הסברות רבנו יהונתן אייבשיץ

הערות

1. 866. גדלו 20 34 X ס"מ, כתיבה אשכנזית רהוטה, וראשי הקטעים באותיות מרובעות. כתה"י כלל בתחלה יותר על קנ דף. דפים קלח ואילך הם החידושים למס' ביצה. אך חסרים בו הדפים קלח-ט. קמג-ח. קנא ואילך [כנראה היו בו עוד שני דפים קנא-ב]. קא דפים הראשונים הם דרשות לפרשיות התורה, רובם ככולם מהר"י אייבשיץ, ובאחדים נרשם: א) "מהגאון מהר"י אב"ד דק"ק פ"פ דמיין": "מאדמ"ו הגאון מהור"ר יעקב כ"ץ דק"ק פ"פ דמיין" [מח"ס שב יעקב. ?-ת"ק]. ב) מאדמו"ר הגאון מהור"ר שמואל הלברשטט נר"ו [מתלמידי הר"י אייבשיץ. אב"ק האגניא. ?-תקי"ג. אודותיו - גדולת יהונתן ע' 282]. דפים קט-קכז: דרשות מהר"י אייבשיץ; במס' שבת מסוגי' דחנוכה מאדמ"ו מהור"ר שמואל ה"ש נר"ו; חדושי הלכות [בגמ' דב"ק] מאדמ"ו הגאון הגדול המפורסם מהר"י כ"ץ נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק פפ"ד: סיומא דשבת מאדמ"ו הגאון מהור"ר שמואל הלברשטט נר"ו; דרש שדרש מ"ו הגאון מהור"ר אברהם ברודא ז"ל כשבא על כסא ממשלתו ונתמנה לק"ק פראג בשבת תשובה [מח"ס אשל אברהם. ת"י-תע"ז]. דפים קכח-קלז חלקים או חסרים.
2. 867. אלטונא המבורג וואנדזבעק. וע"כ צ"ע הטעם שכתב כאן רק "אב"ד ור"מ דק"ק המבורג". וראה ס' גדולת יהונתן ע' 63 ע"ד מנגדי רבנו שרצו לפעול אצל המלך שיטול כתר רבנות ממנו מן ערי אלטונא וואנדזבעק, ורק על המבורג לבדה יהי' אב"ד, ואיך שנתבטלה הגזירה. ובכל אופן נראה שחידושים אלו נכתבו בהיות מקום משכנו בהאמבורג. ובכ"מ נראה שבחלק מזמן הנ"ל הי' משכנו הק' באלטונא. ועפי"ז הי' אפשר לצמצם יותר את זמן כתיבת חידושים אלו. אך עדיין לא נתברר אל נכון, אם, ובאיזה זמן עבר רבנו מאלטונא להמבורג. וראה שם ע' 61 שבשנת תקי"ג יסד ביהמ"ד (קלויז) בעיר המבורג. ובכל אופן נראה שכת"י זה נכתב לפני שנת תקי"ג, שבה נפטר הר"ש הלברשטט (ראה גדולת יהונתן ע' 282), הנזכר כאן בתואר נר"ו - כנ"ל הערה הקודמת.
3. 868. ובזה יובן מה שבקטעים רבים שבחידושים אלו לא בא להקשות ולא לתרץ אלא לפרש את דברי הגמרא, או להזכיר את דברי המפרשים והפוסקים בזה - מבלי לחדש בזה דבר. והתלמיד רשם הדברים כפי ששמע אותם מרבו.
4. 869. במוריה (גליון קלג-ו ניסן תשמ"ג ע' כז ואילך) נדפסו מכת"י "ביאורים וחידושים על הלכות יום טוב" מהגאון רבי יהונתן אייבשיץ, וגם שם נזכר במקומות אחדים "אמר אדמ"ו" וכיו"ב. ובהקדמת ליהמן שם מעלה השערה שכל החידושים הנדפסים שם הם העתק מכת"י הר"י אייבשיץ, ורק קטעים אלו נעתקו מרשימת התלמיד. אך אין בדבריו שם הוכחה מספקת לומר שכל החידושים הם העתק מגוכת"י הר"י אייבשיץ. מה גם שגם בכת"י שלפניו נכתב בכותרת "הסברות על הלכות יום טוב" [ראה שם ע' כד. ובהערה 2 מביא גם מהחי' למס' שבועות "נשלמתי ההסברות על מסכת שבועות שלמדתי אצל אדמ"ו" שגם מלשון זה נראה שהחידושים נרשמו ע"י התלמיד בעצמו]: ובכותרת הנדפסת במוריה שם שינה מלשון כתה"י וכתב "ביאורים וחידושים על הלכות יום טוב". וכל זאת יש לברר גם בשני כתה"י הנוספים של חידושי הר"י אייבשיץ להל' יום טוב [שבספרית ירושלים ובאוסף בוקסבוים, כנזכר בהערת העורך שם ע' כד].
5. 870. בד"כ, החי' שנדפסו שם והחי' המתפרסמים בזה אינם באותן הסוגיות; רק במקום אחד (כז, ב. וראה קובץ יגדיל תורה נ.י. נו ע' כג הערה 47) מקשה בשניהם אותה קושיא, והתירוץ הוא באופן אחר. ובמקום אחד (י, א - בקטע הא' והב'. וראה שם ע' כ הערה *38) מצינו אותה סברא בשניהם. גם ישנן כמה השוואות בין החידושים שלפנינו לחי' רבנו על הרמב"ם.