הישיבה תומכי תמימים – סניף ווילנא

הישיבה תומכי תמימים – סניף ווילנא

לפנינו שני מכתבים מהמחלקה אשר בעיר ווילנא, על נייר המכתבים של הישיבה, בחתימת המנהל והמזכיר, ועם חותמת הישיבה (שהתקיימה בבית הכנסת החב"די אפאטאוו אשר בווילנא, רחוב הווילנאי 21).

כמו כן ניתנים בזה שני חותמות של בית הכנסת, שהחתימו בה את הספרים:

א) האחד הוא באותיות לאטיניות: בית הכנסת החסידי ליובאוויטש, רחוב הווילנאי 21, ווילנא.

ב) חותם בהמ"ד חסידים ליבאוויץ מווילנא.

*

בית הכנסת אפאטאוו בווילנא נוסד לערך בשנת תר"י, ובחורף תרס"ט נקנה ע"י חסידי חב"ד אשר בווילנא (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרת כה).

בתחלת אותו קיץ (יב-כ אייר תרס"ט) התקיימה בווילנא אסיפת רבנים (פרטי כל האסיפה – ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ד אגרת א'כט. ובמבוא שם ע' 26). כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הי' מבין המזמינים, ומראשי המשתתפים באסיפה זו. בל"ג בעומר ביקר בבית הכנסת הזה, והגיד שם מאמר דא"ח (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרת קעא).

בתחלת אביב תרפ"ז התעוררו אנ"ש בווילנא לייסד את הישיבה בבית הכנסת הזה (ראה התמים חוב' ב ע' [קיד] קלג), ובכ"ז ניסן כתב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב עידוד וברכה (אגרות קודש שלו ח"א אגרת שכג).

כפי שאנו רואים במכתבים שלפנינו, התקיים משרד הישיבה (לא בבית הכנסת אפאטאוו הנ"ל, כי אם) במשרד של חברת י. וי. לוין, קאלעיאווא 15.

עוד מסופר בהתמים שם: "מקור הספקת הישיבה הוא תשלומי חודש ונדבות מאנ"ש במחנינו ווילנא והגליל. גם הגאון הרב ר' חיים עוזר גראדזענסקי שליט"א הכיר יקר ערך הישיבה וקצב לה תקציב חדשי מקופת ועד הישיבות" (ראה גם אגרות קודש שם חי"ג אגרת ד'תרצו-ז).

מנהל הישיבה היה העסקן הנמרץ החסיד ר' אליהו ווייץ, ובין חברי ההנהלה בשנים הראשונות היו גם החסידים הרב שניאור זלמן זליגסון, ר' משה קצנלסון, ור' חיים שפריירעגן (ראה התמים ואגרות קודש שם).

ובקשר להנהלה הרוחנית, מסופר באגרות קודש שם (ח"ב אגרת תצח, יט מ"ח תרצ"א):

"עתה הנני שולח בתור מנהל הישיבה בווילנא את אחד ממנהלי המוסד תומכי תמימים יצ"ו במדינתנו [רוסיה], אשר ת"ל הצלנו אותו ובא ת"ל עם בני ביתו שי' לפה, והוא אחד מתלמידינו הנכבדים, גדול בתורה ובעל כשרון מצויין הרה"ג ר' יהודה שי' עבער (אחי תלמידינו הנודע בשם ר' אלי' ז"ל מקראסנאלוק). עודנו צעיר לימים ואברך כדרז"ל" [הי' שם עד שנת תרצ"ג, שאז מינהו למנהל הרוחני בישיבה המרכזית בווארשא].

המכתב הראשון שלפנינו הוא מד' ניסן תרפ"ט, וחתומים בו חברי ההנהלה, החסידים: אלי' ווייץ; זאב עפשטיין; אנשיל אראנאוויץ; יצחק לואייעב; יצחק מינקאוו; המזכיר י' קאפעליאויץ; אברהם רלצניק.

המכתב השני שלפנינו נכתב בשנות הצדי"ק, וחתומים בו חברי ההנהלה, החסידים: אלי' ווייץ; המזכיר ח"י קאפעליאויץ.

*

הישיבה בווילנא התקיימה עד שנת תש"א, כאשר גם תלמידי הישיבה בווארשא, ושאר המחלקות בפולין, ברחו לווילנא.

בכ' טבת ת"ש כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות קודש שלו ח"ה אגרת א'קמא): "נהניתי לשמוע על ידי ידידי הנכבדים הרב הר"ש שי' זאלמאנאוו ורמ"ל שי' ראדשטיין, מההסתדרות הטובה שנסתדרתם לשעה בעי"ת ווילנא ע"א. ובזה הנני פונה אליכם אשר כל אחד מהתלמידים יבין את מצב הישיבה בהוה, שהוא מצב של העברה והתכוננות".

ובי"ז אד"ש כותב (שם חי"ב אגרת ד'שסב): "א טייל פון זיי זיינען יעצט אין ווילנא, א טייל זיינען נאך אין פולין, פון וואנען מען מוז זיי אריבער נעמען".

אתם עמם נמצא אז המשפיע ר' יהושע אייזיק ברוך, שדיווח על מצב התלמידים הלומדים שם, ובי"ד סיון ת"ש כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות קודש שלו חי"ב אגרת ד'תח): " במענה על מכתבו הארוך והמפורט אודות תלמידי ישיבת תו " ת בווילנא, ואודות אנ " ש שי ' בליטא, נהניתי מאד מפרטי ' הידיעה ".

במשך השנה הבאה הרבה לכתוב אל ואודות התלמידים שהסתדרו שם, והצלתם משם (ראה אגרות קודש שם ח"ה, אגרות א'קלד; א'קמב; א'קמז; א'קנ; א'קנב; א'קסא; א'קפב; א'קפו-ז; א'קצח; א'רט; א'ריא-ב; א'רטז; א'רכג; א'רלז; א'ערב; א'עדר; א'רפא; א'רצ; א'שלד-ו; א'שמב; א'שנט).

עבור חלקם הצליחו להשיג ויזות וכרטיסי מסע, דרך רוסיה ליפאן, ומשם לשאנגהיי, ומשם ניצלו לארה"ב וקנדה. חלקם ניספו בשואה, הי"ד. והשאר התגלגלו במחנות העבודה של הנאצים ימ"ש, ובסוף ניצלו בעזהי"ת.