ה"עמוד"ים הראשונים של הרבי

ה"עמוד"ים הראשונים של הרבי

בשנים הראשונות לנשיאותו מיאן הרבי לשבת על כסא מיוחד ליד עמוד (סטנדר) מיוחד בעת התפלה, כי אם היה יושב על הספסל הרגיל ליד השלחן הרגיל.

המדובר הוא בבית המדרש הקטן למעלה, שבמשך ימי השבוע ישב בתפלות ליד השלחן הרגיל שבצד מזרחית צפונית וביום השבת ישב בתפלות ליד השלחן הרגיל שבצד דרום.

מכל מקום היה הפרש בין ימי החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפלת שמונה-עשרה ליד השלחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו עמוד בפנה דרומית-מזרחית, שאצלו היה מתפלל תפלת העמידה.

העמוד שהיה עומד בפנה הדרומית-מזרחית בשנים הראשונות לנשיאות היה נמוך ומשופע. שמעתי אומרים שהסבה לכך, כדי שיוכל גם לשבת ליד העמוד, כאשר הסידור מונח על העמוד ולא יהיה גבוה מדאי.

מתי נבנה העמוד הזה? זה עדיין לא התברר לי בדיוק! מה שברור הוא שלקראת חודש תשרי תשי"ב כבר השתמש בעמוד הזה. וכך מספר הר"מ שי' הרליג:

המכסה של העמוד הזה נפתח כלפי מעלה כדלת. באותה שנה הביא הרבי את חבילת הפדיונות גם לתפלות של יוהכ"פ. כשהגיע זמן ההפסקה, פנה אלי ושאל אם אני נשאר להפסקה בביהכ"נ. כשהשבתי לחיוב, בקשני להשגיח במשך זמן ההפסקה, שאף אחד לא יפתח את המכסה של העמוד ולא יגעו בפדיונות. כשחזר הרבי אחרי ההפסקה, שאלני אם הכל היה כשורה.

עד מתי השתמש הרבי בעמוד הזה? גם זה לא נתברר לי לע"ע. בכל אופן, כעבור מספר שנים החליפוהו בעמוד גבוה יותר.

ושוב כעבור כמה שנים החליפוהו בעמוד גדול רחב ויפה יותר. לעמוד הזה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר הרבי יושב ליד העמוד ומניח את הסידור על המדף.

בשנת תשכ"ב בנו עמוד רביעי עבור הרבי, בבית-הספר-למלאכה בכפר-חב"ד. בנו אותו בצורה הדומה לעמוד השלישי הנ"ל.

[הפרש קטן יש בין העמוד השלישי הנ"ל ובין העמוד שהובא מביה"ס למלאכה, שבזה האחרון יש עמוד דק המפסיק בין שתי הדלתות הקטנות.

לשינוי זה היתה משמעות מיוחדת ביום הכיפורים, שבו היה יורד הרבי לתפלת המנחה עם הכובע על הראש. כשהיה מגיע לעמוד, רגיל היה להניח את הכובע בתוכו עד תפלת ערבית (שכנהוג, מתפללים תפלת ערבית במוצאי יום הכיפורים עם הטלית על הכתפיים והכובע על הראש). באופן זה שהעמוד הדק מפסיק בין שתי הדלתות אי אפשר היה להכניס בתוכו את הכובע, ולזה הוזקקו דוקא לעמוד השלישי הנ"ל, בלי העמוד המפסיק שבין הדלתות].

באותו חודש אלול, שנת תשכ"ב, באה קבוצה מהארץ לחודש החגים לרבי, במטוס צ'רטר מיוחד. במטוס הזה בא גם הרה"ת הרחשד"ב שי' ליפסקר, ועל-ידו שלחו את העמוד לרבי. הוא הגיש את העמוד לרבי, יחד עם הרה"ת הרד"ב שי' טייכמן, בעת ההתוועדות המיוחדת שערך הרבי לכבוד האורחים, באור לערב ר"ה.

הרבי אמר אז שיחה מיוחדת, בה ביאר את מעלת העמוד שהובא, וסיפר וביאר את הסיפור הידוע שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות-קודש ח"א אגרת ערה):

כי פעם שאל הוד כ"ק רבינו הגדול את הוד כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי, במה התפללת בר"ה העבר, ויענהו כי התבונן במאמר וכל קומה לפניך תשתחוה. ואח"כ שאל הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי את הוד כ"ק אביו רבינו הגדול במה התפללת, ויענהו מיט דעם שטענדער, כי הכל אלקות והוא לבדו הוא ואין זולתו.

אחרי ההתוועדות הורה הרבי להעלות את העמוד להיכלו הקדוש. העמוד עמד בהיכלו הקדוש במשך יותר מחצי שנה.

באותה שעה כבר נבנה בית הכנסת בחצר של 770 למטה, ושם היו מתפללים קבלת שבת ושחרית ומוסף של שבת. אמנם תפלת המנחה בערב שבת ובש"ק התפללו בביהכ"נ הקטן למעלה. את העמוד (השלישי הנ"ל) היו מעלים ומורידים כל פעם לתפלות.

בימי פסח תשכ"ג אמר הרבי להרב חדקוב, שבמקום להעלות ולהוריד כל פעם את העמוד, יוציאו את העמוד החדש מחדרו ויניחוהו בקביעות למעלה, ואילו העמוד הקודם ישאר בקביעות למטה.

ארבעת ה"עמודים" הראשונים האלה, שאצלם ואתם התפלל הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נשמרים בגנזך חפצי-הקודש שבספריה.