מאדמו"ר הצמח צדק, ע"י בנו אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
מאדמו"ר הצמח צדק, ע"י בנו אדמו"ר מהרי"נ מניעזין
בספר בית רבי (ח"ג פ"ח) כותב אודות כ"ק אדמו"ר מוה"ר ישראל נח מניעזין נ"ע: "שם רבינו עליו המשרה ... להשיב לשואלו דבר השו"ת שהיו באים לרבינו, כי רבינו הי' לו טרדות יתירות ולא הי' מופנה מכל צד, ע"כ הי' מוסר הדבר לו שהוא יעשה התשובה ויכניסם אח"כ לפני רבינו לבקרם כו' ... ונמצא ממנו בכת"י שו"ת בנגלה, ובקרוב יצאו לאור עולם אי"ה".
תשובות אלו מעולם לא נדפסו, רק אחדים מהם בקובצי יגדיל תורה נ.י. גליון כג ע' תרלז, ושם ע' תרנז (כותב הגה"ח מוהרא"ד לאוואוט "ובחיי אדמו"ר גאון ישראל מהרמ"מ ז"ל מליובאוויטש כתבתי מזה לכ"ע, והשיב לי בנו הגאון הרה"ק ר' ישראל נח ז"ל), ובגליון מז ע' רח (ראה שם בשוה"ג, שהשאלה נשאלה לפני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אלא שבאותה שעה הי' טרוד מדאי, והתשובה נכתבה ע"י כ"ק בנו מהרי"ן נ"ע), ובגליון ס ע' רסד וע' רסז.
אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כשהי' אדמו"ר בניעזין, הי' כותב את תשובותיו ע"י הרב אלי' דוד מ"ץ דק' ניעזין. כמה מתשובות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה גליון נט ע' ריח ואילך. גליון ס ע' רעג ואילך.
*
התשובה שלפנינו נכתבה אל הגאון החסיד הרב ארי' ליב זיוואו, שהיה באותה תקופה מ"ץ דק' סמילעוויטש.
בבית רבי (ח"ג פ"י): "הרה"ג ר' ליב סמילעוויצער זלה"ה הי' גדול בנגלה ובחסידות, והי' ממקושרי רבינו וגם הי' משולחו איזה שנים ... הי' רב בהאמי' אחר הרה"ק ר' יצחק אייזיק זלה"ה, ואח"כ הי' רב בדווינסק, ושם מ"כ".
בקובץ יגדיל תורה (חי"ז ע' רעא, מרשימת הר"י שי' מונדשיין): נולד בשנת תק"ע או תקע"א. בן ח"י שנה נסמך להוראה מאדמו"ר הצ"צ, ושימש ברבנות בבאברויסק (שם הי' מבית דינו של רב"מ מבא"ב שנחשב לו כא' מרבותיו), סמילעוויטש, האמיל (הוא הי' המ"ץ בתקופתו של רי"א האמליער), ומשנת תרכ"ה בערך שימש ברבנות דווינסק-דינאבורג (אחרי מהרי"ל בטלן), עד פטירתו ביום ב' ער"ח סיון תרמ"ז. בנו (בעהמח"ס "שבעים תמרים" על צוואת ריה"ח) כותב עליו ש"הי' מיחי"ס של אדמו"ר הצ"צ" ומביא בשמו דברים שקיבל מאדמו"ר הנ"ל (וכן הי' שד"ר של הצ"צ). כמו"כ קיבל רבות ממהרי"נ בן הצ"צ, מר' הלל מפאריטש ובפרט מרי"א מהאמיל, אשר גם סמך עצמו בשתי ידיו על פסקיו של הרא"ל. נודע כרב מסכים ומסמיך בגלילותיו, וכמשיב דבר לשואליו בדבר הלכה (בפרט בדיני כתיבת גטין. בספרו הנ"ל הדפיס בנו את מכתבו של הרא"ד לאוואוט בעהמחב"ס שער הכולל, המבקש ממנו את הגהותיו של אביו על ספרו קב נקי). רוב תשובותיו לא הגיעו לידינו, ואך צרור קטן מתשובותיו שכתב בהאמיל נותר לפליטה, והמה בכתובים.
חלקם נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים חוברות טז; יח; כד.
*
יום א' זיין תשרי
לאה' ידידי הרב המופל' הוו"ח החריף כו' מוהר"א ליב נ"י 506
מכתבו הגיעתי והראתי מכתבו לכאאמו"ר שי' כבקשתו. והננו להשיבו מה שא' כאאמו"ר שי' על שאלתו, משורת הדין אין לפסול מה ששחט השו"ב שלא נתמנה מהקהל, עפ"י תשובת הרא"ש 507 המובא בש"ע סס"י א' 508 , מאחר שאין שום תקנה בעירכם ע"ז שלא ישחוט זולת השו"ב שנתמנו מהקהל. ובלא"ה אדינו דתשוב' הרא"ש יש מפקפקין ע"ז, וכמבואר בפר"ח 509 ות"ש 510 דבהפ"מ יש להקל בזה, והביאם רבינו ז"ל 511 . ולזאת מן הדין אין לפסול כלל זה ששחט השו"ב. אמנם זה מובן שמסתמא עו[שה] השו"ב עוולה במה שבא להשיג גבולם 512 . אבל כאאמו"ר שי' אינו רוצה להכניס עצמו בעסק מחלוקת, ובפרט להגיד דיעות מרחוק בלי שמוע טענת צד שכנגד כו'.
וזו"ז יקבל חו"ש מאדה"ש 513 והשי"ת יטיב החתימה לו ולנו בתוך כ"י.
ד' ידידו דו"ש
ישראל נח באאמו"ר שי'
הערות
- 506. על המעטפה: להרב המ"ץ דק' סמילאוויטש.
- 507. כלל ז סי' א.
- 508. יו"ד סי' א סי"א: אם הטילו הקהל חרם שלא ישחוט אלא טבח ידוע ושחט אחר י"א ששחיטתו אסורה.
- 509. שם ס"ק לח.
- 510. שמלה חדשה סי' ב' סכ"ב, ותבואות שור שם ס"ק לט.
- 511. יו"ד סי' א ס"ק נג, וש"נ.
- 512. שדינו נתבאר בשו"ת אדה"ז סי' ט.
- 513. וזולת זה יקבל חיים ושלום מאדון השלום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.