מכתב מאדמו"ר בעל חדושי הרי"מ

מכתב מאדמו"ר בעל חדושי הרי"מ

לפנינו מכתב שכתב אדמו"ר בעל חדושי הרי"מ ⁷⁸⁸ , מארכיון הספריה, שאודותיו כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

מכתב כתב יד קדשו של הרה"צ מוהר"ר יצחק מאיר זצוק"ל זי"ע, חידושי הרי"מ. נכתב כ"ח אדר תרכ"א.

וז"ל האגרת:

ב"ה א' כ"ח אדר תרכ"א וארשא

כבוד אה' הרבני המופל' מו' משה ראבונטישין נ"י

זה יכול להודיע להקונים אשר המשניות אחרים הנדפסים שלא מדעתי ולא נתתי כלל זכותי לאחרים. רק הגביר ארגולבראנד שלח אלי כי איש א' אשר איננו שומע לרבנים והסכמות רוצה להדפיס, שאתן לו מכתב כדי למנוע אותו, והוא כשירצה להדפיס יעכב לא פחות משנה נתינת מודעות, ואח"כ יתעכב שנים ההדפסה וגם יתפשר עמי. ואח"ז לא קיים ושלח מודעות ולא נתפשר עמי. ואין מהראוי להשיג גבולי במשך זמן של הסכמת הגאון אבד"ק בריסק זצ"ל, וטוב שיקח הנדפסים ביושר מהנדפסים בעולה.

דברי דו"ש הק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל

ותוכן הדברים הוא:

בשנים תרי"ג-ז הדפיס בעל חידושי הרי"מ, עם עוד שני מו"לים, את המשניות עם הפירושים שבהוצאת ווילנא, בהוספת פירוש המשניות להרמב"ם ועם תוספת רבי עקיבא איגר. את שני החלקים הראשונים הדפיסו בדפוס של באמבערג, ואת שאר החלקים בדפוס של שריפטגיסער.

להדפסה זו קיבלו הסכמת א) ר' חיים דודזאהן מווארשא. ב) ר' ישעי' מושקאט מפראגא. ג) ר' יעקב מאיר פאדווא מבריסק דליטא. שתים הראשונים נדפסו בסדר זרעים, והשלישית בסדר מועד.

שלוש ההסכמות ניתנו בשנת תרי"ג, ובשלשתן אוסרים הם על מדפיסים אחרים להדפיס את המשניות משך שש שנים.

מ"מ יש חילוק יסודי בין הסכמות רבני ווארשא ופראג, שהם כותבים "משך ששה שנים רצופים מיום דלמטה", לבין הסכמת הרי"מ מבריסק, שכותב "משך ששה שנים מיום כלות הדפוס".

כי ההסכמות נכתבו בשנת תרי"ג והדפסת המשניות נמשכו עד שנת תרי"ז, אם כן חל האיסור של רבני ווארשא ופראג עד שנת תרי"ט (שש שנים משנת תרי"ג) והאיסור של הרי"מ מבריסק עד שנת תרכ"ג (שש שנים משנת תרי"ז).

אחר הדפסת שני החלקים הראשונים, ערער ר' בנימין וואלף, בנו של רבי עקיבא איגר, על הדפסת תוספת רבי עקיבא במשניות אלו. אמנם רבני ווארשא ופראג הנ"ל כתבו שאין לו טענה צודקת. פסקם זה נדפס בסדר נשים, ובסדר נזיקין נדפסה נתינת הרשות של הרב"וו הנ"ל להדפסת התוספת הנ"ל בהוצאה זו.

בשנת תרכ"א התחיל להדפיס מחדש את המשניות האלו, המדפיס ר' אברהם אבלי מארקסאהן, אשר הקים מחדש את דפוס באמבערג הנ"ל. הוא הדפיס אותו שלא מדעת בעל חידושי הרי"מ ובלי קבלת רשותו.

המדפיס ר' שמואל ארגולבראנד פנה אל בעל חידושי הרי"מ, בהצעה שיתן לו נתינת כח בכתב, שעי"ז יוכל לעכב את ההדפסה ע"י מארקסאהן, והבטיח שלפועל לא ישתמש בנתינת כח זו להדפיס את המשניות בעצמו, עד אשר יתפשר עם בעל החידושי הרי"מ.

לפועל התחיל גם הוא להדפיס את המשניות באותה שנה. וע"ז כותב באגרת שלפנינו, שלא כדאי לקנות לא את המשניות של מארקסאהן ולא את אלו של ארגולבראנד, כי שניהם נדפסו לפני תום "משך זמן של הסכמת הגאון אב"ד בריסק", רק מאלו הנדפסים ביושר.

*

ומענין לענין: בנו של האדמו"ר בעל חדושי הרי"מ מגור, מוה"ר אברהם מרדכי, התעסק בהכנת והדפסת מהדורה מושלמת של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בווארשא תקצ"ח ואילך, שהיא ההדפסה הראשונה של שלחן ערוך אדה"ז בפולין, ובזה החדיר את לימוד שלחן ערוך הרב בחוגי החסידות בפולין.

מוה"ר אברהם מרדכי היה אז עדיין אברך צעיר לימים, ומסתבר שעיקר ההכנה לדפוס היתה ע"י אביו הקדוש בעל חדושי הרי"מ, שהתעסק באותה תקופה בהכנת והדפסת ספרים.

בשער הספר: נדפס כעת בהרבה מעלות טובות שלא היו בראשונים, במצות והוצאות השותפים ה"ה האברך המופלג הגביר כבוד מוהר"ר אברהם מרדכי בהרב החריף המפורס' כש"ת מוהר"ר יצחק מאיר נ"י מפ"ק ⁷⁸⁹ ...

ובהסכמת הרב מוהר"ר שלמה זלמן מווארשא: היות שהציעו לפני שהרבני המופלג האברך מוה' אברהם מרדכי בהרב המפורסם מוה' יצחק מאיר נ"י מפ"ק, בשותפות עם הרבני המופלג מוה' יהודא צבי במוה' דוב נ"י מפ"ק, החלו להדפיס מחדש ספרי ש"ע מהגאון החסיד מוה' שניאור זלמן זצ"ל, וביקשו ממני להיות בתומכי ידם בהסכמה שלי...