כתבי רבי אברהם אבלי מווילנא

כתבי רבי אברהם אבלי מווילנא

באוסף כתבי היד שבספריה (מס' 1331-1333) נמצאות 7 תשובות עלומי שם, בלי חתימת הכותב בסופן. כולן באותו כתב-יד. ברובן - פניה בראשן, שנכתבו מווילנא בשנת תקצ"ג-ד לאנשים שונים.

לאחר השוואת כתבי היד לכתב ידו של הגאון מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא (תקכ"ד ⁸⁷¹ פאסוואל - תקצ"ו ווילנא), שנמצא בכת"י 232 בחתימתו ⁸⁷² , נראה שכל שבעת התשובות הנ"ל יצאו מידיו של מוהרא"א הנ"ל.

כך גם נמצאת בכת"י הנ"ל תשובה אחת אוטוגרפית, בחתימת "שמואל אביגדור בא"א מוהר"א יצ"ו החופ"ק אחו"נ [- החונה פה קהלת אחורי נהר] דהוראדנא", מופנית אל מוהרא"א מווילנא הנ"ל.

ודבר זה אומר דרשני: איך הגיעו לידי המאסף 7 תשובות שכתב הרא"א מווילנא לאנשים נפרדים, וגם שו"ת אחת שהופנתה אליו? ומה טעם לא חתם הרא"א על אף אחת מהן?

ומסתבר שתשובות אלו הן העתק שהשאיר הרא"א לעצמו (ועל הטופס הנשלח בא על החתום), והגיע לידי המאסף מעזבונו של מוהרא"א, ושכך באה לידו גם התשובה שהופנתה אל מוהרא"א, ונשארה בעזבונו.

השערה זו מקבלת חיזוק באחת משבעת התשובות, שכבר נמצאת מודפסת בספר חמדת שאול (נג, ב), ומשם נעתקה לס' באר אברהם (ע' שנ) אך בנדפס מופיעה התשובה בשינוים והוספות ובתוספת החתימה בסופה. נראה שלאחר כתיבת התשובה בנוסח שבכת"י דידן, נעתקה מחדש במהדורא בתרא, ושם בא מוהרא"א על החתום, שהיא נשלחה לשואל, וממנה נעתקה בס' חמדת שאול.

ומסתבר שכך הוא גם בששת התשובות הנשארות, שהטופס שלפנינו הוא מהדו"ק מהנוסח הנשלח לשואל (ששם בא מוהרא"א על החתום), שנשארה אצל מוהרא"א, ומעזבונו הגיעו לידי המאסף דידן.

*

בתשובת מוהרא"א הנ"ל, נדפס שם בפניה שבראשה "מוהר"ר אברהם ליב נ"י אבד"ק פאסוועל", אך לאחר העיון בגוכת"י נראה לי יותר שצ"ל "מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל" ⁸⁷³ .

"מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל" ידוע לנו גם ממקור נוסף, בשו"ת תפארת צבי אה"ע סי' פ"ט. ונעתקה משם לס' באר אברהם סי' נז. מהדיר של הס' באר אברהם תפס בפשיטות שהכוונה למוהרא"א פאסוועלער אבד"ק ווילנא, וכתב ע"ז בשוה"ג שם "תשובה זו נכתבה לרבינו בהיותו צעיר לימים, שהרי בשנת תקמ"ו עזב את פאסוואל, כפי שהעיד בתשובתו לעיל סי' כ"ה להרב אליקים געץ מו"צ דפאסוואל "היא העיר שיצאתי ממנה בשנת תקמ"ו", ובשנת תקכ"ב נולד, יוצא שבזמן ששימש ברבנות פאסוואל עדיין לא מלאו לו כ"ד שנים, וכבר אז יצא שמו בעולם כגאון אדיר ומופלג כפי שמעיד עליו הגאון מוהר"ר צבי הירש אב"ד אה"ו בתשובה זו". ולי נראה דחוקה השערתו ⁸⁷⁴ .

ולכן נראה בפשיטות ש"מה"ו אברהם נ"י אב"ד דק"ק פאסוואל" שבשו"ת תפארת צבי הוא "מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל" שבתשובה דידן ⁸⁷⁵ , והוא ש"ב של מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא - כנזכר בתשובה דידן, ומוצא שניהם מפאסוואל (ששם שימשו ברבנות גם זקנו ואביו ואחיו של מוהרא"א פאסוועלער אבד"ק ווילנא; ראה עיר וילנא ע' 19, ונעתק במאמרו של הר"ר זריצקי בהקדמה לס' באר אברהם הנ"ל), ושניהם נקראו בשם "אברהם אבלי" (ע"ש אבי זקנם, ראה עיר וילנא ובאר אברהם שם), ובטעות נתערבבו שני האנשים האלו ⁸⁷⁶ .

*

בבאר אברהם הנ"ל (ע' 20) נדפס גם צילום נוסף של כתב-ידו, מחידושים הנדפסים בספרו הנ"ל, ונמצאים במקורם בספרית מוסקבה.

[בהשקפה ראשונה נראה כתב-היד שונה בשני צילומים אלו, אך לאחר העיון נראה ששניהם נכתבו ע"י אותו אדם; אלא שהחידושים נכתבו בגיל צעיר יותר ובאופן מסודר יותר מאשר בתשובה].

לאחר עיון נוסף והשוואה מדוקדקת הצלחתי לזהות על פיו כרך נוסף של כת"י אנונמי בספריה (מספר 389), שזה שנים השתדלתי לזהות את מחברו, ועפ"י הנ"ל אפשר לקבוע שהוא כתב ידו של מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא. וזה תיאורו:

חדושים על ש"ס ורמב"ם וכו'. גדלו 18 X 11 ס"מ. 66 דפים.

הדפים ממוספרים, אך מהמיספור ומהתוכן נראה שנכרכו כאן קטעי כמה כרכים נפרדים. וזוהי רשימת הדפים ותוכנן :

דפים א-ב: בענין קדושין לחצאין. חסר התחלה וסיום.

דפים מא-מט: בראשי כמה עמודים "לשיטת חכ' וה"א משארסתני נ' . . .". חסר חתחלה.

דפים יח-כד, לג-מ: חידושי מס' ב"ק דפים ג-ה.

דפים ה-יב: בענין חזקה. חסר התחלה וסיום.

דפים יג. מח-נ. נג-ט. סא-ח. ע-פב: חי' רמב"ם וטור, אהע"ז וחו"מ.

בכ"מ מציין לח"א ח"ב ח"ג וה"ה, ל"מחודשים" ול"קונט' השייך לקדושת דמים".

*

ועדיין אין אנו יודעים כיצד הגיעו כל תשובותיו וחידושיו הנ"ל למחנה חב"ד. ואפשר קשור הדבר להמסופר בעיר ווילנא ע' 29 בשוה"ג "ביד בני חורגיו הר"ר אהרן דוד גארדאן (שקלאווער) ואחיו הר"ר אברהם שמעון מאבאלניק, נשארו שלש אמתחות גדולות מלאות שאלות הנשלחות אליו, ותשובותיו ממנו עליהם, ושני האחים האלה סדרו כמו ששים תשובות ויקראום בשם "באר אברהם" ולא נדפסו (ק"נ צד 231), וכלם נשארו בידי הר"ר אהרן דוד הנ"ל. אחרי מות הרא"ד בעיר שקלאב (י"ב אב תרי"א) ט"ו שנה אחרי מות הג"מ "אבלי" מיום ליום, נשארו הכתבים ביד בנו הר"ר יהודא ליב גארדאן (חתן הגביר החסיד ר' יוסף ביחאווסקי הארצעוויצער בנאוואהראדאק, פלך צערניגאוו). חותנו הרי"ב הזה, היה קרוב להגאון החסיד ר' מענדעלי ליבאוויצער, וליד האחרון באו כל הכתבים הנ"ל".

[ר' יוסף ביחאווסקי הוא כנראה ממשפחת מוהר"ר חיים אליעזר ביחאווסקי (מו"ל דרך מצותיך ועוד) שהיה "נכד גיסו של רבינו אדמו"ר האמצעי זי"ע ⁸⁷⁷ " (שער דרך מצותיך), שא"כ הי' נכד דודו של אדמו"ר ה"צמח צדק", שקוראו כאן "הגאון החסיד ר' מענדעלי ליבאוויצער", ושלידו "באו כל הכתבים הנ"ל"].