שטר בוררות ופס"ד של אדהא"מ, ואחיו, ודודו המהרי"ל
שטר בוררות ופס"ד של אדהא"מ, ואחיו, ודודו המהרי"ל
לפנינו שטר בוררות, ופס"ד הדיינים 716 , כ"ק אדמו"ר האמצעי, אחיו הרה"ק ר' חיים אברהם, ודודם הרה"ק מהרי"ל אחיו של אדמו"ר הזקן, בחלוקת ירושת מוה"ר שלמה רובאנאוויץ 717 , בין שני בניו אברהם וצבי הירש.
תצלום החתימות נדפס כבר בקובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ו ע' קפח, מתוך תצלום שבארכיון הספריה. וכאן נדפס השטר בשלימותו.
[התצלום הנזכר הוכן כנראה ע"י כ"ק אדמו"ר, כדי לפרסמו בקובץ "התמים". אלא שלא אסתייע מילתא בהדפסת הגליון האחרון של קובץ "התמים", בעת פרוץ מלחמת העולם השניה, ונשארו התצלומים בארכיונו הפרטי. כעבור שנים רבות מסרו לספריה, וממנו נדפס בקובץ יגדיל תורה שם 718 ].
*
העובדה שביררו את שלושה אלו בתור דיינים, מורה אולי, שבעלי הדין היו תושבי ליובאוויטש. וא"כ תואם זה את העובדה, שבליובאוויטש התקיים יריד בכל שנה (הנזכר בהמשך הפס"ד):
בעיר ווילנא היה נדפס לוח-שנה, ובסופו - רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני).
*
הדיון הוא באחד בשם ר' שלמה, שמת והשאיר חצר גדולה, ובה שני בתים המיועדים לחנויות ולהשכרה, ועוד מחסנים המצורפים להם.
שני הבנים פנו לשלושה בוררים הנ"ל, שידונו ויפשרו באופני חלוקת הבתים והעסקים בין שני האחים.
שטר הבוררות והפס"ד נכתבו על נייר רשמי, שעליו - תרגום שטר הבוררות לרוסית, יחד עם בול המעיד על תשלום הניתן לאישור תוקף השטר. גם בפנים שטר הבוררות נתפרש, שפס"ד זה יהי' בתוקף הנהוג עפ"י חק ונימוס הקיר"ה.
כל זה תואם את מה שכותב כ"ק אדמו"ר הזקן בהלכות מכירת חמץ: והרשות נתונה להעתיק מכתב זה בלשון רוסיא, באיזה מקום משפט הקיר"ה, על נייר הארבאווי, ולשלם נתינת הקיר"ה, להיות תוקף מכתב זה כתוקף קאנטראק"ט הנעשה כנימוס ודת הקיר"ה.
*
כבר כ"ק אדמו"ר הזקן כותב, בתשובות שלו לחקירות ודרישות מאסרו הראשון (אגרות קודש שלו ח"ב סי' ו סי"ג): "הרבה אנשים שיש להם עניינים וסכסוכים בדבר שבממון ואינם רוצים לילך במשפטים רק סומכים על יושר לבבי עפ"י פשר דבר לפשר ביניהם בכי טוב ברצון ולא בשום תוקף ועוז". ובזה המשיך להתעסק גם כ"ק בנו אדמו"ר האמצעי 719 .
ובמקביל לעסקי בוררות בין היהודים, אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי קיבל על עצמו, היה קורה שנזקק לדון גם בעסקי בוררות שבין יהודים לנוצרים, בהסכם שני הצדדים (מסמך אחד כזה נדפס בס' מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי ע' קסד).
בעת מאסרו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, נחקר גם בקשר לעיסוקו במשפטי בוררות. והשיב שלפעמים הוא מוזמן לדון במשפטי בוררות (ראה שם ע' מד).
אחרי החקירה ודרישה הזאת כתב המושל חאוואנסקי אל בית המשפט (שם ע' עט): מתברר אשר שניאור 720 מודה בעצמו שהוא מקבל על עצמו עסקי בוררות בתביעת חובות שבין בעלי דין נוצרים ליהודים, בעוד שתפקידו של הרב מוגבל רק להשגיח על מנהגי הדת ולדון בכל השאלות השייכים לדת.
אמנם בית המשפט זיכה אותו, וכתב (שם ע' קכט-לא): באשר לעיסוקו בעניני בוררות, בתביעת חובות שבין בעלי דין שאינם רוצים ללכת לפני בית משפט, אין להחשיב זאת כמשתמש בסמכות של תוקף משפטי. יוצא אם כן, אשר מעשים אלו של היהודי שניאור באמת אינם נראים כנוגדים לחוק, ויש לזכותו מכל אשמה כו'. כשהוא נכנס לעסקי בוררות פרטית או משפט שלום, אין זה אלא כאשר המתדיינים בוחרים אותו בתור פשרן, בגלל שאינם רוצים להתדיין בסדר המשפטי הרגיל.
המושל חזר וערער על הזיכוי (שם ע' קלו) וטען: כל הביאור שלו בענין הזה, שכאילו לא היה שופט בדיון הזה כי אם משכין שלום בין הצדדים ואשר זה אינו נוגד את החוק, הרי זה רמאות ופרשנות לא הוגנת של החוק, במקום שהיה מתאים יותר לקיים בדייקנות את החוק כלשונו.
אמנם הסינט בפטרבורג אישר את החלטת בית המשפט לזכות את כ"ק אדמו"ר האמצעי מכל אשמה (שם ע' קמ ואילך).
גם אדמו"רי חב"ד שאחריו עסקו לפעמים בבוררות ותיווך והשכנת השלום.
ראה לדוגמה ב"תולדות אברהם חיים" ע' טו-יח, אודות פשרה בענין עסק, שערך כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ומסר הדברים ע"י החסיד ר' שמואל דובער מבאריסוב (הרשד"ם) אל שני בעלי הדין.
*
הרה"ק מהרי"ל מכונה במסמך הרוסי בשם "ברוכאוויטש", על שם אביו מוה"ר ברוך. לא מדובר כאן בשם משפחה, כי אם כנהוג ברוסיה לכנות כל אדם על שם אביו. וכן מכונה כ"ק אדמו"ר הזקן (במסמכי המאסר והגאולה שלו) זלמן ברוכאוויטש.
אמנם בחתימתו חותם "יהודא ליב באאמו"ה ברוך זללה"ה שניאורי", על שם אחיו כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן נ"ע. כאן מדובר כבר בשם משפחה, שמהרי"ל בחר לעצמו שם משפחה על שם אחיו "שניאור".
באמת מצינו שגם כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו מכונה במסמכים בשם "זלמן שניאור", כאשר שמו הראשון הוא "זלמן" ושם משפחתו הוא "שניאור". וכן מכונה כ"ק אדמו"ר האמצעי בשם המשפחה "שניאור". כך הוא בכל ההזכרות שבמסמכי הספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" (ראה שם ע' ד, ובנסמן בהערות שם).
כך מצינו גם את הרה"ק מהרי"ל שחותם עצמו "יהודה ליב ב"ר ברוך שניאור" (הסכמתו להלכות רב אלפס, קאפוסט תקע"ח).
אמנם כאן ברור שהחתימה היא "שניאורי". וכך גם בכת"י 935, מועתקת תשובתו (שנדפסה בשארית יהודה יו"ד סי' יז), ובסופה חותם (ראה הערות וציונים שם): יהודא ליב בא"א מוהר"ר ברוך ז"ל השניאורי.
[תשובה וחתימה זו הועתקה ע"י הרבי – על גליון הספר "שארית יהודה" שבספריה].
*
כ"ק אדמו"ר האמצעי מכונה במסמך הרוסי "בערקע", שזה היה שמו הרשמי, וכך נקרא גם במסמכים שהועתקו בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" (ראה שם ע' ה, בהערות בשוה"ג).
כך היה גם שמו הרשמי של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (שלום בערקע), כדלעיל פרק ז ופרק ח, וכן שמו של אדמו"ר מוהרנ"ד מאוורוטש, כדלקמן פרק קל.
*
הובררו מאתנו ח"מ 721 , ה"ה הרב אדמו"ר מוהר"ר דובער 722 שי', ואחיו הרב מו"ה חיים אברהם נ"י, בני אדמו"ר המנוח מהר"ש זלמן נ"ע, ודודם הרב מ"ו יהודא ליב במ"ו ברוך 723 ז"ל, לברר וללבן כל עניני טו"ת 724 וסכסוכי' שבינינו ח"מ הן לדין הן לפשר, ועלינו לאשר ולקיים ככל אשר יצא מפיהם בל יפול ארצה אפי' קוש"י 725 כתוקף בד"ח 726 וכתוקף ט"ס(?) 727 הנהוג עפ"י חק ונימוס הקיר"ה 728 , ובקנס מצד העובר לצד המקיים סך מאתים רובל סיג' לסקרב(?) הקיר"ה 729 . כל הנ"ל נעשה בקגא"ס בכאהי"מ עפה"ד 730 לפי דת חז"ל ובכאהי"מ עפ"י חק ונימוס הקיר"ה, בלי שום אפילאצי' 731 לשום מקום משפט בעולם, ורשות לכל א' מאתנו לעשות קיום וחיזוק באיזה מקום משפט שירצה, ואף בלי ידיעת חבירו.
ולראי' בעה"ח יום ד' כח כסלו תקע"ז לפ"ק
נאום אברהם בהמנוח מו' שלמה ז"ל רובאנאוויץ
ונאום צבי הירש בהמנוח מו' שלמה ז"ל
ע"פ הבקשה מהחתומי' דלעיל, נזדקקנו אנחנו ח"מ 732 , ושמענו את כל הסכסוכים והטו"ת 733 שביניהם, עד שאמרו שלא נשאר ביניהם שום סכסוך שלא הניחו לפנינו ח"מ. ואחר שירדנו לעומק הענין כי טוב הוא לעשות פשר דבר ביניהם ע"פ אופנים אלו.
הבית עם כל הבנינים 734 , ועם כל הפלייאץ 735 , ועם הבית הקטן העומד מצד השני של שער החצר, ועם כל הבניי[ני]ם שבחצר, וכל הפלייאץ שבכל אורך החצר, עם מוצאיהם ומובאיהם מתהום ארעא עד רום רקיעא, הכל כאשר לכל החלטנו למו"ה אברהם רובאנאוויץ דלעיל, בהחלטת ב"ד כתוקף מעשה בד"ח, בלי שום עורר וטוען בעולם, ורשאי מהר"א הנ"ל לעשות בהם כאות נפשו כאדם העושה בשלו ממש בלי שום מוחה ומערער ומעכב בעולם, במקח סך שלשת אלפים ומאתים רובל סיג' 736 , דהיינו שישלם לאחיו מהר"ץ רובאנאוויץ הנ"ל סך אלף ושש מאות רובל ויסולק לזמנים, דהיינו שמנה מאות רובל יסולק מהיום עד סוף היריד דחורף דהשתא, דהיינו ארבעה מאות יסולק ביום א' ג' טבת הבע"ל, וארבעה מאות רובל יסולק עד סוף היריד, וסך שלש מאות בחצי אלול דהאי שתא, וסך שלש מאות וחמשים רובל בסוף יריד דחורף תקע"ח הבע"ל, וסך מאה וחמשים רובל בחצי אלול דשנת תקע"ח הנ"ל. וכשיסולק כל הסך הנ"ל לזמנים הנ"ל הרי הבית הנ"ל עם כל הבניינים הנ"ל ועם כל הפלייאץ הנ"ל מוחלט למהר"א הנ"ל בק"ג מעכשיו. אכן באם שלא יסלק אפי' ראטי 737 אחרונה, יומכר הבית לאחיו מוהר"ץ הנ"ל או לאחרים, והמעות של מהר"א הנ"ל יחזירו לו, בניכוי שכירות 738 כפי ראות עינינו.
ובפירוש הותנה שניתן רשות לאחיו מהר"ץ לדור בבית קטן העומד לצד השני של השער משך שתי שנים, מסוף כלות היריד דהשתא עד סוף כלות היריד דשנת תקע"ט לפ"ק, בלי שום תשלומי שכירות לאחיו אפי' ש"פ 739 . גם מחוייב אחיו מהר"א ליתן לו שתי קלייטין 740 אל העבר של הבית הקטן הנ"ל. ופרנסות יחזיק מהר"ץ מחי' של הורט 741 , דהיינו למכור במדה גסה מא' טאפ 742 ולמעלה. ובלבד שלא ימכור בהקפה להערלים שנ"ח 743 למהר"א, אלא שיתנו מזומנים דוקא. ושכירות הבית הקטן הנ"ל ביריד לאורחים ושכר אכילתם 744 . מלבד מכירת הש"ש והיי' ששייך למהר"א. גם רשות למכור מלח וטיטון, אבל לא קולעטשין והערינג וטאראן, כ"א למכור הערינג הורט, או לבע"ב בביתם, ולא בביתו בשום אופן בעולם.
חובות מן הרייסטרעץ מן העיר ומן הכפר עולה ס"ה אלף ושש מאות רובל, יקבל מהר"א ע"ע וישלם לאחיו סך חמשה מאות ושלשים רובל 745 לזמנים, דהיינו מאה וחמשים בחצי אלול תקע"ח לפ"ק, ושלש מאות ושמונים רובל בסוף יריד תקע"ט לפ"ק.
המחי' של הכפר יהי' ביניהם בשותפות עד סוף שנה זו, לפי הזמן המבואר בקאנטראקט, ואחר כלות שנה זו אם ירצה מהר"ץ להחזיק אין לו זכות הדירה בבית הקטן ופרנסותיו 746 , כ"א בשעת היריד כנ"ל לאורחים, ע"פ אופנים הנ"ל.
חובות המגיע מהם, ובכלל זה החובות שמגיע להם עצמם מתפיסת הבית 747 , דהיינו למהר"א שייך מאתים וארבעה ושמונים רובל ולמהר"ץ מאה וחמישים רובל, יסולק ממה שיש בעין כפי הרשימה, ומה שלא יגיע לתשלום סילוק החובות ישלים כאו"א מכיסו חלק כחלק שוה בשוה.
כל הנ"ל יצא מאתנו ע"פ ק"ג 748 הנ"ל כתוקף מעשה בד"ח וכתוקף ט"ס(?) הנהוג ע"פ חק ונימוס הקיר"ה.
ולראי' בע"ה 749 יום ד' כ"ח כסליו תקע"ז לפ"ק פה ק"ק לובאוויץ
נאו' דובער באאמו"ר הגאון מוהרש"ז ז"ל נ"ע
ונאו' חיים אברהם באאדמו"ר הגאון זללה"ה נ"ע
ונאו' יהודא ליב באאמו"ה ברוך זללה"ה שניאורי
הערות
- 716. להקל על המעיין, הוספנו פיסוק בשטר הבוררות ובפס"ד.
- 717. כנראה – על שם אביו ראובן.
- 718. ראה גם לקמן פרק פה ופרק קכח.
- 719. ראה גם בפרקים הבאים לקמן, אודות דיני תורה ופשרות שעסק בהם רבנו.
- 720. כך כינה את אדמו"ר האמצעי, לפי שם משפחתו.
- 721. חתומים מטה.
- 722. בנוסח הרוסי: בערקע.
- 723. בנוסח הרוסי: ברוכאוויטש.
- 724. טענות ותביעות.
- 725. קוצו של יו"ד.
- 726. בית דין חשוב.
- 727. קריאת תיבה זו אינה ברורה, והכוונה לקאנטראקט (חוזה).
- 728. על פי חוקי המדינה (הקיסר ירום הודו).
- 729. לקופת הממשלה (הקיסר ירום הודו).
- 730. בקנין גמור אגב סודר בכל אופן היותר מועיל על פי הדין.
- 731. ערעור.
- 732. חתומים מטה.
- 733. והטענות ותביעות.
- 734. הכוונה כנראה, לחדרים שניבנו לצד הבית הגדול.
- 735. השטח.
- 736. רובל סיגנציות. דהיינו שבסכום זה שמו את שווי כל החצר והבנינים שבו, ואותם יקבל מוהר"א הנ"ל אחרי שישלם לאחיו את מחצית מחירו.
- 737. תשלום.
- 738. כדי שלא יהיו המעות שנתן עד אז - הלואה, והשתמשותו בהחצר והבנינים - רבית.
- 739. אפילו שוה פרוטה.
- 740. כנראה הכוונה - מחסנים.
- 741. חנות סיטונאית.
- 742. סיר. מדת הלח ברוסיה.
- 743. שנשארו חייבים.
- 744. שגם זה שייך למוהר"ץ.
- 745. היינו שגביית החובות היא על מהר"א, ולכן ישלם עבורו למהר"ץ פחות מחציו.
- 746. שאם מהר"ץ ירצה להחזיק את עסק החנות של הכפר, אזי יפסיד את זכותו הנ"ל בעסק הבית הקטן.
- 747. כנראה הכוונה לחובות המשכנתא שיש על הבית.
- 748. קנין גמור.
- 749. באנו על החתום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.