מעשי ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

מעשי ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע

ב"ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש" (קה"ת תש"ז) ע' 21:

מפני הבריאות ציוו עליו הרופאים להתעמל ולעסוק במלאכת יד ⁹²⁹ , והיו בבית הרב כמה כלים שנעשו על ידו והם מעשה אומן עד להפליא, מהם: מנורה גבוה כקומת איש בעלת יב-יג קנים, שולחנות עשוים מחתיכות קטנות של עץ ואבן "מאָזאַאיק" וכיו"ב.

בקי הי' ואומן בכתיבת סת"ם. לכל אחד מבניו נתן מגילה כתובה בכתי"ק ... כן ישנם מזוזות גכתי"ק.

מסגנון הדברים נראה, שהכלים, המנורה והשלחנות "היו" בבית הרב, ונאבדו. כנראה לא הצליחו להצילם מרוסיה או מפולין. אמנם המגלה והמזוזות "ישנם" גם עתה.

המגילה שנכתבה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נמצאת בארכיון הספריה, ומסופר עליה בכמה מקומות.

תצלום אחד העמודים של המגילה הזאת נדפס כבר בספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש (קה"ת תש"ז). ותצלום ברור יותר של מספר עמודים, נדפס בספר אגרות-קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (תשנ"ג).

אמנם היכן נמצאות המזוזות, זה לא ידוע לנו לע"ע.

אך הפעם נתעכב על אחד השלחנות שנעשו על ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אשר משנת תש"ז ואילך הוא עומד בהיכל קדש של הרבי.

איך הגיע השלחן הזה אל הרבי בנ.י.?

אלא שאחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע עבר שלחן זה לידי בנו הצעיר ר' מנחם מענדל ע"ה.

לימים הוכרח הרמ"מ לעזוב את רוסיה והתיישב בפריס, ואתו לקח את השלחן הזה.

הרמ"מ נפטר שם בתקופת מלחמת העולם השניה, והשלחן עבר לידי בתו מרת חנה עוזרמן.

בשנת תש"ז נסע הרבי לפריז להביא משם את אמו הרבנית, שניצלה מרוסיה. במשך שהותו בפריז, כך מספרים, הביאה לו מרת חנה עוזרמן את השלחן הזה במתנה.

השלחן הזה עשוי פרקים, והרבי הביאו אתו עמו לנ.י. כאן חיבר שוב את הפרקים והעמידו בחדרו הקדוש ב-770, ומשם לא יצא.

השלחן, מעשי ידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, עומד בחדר היחידות של הרבי ליד שלחן הכתיבה שלו.