הדפסת ספרי הגאון מרוגוטשוב

הדפסת ספרי הגאון מרוגוטשוב

מיד אחרי פטירתו של הגאון מרוגוטשוב, בי"א אדר תרצ"ו, התמסרה אלמנתו הרבנית רבקה, בעצם ימי השבעה, לארגן ועדה להדפסת כתבי הגאון.

מיד אחרי השבעה כתב חבר הועד, בשם הרבנית, אל חתנה הרב אבא דוד גאלדפיין ⁸⁴³ , בבקשה שיבוא לכמה חדשים אל דווינסק, להתעסק בעריכת והכנת הכתבים לאור.

את המכתב הראשון הוא כתב מיד עם תום ימי השבעה, בי"ט אדר (מכתב א – דלקמן), ואת המכתב השני – כעבור שבועיים, בז' ניסן (מכתב ב – דלקמן).

אמנם באותה שעה שכב הרב דוד אבא על ערש דוי, במחלת לב קשה, ובי"ט אייר תרצ"ו נפטר גם הוא. כך שהתוכנית הנזכרת לא באה לידי פועל.

באותה תקופה באה מארה"ק לדווינסק, בתו של הגאון, הרבנית רחל ציטראן, הי"ד (אשת הרב ישראל אבא ציטראן, רב בפתח תקוה), שהתחילה לטפל בהדפסת הכתבים של אביה, ובשנת ת"ש יצא לאור הכרך הראשון, שו"ת "צפנת פענח", כמסופר בכמה מקומות, ונלקט בס' הרוגוצ'ובי (בורוכוב, ארה"ק תשס"ה) ע' 364 ואילך.

*

הרבנית רחל ציטרון צילמה חלק גדול מהכתבים על מיקרופילים, ושלחה אותם למשמרת אצל בני משפחה בארה"ב.

בשנת תשט"ז קיבל הרה"ג הרב מנחם כשר את הכתבים האלו והתחיל לעבוד עליהם, לערכם ולהכינם לדפוס בסדרת צפנת פענח על הש"ס (תשי"ט ואילך) ועל התורה (תש"כ ואילך) ועוד.

הכרך הראשון שהוציא לאור היה צפנת פענח על מסכת מכות, בשנת תשי"ט.

מיד כשיצא כרך זה לאור, שלח הרב כשר עותק לרבי, אשר כתב לו בכ"ג סיון, מכתב עם הערות לתוכן הדברים (נדפס באגרות קודש חי"ח אגרת ו'תתקג). הרב כשר השיב לרבי לתוכן ההערות, ובט"ו תמוז כתב לו הרבי שוב בתוכן הדברים (שם אגרת ו'תתקלו). כעבור שנתיים מצא הרב כשר כי מישהו כבר דן בתוכן אחת מההערות, וכתב לו על כך במכתב כד סיון תשכ"א (לקמן מכתב ה).

*

הרבי היה מייקר את הגאון הרוגוטשובי בצורה בלתי רגילה. הוא היה מתכתב אתו בהלכה ופלפול ⁸⁴⁴ , היה רגיל להזכירו בשיחותיו ולפלפל בדבריו, וכל אימת שהי' מזכירו הי' זה ביחס של אהדה והערצה מיוחדת ⁸⁴⁵ .

בשנת תשט"ו שלח הגאון מוה"ר מרדכי סאוויצקי את ספריו לרבי. בספרים אלו ראה הרבי איך שהגר"מ מתפלפל לעתים תקופות בדברי הגאון הרגוצ'ובי, והרבי כתב לו על כך (לקמן מכתב ג): נימא מיוחדת נראית לי בספרו, והוא מה שמביא לעתים תכופות מהגאון הרגצובי, אשר באמת פלא גדול אפילו על הנ"ל מה שאין שמים לב לשלל הענינים, והעיקר הסברות וההגדרות הנמצאים בספריו על הרמב"ם שו"ת וכו', אשר לא נגעו בזה ואף מן המקצת.

הרבי השתדל לעודד את עריכת והדפסת כתבים אלו, בכל הזדמנות.

פעם אחת היתה אצלו משלחת הדזשאינט ביחידות, לדון בפרטי תמיכתם את פעילות חב"ד בארה"ב, אירופה וצפון אפריקה. אמנם הרבי ניצל הזדמנות זו לעודד אותם לתמוך במפעל הדפסת ספרי הגאון הרוגוטשובי.

מנחל המפעל הרב כשר לא ידע על כך בכלל, וכשהם סיפרו לו אודות החלטתם לתמוך במפעל על פי בקשת הרבי, הוא כתב על כך לרבי בהתפעלות (לקמן מכתב ה): לפני זמן מה הי' לי הזדמנות לדבר עם אנשי הדזאינט בנוגע לצפנת פענח, ואמרו לי שפעם, בעת שבקרו את כקג"ת ⁸⁴⁶ שליט"א, באמצע השיחה הזכיר לטובה את עזרתה למפעל הצפנת פענח, ושיבח מאוד את העבודה. דבריו עשו עליהם רושם רב, והעריכו מאד העובדה שמצא לנחוץ לזרזם על מפעל זה בזמן שהי' מעוניין לטובת מפעליו. לכן מצאתי חובתי להביע לו בזה תודתי מקרב לב בעד דברי זירוז ועידוד לטובת הוצאת כתבי הצ"פ שעשה מדעת עצמו טרם שנתבקש ממני.

*

בקיץ תשכ"א יצא לאור הספר צפנת פענח על ספר שמות. בפסח שני כותב הרב כשר לרבי (לקמן מכתב ד):

הנני להודיעו בזה שצפנת פענח לספר שמות כמעט שנגמר, וכפי שהבטיח לי המדפיס יגמר בחדש ימים, וכשיצא לאור אשלחו מיד לכהד"ג ⁸⁴⁷ .

מיד כשהרבי קיבל את הספר, עבר עליו, כתב עליו הערות, ושלחם לידי הרב כשר. אך דא עקא, המכתב הגיע לידינו (לקמן מכתב ו), ואילו ההערות המצורפות לו לא הגיעו לידינו, לעת עתה.

באותו מכתב מציע לו, להזדרז לערוך ולהוציא לאור, צפנת פענח לאחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות. וכך כותב לו:

שבאם יש אפשריות, מהנכון ביותר וביותר שלהתחלת זמן לימודים הבע"ל יו"ל מספרי הנ"ל על הש"ס, ואף שלאמיתתו של דבר, בכל ספריו גם אשר על התושב"כ ריבוי ענינים מהנלמדים בישיבות, בכ"ז – הרי עושה רושם מה שכתוב על השער, ובכלל אינו דומה תחלת הרושם מספריו על הש"ס מאשר מספריו על התורה, וק"ל.

*

אחד מהספרים שערך והו"ל הרב כשר הוא "צפנת פענח – כללי התורה והמצוות", ב' חלקים.

בכ"ז מ"ח תשד"מ נפטר הרב מנחם מענדל כשר.

בשנת תשמ"ו ערך והו"ל הרב פנחס טייץ ח"ג של כללי התורה והמצוות. והתכונן להו"ל אף ח"ד.

כשיצא ח"ג לאור, שלח עותק לרבי, שהשיב לו מיד בתודה ובדברי עידוד, להזדרז להו"ל את ח"ד (לקמן מכתב ז).

א

ב"ה עש"ק כי תשא את ראש ⁸⁴⁸ תרצ"ו דוינסק

חיים ארוכים ומתוקנים לכבוד הרב הגאון הגדול עמוד הימיני פטיש החזק סיני ועוקר הרים עמוד התורה שבדורינו הלא כבר מפורסם על פני תבל ברוב פרישותו וענוותנותו חתנא דבי נשיאה מורינו הרב ר' אבא דוד שליט"א גאלדפיין

אחרי דרישת שלו' כבוד הדרת גאונו כמשפט, אנחנו העומדים בלב קרוע ומורתח נשבר לרסיסים עלי האסון הגדול והנורא אשר קר[ה] את כל בית ישראל, וביותר אותנו, בהלקח מאתנו עטרת ראשינו מרן שר התורה זצוקללה"ה, עומדים סביב האלמנה הרבנית הצ' תחי' הבלתית יכולה להתנחם, ובפקודתה אנו כותבים אל מעלת כבוד הדרת גאונו, אשר הוא אחרי' הקרוב הקרוב קודם, היות כאשר עדיין הגדיל ד' חסדו עמנו ונשארו הרבה הרבה כתבי יד בעצם כתב קדשו של כ"ק מרן שר התורה זצולקללה"ה, ות"ל נתכוננו קאמיטעֶעס המשתדלות בסיפוק צרכי ההדפסה, וכבוד מעלת הדרת גאונו הוא נחשב להאחד המיוחד התייר הגדול, אשר ברוב גאונותו יוכל לערוך ולסדר את הכתבי יד על צד היותר טוב, לכן כבודו אשר הוא התל אשר הכל פונים אליו, ובוודאי גם כבודו יכיר את החוב הקדוש שלו כלפי דבר הנעלה הזה, ובפרט הרבנית הצ' תחי' מבקשת את כבוד הדרת גאונו שיחי' שיואיל בטובו לבוא לדווינסק לכל הפחות על איזו חדשים , כדי שיתאפשר הדפסת הכתבי יד, ולהדגיש מול כה"ג ⁸⁴⁹ שיחי' גודל נחיצות הענין ללימוד תוה"ק אך למותר, ובפרט ידוע דברי רשב"ג בירושלמי שקלים פ"ב אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן, לכן מבקשים אנו מאת כה"ג שיאבה בטובו להשתדל עבור פאַס, ובמדינתינו אנחנו נשתדל אח"כ עבור ויזה – כניסה, עבור כה"ג שיחי'.

בטוחים אנו במדת טובו וענוותנותו, וההכרה הנעלה של כה"ג מול חובו הקדוש שימלא את בקשתינו זאת, והננו חותמים בקידה ופוד"ש ⁸⁵⁰ בכל מיני רגשי כבוד והוקרה, בשם הרבנית הצדיקת תחי'

[...]

הקאמיטעע להדפסת ספרי מרן הגה"ק שר התורה זצוקללה"ה, פה דווינסק.

אנו מחכים לתשובתו היק' בזמן המוקדם הכי אפשר, על הכתובת של הרבנית הצ' תחי'

Rab. R. Rozin

Daugavpils […] 23

Latwia

ב

ב"ה יום ב' צו ⁸⁵¹ דווינסק

לקדם רבינו הגאון הגדול, מעוז ומגדול, רב גאונות ופרישותו כבר נודעו בקצווי תבל וכו' חתנא דבי נשיאה וכו' מוהר"ר ר' אבא דוד שליט"א גאלדפיין

אחרי דרישת שלו' כה"ג כמשפט לכל בואי שער המלך מאן מלכי רבנן, הנני כותב בפקודת הרבנית הצ' תחי', אשר היא מתמהת ועומדת על אשר לא השיגה מאת כה"ג תשובה קרובה, מן עמדת כה"ג שליט"א אל ההצעה לבוא לדווינסק, ועכ"פ על איזה חדשים, כדי לפקח ולערוך את עבודת הקודש של הוצאת והעתקת כתבי יד קודש, והגליונות של ספרי כ"ק מרן הגאון שר התורה זצוקללה"ה הכ"מ, וכבוד הרבנית תחי' וכן כל ידידיו ומעריציו פה היו בטוחים כי בוודאי ימצא כה"ג לנכון לבוא הנה בשביל דבר גדול כזה, ולמלאות חוב הקדוש שלו מול ספרים הקדושים של כ"ק חותנו הגוה"ק זצוללל"ה, ואשר הכל אומרים ויודעים כי כה"ג הוא האחד המיוחד אשר ברב גאונותו יוכל להוציא לאור תעלומות חכמה.

והרבנית הצ' תחי' בעצמה היתה כותבת אל כה"ג, אבל כאשר איננה יודעת אם כ' אשתו היקרה תחי' יודעת מן האסון הנורא אם לאו, היא חושכת עצמה מלכתוב, לכן היא מבקשת מאד מאת כה"ג שליט"א שיואיל בטובו לכתוב תשובה ברורה, ולהבליט את עמדתו כלפי ההצעות החשובות הנמעל"ד ⁸⁵² , והנני חותם בשם הרבנית הצ' מרת רבקה תחי' המברכת אותו בחג כשר ושמח ופוד"ש ⁸⁵³ לבבית

[...]

ידי"נ האמיתי מוקירו ומעריצו בלתי מכירו מבוקש תשובה במוקדם האפשרי .

ג

ב"ה י"ז טבת תשט"ו

ברוקלין

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ חו"ב צנמ"ס ⁸⁵⁴ כו' מוה"ר מרדכי שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה בתודה תשורתו ספרו בית מרדכי חלק שני וספר מים אדירים חלק ראשון (ובטח גם שאר ספריו ימציא להספרי' שלי, ות"ח מראש).

...נימא מיוחדת נראית לי בספרו והוא מה שמביא לעתים תכופות מהגאון הרגצובי, אשר באמת פלא גדול אפילו על הנ"ל מה שאין שמים לב לשלל הענינים והעיקר הסברות וההגדרות הנמצאים בספריו על הרמב"ם שו"ת וכו', אשר לא נגעו בזה ואף מן המקצת. והשי"ת יצליח את כת"ר להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), ולזכות לפסק הלכה למעשה על יסוד תורתנו, שאין לה הפסק ולא דילוג דורות וגדולים שבין תקופה לתקופה.

בחבילה בפ"ע נשלח לכת"ר מהוצאת קה"ת שבודאי ימצא בהם רוב ענין.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן

ד

בס"ד פסח שני, כט למטמונים תשכ"א

לכבוד הרה"ג וו"ח אי"א צנמ"ס ⁸⁵⁵ וכו' הרממ"ש אדמו"ר מליבאוויטש שליט"א

אחדש"ת! קבלתי מכתבו מיום ט' אייר, ושמחתי על רוב התענינותו בספרי צפנת פענח ותשוקתו העזה לראות בהופעת הכת"י שלו לאור עולם בהקדם האפשרי.

הנני להודיעו בזה שצפנת פענח לספר שמות כמעט שנגמר וכפי שהבטיח לי המדפיס יגמר בחדש ימים, וכשיצא לאור אשלחו מיד לכהד"ג ⁸⁵⁶ .

זה [...] ימים ששבתי מאה"ק ושם מסרתי לדפוס עוד שני ספרים, א. צ"פ לספר ויקרא, ב. צ"פ למס' הוריות, עדיות ומס' קטנות בדוגמת צ"פ למכות.

ישנם עוד כת"י מוכנים לדפוס אמנם דא עקא שהתקציב השנתי שאני מקבל להוצאת הדפוס הוא מצומצם ולא מאפשר לי להדפיס יותר. ואם אפשר לכהד"ג שליט"א, הייתי מבקשו שיואיל נא בטובו לערוך שורות אחדות מעין שכתב לי, להרב ר' שמואל בלקין ראש ישיבת רי"א ולר' שלמה טארשנסקי בהדזוינט, לזרזם שיגדילו התקציב להדפסת כתבי-היד של הצ"פ, חושבני שדבריו יעשו רושם.

בטח קבל בזמנו גמרא שלמה ח"א ממס' פסחים ⁸⁵⁷ מאת הרב ברוך נאה נ"י, הוא מתכוין לבוא לארה"ב בסוף הקיץ כי אין לו אפשרות להמשיך עבודתו [זו]. הרבה השתדלתי עבורו להשיג האמצעים שלא יצטרך להפסיק עבודתו וקבלתי הבטחות ושוב נתקלקל הדבר על ידי אחרים, מה דעתו על המפעל הזה.

ידידו הדוש"ת בלונ"ח ⁸⁵⁸ , בכבוד רב

מנחם מ. כשר

ה

בס"ד כד סיון תשכ"א

החוה"ש וכט"ס ⁸⁵⁹ לקדם כ"ק אדמו"ר מליבאוויטש מהור"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

שלום וברכה

לפני זמן מה הי' לי הזדמנות לדבר עם אנשי הדזאינט בנוגע לצפנת פענח, ואמרו לי שפעם, בעת שבקרו את כקג"ת ⁸⁶⁰ שליט"א, באמצע השיחה הזכיר לטובה את עזרתה למפעל הצפנת פענח, ושיבח מאוד את העבודה. דבריו עשו עליהם רושם רב והעריכו מאד העובדה שמצא לנחוץ לזרזם על מפעל זה בזמן שהי' מעוניין לטובת מפעליו.

לכן מצאתי חובתי להביע לו בזה תודתי מקרב לב בעד דברי זירוז ועידוד לטובת הוצאת כתבי הצ"פ שעשה מדעת עצמו טרם שנתבקש ממני.

בכבוד רב

מנחם מ. כשר

נ.ב.

על דברי התנחומא (פ' במדבר שהזכיר בצ"פ מכות דף צח) שכגת"ה ⁸⁶¹ שליט"א העיר במכתבו הראשון אלי ⁸⁶² , ראיתי בסהמ"צ לרס"ג להגרי"פ ח"ג במבוא ס' סז האריך לבאר יפה דברי התנחומא.

ו

ב"ה א' מנ"א תשכ"א, ברוקלין

הרה"ח אי"א נו"נ צנמ"ס כו' וכו' הרמ"מ שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום כ"ד תמוז והקודמו, וז"ע נתקבל הספר צפנת פענח לספר שמות, ות"ח ת"ח.

ויהי רצון שיזכה ויצליח להו"ל גם שאר ספרי הגאון הרגצובי מתוך שמחה וטוב לבב ובהקדם ובזריזות.

והרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, וידוע אשר לימוד הגאון הרגצובי הי' בזריזות נפלאה וק"ל.

וארשה לי להעיר, שבאם יש אפשריות, מהנכון ביותר וביותר שלהתחלת זמן לימודים הבע"ל יו"ל מספרי הנ"ל על הש"ס, ואף שלאמיתתו של דבר, בכל ספריו גם אשר על התושב"כ ריבוי ענינים מהנלמדים בישיבות, בכ"ז – הרי עושה רושם מה שכתוב על השער, ובכלל אינו דומה תחלת הרושם מספריו על הש"ס מאשר מספריו על התורה, וק"ל.

ובודאי לדכוותי' דכת"ר האריכות בהאמור אין בה כל צורך, ואתו הסליחה על הדרישה – ההצעה.

בכבוד ובברכת הצלחה בהנ"ל

מ. שניאורסאהן

איזו הערות.

בס' הנ"ל, בתחלתו ע"א, בהערה א ⁸⁶³ . כנראה מסיומה ⁸⁶⁴ רוצה לפרש ⁸⁶⁵ .

ז

ת"ח ת"ח על הס' צפע"נ כללי התומ"צ ח"ג מכורך באופן "ואנוהו" –

וכן על הבשו"ט שמכין להו"ל ח"ד

וברשותו – ואף שאינו זקוק לעידוד בזה, אבל זירוז ה"ז דוקא למזורזין

ובהתחשב שהיא"צ דהמחבר הוא בי"א אדר

מצו"ב השתתפות בזירוז ההו"ל (ובדאורייתא ספקו לחומרא – אדר ראשון)