ארחות חיים כתב-יד

ארחות חיים כתב-יד

פעם הגיע לספרייה כרך, כת"י תימני ישן של הפטרות. כשהבחנתי שהכריכה רכה ועבה, שריתי אותה במים, פרקתי אותה בזהירות ומצאתי בה 20 דפים של כת"י רבני ספרדי של ספר הלכה מאחד הראשונים.

לאחר בדיקה נתברר שהוא חלק מהספר ארחות חיים לרבנו אהרן הכהן מלוניל, מהדורא בתרא.

בדרך כלל זהה נוסח כתה"י לנוסח הדפוס, בשינויי נוסח קטנים, אך במקומות מרובים ישנם קטעים נוספים בכתה"י, שאינם בנוסח הדפוס.

עובדת שתי המהדורות של הספר ארחות חיים כבר נתפרשה במבוא לארחות חיים חלק שני (ברלין תרס"ב) ע"י הר"מ שלעזינגער. שם ע' XI מספר על שתי המהדורות של החלק השני, שבמהדורה הראשונה לא נזכר אף פעם אחת שמו של ר' שם טוב, ואילו במהדורה השניה, שאותה סיים לאחר הגיעו לאי מיורקא ולמד שם תורה מפי ה"ר שם טוב פלכו, נזכר בה ה"ר שם טוב כחמשה עשר פעמים – רק בחלק השני.

ובאשר לחלק הראשון, לא הי' לפניו אלא הנוסח הנדפס, שלא נזכר בו ה"ר שם טוב אפי' פעם אחת.

בכתה"י שלפנינו מובא פעם אחת "אדונינו מורנו ה"ר שם טוב ז"ל" (הל' חולו של מועד ס"כ). למדנו מזה שהוא הנוסח שנכתב במיורקא לאחר שלמד תורה מפי ה"ר שם טוב ולאחר פטירת ה"ר שם טוב.

מכ"ז למדנו שגם לפני הבית יוסף הי' כת"י הספר ארחות חיים מהדורא בתרא, שהרי כתב באו"ח סי' שכח: "כתוב בא"ח מי שאחזו דם מקיזין לו דם מפני הסכנה וכ"כ ה"ר שם טוב". הלכה זו מובאת בארחות חיים הנדפס הלכות שבת סשמ"ב, אך התיבות "וכ"כ ה"ר שם טוב" אינן מופיעות שם, שנוספו לאח"ז במהדורא בתרא.

ציטוט זה מדברי הב"י, וההוכחה מכך, שהי' לפני הב"י נוסח ארחות חיים מהדורא בתרא, מובאים במבוא הנ"ל ע' XIV. ובאותה דרך הוכיח שם ע' XXI בשוה"ג, שגם לפני מהר"ם פדווה הי' החלק הראשון במהדורא בתרא, שהשתדלו אז להדפיסו ולא איסתייע בידם. מ"מ לא נדפסה, אלא המהדורה קמא, כעבור כמאתיים שנים בשנת תק"י בפירינצי.

*

על כתבי-היד של הספר ארחות חיים הידועות לנו כיום כותב ה"ר שלמה זלמן שי' הבלין במבוא לס' תשובות שאלות להרשב"א, צילום דפוס רומא ר"ל, ע' י. שם נזכר גם כת"י ח"א של הארחות חיים שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, מהדורא מאוחרת יותר מהנוסח הנדפס. אך לפי דבריו שם, גם בה לא נזכר ה"ר שם טוב פלכו, וגם היא נכתבה לפני בוא ה"ר אהרן הכהן למיורקא.

מהמהדורא האחרונה שנכתבה במיורקא לא ידועים כיום אלא מהחלק השני של הספר ארחות חיים. ובכך היא חשיבותו של כתה"י שלפנינו, שהוא חלק מהמהדורה האחרונה של הספר, שהיא המהדורה שהיתה לפני בעל הבית יוסף.

*

באשר לתאריך כתיבת דפים אלו. ע"פ הנייר והכתב נראה שנכתב בספרד לערך שנת ר. כמאה שנים לאחר סיום המהדורא האחרונה של הספר. בכמה דפים ישנם סימני מים (ב-2 הר וב-2 שמש) שלא מצאתי דוגמתם ממש בספר סימני המים (LES FILIGRANES), אך דומה הוא מאד למס. 11704 שבספר הנ"ל (ואלו הסמוכים לו), שהוא נייר שנוצר בשנת ר"ג (והסמוכים לו שם – בסמיכות, לפני או לאחרי שנת ר).

*

20 הדפים שלפנינו אכולים מאד ע"י תולעים. גם בשעה שפירקתי את הדפים מצאתי עדיין תולעים חיים רבים הרוחשים בתוך הדפים. זאת בנוסף למקומות רבים בהם נפגמו האותיות והדיו ע"י הדבק שבין הדפים.

נוסח כתב היד, יחד עם השוואה לנוסח הדפוסים, נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) סז ע' שסז ואילך.