הגהות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על גליון הירושלמי שלו
הגהות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על גליון הירושלמי שלו
בשעה שברח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם בני ביתו מליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, בעת מלחמת העולם הראשונה, בתחלת שנת תרע"ו, לא יכל לקחת עמו את כל אוסף ספריו, והניחום למשמרת במחסן במוסקבא. שם (במוסקבא) נמצאים הספרים עד היום 909 . מ"מ לקח עמו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את אוסף כתבי-היד וכמאה ספרים מאוסף ספריו וספרי אבותיו רבותינו.
בין הספרים שלקח עמו נמצאת סדרת התלמוד ירושלמי שנדפסה בזיטאמיר, עם כמה הגהות בכתי"ק על הגליון. ספרים אלו לקח אתו עמו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ד, כשהיגר מרוסטוב ללנינגרד; ובשנת תרפ"ח, כשהיגר מרוסיה לריגא; ובשנת תרצ"ג, כשהיגר מריגא לווארשא; ובשנת תרצ"ה, כשהיגר מווארשא לאטוואצק, ולבסוף בשנת תש"א, כאשר הצילו את הספריה מפולין הכבושה והביאום לנ.י.
במשך כל השנים שאח"כ, היו ספרים אלו מונחים בהיכל קדשו ב-770, יחד עם שאר הספרים שלקח אתו בכל הדרך הזאת, מליובאוויטש ועד לנ.י.; אחד מהם, שכבר תיארנו במדור הזה, הוא ספר התנ"ך של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", עם הגהותיו בכתי"ק על הגליון.
נפרסם כאן את הגהותיו שעל גליון הירושלמי שלו. שלוש מההגהות האלו הן הערות והארות, והשאר הן הגהות לנוסח הירושלמי והמפרשים דפוס זיטאמיר, ע"פ דפוסים אחרים, או טעות דמוכח.
תענית פ"ב הי"ב, בא להודיעך שהוא אסור בהספד:
ע' ק"ע. וי"ל משום שלא נא' בו מפורש ע"כ בי"ב מותר לר"מ כמ"ש לעיל 910 .
יבמות פ"ג ה"א שירי קרבן ד"ה פתר לה כר' לעזר, דאיירי שמתה לאחר שנפלה לפניו ליבום:
כן פי' גם בקונט' 911 , וצ"ע דא"כ הדרא קושיא לדוכתא ויש אדם מתכווין כו' ותפטור לגמרי, וע' בש"ק לקמן פב"ש ה"ו ד"ה מפני.
מכות פ"ג ה"ח מראה הפנים ד"ה יש חורש, ולכאורה קשה דהא נבלה וחלב מותרין בהנאה וכשנתבשלו בחלב ניתוסף עליהם איסור הנאה ולמה אינו חל איסור בשר בחלב עליהן:
ע' פי' משניות להר"מ על כריתות 912 נקודה נפלאה שכ' שם לתרץ זה ונעלמה מעיני המחבר.
הגהות לנוסח הירושלמי
דמאי פ"ב ה"ב, עד שיקבל עליו ברבים:
ר' אמי בשם ר' ינאי אפי' אם אני איני נאמן עד שאקבל עליו ברבים.
שם ה"ג, דוחין אותו מחבורתו:
חזרו לומר כל זמן שהוא גביי דוחין אותו מחבורתו יצא כו'.
שביעית פ"ז ה"ב, אמר לה שרף:
למה (שרף).
שם פ"ח ה"ו, כותש ומכניס לבודידא:
רש"א אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידא.
שם פ"ט ה"ג, מתני' דר"ש .. שלא תאכל:
שייך לעיל סוף ה"ב.
תרומות פ"ד ה"ז, לתוכן ואבדה אחת:
לתוכן ואבדה אחת מהן.
שם פ"ח ה"ג, אסור לשתותו:
לשהותו.
שם, מכיון שהותר מה שבבית:
שבשדה הותר מה (שבבית).
מעשרות פ"ג בסופו, ושובכות ומגדלות:
ת"ל אשר בעיר.
יבמות פ"א ה"ב, דרבי מתניתא:
מתנייה.
ב"מ פ"ו ה"א, ג' דינרין:
ששה (דינרין).
סנהדרין פ"א ה"א, ובימי שמעון בן שטח:
צ"ל בימי ר"ש בן יוחאי.
שם פ"י ה"ב במשנה, אחאב ירבעם:
ירבעם אחאב.
נדה פ"ב ה"ו במשנה, עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין:
עקביה מטמא וחכמים מטהרין.
הגהות לנוסח המפרשים
ברכות פ"ט ה"א במשנה מראה הפנים ד"ה מהו, הרמב"ם:
הרמב"ן.
שביעית פ"ט ה"א פני משה ד"ה חרובין, המראה:
המערה.
חלה פ"ב ה"ו במשנה פני משה ד"ה וכן, בכ"ד:
במ"ח.
שבת פ"ז ה"א קרבן העדה ד"ה ויתיבניה, ר"א:
רע"ק.
תענית פ"ד ה"ג קרבן העדה ד"ה חזר, קרבן:
מוסף.
יבמות פ"א ה"ב קרבן העדה ד"ה תיפטר, לאחר מיתת:
הבעל.
שם, צרותיהן:
חולצות.
שבועות פ"ג ה"ח ציון ירושלים, עשו"ת מהר"ם אלשקר:
סי' קב.
הערות
- 909. ראה לעיל פרק סג.
- 910. ר"ל, דבירושלמי לפנ"ז שם מבואר, שלדעת ר"מ י"ג הוא אסור רק בתענית, ולכן יום י"ב שלפניו מותר אף בתענית. ואם י"ג אסור אף בהספד, א"כ גם יום י"ב שלפניו צ"ל אסור. ומשיב שבאמת אסור י"ג אף בהספד, אך מ"מ כיון שלא נאמר בו מפורש שאסור בהספד, ע"כ ביום י"ב שלפניו מותר.
- 911. ר"ל בקרבן העדה (שהוא כעין פי' הקונט' - לגבי שירי הקרבן , שהוא כעין תוס') על אתר.
- 912. פ"ג ד"ה יש אוכל: ויש במה שנשאנו ונתננו עכשיו נקודה נפלאה ... ואין שם איסור בשר בחלב כל עיקר ... לא נאסר בהנאה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.