מסביב לחסידותמבית הגנזיםכתבי ידתשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן

תשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן

תשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן

את התשובה שלפנינו כתב הגאון החסיד מוה"ר מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן, מו"ץ בזיטאמיר, אל הגאון החסיד מוה"ר יוסף תומרקין, מו"ץ דק' קרעמענטשוג, בכ"א אד"ר תרכ"ד.

והיא באה בהמשך לשו"ת שכתב לו ביום ב' משפטים תרכ"ד, ונדפסה ב"התמים" ח"ו ([רפז] לט), והמענה של מוה"ר יוסף תומרקין, שנדפס שם.

חלק של התשובה שלפנינו נתפרסם בקובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ט ע' קמא, והושלמה כאן ע"פ תצלום גוכת"י הניתן לקמן 891 .

*

הגאון החסיד מוה"ר מרדכי שניאור זלמן 892 שניאורסאהן, הוא בנו של אדמו"ר מוהריי"צ מאוורוטש, באדמו"ר ה"צמח צדק", וחיבר גם קונטרס שם הגדולים, שהם מראי מקומות וציונים לסדר נט"י לסעודה וסדר ברכות הנהנין 893 , וגם הערות וחידושים 894 . ונפטר בימי עלומיו 895 .

הגאון החסיד מוה"ר יוסף תומרקין, רבה של קרעמענטשוג. מסופר אודותיו בבית רבי ח"ג פ"י: "גדול בנגלה ובחסידות, הוא הי' יליד דובראוונא והי' תלמידו של הגאון ר' נחמי' זלה"ה מדובראוונא [בעל דברי נחמי'], והי' חביב אצלו מאד, וגם אצל רבינו [אדמו"ר ה"צמח צדק"] הי' חביב ונחשב מאד. הי' רב בסוראז, ואח"כ נתקבל לרב בקרעמענטשוק, והרבה רבני דורינו הי' מריצים שאלותיהם אליו, ותשובותיו עמקו מאד, ונמצאים בכת"י אצל יוצאי חלציו, ובדעתם להוציאם לאור הדפוס".

למעשה לא נדפסו תשובותיו, ונאבדו במשך הדורות. רק תשובה אחת נדפסה ב"התמים" ח"ו (מ [574]), שעליה ניסובה התשובה שלפנינו. עוד שתי תשובות נדפסו בקובץ יגדיל תורה נ.י. חל"ו ע' רפח (ושם ע' רצ – תצלום תשובתו). חמ"ח ע' רעא. ושתי תשובות ביגדיל תורה ירות"ו גליון א ע' 31, וגליון טו ע' 21.

באגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" ח"ב אגרת ו, מבקשו לקבל על עצמו את רבנות קרימענצוק.

*

מצוות הפרשה, העתקת כתבי קודש, פירוש אור החיים

[תרכ"ד]

בעזר"ה. אור יום ב' כא אדר ראשון 896

לכ' ידי"ן הרב הגדול המובהק וכו' כש"ת מו"ה יוסף שיחי'

אחד"ש. תשובתו 897 הגיעני בשבוע העברה והייתי טרוד בטירדא דמצוה רבא שנכרתו עליה בנ"י י"ג בריתות 898 (יעיין ילקוט 899 , אם מקיימי' בניך את המילה הם נכנסים לארץ וא"ל כו'. והשייכות ע"פ פשוט, ע"ד היום גלותי 900 כו'. ובזה יובן דקדוק לשון הש"ס שבת ק"ל א' כל מצוה שקבלו כו' כגון מילה עדיין כו' מהו עדיין, אלא ר"ל הגם שכעת אנו גולים בארץ לא לנו כו'. ואכמ"ל), ולזאת לא פניתי להשיבו.

וכעת עיינתי, ונאמנים פצעי אוהב האמת. אך דבריו 901 מיוסדים על ס' ק"ס 902 , שלא ראיתיו מעולם. ולפי העתקת מעלתו ד' הק"ס, שלהרמב"ם בדברי' הטובלים כתרומה וחלה ההפרשה לבדה המצוה, וכתב שלפ"ד צדקו ד' המקנה והמג"א. ולא ידעתי איך, שהמקנה כ' להדיא שכשא"ר 903 לאכול אינו מחוייב להפריש. יבינני נא, כי מאוד חשוב אצלי להבין ד' גאון מובהק כהמקנה. ואקבל האמת ממעל'.

וע"ד הרשימ' ששלח לי 904 , הנה אין לי גם א' מהנה, ורואה אני שהם נחוצים לי, ע"כ אבקש מכת"ר יצוה להעתיק הכל, במקח שלשי' ק"כ 905 כל בויגן בכתב ההוא, ואל יחוס על כספי, וימחול לכתוב לי עוה"פ כמה עולה סה"כ מחיר הכתיבה עם פ"ג, ואשלח לו איה"ש בהקדם, ונא לזרז ההעתקה.

ידידו הד"ש ומתענג בתורתו דורש טובתו

מרדכי שניאור זלמן

אעוררהו על מ"ש אוה"ח עה"ת בפ' וירא 906 ד"ה ותהר, אבל אחר שנעקר כו' ואולי כו' יעויי"ש, ומה נענה בתרי' במש"כ לקמן בפסוק 907 בפי' ישמעאל בן אברהם וגם כתיב 908 אשר ילדה לאברהם. ויש לי בזה קצת ישוב, אך אם יש את נפשו דבר שכלי בזה, תשוקתי לידע להציל צדיק וגאון כזה ממכשול כזה.

הערות

  1. 891. ראה גם לעיל פרק מט ופרק קכח.
  2. 892. כך הוא חותם בתשובה שלפנינו, ובתשובה שבהתמים שם. ועפי"ז צריך לתקן בבית רבי ח"ג פ"ח, שמכנהו "שניאור זלמן מרדכי", ובכמה מקומות שהועתקו עפ"י בית רבי שם.
  3. 893. נדפסו ב"סדר נט"י לסעודה וסדר ברכות הנהנין" (קה"ת תשנ"ט).
  4. 894. נזכרו ב"רשימות" חוב' כא בתחלתה בשוה"ג.
  5. 895. בית רבי שם.
  6. 896. אור ליום ב', שהוא הלילה שאחר יום א, כא אד"ר תרכ"ד.
  7. 897. שנדפסה ב"התמים" ח"ו (מ [574]).
  8. 898. בס' תולדות משפחת הרב מלאדי (ע' 107) וס' הצאצאים (ע' 216) לא נזכרו אלא שתי בנות שהיו לו.
  9. 899. בראשית רמז פב. ב"ר פמ"ו, ז.
  10. 900. יהושע ה, ט.
  11. 901. בשאלתו הראשונה של מוהרמש"ז ש"ס (התמים שם), מעיר על דברי המקנה ר"פ דקידושין ד"ה בגמרא מצוה בה, דאינו מצווה על הפרשת תרומה אא"כ רוצה לאכול, מדברי הט"ז יו"ד סי' א' סקי"ז שמצות ההפרשה חיוב עליו אפילו אם אינו רוצה לאכול מן התבואה עדיין. והשיב מוהרי"ת שם, שכדברי המקנה מבואר גם במג"א רס"י ח. ויובן ע"פ דברי הנו"ב תנינא סי' רא (וכן הביא מכ"מ), שמצות הפרשה יש בה שני ענינים. "ובק"ס מסיק דלהרמב"ם בדברים הטובלים ההפרשה לבדה היא המצוה ולא הנתינה, ובשארי מתנות כהונה הנתינה היא עיקר המצוה, ועפ"ד ז"ל צדקו מאד ד' המג"א והמקנה".
  12. 902. קנאת סופרים על ספר המצות להרמב"ם שרש יב. וראה בזה גם לקוטי שיחות חי"ח ע' 181 הערה 19. אנציקלופדיה תלמודית ערך הפרשה, ובהנסמן שם.
  13. 903. שכשאינו רוצה.
  14. 904. בשאלתו הראשונה (התמים שם): מאד אבקשו, שישכור כותב, להעתיק השו"ת שיש לו מכ"ק אאזמו"ר שי' מליובאויץ, ואיה"ש אשלח לו התמורה, מיד כשאקבל הכתבים. רק לפי שיש לי מכבר כתבי קודש מכ"ק שי', ע"כ ימחול לפרוש אלי במכתב מה שיש לו, וכל אשר אינו תחת ידי אותו אדרוש ואבקש.
  15. 905. קאפקעס.
  16. 906. כא, ב: אבל אחר שנעקר שם אברם, שלא יזכר עוד שם זה עליו אלא אברהם, ישמעאל אין לו ליקרא בן אברהם. ואולי כי לזה הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, טעם הקפדתו יתברך, כי כשיקרא לו אברם מיחס אליו ישמעאל לבן, וה' אמר כי ביצחק יקרא לך זרע, ואין זה אלא כשיעקר שם אברם.
  17. 907. חיי שרה כה, יב.
  18. 908. וירא כא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.