פנקס קהלת הראדישץ

פנקס קהלת הראדישץ

בתקופה הקדומה, לפני כמאה שנים ויותר, בכל קהלה היה קבוע פנקס, בו היו נרשמים כל מאורעות הקהלה, הסכמות ותקנות הקהלה, בחירת אלופי ומנהיגי הקהלה וכיוצא בזה ¹¹³⁶ .

פנקס כזה התקיים בעיר האראדישץ, ונעשו בו רישומים – לפחות בין השנים תקל"ג ¹¹³⁷ – תקפ"א.

*

אחד מרבני ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק" היה הגאון החסיד הרב ישכר בער הלוי הורביץ. הוא היה גם אספן של כל מיני מסמכים הלכתיים חשובים, שאותם רגיל היה לכרוך ב"ביכלאך", יחד עם תשובות וחידושים שהעתיק או שהוא רשם בעצמו (ראה לעיל פרק לג).

באחד מ"ביכלאך" אלו (כת"י 1027 קנח, א) העתיק את הקטעים המעניינים שבפנקס קהלת האראדישץ.

הוא בחר מתוך הפנקס את שמונת הקטעים שלפנינו שעליהם חתמו רבנים חשובים ומפורסמים, והם:

א) אישור מינוי אלופי מנהיגים (ז' טובי העיר) לקהלת הראדישץ, ביום י"ב מנחם אב תקל"ג. החותם הוא הרה"ק רבי אברהם מקאליסק, תלמיד הרב המגיד.

ב) אישור רשימת "הערכה" לתושבי הראדישץ (כמה יתחייב כל אחד ליתן – לכל אלף רובל של הוצאות הקהלה), ביום אדר"ח מר חשון תקמ"ח. החותם הוא הרה"ק רבי ישכר בער מליובאוויטש ¹¹³⁸ .

ג) פשר והסכם לקהלת הראדישץ, ביום כ"ה טבת תקנ"ו, בהוראת כ"ק אדמו"ר הזקן, וחתם במקומו ועפ"י פקודתו – אחיו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, מחבר ספר שארית יהודה.

ד) פשר בעניני תשלומי הוצאות חכירה של הקהלה, בין תושבי העיר לבין תושבי הישובים הסמוכים ¹¹³⁹ , ביום ד' ניסן תקע"ז. החותם הוא הגאון החסיד מוה"ר אברהם מקאליסק ¹¹⁴⁰ .

ה) עוד פשר בין קהלת הראדישץ לבין תושבי הישובים הסמוכים, ביום ח' ניסן תקע"ח. החותם הוא הגאון החסיד מוה"ר אברהם מקאליסק הנ"ל.

ו) עוד פשר בין קהלת הראדישץ לבין תושבי הישובים הסמוכים, הן אלו שרשומים בקהלת הראדישץ והן אלו שאינם רשומים בה, באור ליום יב כסלו תקע"ט. החותם הוא הרה"ק מהרי"ל, הנ"ל.

ז) אישור רשימת "הערכה" של תושבי הראדישץ (כמה יתחייב כל אחד ליתן – לכל אלף רובל של הוצאות הקהלה), ביום ג' טבת תקפ"א. החותם הוא הרה"ק מהרי"ל, הנ"ל.

ח) אישור וקביעה, שתושבי הישובים הסמוכים להראדישץ שאינם רשומים בקהלה בהראדישץ, פטורים מלהשתתף בהוצאות נתינת מזונות לאנשי חיל. החותם הוא הגאון החסיד הרב שמעון מ"ץ דלאזניא ¹¹⁴¹ .

*

כפי שהרה"ק מהרי"ל תיקן ופישר, בקשר לתשלומי הקהלה בהראדישץ, כעין זה תיקן ופישר הרה"ק מהרי"ל גם בעיר רבנותו יאנאוויטש.

שלושה מכתבי פשר אלו (של עירו יאנאוויטש) בגוף כתב ידו הקדושה, השיג מוה"ר ישכר בער הנ"ל, וכרך אותם באחד מכרכי כתבי-היד שלו (כת"י 232 צד-ו), ונדפסו משם בהוספות לספרו שארית יהודה (מילואים סי' מה-ז).

תצלום כתבי-פשר אלו, מתפרסמים גם הם בזה.

*

בנוסף לכל הנ"ל, מועתק בכת"י הנ"ל (1027 קנח, ב), "פשר הקרוב לדין תורה" בנושא דומה בעיירה רודניא, מיום ד' ה' אייר תקצזיי"ן.

העתק זה מלא תיקוני לשון ותוכן על הגליון, בכתב ידו של בעל הבוך מוה"ר ישכר בער מ"ץ דליובאוויטש, ובסופו לא הועתק שם הרב הפוסק והמפשר.

כל זה מורה לכאורה, שהרב הפוסק והמפשר הוא מוה"ר ישכר בער הנ"ל בעצמו (שהיה באותה שעה מ"ץ בליובאוויטש – הסמוכה לרודניא), ואשר זו היא טיוטה שרשם לעצמו, על מנת שיעתיקנה אח"כ ויחתום עליה וימסרנה לידי ועד הקהל ברודניא.

למען השלימות מועתקת בזה גם פשרה זו.

*

העתק מפינקס דק' הראדישץ

היום יום א' י"ב מנחם אב תקל"ג לפ"ק, נעשו למז"ט אלופי מנהיגי' שעפ"י ¹¹⁴² יצאו כל הצטרכו' הקהלה לכל דבר קטן או גדול, וכן לדיני קנסות כד"ת ¹¹⁴³ בכל ת"י ¹¹⁴⁴ , ובימיהם ובימינו נזכה לביאת משיח צדקנו שינהיג לכל ישראל ולהדריכם בדרך אמת וביראת ה' כל הימים.

האלופי מנהיגי' המה כו' ¹¹⁴⁵

נא' אברהם בלא"א מוהר"ר אלכסנדר כץ זצללה"ה

*

היום דלמטה נעשה למז"ט עריכת שמאות ¹¹⁴⁶ כנהוג בכל ת"י ¹¹⁴⁷ , איש ואיש אשר ברכו ה' ¹¹⁴⁸ .

כל הנ"ל נעשה עפ"י הערכות שמאות, יום ועש"ק אדר"ח מ"ח תקמ"ח לפ"ק

נא' ישכר בער במהר"ש סג"ל זללה"ה

*

כ"ז עשינו עפ"י ראות עינינו עפ"י אומד דעתינו באמת וישר בלי שום הטיי' ח"ו מאהבה ושנאה ח"ו, ולראי'... ¹¹⁴⁹

כל הנ"ל נעשה עפה"ד ¹¹⁵⁰ וע"פ פשר, כפי אשר הורני אדמו"ר אחי הרב שי' ¹¹⁵¹ , במוסכם כל הקהל דק' הראדישץ, ולהיות לאות ולראי' באעה"ח ¹¹⁵² בפקודתו ¹¹⁵³ .

נא' יהודא ליבא"א ¹¹⁵⁴ מו"ה ברוך זללה"ה אחי הרב שי'

כ"ה טבת תקנ"ו לפ"ק

*

לזכות להישובים שאינם מרוויזי' ¹¹⁵⁵ דמחנינו ל"פ ¹¹⁵⁶ ממחצית דמי החכירה דמ"ץ שנותנים לשנה מערכי סכומותי', או שיתנו רק חצי סכום.

ד' ניסן תקע"ז

אברהם בלאא"מ הרב מוהרצ"ה יצ"ו

*

... הג' ר"ח וא' מהם מהישובים ¹¹⁵⁷ , ואין בני העיר רשאים לעשות שום גביי' והוצאה בלתי אם יתוועדו עמהם א' מהישובי', והוצאות ומתנות להשרי' שיהי' להמנהיגי', מחוייבי' לשלוח החשבון לפני הג' ר"ח הנ"ל בכל חדש דוקא, ומה שיקובל בחשבון יתנו להם הג' ר"ח הנ"ל כת"י ע"ז ¹¹⁵⁸ .

ח' ניסן תקע"ח

אברה' בהרב מוהצ"ה מקאליסק

*

אור ליום ה' י"ב כסליו תקעטי"ת, נתפשרו אלופי הקהל עם הישובים שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה ¹¹⁵⁹ , בנדון התשלומין בעד החסרים שבעיר בעד ד"נ ורעקרוצקא המגיע לסקרב הקיר"ה, באופן זה, שמחצית הדמים ישלמו אנשי העיר עם הישובים הנכתבים ברוויזי' דפה ברייסטרעש ¹¹⁶⁰ שעליהם בלבד, ולא יוטל על הישובים שאינם נכתבים פה שום הערכת סכום כלל, ומחצית הסך יושם עפ"י הערכה על הכלל כולו, שיתנו לזה גם האנשים שאינם נכתבים פה לפי ערך סכומם ¹¹⁶¹ (והערך ית"ל ¹¹⁶² ). ושארי הוצאות והצטרכות הערך, הן הוצאות השייך להעיר לבד, הן הוצאות משא מלך ושרים (היינו בכלל זה גם הוצאות שעל פאדעגעש כמו זאקוצייעש), בין קבועי' בין שאינם קבועים ¹¹⁶³ , מחוייבים גם האנשים שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה ליתן חלקם עפ"י סכום, כמו שאר אנשי העיר והישובי' הנכתבי' ברוויזי' דפה, בלי שום הפרש והבדל כלל.

כל הנ"ל נעשה עפ"י שמאים כתקון, ולראיה בע"ה ¹¹⁶⁴

יהודא ליבאאמו"ה ¹¹⁶⁵ ברוך זללה"ה

וזאת לדעת, כשם שהדרים בישוב דפה ¹¹⁶⁶ אינם מחוייבי' לעזור להנחסרים שבמקום שדרים כ"א ממחצית הדמים, ומחצית השני' מחוייבים ליתן לעיר שנכתבי' שם ברוויזי', כך האנשים הדרים בישוב אחר ומוכתבים ברוויזי' דפה מחוייבי' ליתן ברוויזי' דפה מחצית הדמי' מן הנחסרים ומחצית השנית במקום שדרים שם.

ולראי' בע"ה

יהודה ליב הנ"ל

*

ג' טבת תקפ"א נעשה הערכות סכומו' עפ"י שמאים מושבעים כנהוג בכל ת"י ¹¹⁶⁷ , וזוהי הרשימה מן ה"פעניג ר"פ פ', כל הנ"ל יצא מפי השמאים הח"מ שנעשו על פי קלפי כתקון, והעריכו את כאו"א לפי אומדנא שלהם עפ"י שבועה כד"ת, ויש מהם שנתפשרו ברצון ויש מהם שהזקיקום לשבועה ¹¹⁶⁸ ועפ"י זה העריכו בצרוף דעת הרבה.

ולראי' באע"ה יום כו' נאום שמאי ... ונאו' ... ¹¹⁶⁹

את הכל ראתה עיני ותעיד אמת על כל הערכות, ולראי' באעה"ח יום הנ"ל

יהודא ליב

*

... עפ"י ד"ת אותם שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה פטורים מליתן מזונו' לאנ"ח ¹¹⁷⁰ ד[לוקוצי?]

שמעון מלאזני'

*

היום יום ד' ה' אייר תקצזיי"ן לפ"ק, נתפשרו אלופי הקהל דק' רודני' עם מ' משה ומ' שמואל, בנידון הסכומות והערכות הנעשים בק' הנ"ל.

שעל ההערכות שיהיו נעשים מעכשיו לתשלום פאדושני' ורעקרוצקע ונידאיימעק, פטורים הנקובים הנ"ל לגמרי, להיותם שלא מאנשי רוויזי' דק' הנ"ל. וגם שיש קאראב' דז"ץ ¹¹⁷¹ כו'.

ועל הרייסטערש ¹¹⁷² שיהיו נעשים הוצאות העיר ומשא מלך ושרים, בין קבועים ובין שאינם קבועים, מוטל ג"כ על הנקובים הנ"ל באין הבדל והפרש כלל ביניהם לבין הנכתבים ברוויזי' דק' הנ"ל, רק שיופחת להם חלק רביע, שלכל רייסטער שיהי' נעשה ע"ס מאה רובל לא יתנו נקובים הנ"ל כ"א לסכום חמשה ושבעים רובל, דהיינו שאלו היו מאנשי הרוויזי' דק' הנ"ל הי' נערך עליהם לפי ערך מעמדם ופרנסתם ארבעה רובל, ומחמ' שאינם מאנשי הרוויזי' דק' הנ"ל, לא יוערך כ"א שלשה רובל אסיג' ¹¹⁷³ .

ובדבר נתינה הקצובה לתיבה כפי התקנה, מחוייבי' הנקובי' הנ"ל ג"כ ליתן במועדו וזמנו כשארי אנשי העיר. רק שבחשבון שעליהם ליתן לסכום הרייסטערש שלשה רבעים כנ"ל, ינוכה להם סך העולה מחצית הנתינה שלהם בתיבה מסך אשר יומסר לקאזנא ¹¹⁷⁴ מן התיבה, על תשלום פאדעצעש דבני הרוויזי' דק' הנ"ל. ובכלל זה גם הוצאות הנאמן.

אך מסך אשר יקובל מהתיבה לצרכי העיר לא ינוכה להם כלום, כגון אם יקובל חלק שליש מהתיבה על הוצאו' העיר לא ינוכה להם מחצה כ"א משני שלישים העולה נתינה שלהם בתיבה.

ואם ירצו הנקובים הנ"ל ליתן שני שלישי הערך מהרייסטערש שעל הוצאות העיר ומשא מלך ושרים כנ"ל, ולא ינוכה להם כלום מכל הנתינה שלהם בתיבה, אזי הברירה בידם, בכדי שלא יצטרכו לעשות חשבון ודרישות וחקירות כמה נתקבל מהתיבה לצרכי העיר כו'.

ויהי' איך שיהי', הנה הערכות השמאות יהיו עשויים באמת וישר בלי שום נשיאות פנים והטיי' מאהבה או שנאה ח"ו, רק ע"י שמאים כד"ת הקדושה ובצירוף הב"ד.

כ"ז נעשה עפ"י פשר קרוב לד"ת ובקגא"ס ¹¹⁷⁵ בפ"מ משני הצדדים ומרצונם הטוב.

ולראי' באעה"ח נא'...