו על השנים הראשונות של החברה, רק זאת, שמשרדה היה בביהכ"נ צמח צדק, 184 הענרי סטריט (המתואר בתולדות חב"ד בארה"ב ע' קכח: ביהכנ"ס צמח צדק אף ניו יארק, 184 הענרי, שכונה של יהודים. בנין בעל ג' קומות של אבנים, ידידינו ר' גרשון סימסאן – יו"ר), וא"כ יש מקום לומר, שמלכתחלה נוסדה כחברה גמילות חסדים של חסידי חב"ד.
הידיעה הראשונה שלנו על חברה זו היא, מכתב עידוד שכתב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תש"ב, בצירוף צ'יק – "להשתתף עמהם בפעולותיהם הטובות".
בשנה זו תש"ד, שהיא שנת ל"ד ליסודה, היה ר' יוחנן – המזכיר (סעקרעטאר), ר' צבי הירש פדנס – הגזבר (טרעזשורער), ור' אברהם וואקסבערג – הנשיא (פרעזידענט).
ר' צבי הירש פדנס נפטר בי"א שבט תש"ה. אחרי פטירתו כתב אודותיו ר' יוחנן אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:
*
ב"ה ב' כ"ב שבט
לכ"ק אדמו"ר שליט"א
עם היות כי קשה עלי כתיבת זה הענין, אבל ההכרח יאלציני לכתוב, ידידינו ר' צבי פדנוס ע"ה.
אני מכיר אותו מיום בואי הנה. בנעוריו נשאר יתום, ונתנוהו לקדר לעשות מלאכת הקדרות של חרס, אבל קלט אויר בית הכנסת לתוכו בין מנחה למעריב, בשמיעת עין יעקב ופרקי אבות ומדרש, ונשא אשה בפליעשצעניץ, ואח"כ לקחוהו לעבודת הצבא, ועבד ארבעה שנים בליבאווע, ואח"כ במלחמת יאפאן ורוסי' ברח לאה"ב.
עבודתו היתה קאסטאמער פעדלער, ולאחר ארוחת הערב התעסק (לשם מצוה) בהרקת קופסות הרמבע"ן כולל חב"ד וחלוקת הקופסאות, והי' חי בזה ממש. ומעת בואי הנה הי' בא לביתי לפרקים קרובים ולבית אחי הריי"צ שי', והיו לומדים מאמר או שיחה, אדער גלאט געשמועסט וועגין עלטערע חסידים וואס ער האט גיקענט. ומעת אשר התעסק הרב ר' ישראל דזייקובסאן בחנוך התלמידים, הי' בא לביתו בכל מוצש"ק, כשהי' לומד תניא עם הבחורים. ובשנים האחרונות לא התעסק בשום עבודה לפרנסתו, כי קבל בכל חדש שלשים שקלים מהתשלום שמשלמים עבור זקנים למעלה מששים וחמש שנים, וזה הי' די לו למחייתו...
אַי ער איז גיווען א טייערער איד, ער האט גיהאט שוואכע אויגין, איז עם גיווען שווער צו קוקין אין א ספר, והי' נוסע בכל יום לבקר חולים ממיודעינו, ובכל יום הי' נוסע לחבל אחר, יום א' בברונקס ויום א' בבארא פארק וכו'.
הלך לעולמו ביום י"א שבט, והובל למנוחה בי"ב שבט.
*
במענה למכתב זה, כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב תנחומין לבניו (אגרות קודש שלו ח"ח אגרת ב'תרל), בצירוף מכתב מענה לר' יוחנן (שם אגרת ב'תרלא).
*
מנהג החברה, מאז ומקדם, לארגן כנס החברים, בשבוע של פרשת משפטים, שבה נאמר בתורה: אם כסף תלוה את עמי.
לקראת אירוע זה היו מדפיסים מכתב הזמנה, שחתומים עליו שלושת חברי ההנהלה.
עותק מהזמנה זו נשלח אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועליו היו כותבים דיווח כללי מהפעילות במשך השנה החולפת. במענה עליו היה משיב האדמו"ר במכתב ברכה ועידוד.
בהזמנה של שנת תש"ה חתום גם הגבאי ר' צבי הירש פדנס; אמנם כאמור לעיל, בעת האירוע, שחל בכ"א שבט תש"ה, כבר לא היה בין החיים.
בדיווח של שנת תש"ו חתום ר' יוחנן לבדו.
הגיעה לידינו ברכת שנה טובה שכתבו חברי ההנהלה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בצום גדליה תש"ז – "בשם כל חברי הגמ"ח שומרי שבת", בחתימת שני חברי ההנהלה: יו"ר – אברהם ואקסבערג. מזכיר – עבדו יוחנן בן אסתר.
במשך שנת תש"ז הצטרף להנהלה – הרב אברהם זאב שאפשטיין, למלא את מקומו של ר' צבי הירש פדנס.
בכ"ב אלול תש"ז כתבו שוב ברכת שנה טובה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, מאת "הנהלת הגמ"ח שומרי שבת בשם כל החברים והחברות", ועל החתום באים כבר כל שלושת חברי ההנהלה: נאום ה"ר אברהם וואקסבערג – יושב ראש. ונאום אברהם זאב שארפשטיין – סוכן. ונאום יוחנן גורדון – מזכיר.
גם בהזמנה לאירוע השנתי של שנת תש"ח חתום הרב אברהם שארפשטיין (במקום ר' צבי הירש פדנס).
ואילו בהזמנה לאירוע השנתי של שנת תש"ט, נפקד מקומו של ר' אברהם וואקסבערג, וחתומים רק: הרב אברהם שארפשטיין – טרעזשורער. יוחנן גארדאן – סעקרעטאר.
הרב אברהם זאב שארפשטיין נפטר בכ"א כסלו תשי"ד, ומאז ואילך המשיך ר' יוחנן לנהל את הקופה בעצמו, עד יומו האחרון בער"ח אלול תשכ"ט [שאז עבר ניהול הקופה לידי חתנו ר' שמעון שי' גולדמן, לאורך ימים ושנים טובות].
כל שנה, בעת התוועדות שבת פרשת משפטים, היה הרבי מזמין את ר' יוחנן לשאת דברים בקשר ל"מלוה מלכה" שנערכת במוצאי שבת פרשת משפטים, לטובת קופה זו, ויחד עם זאת הי' הרבי מורה לו ללבוש שטריימל, ולספר איזה סיפור לפני הקהל, והרבי היה מקשיב, ולפעמים אף מעיר איזו הערה לדבריו.
*
ניתנים בזה כמה דוגמאות של ההזמנות, הדיווחים שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ומכתבי הברכה והעידוד שהיה כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
הערות
- 1205. אולי כדאי להוסיף עוד פרט קטן: בשנים תשי"ז-ח יצאה לאור סדרת ארבעת הכרכים של "לקוטי דבורים" – שיחות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. בסוף הכרך הרביעי נדפס מפתח שמות אנשים, שנערך ע"י ר' יוחנן גורדון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.