רבנות הרב משולם זלמן ניימארק בהארקי

רבנות הרב משולם זלמן ניימארק בהארקי

לפנינו מכתב בני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, המלצה לראשי קהלת הארקי, לתמוך במורם ורבם הגאון החסיד הרב משולם זלמן ניימארק, אשר הוא "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח".

תאריך המכתב הוא "יום ג' ט"ו טבת" – בלי פירוט השנה. לקמן יתברר כי מוהרמ"ז ניימארק כיהן ברבנות הארקי לערך בין השנים תר"י-כב, ובין השנים האלו מתאימה קביעות זו רק לשנת תר"כ.

*

א) בשנים הראשונות של תקופת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", היה רבה של הארקי החסיד מוה"ר יהושע.

הוא נפטר לערך בקיץ תר"ב, כנזכר בשו"ת צמח צדק (אהע"ז ח"א סי' פג), המתחלת: בפסק הקצר של הרב המנוח מ' יהושע מ"צ דק"ק הארקע הנכתב ביום ו' עש"ק בחדש ניסן תר"ב.

והוא נזכר גם באהע"ז ח"ב (סי' קפט): נידון הג"פ של אחיו של הרב מו"ה יהושע מק' הארקי.

ב) את מקומו מילא הרב יהושע אליהו ב"ר יוסף, שכיהן ברבנות הארקי, לפחות עד שנת תר"י.

בשו"ת צמח צדק (או"ח סי' קט), נדפסה תשובה משנת תר"ח, ונכתב עליה (ראה הערות שם כב, א. ובמפתחות ע' קסז): לק' הארקי, להרב המפורסם חו"ב וכו' מו"ה יהושע אלי' נ"י מ"ץ וד"ץ דק' הנ"ל.

ובאהלי שם (גליון 4 ע' יג ואילך), נדפסו תקנות לקהלת הארקי, מג' טבת תריו"ד, ועליה מתנוססת חתימתו: נאום יהושע אלי' בלאא"מ מו"ה יוסף ז"ל מו"ד [מ"ץ וד"ץ] דפ"ק הנ"ל.

אודותיו כתב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" אל קהלת הארקי, לפחות שתי אגרות (אג"ק שלו אגרות כח-ט), מליצה ובקשה "לדרוש טובתו בלו"נ שיהי' לו בית דירה טובה", ו"שיתנהגו עמו בטוב לב שיסולק לו שכירותו הניתן לו מכם כמאז כן גם עתה".

ג) אחריו כיהן ברבנות הארקי, הגאון החסיד הרב משולם זלמן ניימארק, אשר נכדו הרב אברהם יעקב ניימארק, כותב אודותיו בהקדמת ספרו אשל אברהם (תל אביב תרצ"ז): שהיה רב בעיירות הורקי, סטרדוב, וויטבסק, ניוול.

[הוא קרא לאחד מבניו בשם יהושע אליהו; אולי – על שם הרב יהושע אליהו מהארקי, אשר הרב משולם זלמן ניימארק מילא את מקומו; ואולי היו קרובי משפחה].

אודותיו דנים באגרת שלפנינו, וכותבים: "כי מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח, יקר הוא בעתים הללו ... שבעלי הוראה נכוני' יקר הוא מאד ואינם מצויים כ"כ".

ד) לערך בשנת תרכ"ב עבר מהארקי לסטאראדוב, ואת מקומו בהארקי מילא הגאון החסיד הרב חיים שמעון דוב זיוואוו, מח"ס שבעים תמרים.

השנה שבה עבר מוהרמ"ז ניימארק מהארקי לסטאראדוב, לא נתפרשה. אמנם בהסכמות לספר שבעים תמרים, כותבים כמה רבנים בשנת תרמ"ז "הוא רב ומורה זה עשרים וחמש שנים", "הרב דק' הארקי כחמשה ועשרים שנה אשר הוא מורה הוראה".

[גם יש שם מכתב אליו משנת תרכ"ט, בתואר "הרב המ"ץ דק"ק הארקי"].

ה) בסטאראדוב כיהן ברבנות מוהרמ"ז ניימארק – לערך עד שנת תרמ"ו.

בשנת תרמ"א נאסר בסטאראדוב, יחד עם 80 יהודים, אשר ישבו במאסר משך שתי שנים, תרמ"א-ג (ראה אג"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרות טו-ז, וש"נ).

ו) לערך בשנת תרמ"ו עבר משם לכהן ברבנות וויטעבסק.

בס' וויטבסק (ע' 187) מסופר, כי אחרי פטירת הרב זלמן אוסטרובנר בוויטבסק בשנת תרמ"ו-ז, מינו על מקומו את הרב זלמן ניימארק, אולם כעבור שנתיים יצא את וויטבסק, ונתמנה להיות רב בקהילה אחרת שברוסיה הלבנה.

ז) בשנת תרמ"ח עבר מוויטעבסק לכהן ברבנות נעויל.

בקובץ יגדיל תורה (חמ"ד ע' לז), נדפסה תשובה שכתב מוהרמ"ז ניימארק אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ובה כותב ממקום מגורו נעויל: "בקיץ העבר ... הי' השריפה הנוכחי דפה, אשר מאז היו הספרים מטלטלים מזוית לזוית", הרי שבתחלת קיץ תרמ"ח כבר נתקבל לרבנות בנעויל.

כרבה של נעויל כיהן עד לפטירתו בכ"ח מנ"א תרנ"ג (הקדמת אשל אברהם ע' 6), אשר אז מילא את מקומו בנו הרב יחזקאל פייויל (אהלי שם ע' 128).

*

[תר"כ]

בעזה"י יום ג' ט"ו טבת

שלום וברכה

לכבוד ידידינו הנגידים המופלגי' הוותיקים שי' אנ"ש דק' הארקע

בקשתינו אודות ההמ"צ מוהר"ז שי' דמחניכם, לטובת שניכם, שישימו דעתם ולבם להתאמץ לחזק שכירותו ממקום קבוע, עם תוספת מעט, כי מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח יקר הוא בעתים הללו, לכן ראוי ונכון לפניכם ג"כ להתאמץ שיקויים כאמור.

ויקבלו החייוה"ש והברכה מהש"י בכל מילי דמיטיב

ידידם דו"ש מלונ"ח

יהודה ליב

ג"א ד"ש ⁴⁸⁴ הטוב ומבקשם כנ"ל, והש"י יעזור להם ויצליח מע"י ⁴⁸⁵ .

כנפשם ונפש ידידם דו"ש מלו"נ ⁴⁸⁶

חיים שניאור זלמן

כן ג"א ⁴⁸⁷ באתי למלאות דברי אחיי הרבני' שי', ומבקשם ומזהירם לטובתם שיראו לחזק שכירותו לבל יהי' לו מחשבות לחפש מקום אחר, וכאשר ידוע לי היטב שבעלי הוראה נכוני' יקר הוא מאד ואינם מצויים כ"כ.

ויקבלו החו"ש מאדה"ש ידידם דו"ש מלונ"ח ⁴⁸⁸

ישראל נח