מכתבי בעל החפץ חיים

מכתבי בעל החפץ חיים

לפנינו שלושה מכתבים שכתב בעל החפץ חיים ומשנה ברורה ועוד:

א) משנת תרס"ח, אודות מכירת ספריו ומחיריהם, אחר שסיים את עריכת והדפסת המשנה ברורה.

ב) משנת תרע"ט, אל הרב החסיד משה מאדיעווסקי מחאראל, אודות רצונו לישב בחאראל, בעת הרעב, בתקופת בריחתו עם הישיבה לרוסיה.

– כשעמדה גרמניה לכבוש את ראדין בקיץ תרע"ה, ברח משם בעל ה"חפץ חיים" עם חלק גדול מהישיבה לפנים רוסיא, שם ישב שש שנים עד קיץ תרפ"א, שאז חזר לראדין. בשנים הראשונות ישב בסמילאוויץ ושומיאץ ובאחרונות בסנובסק. משומיאץ לסנובסק עבר לערך בשנת תרע"ט, מ"מ לא נתברר עדיין הזמן המדויק, וא"כ לא ברור עדיין אם האגרת שלפנינו נכתבה משומיאץ או מסנובסק.

ג) אל בנו מו"ה ארי' זאב, אודות החלטתו לברוח ממקום סכנה רוחנית, ולחזור עם הישיבה לראדין, והשתדלות החזקתה בשעה קשה זו, ואודות מחשבתו ליסע לארה"ק.

החלטתו לברוח מרוסיא היתה אחרי שהתחילו בה הגזירות על הדת, והחליט בשל כך לחזור לעירו ראדין. לא ניתן כאן תאריך כתיבתה, אך באדר תרפ"א עזב את סנובסק בדרכו חזרה לראדין, וא"כ יש לשער שנכתבה במשך חורף תרפ"א.

באגרת ה' דסליחות תרפ"א כתב ה"חפץ חיים": הנה גם אנכי שבעתי נדודים בארץ רוסיה, באלו שש שנים שהייתי עם הישיבה בשלשה מקומות: בסמילאוויץ, בשומיאץ ובסנאווסק, וב"ה מצאתי חן בעיניהם וכלם החזיקו הישיבה באופן נעלה. אכן לבסוף, הטילו הגדולים עבודה רבה על כל העיר, הן בחול והן בשבת, ואיש לא יפקד מהם, ואפילו הבחורים מאנשי בית המדרש היו ג"כ בכלל הזה ולא יכולתי להצילם, והוסכם אצלנו לצאת ממקום שנתחלל כבוד השי"ת בפרהסיא לעיני הכל ולבא למקום שנוכל לקיים התורה (וגם לפי שיטתם הבזויה אין להזכיר כלל שם ה' ולהיפך ממה שכתוב בתורה למען ספר שמי בכל הארץ והם כל עבודתם והשתדלותם לשכח שם ה') וב"ה שמילא רצוננו להוציאנו מארץ רוסיה.

עוד בהיותו ברוסיא רצה לנסוע משם לארה"ק, דרך אודיסה, בשנת תר"פ. אך מסיבות לא ברורות שינה את דעתו והחליט לחזור תחלה לראדין. בס' "החפץ חיים - חייו ופעלו" (ח"ב ע' תרט) כותב שהסיבה היתה כדי להציל את הישיבה, אך מהאגרת שלפנינו לא נראה כך.

*

בנוסף למכתבים אלו, נמצא באוסף כתבי היד שבספריה, חלק מספרו משנה ברורה בכת"י (52 דפים, בגודל 35 X 22 ס"מ).

לפנינו תצלום קטע אחד מסי' שח ס"ז.

*

ב"ה יום א' פ' ויצא תרס"ח לפ"ק

הנה עזרני ד' לחבר חיבור על שו"ע או"ח ושמו משנה ברורה ובו יבואר כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו ולא יהי' כספר החתום, וגם יבואר בו מסקנת אחרונים להלכה לכל פרט.

והנה עד כה הי' רק עד הלכות חוה"מ, ועתה עזרני ד' לסיים עד סוף השו"ע, וב"ה נתקבל החבור לרצון בישראל, ושולח אני כעת את המוכ"ז ⁸⁴¹ הדרשן המופלג מו"ה יצחק ב"ר ישראל יוסף מציזעוע שהוא יחלקם בעיירות הסמוכות לוורשא, ובקשתי מאחב"י לסייעו במקום בואו, והמסייעו יתברך מאלקי השמים, כחפצו וכחפץ המברכם בכל טוב

ישראל מאיר הכהן מעיר ראדין

בעה"מ ספר חפץ חיים ומשנה ברורה

ואגב נתתי בידו יתר חיבורי, וארשום פה המקחים שלא להוסיף ושלא לגרוע מהם:

משנה ברורה ח"א מקחו 1 רו"כ עם 20 ק"פ, וכן ח"ב וכן ח"ג וכן חלק ה' וכן חלק ששי, רק חלק ד' מקחו 90 ק"פ עם הכריכה. אכן מי שיקנה כולם ביחד מקחו ששה רו"כ עם 60 ק"פ.

חפץ חיים שמירת הלשון ואהבת חסד המכורך ביחד מקחו 1 רו"כ.

שם עולם ב' חלקים מכורך מקחו 40 ק"פ.

נדחי ישראל המועתק בע"ט מכורך מקחו 1 רו"כ.

חומת הדת מכורך מקחו 25 ק"פ.

טהרת ישראל מכו' מקחו 25 ק"פ.

גדר עולם מכו' מקחו 18 ק"פ.

אסיפת זקנים מכורך מקחו עשרה זהובים.

ליקוטי הלכות על זבחים ומנחות 1.30 רו"כ.

מחנה ישראל מכורך מקחו 35 ק"פ.

*

בעז"ה יום א' פרשה אמור תרע"ט לפ"ק

אל כבוד הרב הגאון המפורסם י"א באמת כו' אב"ד דעיר חאראל יצ"ו הג' ר' משה מאדעייעווסקיא

אחדש"ת. הנה מפני היוקר הנורא אשר שורר פה מוכרח אני לשנות את מקומי על איזה חדשים עד אשר ירחם ד' ויתן שלום בעולם, ובשמעי את מקום כת"ר שאין היוקר כ"כ גדול שלחתי אחד מתלמידי היקר מאוד לתור עבורי ולהכין דירה ושארי דברים ההכרחים, ואבקש מכת"ר שיהיה לו לעינים ע"י עושי רצונו בדבר הזה, כי אין לי שם שום מכיר, ע"כ מוכרח אני להטריח לכת"ר בדבר גמ"ח הזה - ועבור זה יתנהג הש"י עם כת"ר ג"כ במדת החסד בכל עניניו כחפצו וכחפץ מוקירו ומכבדו כערכו הנשגב

הצעיר שבכהונה ישראל מאיר הכהן מראדין

בעהמ"ח ספר חפץ חיים ואהבת חסד

*

אל כבוד ידידי בני הרה"ג וכו' מו"ה ארי' זאב הכהן נ"י ע"ש כל אנשי ביתו שי'

אתי ב"ה החו"ש

ידידי בני זה איזה שבועות אשר קבלתי ממך מכתב ובקשתני שאשלח לך דעתי אודות הנסיעה מפה.

תדע ידידי שלא מיהרתי לכתוב כ"ז שלא היתה דעתי מוחלטת בעצם ההעתקה. אך עתה אומר לך האמת אשר אתי. כל מי שמאמין בד' אלקי השמים שברא העולם מחוייב לדור במקום שיניחוהו לעבוד לאלקי השמים, ובמקום שהפקר שמירת שבת, והופקר לכמה אנשים מאכלות אסורות והנחת תפילין וכיו"ב, אינו רשאי לדור שם.

וביותר הבנים אשר רואים הפקר שם קדשו של הקב"ה בכמה ענינים שבת ומאכלות אסורות וכדומה, בהמשך הזמן נמשכים אחריהם ולא יועיל להם כל מוסר, ויחשבו אותנו שומרי התורה לפאנאטישע לבד. ועיין בתשובת הרמב"ם העתקתי בספרי שם עולם בהקונטרס נפוצות ישראל שמחוייב לילך מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שימצא מקום שיניחוהו לעבוד הש"י כי העולם די ורחב.

עוד אכתוב לך ידידי בני על טעם אחר יותר מזה בדף אחר הלוטה פה [מהטעם הגמור עמדי].

ובאלו הענינים א"צ להשגיח על קרובי' ומשפחתו אם לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו, כי דת ד' שהנחיל לנו היא נצחית וקיימת ובו ית' דבוק נפשו לעד בצרור החיים וכל עניני העולם הוא רק במקרה ע"ש.

ע"כ הוחלט אצלי לנסוע מפה. לע"ע דעתי לשוב לראדין כשיהי' רשיון ושפיל ואזיל בר אווזא. אולי יזכני ד' ליסע לאה"ק.

וגם אתה ידידי בני עצתי לברוח מפה - הביתה לליטא וקאוונא וכדומה.

הקב"ה שזן אותי ואותך עד כה אקוה שיזין ד' אותנו בחסדו לנצח.

אביך המשתוקק לראותך בחו"ש

ישראל מאיר הכהן

ואודות הקיבוץ דפה, הגם שמקרוב בא להם מעות ממאסקווא וגם מהאמלע, אבל מפני היוקר הנורא ששורר פה, שפוד דגן הוא 16 אלפים רו"כ, ויתר הוצאות ממילא כפלי כפלים כמעט כלו כל המעות שלהם.

הקב"ה המפרנס לכל בשר ירחם על כולם ובפרט על פליטת הסופרים, שגם משועבדים לעבודה, בעת קור כהיום, רעבים וערומים, הפרושים דפה הם במעלה עליונה בתורה ויראה. ואולי יזדמן מי שרוצה לעזור להם הוא מצוה רבה מאד כי כל הדת תלוי רק במקצת בעלי תורה שנמצא בישראל, וכל מי שעוזר להם בזמן הזה להחיותם ולקיימם הוא מקים הדת בעולם, והתורה תעיד בלומדי' לע"ל, וכן במחזיקים, מי הי' אתה בעת עלובתה, אשרי מי שמתאמץ כעת לכבודה.