שטרות ומעשי בית דין מהשנים ת"ע-תפ"ב, בפאס, מרוקו

שטרות ומעשי בית דין מהשנים ת"ע-תפ"ב, בפאס, מרוקו

בהמשך למה שפורסם בפרק הקודם, כמה שטרות ומעשי בית-דין מהשנים תנ"ז-תס"ח, בפאס מרוקו, נפרסם בפרק שלפנינו עוד ארבע שטרות ומעשי בית דין, מהשנים ת"ע-תפ"ב:

א) שטר ביטול מודעות לסילוק משטר משכנתא, מלפני שנת ת"ע. והיינו שר' יצחק נתן סכום מעות אל ר' שלמה, וקיבל עבורו בנין במשכון. אמנם חשש ר' יצחק, שאשתו של ר' שלמה תפקיע ממנו את הבנין עבור שעבוד כתובתה, ואחרי דין ודברים היא סילקה עצמה משעבוד זה בקנין המועיל. אלא שר' יצחק חשש שהיא מסרה תחלה מודעה על סילוקה מהשעבוד, ולכן עשו ביטול מודעות. אח"כ הוצרך ר' יצחק להשקיע בתיקון הבנין, ובחודש טבת ת"ע הביא עדות לכך, ונוספו הוצאות אלו למשכנתא זו, היינו שלא יפקיעו ממנו המשכנתא עד שיחזירו לו גם השקעה זו. אח"כ הוצרכו יתומי ר' יצחק הנ"ל להשקיע שוב בתיקון הבנין, ובתשרי תע"ו הביאו עדות לכך, ונוספו גם הוצאות אלו למשכנתא זו.

ב) שטר מכירת בית הכנסת, מי"ט מר חשון ת"ע. בית הכנסת הי' של ר' יוסף, ממושכנת בחלקה לר' עמנואל. ועתה השלים לו ר' עמנואל סכום נוסף, ור' יוסף מכר לו שני שלישי ביהכ"נ. אח"כ ערער מוה"ר יעקב ן' צור ⁶⁰⁰ , שגם הוא שותף בביהכ"נ בחלק שתות שבו, וא"כ הוא מצרן וזכותו לקנות את ביהכ"נ. ועל כן פישרו ביניהם, שכל אחד משני אלו יקנה שליש בית הכנסת.

ג) שטר סילוק מירושה, מכ"ז טבת תע"ז. והיינו שאחרי פטירת ר' שם טוב כהן, נשתדכה בתו מרת רבקה, ואמה מרת ריינא נתנה לו בנדונייתא מהעזבון, הרבה יותר מהמגיע לה. ולכן סילקה עצמה מכל טענות ותביעות שיש לה על העזבון. וכן סילק עצמו מטענות ותביעות אלו המשודך שלה ר' שמואל אלבאז, בעהמח"ס ויאמר שמואל (קזבלנקה תרפ"ט).

ד) שטר הסכמת מינוי ש"ץ, מחורף תפ"ב. ההסכמה עצמה שמעבר לדף, חתומים עליה כמה עשרות מחשובי ביהכ"נ, אך נמחק ממנה הדיו ברוב השנים ולא ניתנה לקריאה. ומאישור וחתימת רבני העדה, שמעבר לדף, רואים שמדובר במינוי מוה"ר יהושע סירירו, לש"ץ בבית הכנסת הנקרא על שם מוה"ר סעדיה ן' רבוח, מרבני פאס (... – שס"ז). הש"ץ שלפניו היה מוה"ר יעקב ן' דנאן, אשר צוה לפני מותו למנות במקומו את מוה"ר יוסף ן' שקרון. מ"מ אישרו רבני פאס את מינוי מוה"ר יהושע סירירו. כנראה היו חילוקי דעות גדולים בנושא הזה, עד שהוצרכו גם רבני מקנאס לאשר בחתימתם את הסכמת הקהלה הנ"ל.

א

בינ"ו ⁶⁰¹

[יע]ן שאחר שמשכן היקר יצחק בן דוד וחיון י"ץ ⁶⁰² המש[כו]נא הנז' בפנים, נודע לו שאשתו של שלמה רוזליו הנז' בפנים כתובתה כדת, והיא קדומה לשטר [המ]שכונא, ובכן תבעו בדין שיעשה לו אופן המועיל לשתהיה המשכונא מנוקא ומשופה מערעור האשה הנז', ואם לאו יתן לו מעותיו, דאדעתא דהכי לא משכן, ומחר תוציא האשה שטר כתובתא ותוציאנה מידו ונמצא הלה יוצא נקי מנכסיו. ובכן אמר שלמה הנז' לאשתו שתטול קנין באופן המועיל, ולא נתרצית לעשות כן עד עבור ימים אחדים, וחשש יצחק הנז' פן ביני ביני מסרה שום מודעה על השטר שהחזיקה ע"ע ככתוב ביריעה הסמוכה, ולכן תבע שורת הדין שאם אין אופן להיותו בטוח מערעורי האשה הנז' יתן לו מעותיו כנז"ל. ובראותנו תביעתו נכונה, פסקנו שכל מודעא ומודעי דמודעי וכו' שתוציא האשה הנז' ובאי כחה נגד השטר משכונא הנז' הבל המה ואין בם מועיל, ולא יחרוך רמיה צידה ולא תעשינה ידיה תושיה. ואע"פ שראינו בשטר הכתוב ביריעא הנז' שבטלה מודעות באופן המועיל ונתנה רשות לב"ד להפקיע כחה, יוספים אנחנו לבאר שאף אם מסרה מודעה על כל הביטולין הנז' ועל נתינת רשות הנז' לא תועיל המודעה ההיא ולא ידון ממנה [...] כלל מטעם הנז"ל. ולראיה ביד יצחק הנז' חתמנו פה דייני ק"ק פאס יע"א

יהודה ן' עטר ⁶⁰³ סיל"ט

אברהם אבן [...] ס"ט

יעקב במהה"ר ראובן אבן צור ⁶⁰⁴ זצוללה"ה

נשאר ביד סאלים מהחוב המוטל עליו כנז' בדף הסמוך עולה בלי פרעון ארבעים אוקיות קדו' ⁶⁰⁵ פרע [...]אלם הנז' הארבעים אוקיות הנז'.

להיות ש יצחק בר דוד ויוסף הוציא סך שנים וחמשים אוקיות בבנין מחצית כותל לגאריב שבעליה הממושכנת בידו כנז' ביריעה הסמוכה למו, דהיינו כל אורך מחצית הכותל מקרן זוית שמהבית של צד ימין ונכנס עד קרן זוית של הכותל של צד שמאל, והיינו מחצית העליה הסמוך לתקרה, כל הנז' הוציאו בסיד וחול ולבנים ופינוי העפר ותדעום ושכר האומנים והפועלים וסעודתן, לכן בא לפנינו חיים יעקב בעל העליה הנז' ואמר, כתבו וחתמו ותנו ביד יצחק הנז' סך [שאנו מוסיפים] נ"ם ב"ם ⁶⁰⁶ [...] תוספת על סך המשכונא שיש לו בעליה הנז', ולכשאפדה מיד אפרע הכל בבת אחת. וכתבנו וחתמנו ונתננו לו בעשור אמצעי לטבת שנת ארבע מאות ושבעים לפרט היצירה פה פאס יע"א, שאנו מוסיפים ב"ש ⁶⁰⁷ וקיים

[...]

עוד בכלל ההוצאה הנז' ג"ם ⁶⁰⁸ אחרים וקיים שנית

אברהם ן' כהה"ר ן' יוסף ודוד זלה"ה

במותב תלתא כחדא הוינא, כד אסהיד קדמנא יעקב ן ' מרדכי ה " ן אזולאי הבנאי וברר בעדותו, שעל ידו ועל יד ה"ר מכלוף אדהאן , הוציאו יתומי ה"ר יצחק ה " ן דוד וחיון הנז' בפנים, בבנין ותיקון הכרחי בכותל הסמוך לבית הכבוד שבאלפוקי שבחצר הנז' בפנים, ובבנין ותיקון הכרחי בגג האלפוקי הנז', ובטיחת קרקעית האלזורייא שבחצר הנז', בכל הוציא היתו' הנז' ע"י יעקב הנז' בסיד וחול ולבנים ושכר האומן סך חמשה אוקיות ורביע באוקייא קדו', שיתוסף להם הסך הנז' על סך המשכונא ותוס' הנז' בפנים, ולעת הפדיון יגבו הכל בבת אחת עיקר ותוספת ע"כ סתם עדותו, וחתמנו פה תרי מגו תלת ⁶⁰⁹ , ביום ב' בשבת שלשה ימים לחדש תשרי שנת תכו"ן לפרט קטן וקיים

משה אסולין ⁶¹⁰ סיל"ט

מסעוד אצראף

עוד במותב תלתא כחדא הוינא, כד אסהיד קדמנא יעקב פוניץ הנגר וברר בעדותו, שעל ידו ועל יד ה"ר מכלוף אדהאן , הוציאו יתומי ה"ר יצחק הנז' בפנים, בתיקון הכרחי לאלסהווא שבעלייה הנז' והאלתלויח שבבית הכבוד ופתח האלזורייא שבמדרגות הגג, בכל הוציאו בלוחות וקורות ומסמרים ושכר האומן הנז' סך שנים עשר אוקיות קדו', שיתוסף להם הסך הז' על סך המשכונא ותוס' הנז', ולעת הפדיון יגבו הכל בבת אחת עיקר ותוספת ע"כ סתם עדותו העד הנז', וחתמנו פה תרי מגו תלת בעשור ראשון לחדש תשרי שנת הנז"ל וקיים

משה אסולין סיל"ט

יעקב חיים

שטר זה ושביריעה הקודמת נמסר מיד האחין אברהם ומשה בני ה"ר יצחק ן ' דוד וחיון הנ"ב ⁶¹¹ למו"ר כמוהר"ר יעב"ץ ⁶¹² נר"ו כמשו"ח בידו וקיים

שאול ס"ט

ב

ב"ה

העידנו על עצמו בקש"מ בדל"ב ⁶¹³ היקר יוסף ב " ר מנחם עוזיאל , ובכח הקנין נתחייב והודה, שבעד סך חמש מאות וחמישים אוקיות מכט"ק ⁶¹⁴ שיש לנבון וחכם כה"ר עמנואל מאנסאנו ⁶¹⁵ י"ץ, ולהמשכיל ונבון כה"ר יהודה ן ' צור ס"ט, משכונא על שני שלישי בית הכנסת הידועה להחכם השלם הדיין המצויין כמוה"ר יהודה עוזיאל ז"ל, במצר החצר הידועה להחכם הנז', כמו שכתוב בשטר המשכונא שבידם, וגם בעד סך מאה ושלשים אוקיות מכט"ק שקבל עתה מיד כה"ר עמנואל הנז', שעולה בין הכל שש מאות ושמנים אוקיות מכט"ק מהמסיר"ה ⁶¹⁶ , גמר ומכר לכה"ר עמנואל הנז' שני שלישי הבית הכנסת הנז' מתהומא דארעא עד רום רקיעא דשמיא עם כל תשמשיהם והנאותיהם, היכל וספרי תורות עם ספסלים ומנורות ועששיות ותיבות ומפות ותפוחים, כלל הדברים כל מאי דמתקרי נכסי וספרי תורות הנז' טבן שני שלישים גם כן כשלש ספרים שהם ידועים לב"ה שני שלישים בכל דבר ודבר הכל מכירה גמורה שרירא וקיימא לחלוטין ולצמיתות בלא שום שיור ותנאי בעולם, ולא שייר המוכר הנז' לעצמו ורשותו וזכותו ועצם ורשות וזכות ב"כ ⁶¹⁷ ויורשיו אחריו שום שיור וחלק וזכות ותנאי בעולם שכבר סילק עצמו וזכותו ורשותו ועצם וזכות ורשות ב"כ ויורשיו אחריו סילוק גמור מעל המכר הנז' ולא שייר אפי' נעיצת יתד בקרקע ולא נשאר לו נגד הלוקח הנז' וב"כ לא דין ולא דברים ולא תביעה ולא שבועה ולא ג"ש ⁶¹⁸ ואפי' ח"ס ⁶¹⁹ . ומעתה ומעכשיו רשאי הלוקח ליטפל בפדיון המשכונא שיש לכה"ר יהודה ן ' צור הנז', ולזכות בשני שלישים גמורים מכל הב"ה הנז' עם כל מלואה כנז', ירש ויוריש ינחיל ויחסין יבנה ויסתור ישכיר וישכין וימשכן וימכור ויתן במתנה ואין מוחה בידו. ועל המוכר הנז' לסלק כל עורר ותובע וטוען מעל מכירה זו ומעל מקצתם סילוק גמור לעולם להוצאתו והשתדלותו בגופו וממונו, בין בדינינו הצדק בין בע"א ⁶²⁰ בין דמחמת המוכר בין דלא מחמתיה. וכך אמר בפנינו המוכר הנז' ללוקח הנז', לך חזק וקנה לך בהני זבינו ואנא איקום ואדכה ואשכים ואמריק זביני אלין אינון ועמליהון ושבחיהון ושבחי שבחיהון בין דאתי ממילא בין דאתו מחמת הוצאה, וצבי הקונה הנז' בזביני אלין וקבילי עלוהי. וליפות כח שטר מכירה זו נשבע המוכר הנז' ש"ח בת"כ וההית"ב ⁶²¹ על דעת המקום ב"ה ועל דעת כל הנשבעים באמת לקיים ולהשלים ולהעמיד המכר הזה מראש וע"ס ⁶²² ביד הקונה הנז' וב"כ, מנוקה ומשופה מכל ערעור שבעולם, בין בדינינו הצדק בין בע"א, להוצאתו והשתדלותו בגופו וממונו הוא וב"כ, וכל מי שיבא מארבע רוחות העולם בן או בת אח או אחות קרוב או רחוק נכרי או בן ברית יהיו ערעוריו וטענותיו כולם בטלים לא שרירין ולא קיימין, בלא שיפטר בשום טענה כלל. והודה המוכר הנז' שטר מכירה על שני השלישים שבב"ה הנז' ושני שלישים שבמלואה עה"ד הנז' בעד הסך הנז'. ולהיות שיש משל יוסף הנז' קורדון אחד ממושכן ביד כה"ר עמנואל הנז' בעד סך עשרים אוקיות ק' ⁶²³ , ובעת המכר התנה עליו המוכר הנז' תנאי מוחזק שיחזיר לו הקורדון הנז' בולא כלום, שעמ"ך ⁶²⁴ היה המכר הנז', לכן קבל על עצמו כה"ר עמנואל שיחזיר לו הקורדון הנז' כשידרש ממנו בלא פדיון. גם הודה המוכר הנז', שהיכל הקדש שהוא כעת בב"ה הנז', בימים שנכנס כה"ר עמנואל לב"ה הנזכר להתפלל בציבור נעשה מחדש ההיכל הנז' על יד קהל הבית הכנסת, כי ההיכל הראשון שהיה בה נמכר על יד יוסף הנז' באופן שהכל כאשר לכל גמר ומכר המוכר הנז' ללוקח הנז', ונסתלק סילוק גמור מכל דין וערעור ותביעה שאיפשר שהיתה לו עליו מכח איזה זכות טובת הנאה שהיה למורישו הנז' בב"ה הנז' ובתשמישי קדושה שבה, כי כבר ריקן כחו וזכותו לגמרי מעל ב"ה ותשמישי קדושה הנז', ולא יורע ולא יפסל שטר זה מחמת סדור לשון או לשון חסר ויתר מושאל או מורדף אלא הכל יהא נדרש לתועלת וזכות הלוקח הנז'. ורשות גמורה נתן לנו המוכר הנז' לכתוב ולחתום שטר מכירה מאחד ועד מאה עד שיצא שטר מכירה כתוב וחתום לדעת ועצת כל ת"ח, והודה שטר מכירה מוחזק בכל חיזוקי סב"ד ⁶²⁵ בתפישה ונאמנות גמורה בשני עדים כשרים ואחריות גמורה עליו ועל ב"ך ⁶²⁶ ועל כל נכסיו, מקרקעי ואגבן מטלטלי שקנה ושיקנה, בתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ולדלא כט"ד ⁶²⁷ , ונגמר הכל בקש"מ בדל"ב ובש"ח ⁶²⁸ כנז', בשלישי בשבת תשעה עשר יום לחדש מרחשון שנת ארבע מאות ושבעים לפ"ק בפאס יע"א והכל שריר ובריר וקיים

יהודה ן' עטר ⁶²⁹ סיל"ט

אברהם ן' עטייא ⁶³⁰

טובת הנאה ⁶³¹ הנז' לעיל יובן הזכות להיה לו בתפוחי כסף שהיה בב"ה הנז' ולראיה חתמנו וק"ש

יהודה יוסף אבן שקרון

אחר שהודה המכר הנז' יוסף הנז' לכה"ר עמנואל הנז', בא החכם כה"ר יעקב ן ' צור ⁶³² נר"ו וערער לומר שמאחר שהוא שותף בב"ה הנז' שיש לו שתות בו כידוע, הוא יזכה במקח קודם לכל אדם, דהא שותף עדיף ממצרן ⁶³³ , ואחר הרבות כמה אמרים תווכנו ביניהם עזה"ד ⁶³⁴ שיזכה כה"ר עמנואל בשליש אחד מהשני שלישים הנז"ל, וכה"ר יעקב הנז' יזכה בשליש האחד באופן שהשני שלישים הנז"ל ומלואם כנז' לעיל הם ביניהם בשוה שליש לזה ושליש לזה, באופן שפרע כל אחד מהם מחצית דמי המקח וזכה בשליש הנז', וכל חוזק ותוקף הכתוב לעיל הוא לזכות שניהם בשוה. ולראיה חתמנו פה בפאס יע"א והכל שריר ובריר וקיים

יהודה ן' עטר ⁶³⁵ סיל"ט

אברהם ן' עטייא ⁶³⁶

נעשו מזה השטר שני גופים, אחד ניתן ביד כה"ר עמנואל הנז', וזה לזכות כמוה"ר יעקב ן ' צור הנז'.

ג

ב"ה

לאחר שעמדנו אח"מ ⁶³⁷ על כל פנקס העזבון של כה"ר שם טוב כהן נ"ע, שביררה לפנינו אלמנתו הכבודה ריינא , ומשם הוברר איך הבתולה רבקה שהיא רוצה לעשות חופה עם בן גילה ה"ר שמואל ס " ט בן כהה " ר יצחק זלה " ה ה " ן אלבאז , נטלה בנדונייא בין מעות וחפצים א\"\ ת"ם ⁶³⁸ בקירוב, מלבד צרכי החופה למאכל ומשתה קרוב לסך ק"ם כ"ם ⁶³⁹ והותר והותר, אלא שאמה העדיפה משלה ונתנה לה הסך א\"\ ת"ם, הכל כמו ששוים בשוק במעות בעין, וכפי החלוקה לא היה עולה לה כי אם תת"ם ר"ם ת"י ד"ת ת"פ בקירוב, הכל ככתוב באריכות בשטר חלוקה שעשינו להם כמה"ר י"ץ, ולאחר שנשבעה אמה ריינא שבועת האלמנה בתפילין הקדש בנק"ח ⁶⁴⁰ כראוי הכל כתוב וחתום כראוי. לכן העידתנו על עצמה בקש"מ בדל"ב וש"ח בת"ך ⁶⁴¹ כראוי רבקה הנז', לאחר שהוברר לנו בירור גמור שהגיעה לפרקה בסימנים מובהקים ⁶⁴² , ונתחייבה ברצון נפשה והשלמת דעתה בלא שום אונס כלל, שבעד הנדונייא שהעניקה לה אמה כנז' נתחייבה שנתקבלה כל הראוי לה בירושת אביה ויותר ממה שעולה לה, ומעתה ומעכשיו סילקה עצמה מכל עזבון אביה קרקע וטלטל ושטרות וחזקות וכל מאי דמתקרי נכסי סילוק גמור לה נגד אמה ואחיה, לא דין ולא שבועה ולא ג"ש ⁶⁴³ ואפי' חרם סתם, שכך ביררה בפירוש, ולא שום מין תביעה בעולם גלויה ונסתרת, הן מה דאסיקו השתא אדעתה הן מה שיתגלה לה לאחר זמן. ואם באולי נשאר לה איזה מין [תביעה], מעתה נתחייבה ומחלה לאמה ולאחיה מחילה גמורה כדת וכהלכה, בלי למימר מחילה בטעות או באונס היתה אלא מחילה נראית כדת וכהלכה. ואם הוא איזה דבר דלא שייך ביה מחילה מעתה נתחייבה בכח הקנין וש"ח ונתנה אותו הדבר במתנה לאמה ואחיה הנז' במתנת בריא גלויה ומפורסמת. גם נתנה ארבע אמות בקרקע לאמה ואחיה י"ץ, ואגבן הקנת ומסרה להם כל זכות שאיפשר להיות שנשאר לה בשטרות ופתקות ודומיהם, וכך אמרה להם זכו וקנו לכו הנהו שטרי ופתקות בכל מקום שהם אינהו וכל זכותא ושעבודא דאית לי בהו ודכתיב בגוייהו. כלל הדברים שרבקה הנז' נסתלקה לגמרי מכל עזבון אביה ועליה לסלק כל עורר ותובע מעל אמה ואחיה הנז' סילוק גמור לעולם להוצאתה והשתדלותה בגופה וממונה, יען בפירוש הודת ונתחייבה שנטלה יותר מהראוי לה, והעדיפה עליה אמה מפני כבוד אביה נ"ע. והכל בביטול כל מיני מודעות ומודעי דמודעי ודנפקי מגו מודעי עד עולם ובפיסול עדיהן ועדי עדיהן והפקר כל הנאתן הפקר גמור מכח הפקר ב"ד הפקר, כלל הדברים שכל הדברים שכאשר יתקיימו הם גורמים שום הורעת כח לכל הכתוב בשטר זה הנם בטלים, וכל מה שכתוב בשטר זה קיים לדעת כל הפוסקים ⁶⁴⁴ ז"ל בעלי זאת הסברא. גם אנחנו בעין ראינו שאין מקום למסירת המודעה, לפי שכפי החלוקה לא היה עולה לה כל הסך הנז'. והכל באחריות גמורה עליה ועל יורשיה אחריה ועל כל נכסיה, מקרקעי ואגבן מטלטלי שקנתה ושתקנה כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כט"ד ונגמר הכל בקש"מ וש"ח ⁶⁴⁵ , ז"ך לטבת שנת תע"ז יד[ך לפ"ק] בפאס יע"א וקיים

יעקב בן עטר ⁶⁴⁶

אברהם צרפתי

העידנו ע"ע בקש"מ בדל"ב ⁶⁴⁷ הבחור המשודך הלא הוא ה"ר שמואל בן אלבאז נר"ו הנז' בפנים, בכה"ר יצחק ז"ל, ובכח הקנין גמר והסכים על הסילוק אשר נסתלקה רבקה משודכתו מנכסי אביה מקרקעי ומטלטלי ושטרות ופתקאות וכל דבר ששוה ממון וכל דבר ששמו נכסים כמו שכתוב מעבר לדף בארוכה, הסכמה גמורה ברצון טוב ובחפץ שלם באופן שלא נשאר לו עוד ולא לבאי כחו לערער שום ערעור נגד באי כח כה"ר שם טוב הכהן הי"ד הנזכר בפנים, בשום אופן בעולם, ולראיה חתמנו פה והיה זה ביום ראש חודש שבט בשנת ארבע מאות ושבעים ושבע לפרט האלף הששי בפאס יע"א והכל שריר וקיים

יעקב בכמוהה"ר ראובן אבן צור ⁶⁴⁸ זצללה"ה

אברהם צרפתי

אנחנו ב"ד חתומים עמדנו על כל הכתוב לעיל בפנים איך נסתלקה רבקה הנז' מכל עזבון אביה קרקע וטלטל וכל מאי דמתקרי נכסי, וגם החתן הסכים על הסילוק הנז', לכן גם אנחנו מאשרים ומיפים כח הסילוק הנז' קיום גמור וכל הכתוב לעיל ובפנים שריר ובריר וקיים

יהודה ן' עטר ⁶⁴⁹ סיל"ט

אברהם אבן [...] ס"ט

ד

גם אנו החתומים מסכימים על כל הנז' לעיל בכל [...] לא להכניס ברשותינו בבית הכנסת הנז' שום אדם בעולם זולת [...] החכם השלם כהה"ר יהושע נר"ו, וכן אנו מסכימים על כל [...] הכתובים בהסכמה הנז' מעבר לדף, ולא יחול שום דבר [...], ולראיה ביד כהה"ר יהושע ח"פ... ⁶⁵⁰

לפנינו נשבע ש"ח בת"ך וההי"ת ⁶⁵¹ כראוי, מוסא בן חיים אפלאלו , שלא יקבל שום שליח צבור להיות שלוחם למקום בב"ה הנק' ע"ש ן' רבוח ⁶⁵² , כי אם לכהה"ר יהושע סירירו ⁶⁵³ ובניו ולא לזולתם, וכל מה שהסכימו עליו הקהל החתומים ביריעה זו הרי הוא מקובל עליו ועלתה הסכמתו עמהם בכל מה שהסכימו. וכן העידנו ע"ע בקנין וש"ח כנז' אהרן אגייני , ובכח הקנין וש"ח קבל על עצמו כל הכתוב פה מראש ועד סוף לא יפול דבר ארצה ולראיה חתמנו

יהודה ן' עטר ⁶⁵⁴ סיל"ט

הובאה הסכמה זו לפנינו ו[...] בכל פעליה, וראינו שהיא אלימא שרירא וקיימא ולית נגר דתברינא. ואעפ"י שראינו הסכמה אחרת מאוחרת לזו חתומה מקהל ב"ה הנז', [וש]ם נאמר איך בשמעם את כל אשר צוה לפני מותו כהה"ר יעקב ן ' דנאן ⁶⁵⁵ שישמש [...]ת ש"ץ קבוע בחריקיה כה"ר יוסף ן ' שקרון ⁶⁵⁶ , ויטול מההכנ[סה] בו"ך והשאר יותן [לאל]מנתו, ולכן הסכימו שם על צוואתו לאשרה ולקיימה. ראינו [ש]אין באותה אמתלא [מ]מש, יען בהסכמה הכתובה בפנים שהיתה ראשונה מבו[אר] מה ששמעו וידעו [אשר] צוה, וההסכמה ההיא הראשונה היתה אדעתא דהכי [...] הסכימו שאין להם [...] מלהיות כהה"ר יהושע לבדו וב"ך ⁶⁵⁷ ש"ץ בינם למקום [...]. לכן עלתה הסכמתינו שההסכמה הזאת עיקר ואחרי דבריה לא ישנ[ו. את כ]ל הרשום בכתב אמת חתמנו בר"ח אדר התפ"ב ליצי'

יהודה ן' עטר סיל"ט

המר [הכותב] בדמע אברהם אבן [...] ס"ט

מאחר שק"ק בית הכנסת [...] עלתה הסכמתם ודעתם [...] שלוחם כההר " י סירירו נר"ו ואין זר אתו, הוכשר הדבר [...] מסכימים ומחזיקים ומאשרים הסכמת הקהל [...] לפני המלך. נאם החותמים פה מכנאסא יע"א בסדר [...] ללבוש את הבגדים

משה טולידאנו

יעקב בכמוה"ר ראובן אבן צור ⁶⁵⁸ זצללה"ה

משה [...] בהה"ר אב[רהם] בירדו[גו] ⁶⁵⁹

אנחנו [...] ע"י רבינו [...] מראשינו [...] הסכמה [...] ברוח קדשו למעלה היה את חכמים [...] על דבריו, והנה הוא כארי רבץ וכלביא מי יקימנו [...] ומי יבא אחרי המלך ואחרי דבריו [...] ועלימו תטוף מלתי, נאם החותמים בסדר [...] בך יברך ישראל לפ"ק, המכובד במתא פאס [...]