ההוצאה השלישית של סדור עם דא"ח

ההוצאה השלישית של סדור עם דא"ח

בה' אלול תש"ב, התקיימה חתונת החסיד הרב משה ע"ה אשכנזי, עם הרבנית דבורה ע"ה, בתם של החסיד הרב חיים אליעזר ע"ה קרסיק, והרבנית לאה לבית גורארי'.

ביום החתונה קיבל החתן מתנה לכבוד החתונה: ההוצאה השלישית של הסדור עם דא"ח ⁷⁸⁴ , שנדפסה בקניגסברג, בשנת תרי"ב ⁷⁸⁵ .

על שער הסדור ישנה חותמת הבעלים "נחום יהושע ערשלער ⁷⁸⁶ שו"ב דק"ק קעניגסבערג פר[וסיה]".

והוא גם זה שנתן את המתנה לחתן, בתוספת כיתוב על השער:

ב"ה ה' אלול תש"ב תל-אביב, לאלתר לגאולה ⁷⁸⁷

תקבל את התשורה הקטנה – בכמות ורב באיכות לזכרון לשם כלולתכם, מידיד של משפחת כב' הרב קרסיק, ומכיר ותיק של משפחת גור-אריה.

יתן ה' שהזווג יעלה יפה, ותזכו גם כן לחוג את שנת היובל לכלו[ל]תכם, כמו שאנו ב"ה חוגגים אותו.

נחום יהושע ב"ר צבי שו"ב דקאניגסבערג פר[וסיה], ורעיתו

בכ"ג טבת תשס"ח נפטר הרב משה ע"ה אשכנזי, והספר עבר לידי חתנו הרב נחמן יוסף שי' טווערסקי, והוא מסר אותו לידי הספריה.

בספריה ישנם כבר 6 עותקים של הוצאה זו של הסדור, אמנם עותק זה הוא מפתיע במיוחד, וכדלהלן:

בעותקים הרגילים של הסדור הזה, לא נתפרש מקום הדפוס, רק כך כתוב בשער: "ועמלנו להגיהו בהגהה מדויקת עפ"י אותו שנדפס בברדיטשוב" (המילה "בברדיטשוב" מודגשת באותיות גדולות).

אמנם הביבליוגרפים הבחינו מיד, שהסדור נדפס בקניגסברג. כך רושם פרידברג (בית עקד ספרים, ת 1724: "[קניגסברג תרי"ז]"), והברמן (עלי ספר, שערי חב"ד מס' 144: "[קניגסברג תרי"ח]"). וכך משערים כל רושמי הספרים שאחריהם.

אמנם אחרי כל זאת לא יצא הדבר מידי ספק, ולכן נרשם ברשימת הדפוסים שבסוף הסדור עם דא"ח (הוצאת קה"ת): "י"א שנדפס בקניגסבורג".

מכך למדים אנו שבכל עותקי הסדור הזה, שהיו לפני רושמי רשימות הספרים, לא נזכר מקום הדפוס על השער (וכן הוא בששת העותקים שבספריה), ולכן הוצרכו להשערה זו.

אמנם בעותק שקיבל הרב משה אשכנזי ביום נישואיו, נוסף שער שני, שכל המילים שבו זהות לזה של השער הראשון (מלבד הפסוקים שמסביב לשער), אלא שבמקום השורה אודות ההדפסה בברדיטשוב, נתפרש כאן:

"קאניגסבערג, בשנת ועבדת ם א ת ה ' בכל לבבכם לפ"ק, בדפוס א. זאמטער".

ודבר זה אומר למדני, מדוע הוסיפו את השער השני הזה, הזהה לשער הראשון, ומדוע – רק בו נתפרש מקום הדפוס ושם המדפיס!?

*

לשם הבנת הסיבה לכל זה, חייבים אנו לבאר תמיהה נוספת: מדוע נדפס סידור זה של רבנו הזקן, עם באורי חסידות, דוקא בפרוסיה – שאין בה רבים מחסידי חב"ד, ולא ברוסיה עצמה – ששם נמצאים רוב חסידי חב"ד.

הרקע לתופעה זו מבוארת ב"תורת חב"ד – ביבליוגרפיה – תניא" ע' 72, מתוך דברי ר' חיים ליברמן:

"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".

לכן גם בסדור הזה השמיטו את מקום הדפוס, וגם שינו את שנת הדפוס, שיראה כאילו הוא ספר ישן שנדפס בברדיטשוב, לפני גזירת הדפוסים: בשנת ועבדת ם א ת ה ' בכל לבבכם לפ " ק [תקצ"א].

כל זה הוא ברוב העותקים של הספר, אשר מטרתם היתה לצורך הבאתם ומכירתם ברוסיה. אמנם מספר מוגבל של העותקים היה עשוי עבור החסידים שבפרוסיה עצמה, או במדינות הסמוכות לה – מחוץ לגבולי רוסיה. ושם נתפרש על השער גם מקום הדפוס וגם שם המדפיס.

העותק שלפנינו הוא אחד מאלו שנדפס עבור יהודי קניגסברג. ואמנם שם נמצא ושם היה – אצל השו"ב של העיר קניגסברג, ר' נחום יהושע ערשלער. ולכן נשאר בו גם השער המקורי הנכון (אלא שנוסף בו גם השער המוסווה, שנדפס בעותקים הרגילים).

*

ניגש כעת לבירור שנת הדפוס:

זה ברור ששנת תקצ"א שניתנה בו אינה נכונה, שהרי הגזירה התחילה בשנת תקצ"ז, ורק אז התחילו להדפיס בקניגסברג, את ספרי החסידות עבור רוסיה.

ולכן שיער פרידברג (שם) שהוא משנת תרי"ז (על סמך מה?). ואילו הברמן (שם) הוסיף שנה, ורשם שהיא משנת תרי"ח (על סמך מה?). השערות אלו הועתקו אצל רוב רושמי הספרים שאח"כ. ועד האחרון, שגם וינוגרד (אוצר הספר העברי, קניגסברג 165) רושם: קניגסברג תרי"ז.

אמנם שם מספר 102 רושם וינוגרד פעם נוספת את הסדור הזה עצמו: "[קניגסבערג], תרי"ב".

והוא בודאי הנכון, שהרי הפרט " בשנת ועבדת ם א ת ה ' בכל לבבכם לפ " ק " הוא תקצ"א (כדי לרמות את הצנזורה), ואם נמנה את שם ה' במילואו, שהוא בגימטרי' 26, יהי' הפרט תרי"ב.

ואף שרושמי הקטלוגים שיערו שהתאריך זויף לגמרי, יחד עם מקום הדפוס; הרי לפנינו, שגם בשער השני, שבו נתפרשו מקום הדפוס והמדפיס אל נכון, גם בו מופיע תאריך שנה זו, שאינו מזוייף כלל, אלא הוא התאריך הנכון: תרי"ב.

גם עובדה נוספת, נותנת מקום לשער ששנת הדפוס היא תרי"ב (ולא תרי"ז), שהרי מדפיס זה, אדאלף זאמטער, הדפיס כמה ספרים בקניגסברג בין השנים תרי"א-תרט"ז (מעלות התורה, כבוד מלכים, ארחות חיים, קינות, שלחן ערוך, והגדה של פסח). ולע"ע לא מצינו שום ספר שהדפיס אחרי שנת תרט"ז.