גזירת הלבושים

גזירת הלבושים

גזירת המלבושים היא, שהאנשים יחליפו את הסירטוק ואת הבגד המסורתי הארוך, אל הלבוש האירופי בחליפה קצרה. כמו"כ נאסר הכובע היהודי, היארמולקע (כיפה) על הראש ⁹³⁴ , וכן נאסרו הפיאות הארוכים. ועל הנשים אוסרת גזירה זו, את גילוח השערות ומטפחת על הראש לנשואות.

לפנינו מכתב שכתבו בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (מי שהיו אח"כ האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, ואדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, ואדמו"ר מהרי"ן מניעזין), אל הגאון החסיד מוה"ר אהרן ליפשיץ מו"ץ דבעליניטש ⁹³⁵ , בכ"ד תמוז תר"ה, בקשר לגזירת המלבושים שנגזרה אז על היהודים.

אודות גזירה זו מסופר ב"זכרון יעקב" ח"א פרקים נה-ו, ולאחרונה ב"היכל הבעש"ט" גליון יב ע' צו ואילך.

ומה שחשוב להבנת האגרת שלפנינו, מסופר שם ע' קא: "כדי לתת שהות ליהודים להחליף את בגדיהם, נדחה ביצוע החוק לחמש שנים, ולתקופת הביניים הטילו השלטונות את מס הקרובקה על כל יהודי מגיל 10 ועד גיל 60 שילבש בגדים ארוכים".

אמנם תשלומים אלו היה אפשר בשני אופנים, או שכל איש משלם מס זה בעצמו (קרובקה; קראפקי), או שאיש אחד חוכר את המסים על הבגדים מאת ממשל הפלך במוהילוב (חכירה).

הן בעיירה ליובאוויטש והן בעיירה בעליניטש נחכרו מסים אלו אצל הממשל במוהילוב. אח"כ נתעורר הספק, אם עי"ז נפטרו לגמרי היהודים הממשיכים ללבוש מלבושי היהודים, או שעדיין צריך להוסיף.

בזה פנו שלושת בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, אל מוה"ר אהרן ליפשיץ מ"ץ דבעליניטש, לברר איך נפל הדבר בבעליניטש, כדי ללמוד ממנה על ליובאוויטש.

*

באותה שעה היה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" תחת פיקוח המשטרה החשאית (עד ניסן תר"ז), והיה בפחד עצום מזה (כפי שהארכתי בזה ב"פרדס חב"ד" גליון 4 ע' 59 ואילך), ולכן נכתבה אגרת זו ע"י בניו הקדושים, שבה דנים אודות גזירת הלבושים שעל היהודים, והדרכים להתחמק ממנה.

אמנם בכמה תשובות ⁹³⁶ דן כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בהלכה זו, בהסוואה, אם אין בזה איסור ערקתא דמסאני ואיסור ובחוקותיהם לא תלכו.

ב"ה יום ג' כ"ד תמוז

לידידינו הרב המופל' הוו"ח המפורסם וכו' כ"ש מו"ה אהרן נ"י

היות לפי האוקאז ⁹³⁷ שיצא מגו"פ ⁹³⁸ דמאהילוב, שאותן העיירות שכבר יש אצלם איזה תשלומין מבגדי' עפ"י חכירה במאהילוב, ומבואר בפירוש כמו עיר ביליניץ (היינו מקום מעל'), אותן העיירות פטורין מתשלומין שהוטל כעת על אותן שלא ירצו להחליף הבגדים כו'.

והנה במחנינו לובאוויץ ג"כ יש חכירה על בגדים מתחלת שנתם דכעת 1845, ויש חוכר א' שחכר חכירה זו במאהילוב, ויש לו ע"ז קאנטראקט כנימוס. ולזאת בקשתינו ממעל' להודיענו דבר ברור ע"י מיוחד מוכ"ז, אם עשו מכח זה במאהילוב, ואם יצא מכאה"פ ⁹³⁹ במחנם שהם פטורין מתשלומין בזה לבד, או שזה יקובל רק בחשבון, ויצטרך להוסיף כאשר לא תהי' ח"ו תשלומין גדולה. ואם אולי עדיין לא גמרו הענין, יודיענו ג"כ מה בדעתם בזה.

גם יודיענו איך כתבו האבאוולאני' ⁹⁴⁰ שלהם, אם בזה"ל שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם, ואח"כ כותבים כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' שאותן העיירות שכבר עשו קראפקי מבגדים הן פטורי' כו'. או שכתבו סתם האבאוועלני' שלהם, כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' כו' ע"כ בקשתם שיפטרו בזה, ולא הזכירו זה שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם.

ובקשתינו לשלוח לנו ע"י מוכ"ז קאפייעש ⁹⁴¹ הן מהנייר שעשו ממחנם, והן מה שגמרו ע"ז בדומע שלהם או בגובע' מאהליב, יושלח הקאפי' מהכל, ומבטחוננו במעל' נקצר

ד' ידידו דו"ש מלנו"ח יהודה ליב

חיים שניאור זלמן

ידידו דו"ש ישראל נח