רצון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות ספריה יהודית

רצון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות ספריה יהודית

הנגיד ר' אברהם מערצבאכער, היה לו אוסף חשוב ונדיר של ספרים וכתבי-יד במינכען. האוסף הזה נבנה במשך השנים תרכ"ו – תרמ"ה, וכלל 156 כתבי-יד, ו-4332 ספרים עתיקים ונדירים, ביניהם – 43 אינקונבולים, שנדפסו לפני שנת ר"ס.

קניית הספרים וכתבי-היד עבור האוסף הזה, נעשתה על ידי החוקר החכם מוה"ר רפאל נטע רבינוביץ, מח"ס דקדוקי סופרים על התלמוד. הוא אף ערך את הקטלוג לאוסף הזה, והדפיסו בשם אהל אברהם (מינכען תרמ"ח). בהקדמתו לקטלוג הזה הוא מספר על תולדות האוסף:

כאשר נפטר ידידי ומטיבי הרב הגביר המופלא מו"ה אברהם מערצבאכער ז"ל בכ"א סיון תרמ"ה, ביקשני בנו יחידו ידיד י היקר והישר החכם מו"ה יצחק אייזיק המכונה [ד"ר מערצבאכער] כי אעשה רשימה לספרים אשר הניח לו ברכה אביו הרב ולהוציאה לאור עולם ... הזמן אשר התחיל אוהב[י] ז"ל לאסוף ספרים היה בשנת תרכ"ו, כאשר החלותי לעבוד במלאכת ספרי דקדוקי סופרים, וחסרו לי ספרים לעשות הערותי, אז אמר לי כי אקנה בעד כספו כל הספרים א ש ר אני מוצא בהם חפץ, ובמשך השנים עלה לי לאסוף לו הביבליאטהעק המהולל הזה.

*

בחורף תרס"א נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה בוואעריסהאפען. בהיותו בחו"ל פגש בד"ר יצחק אייזיק מארצבאכער, בנו של האספן ר' אברהם מארצבאכער, שרצה למכור את האוסף שבעזבון אביו.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התעניין בקניית האוצר החשוב הזה. לכן הוא כתב מיד אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לליובאוויטש, בה' דחנוכה תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג אגרת תרעז):

בני שי'. נצרך לי פה הקאטאלאג של ראבינאוויץ ז"ל, ולזאת תחפש אותו בין הספרים ותשתדל למצוא אותו, ותשלח לי . . . אותו ובאשר הוא נצרך לי מאד בהקדם לזאת תראה אודות זה למצוא אותו תיכף בקבלת מכתבי דנא, ותשלח אותו תיכף אלי כנ"ל. גם נצרך לי רשימת הספרים שלי.

*

מטרת הקניה הזאת היתה, כדי לפתוח ספריה יהודית בבעלות חרדית. הכסף הנצרך לרכישה זו, עשרות אלפי רו"כ, לא היה בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן פנה אל אחד מגדולי תומכיו, ש"ב ה"ר ישעי' ברלין מריגא, שיממן את הקניה הגדולה הזאת. במשך השנים תרס"א-ב כתב לו כמה מכתבים בנושא, וכך הוא כותב לו באור לכ"ה אדר תרס"ב (שם אגרת תשפב):

הנני בזה כמציע אליו וכמדבר על לבו, יען רצוני שיהיו הספרים במדינתינו וביד כשר, והנני מוצא לראוי ונכון שיקנה כבודו חפץ יקר כזה.

סגנון זה מורה לכאורה, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שספריה זו תהיה בידים כשרות במדינת רוסיה, או אולי בליובאוויטש. אמנם מהמכתב שלפנינו נראה שלא זו היתה עיקר מטרתו, כי אם העיקר שתהיה ספריה יהודית חשובה בידי יראים ושלמים, אף אם היא בריגא, כאמור במכתב שלפנינו (י' מנ"א תרס"ב):

כמה מהם שיש אצלם ביבליאטעקן גדולים מאד (אלא שכוונתם בזה שלא לשם שמים ר"ל), ולמה לא ירצה איש ירא אלקים לפזר על זה איזה אלפים, ולעשות באופן כזה שיכנסו יהודים יראי אלקים ללמוד. ובפרט כאשר חננו השי"ת בבית גדולה בריגא, יתן ע"ז ג' או ד' חדרים, ב' או ג' על הספרים וא' על לימוד, ויהי' הנאה לו והנאה לעולם.

*

הדיונים בקניה הזאת נמשכה במשך השנים תרס"א-ב, כנזכר באגרות רבות בסדרת אגרות-קודש. לעיל הובא מאגרת ה' דחנוכה תרס"א, שאז כנראה התחיל הדיון בנושא. בד' שבט תרס"א כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסיד הנגיד ה"ר ישעי' ברלין (שם אגרת תרצא):

בדבר הספרים . .. שכותב שצריכים לידע שווים . .. ודאי נמצא אצל כ' קאטאלאגין מספרים ישינים ובאפשר לרשום מהם המקחים . .. ארשום לו מה שנמצא אצלי בקאטאלאג מסקלאד של הרר"נ [מחסן הספרים של ה"ר רפאל נטע רבינוביץ] ז"ל, אשר המקחים שלו המה מיוסדים מאד כידוע לכל קוני ספרים שקונים ע ל פי קאטאלאג שלו ... אמנם הי' נצרך לדבר עם מארצבאכער בדבר המקח, והנני חושב אשר בודאי יפחות מהסכום שאמר , ומ כל מקום לפי השערתי צריכים לחשוב בערך על 35-40 אל ף . ואם הייתי יודע מכבודו אשר מחזיק לקנותם , הייתי נכנס עמו בדברים ע ל דבר המקח ולראות להוזיל מקחם מה שבאפשר, אבל כאשר כ בודו עומד בספיקות והן ולאו ורפיא בידו .. איך אוכל לדבר אתו .. ובלתי ספק אצלי שאם [הברון] דוד גינזבורג הי' יודע מהמכירה הזאת, הי' קונה הכת"י והספרים מהדפוסים הראשונים הנ"ל בכל אשר יושת עליו, וכן יתר הספרים שאינם נמצאים בהבי[ב]לאטעק שלו הי' קונה בלי שום איחור, ולא הי' אצלו מניעות מן המקחי '.

בכ"ו שבט כותב לו שוב (שם אגרת תרצז):

תמול קבלתי מכתב מה' הירשענגער ממינכען ⁸²³ , בשם הד"ר מערצבאכער, ומבקש שאשלח לו הקאטאלג שלו חזרה. מובן שרוצה שאתן לו תשובה, ולפלא בעיניו שאיני מדבר אתו מאומה. ולזאת מוכרח אני לבקש את כבודו להודיעני אם הסיח דעתו לגמרי מזה והוחלט אצלו שלא לקנות, או שיש ברצונו לקנות ולדבר אודות המקח. ובטובו להודיעני תיכף ומיד על מכתבי דנא, למען אדע מה להשיב להנ"ל.

בסופו של דבר חזר בו ד"ר מארצבאכער מהמכירה, והדיון בנושא הזה נדחה לאביב של השנה הבאה, שאז כתב רבינו שוב אל ה"ר ישעי' ברלין, באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

עתה נצרך לי לידע החלט האחרון בדבר הביבליאטעק דמינכען, כי עד עתה לא רצה הג ' מערצבאכער למכור, ועתה זה כשלושה שבועות קבלתי מכ תב ממינכען שרוצה למכור, וכותבים לי שאכתוב אני מקח, והושבתי שבערך בעוד ב' שבועות אשיב לו אי"ה אודות זה.

נראה שרבינו הי' מסופק אם אמנם יהי' מוכן ה"ר ישעי' ברלין לממן את כל הקניה הזאת, ולכן פנה בזה אף אל החסיד הנגיד ה"ר יעקב הורביץ מריגא, כמסופר בהמשך אותו מכתב:

בהיות ידידינו הר"י הורעויץ בהאמבורג הצעתי לו הקני' הנ"ל, ונתקבל אצלו בטוב (אינני יודע איך חושב עתה), ולא הזכרתיו אליו עוד אודות ענין זה, יען קבלתי תשובה אז ממינכען שאינו רוצה למכור. אמנם האמת אגיד לו שהי' ניחא לי יותר שישאר ביד כבודו, ואפשר יעשו שותפות בזה. ואבקשו להודיעני בהקדם החלט בזה.

על כל אלו, הגיע לידינו מכתב נוסף שלפנינו, משלהי קיץ תרס"ב, ובו אנו קוראים על השלבים האחרונים בדיוני קניית האוסף הזה, ופתיחת ספריה יהודית בידי יראים ושלמים [באגרות השנים הבאות לא נזכר קניה זו, שכנראה לא באה לפועל].

*

ב"ה יום ד' יו"ד מנ"א תרס"ב לפ"ק

כבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה זאב וואלף שי'

אחדשה"ט, הנני שולח לו כעת את הקאטאלאג הנדפס ⁸²⁴ (בבאנדעראל ⁸²⁵ ), וההשלמה אליו מוסג"פ.

בההשלמה הנומערן אינם מכוונים ⁸²⁶ מפני שמשלימים אותם הנומערין שנמחקו בהקאטאלאג, ויש בה ג"כ נומערין כפולים.

בהרשימה בכללה יש כאלה שא"צ לקבלם ⁸²⁷ (כמו האסיף השחר ו[...)]. ואיזה מהם מחקתי, ועל איזה מהם ציינתי צריכים לעיין אם לקבלם, כי אינו ידוע לי מהותם, ובד"כ המה חשודים, ולא על כולם ציינתי, כי אין לי פנאי לעיין בכל הרשימה, וכבודו ייטיב לעיין היטיב ולרשום על הרשימה אותן שא"צ לקבל, ואותן החשודים לעיין בהם.

הנני מסגיר בזה מכתב לריע"ק הירשינגער ⁸²⁸ .

ובדבר המקח צריך כבודו לעמוד תחלה חזק על ל' אלפים, ולהוסיף עד ל"ה לא יותר ⁸²⁹ .

מידידינו ר"י ⁸³⁰ קבלתי מכתב שא"א לו להשיב בבירור על מכתבי, יען שאינו יודע אם יסע לרייכענהאלל. כוונתו בזה כי רייכענהאלל קר[ובה] למינכען, וחושב כשיהי' ברייכענהאלל יהי' ג"כ במינכען. אשר באמת בעצם הענין אינו נוגע היותו במינכען ⁸³¹ . ולפה"נ יהי' עוד עסק עמו עד אשר יקנה בפועל ⁸³² , ולזאת א"א לגמור קודם שיתראה עם הרי"ה שי' ⁸³³ , כ"א כשיודע מר"י הירשינגער אשר קרוב הדבר שיתרצה על המקח, יסע כבודו אל הר"י לעמס ⁸³⁴ ולידע מאתו דבר ברור. ושבוע הבע"ל אשלח לכ' אי"ה מכתב בשביל הרי"ה, וכבודו מצדו ג"כ ישתדל אתו שירצה לקנות.

כי באמת הוא ⁸³⁵ חפץ יקר מאד, כאשר עיינתי כעת מעט בהרשימה, הנה יש בה ספרים יקרי ערך מאד, לבד הכתבי יד, ואשרי האיש שיכניס תכשיט כזה לביתו. מאויבי תחכמני, כמה מהם ⁸³⁶ שיש אצלם ביבליאטעקן גדולים מאד (אלא שכוונתם בזה שלא לש"ש ר"ל), ולמה לא ירצה איש יר"א לפזר ע"ז איזה אלפים, ולעשות באופן כזה שיכנסו יהודים יר"א ללמוד. ובפרט כאשר חננו השי"ת ⁸³⁷ בבית גדולה בריגא, יתן ע"ז ג' או ד' חדרים, ב' או ג' על הספרים וא' על לימוד ⁸³⁸ , ויהי' הנאה לו והנאה לעולם.

בשבוע הבע"ל אשלח לו אי"ה מכתב ע"ש הר"י הירשינגער. אני אודיע אי"ה להירשינגער מנסיעתו בטע"ג. בטח יסע אי"ה ביום ועש"ק וישבות באייטקוהנען כאשר דברנו. והשי"ת יצליח דרכו ויעשה את הקני' בהצלחה וישוב לביתו שלו'.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש ⁸³⁹ כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י ⁸⁴⁰

שלום דובער