עליית מוה"ר משה מייזליש ומוה"ר ברוך מרדכי איטיגנא לארה"ק

עליית מוה"ר משה מייזליש ומוה"ר ברוך מרדכי איטיגנא לארה"ק

לפנינו מכתב שכתב להם כ"ק אדמו"ר האמצעי, אודות רצונם לעלות לארה"ק.

אגרת זו כבר נדפסה בספר אגרות קודש של רבינו, אגרת י. ומתפרסמת בזה מפני דבר שנתחדש בה, תצלום כתי"ק האגרת, שעל פיה הוגהה מחדש.

*

הנמען הראשון של האגרת הזאת הוא החסיד ר' משה מייזליש, מחבר ספר "שירת משה" על תרי"ג מצות, ונאמן הקהלה בווילנא, ואחר שנעשה מחסידיו הגדולים של רבנו הזקן, רדפוהו בווילנא, ורבנו הזקן כתב אודותיו אל בעל ההפלאה (אג"ק ח"א אגרת מח): "שפכו כאש חמתם על האי גברא ויקירא נאמן הקהלה, אשר כל צרכי העיר היו נחתכים על פיו יצאו ויבאו כל העם בשלום, בהיות אתו המדע והחכמה עצה ותושי', ומחזיק בתורת ה' חפצו ואמונתו, ומקרוב נתקרב לאנ"ש דורשי ה' החפצים לעבדו באמת לאמיתו בעבודה שבלב זו תפלה מעומקא דליבא".

לערך בשנת תקע"ו עלה לאה"ק. וכשיסד רבנו את ישוב חב"ד בחברון, התיישב שם והיה מראשי קהלת חב"ד, וחותם על רוב כתבי הקהלה שבין השנים תקפ"ז-תר"ד (ראה אודותיו "תולדות חב"ד בארה"ק" שם).

האגרת שלפנינו נכתבה כנראה בשנת תקע"ד או תקע"ה, ובו מייעץ לו רבינו שלא לנסוע לארה"ק. אמנם בשנים תקע"ו-ז הורה רבינו לכמה מחסידיו לעלות לארה"ק, ובאותה תקופה עלה גם ר' משה מייזליש שלפנינו.

באגרת שכתב בחורף תקפ"ג (נדפסה ב"תולדות חב"ד בארה"ק" ע' לח), חתם בתחלה "משה בא"א מוהר"ר מרדכי מייזלש מווילנא לע"ע תושב חברון תובב"א", ואח"כ תיקן "תושב צפת" במקום "תושב חברון". ומסתבר שנכתבה באמצע תקופת התיישבותו בחברון.

*

הנמען השני הוא הגאון החסיד הרב ברוך מרדכי איטינגא, חתנו של הגאון מוה"ר שמואל אבד"ק ווילנא.

בתקופה שלפנינו, היה בווילנא, יחד עם ר' משה מייזליש. אח"כ שירת ברבנות באברויסק במשך תקופה ארוכה, ואח"כ עלה לארה"ק והתיישב בירושלים לערך בשנת תרי"א (ראה לעיל פרק לז), וכעבור שנה נפטר בה, בי"ד אלול תרי"ב (ראה אודותיו "תולדות חב"ד בארה"ק" ע' קצו).

אמנם כבר כ-35 שנים קודם, בשנת תקע"ד-ה, עלה בדעתו לעלות לארה"ק, ורבינו מייעצו באגרת שלפנינו שלא לנסוע אז לארה"ק.

*

בהמשך האגרת כותב להם רבינו, שאם יחליטו לעלות ולהתיישב בארה"ק, יתיישבו בירושלים עה"ק.

באותה תקופה (מתחיל משנת תקס"ה לערך) גבה טורא בין עדת החסידות הכללית שבעה"ק צפת וטבריה, לבין קהלת חב"ד שבעיירות אלו, ולכן יסד רבנו (בין השנים תקע"ו-ט) את ישוב קהלת חב"ד בחברון (ראה "תולדות חב"ד בארה"ק ע' ל-לג). אמנם בעת כתיבת אגרת זו (תקע"ד-ח) עדיין לא נוסד ישוב חב"ד בחברון, ולכן יעץ להם שיתיישבו בירושלים עה"ק.

עוד כותב רבינו בהמשך האגרת, שאם יחליטו לעלות ולהתיישב בארה"ק, יתן להם תקציב שנתי של 50 אדומים לשניהם, היינו לכל אחד מהם 25 אדומים.

באגרת נוספת שכתב רבינו לערך בשנת תקפ"ג (לעיל פרק קכאהקודם), מבקש לתמוך בהרב החסיד ר' שמואל סגל, רבה של ראהאטשוב, שעלה אז לאה"ק, בסכום 30 אדומים.

[תקע"ד-ה]

יום ג' כ"ח לספי' י"ג אייר

לידידי ר' משה מייזלש ור' ברוך מרדכי נ"י

נידון צעקתם אלי זה פעמיים להשיבם על בקשתם אודות נסיעתם לאה"ק. אם לי אתם ובקולי תשמעו עצתי אמונה שיחדלו מזה. וטעמי ונימוקי עמי שאין אורך ימים שם מפני הוכו'. ואם לא יאמינו בי ילכו, וה' יהי' בעוזרם. ואני מוטל עלי חובה להגיד להם כאשר עם לבבי נאמן מאד בעוז חייהם וכו'. ואם נכספה וכלתה נפשם לאור באור רוחניו' אה"ח ¹⁰⁶⁰ כדרכי צדיקי' הגדולי', עם זה אין לי חלק, לא הלכתי מעולם בגדולות ונפלאות ממני כו'.

ועכ"פ זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת הצדקה שלנו אפי' פ"א ¹⁰⁶¹ על הוצאות נסיעתם, עד בואם לשם ויקבעו דירה בירושלים עה"ק, יהי' להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם ולא יותר בשום אופן.

והי' זה שלום מנאי או"נ ¹⁰⁶² באמת ובתמים כו'

דובער

ואחת שאלתי, שלא יבואו לפה ¹⁰⁶³ להרבות בהוצאות לחנם ממש, ודי באזהרה זו וד"ל.