רבני העיירה ליובאוויטש

רבני העיירה ליובאוויטש

העיירה ליובאוויטש נוסדה לפני כ-500 שנים, ותמיד התקיימה בה קהלה חשובה של יהודים. אמנם המיוחד שבעיירה הזאת הוא, שבמשך 102 שנים (תקע"ד-תרע"ו) היתה העיירה הזאת מרכזה של תנועת חב"ד העולמית, ובה ישבו ארבעה מאדמו"רי חב"ד, במשך שנות נשיאותם: כ"ק אדמו"ר האמצעי (תקע"ד-תקפ"ח); כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (תקפ"ח-תרכ"ו); כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (תרכ"ו-תרמ"ג); וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (תרמ"ג-תרע"ו).

בנוסף לאדמו"ר שמקום מושבו היה בעיירה ליובאוויטש, ישב בה תמיד גם רב הקהלה, שנקרא מ"ץ -מורה צדק, אשר עיקר התעסקותו היה – להשיב לשאלות אנשי העיירה בהלכה.

*

נסקור בזה את קורות רבני העיירה ליובאוויטש הידועים לנו, ששימשו בליובאוויטש, במשך תקופה של כמאה וחמשים שנים, תק"ל – תר"פ, על פי המסמכים שהגיעו לידינו:

א) הרה"ק ישכר בער סג"ל מליובאוויטש, תלמיד הרב המגיד ממעזריטש, רעו ועמיתו של רבינו הזקן, נזכר במקורות רבים. אך לא ברור אם אמנם שימש כרב העיר, או רק כמנהיג רוחני המפיץ את דרך החסידות.

ב) הגאון מוה"ר ישראל קיסין, בן דודה של הרבנית מרת סטערנא אשת כ"ק אדמו"ר הזקן, היה המ"ץ בוויטבסק, ובמשך תקופה היה המ"ץ בעיירה ליובאוויטש.

בתקופת רבנותו בוויטבסק, כתב אליו כ"ק אדמו"ר תשובה, הנדפסת בשו"ת שלו סי' ל, ומתחלת: לאו"נ ב[ן] ד[וד] ז[וגתי] הרב הגדול המפורסם מוהר"ר ישראל נ"י ... מו"צ דק' וויטעפסק יצ"ו.

גם תקופת רבנותו בליובאוויטש נזכרת בשו"ת רבינו הזקן (בשאלה שבסי' לז): הרב הגדול מוה"ר ישראל ז"ל מלובאוויטש.

בבית רבי (סו, ב) כותב אודותיו: שהי' שני בשני עם הרבנית אשת רבינו נ"ע.

בשלמי אמוני ישראל (א, ע' 85) כותב אודותיו: הגאון מו"ה ישראל קיסין אבד"ק וויטעפסק (שהי' תלמידו של הגר"א ז"ל, והי' אחי הרב הגביר מו"ה ליפמאן קיסין פרנס דק' וויטעפסק, ואחותם מ' יוכבד היתה אשת הגאון מו"ה יעקב קריציווער אבד"ק וויטעפסק), בן הרב הג' מו"ה בער בוויטעבסק, בן הרב הגאון מו"ה נחום אבד"ק קאפוסט.

בכרם חב"ד גליון ד' ע' 124, משער ה"ר יהושע שי' מונדשיין, שהוא "הרב דק' לובאוויטש" שנשלח ע"י הגר"א לתהות על קנקנו של המגיד ממעזריטש, כמסופר ב"זמיר עריצים" (חסידים ומתנגדים ח"ב ע"ק 236).

ג) הגאון החסיד הרב בנימין, הי' מ"ץ בליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן. תשובתו אליו נדפסה בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' יז.

ד) הגאון החסיד רבי ישכר בער במוה"ר צבי הירש הלוי הורביץ, הי' מ"ץ בליובאוויטש במשך 10 שנים, משנת תקצ"ג עד תר"ב.

מוצאו הוא מעיר האראדזעטש ³⁹⁴ . אחר שנשא אשה ³⁹⁵ ביאנאוויטש ³⁹⁶ , התיישב שם והיה שם מלמד, ובאותה תקופה למד תורה אצל הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש.

אח"כ נסע להיות מלמד בראהטשוב ³⁹⁷ , וגם משם הרבה להתכתב בהלכה עם הרה"ק מהרי"ל, עם אדמו"ר הצמח צדק, ועם שאר גדולי הרבנים.

בשנת תקפ"ו עסק בהוראה בעיר ראהטשוב. בשנת תקפ"ז התקבל למ"ץ בעיירה ביחאוו חדש. בשנת תקצ"ג התקבל למ"ץ בליובאוויטש. ובשנת תר"ג התקבל למ"ץ בקאנאטאפ.

*

אודות לימודו אצל הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, מספר באחת מתשובותיו שבכת"י 1027 (קפא, ב): וכן שמעתי מיני' דמו"ר הה"ג המנוח מהרי"ל ז"ל מיאנוויטש בלמדי אצלו בשנת תקע"ב.

אף שעיקר משרתו באותה תקופה היתה מלמד, מ"מ עסק גם בהלכה, ובסידור גטין. שכך כותב בשנת תקצ"ח (קובץ יגדיל תורה חוב' מח ע' רסח): אני מסדר גטין ערך כ"ג שנים ³⁹⁸ .

אח"כ שאל מהרי"ב אצל הרה"ק מהרי"ל, אם כדאי להשאר במלמדות בעירו יאנאוויטש, או שיסע למלמדות בעיר אחרת, ואודות המענה של מהרי"ל, מספר מהרי"ב באחת מתשובותיו (קובץ יגדיל תורה חוב' ב ע' טו): שמעתי ממורי ורבי הרב הגדול ר"י ליב ז"ל מיאנוויטש, שאמר לי ג"כ דרך עצה, ששאלתי ממנו נדון המלמדות בעירי או חוץ לעיר, ששמע מאחיו ה"ה רבינו הגאון ז"ל נ"ע, שמלמד יעשה לו מלמדות בעיר אחרת, מפני שאין לך מלמדי תינוקות אלא משבט שמעון, כדי שיהיו נפוצים, וע"ז נאמר אחלקם ביעקב, וכפרש"י בפ' ויחי ע"פ אחלקם ביעקב. וכן אמר מורינו ורבינו החסיד כו' ר' נחום מטשארנאביל ז"ל נ"ע.

מסתבר שאז התקבל למלמד ברהטשוב, שכן כותב אודותיו אדמו"ר הצמח צדק בכתי"ק (כת"י 1017 קכו, א): בימי חרפו בהיותו מלמד בראהצוב.

המ"ץ בראהטשוב הי' הגאון החסיד מוה"ר שמואל סג"ל. בשנת תקפ"ד נסע לא"י ³⁹⁹ , ובעת שהיה עסוק בהכנות לנסיעה, היתה שאלה בעיר בקשר לאחד השו"בים. אז ישבו לדין מהרי"ב, עם בן הרב ⁴⁰⁰ , ועוד אחד, לדון בנושא. חברי הב"ד ביקשו אצל מהרי"ב שישאל בשמם בהלכה זו את רבו הרה"ק מהרי"ל. במכתב שאלתו הוא כותב למהרי"ל (כת"י 1027 קמא, ב): וידידינו ר' שמואל סגל מ"ץ דקהלתינו, זה שבוע שני' שנסע למאהליוו לקבל פאשפארט לנסוע לאה"ק, ובדעתו שבקבלתו ישים לדרך פעמיו תיכף ומיד, ומכין את עצמו לכך קרוב למשך שנה. ובא [...] שו"ב לפני בן המ"ץ ולפני ולפני ר' דוב גדול מפה.

כאמור לעיל, לא נשא עליו מהרי"ב את משרת הרבנות בראהטשוב, אך מ"מ עסק שם בסידור גטין ושאר עניני הוראה, כנראה משו"ת שלו. ובתשובה אחת, שכתב לערך בשנת תרט"ז, בהיותו מ"ץ בקאנאטאפ (כת"י 1027 רג, א): ואמרתי אספרה, כמו זה שלשים שנה בהיותי עוסק בהוראות שנת תקפ"ו בראהטשוב, נסעתי לליובאוויץ, ונסדר אז ע"י מ"ץ אחר גט לאשה שמה מעריסה אסתר.

כשחזר מהרי"ב לראהטשוב, כתב כמה שו"ת בענין גט זה, כנדפס בקובץ יגדיל תורה נ.י. ל ע' ערה ואילך. בשאלתו שפנה בזה לפני אדמו"ר הצמח צדק, בחודש מרחשון תקפ"ז, הוא מספר: בהיותנו קודם ר"ה העבר בליובאוויץ ⁴⁰¹ , נסדר פה מחנינו ג"פ לאשה אשר שמה העריסה אסתר.

באותה שנה, תקפ"ז, התקבל לרבנות בביחוב חדש, ובכ"ז סיון של אותה שנה ⁴⁰² כתב משם שו"ת בנושא כתיבת התפלין שאיזה אותיות נכתבו על הדוכסוסטוס, ופנה בשאלה זו אל אדמו"ר הצמח צדק (תשובתו נדפסה בחאו"ח סי' יד וסי' עב), ואל הגאון מוה"ר יעקב אבד"ק אמטשיסלאוו (תשובתו נדפסה בקובץ יגדיל תורה ח"ו ע' טז), וחותם: יששכר בער בא"א מוהרצ"ה זללה"ה הלוי איש הורביץ מ"ץ דק' ביחאוו חדש.

וכאן רואים דבר תמוה, שכבר הובא לעיל מכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק, ששאלה זו כתב אליו מהרי"ב "בהיותו מלמד ברהאצוב".

ומסתבר א"כ שהיא נכתבה בתקופת הגירתו מראהטשוב לביחוב חדש, בחודש סיון תקפ"ז, וא"כ לא מופרך לכנותו בתואר שני המקומות הנ"ל.

מתקופת רבנותו בביחוב חדש, בשנת תקפ"ט, הגיעה לידינו התכתבות עניפה שלו בהלכה, עם אדמו"ר הצמח צדק, ועם גדולי רבני דורו, כנדפס בקובץ יגדיל תורה חי"ג ע' כד ואילך.

בשנת תקצ"א רצו בני העיר למלאות במקומו מ"ץ אחר. ועל זה השיב להם אדמו"ר הצמח צדק (יו"ד סי' שמג): הנה המנהג פשוט בכל מקום שממנין מו"צ שהוא ע"ד להיות שם לעולם ... ואי לזאת גדלה התמיה בעיני על שרוצים לסלק זה התלמיד חכם ובקי בהוראה ודיני ממונות כידוע לי ברור, בחנם על לא פשע, משום שנזדמן להם קרוב ... וראוי להם להחזיק להמ"ץ הרב מוהרי"ב שי' בכבוד ולחזק שכירותו שיהי' לו תמידין כסדרן כנהוג בכל תפוצות ישראל ... וכש"כ וק"ו שאיסור גמור להוריד את זה המ"ץ המוחזק ביודע ובקי באסור והיתר ודיני ממונות ... ולא יעשה כן.

כעבור שנתיים התקבל למ"ץ בעיירה ליובאוויטש, בשנת תקצ"ג. כן הוא מספר בתשובתו שכתב בכ"ח אייר תקצ"ח (קובץ יגדיל תורה חוב' מח ע' רסח): "זה קרוב לחמש שנים שקיבלה פה מחנינו ג"פ האשה ... זמן סידור הגט הי' כמו חצי שנה שקבעתי דירתו בכאן ליובאוויטש".

בליובאוויטש כיהן ברבנות במשך עשר שנים ⁴⁰³ . במשך תקופה זו הרבה לדון בהלכה עם אדמו"ר הצמח צדק. וגם רבנים משאר העיירות היו מרבים לשאול אותו בהלכה, ולפעמים מבקשים שישאל אצל אדמו"ר הצמח צדק, ויכתוב להם מה שהשיב לו אדמו"ר הצמח צדק. רבות משו"ת אלו נדפסו בסדרת קובץ יגדיל תורה.

באחת משאלות כאלו משיב להם מהרי"ב (קובץ יגדיל תורה חוב' מו ע' קנ): "הנני להודיע שאדמו"ר שי' נסע מזה … ואם יבא כ"ק לביתו ודאי לא אמנע הטוב מלשאול כו' ואקבל תשובתו בכתב או בע"פ … ע"כ ראוי ונכון לשאול דבר זה משארי רבנים המפורסמים כמו מהרב הג' ר' יצחק אייזיק מוויעטעפסק … ר"י אייזיק מהאמי' … ר' דוד לוריא … ר' גרשון משקלאב".

פעם האחרונה שאנו פוגשים אותו בליובאוויטש הוא בשנת תר"ב. בקובץ יגדיל תורה חוב' ה ע' לט, נדפס מה שהעתיק משאלת רב אצלו, קודם הפסח תר"ב: "וכבר שלח אשתקד השאלה הנ"ל להרב שי' [שאותו רב שאל שאלה זו אצל אדמו"ר הצמח צדק, בשנת תר"א], ימחול מע"כ [מהרי"ב] לחקור מה ענה בזה הרב שי'. או עכ"פ ימחול לעיין בעצמו ולהשיבני הלכה למעשה".

אח"כ התקבל למ"ץ בקאנאטאפ, וכנראה נשאר שם עד לפטירתו ⁴⁰⁴ , ועל תקופה זו הוא מכונה (גם אחרי פטירתו) בשם הרב מקאנאטאפ.

בתשובה אחת שהשיב לו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (או"ח סי' יד), הוסיף בכתי"ק על הגליון, אחרי פטירתו של מהרי"ב (כת"י 1017 קכו, א): שאלה זו מהרב ר' בער מ"צ דקאנאטאפ ז"ל בימי חורפו בהיותו מלמד ברהאצוב.

וכן הוא מכונה בס' הגהות אליעזר לו, ג: כאשר העיד על זה הרב המוסמך מוהר"ד מלובאוויץ שהי' אח"כ בקאנאטאפ.

*

כיון שמהרי"ב היה רגיל לדון בהלכה עם הרה"ק מהרי"ל ועם אדמו"ר הצמח צדק, נשארו אצלו כתי"ק רבים, הן של מהרי"ל והן של אדמו"ר הצמח צדק, הן שנכתבו אליו והן מה שנכתב לאחרים, הן המהדו"ק שנשארה אצלם והן השו"ת שהתקבלו אצלם מרבנים השואלים. את כל אלו כרך מהרי"ב בכרכים רבים, יחד עם העתקות שלו מכתבי הצמח צדק ועוד, ויחד עם חדושיו ורשימות שלו בהלכה.

מתוך הרשימות האלו נדפסו תשובות רבות, הן בסדרת שו"ת אדמו"ר הצמח צדק, ובהוספות לשארית יהודה, והן בסדרת קובץ יגדיל תורה.

5 כרכי כת"י (או תצלומים) נמצאים כעת בספריה מליקוטיו המכורכים ⁴⁰⁵ , ממוספרים: 231; 232; 935; 1027; 2149.

ה) אחריו כיהן ברבנות ליובאוויטש, הגאון החסיד הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן, עד שלהי תקופת אדמו"ר הצמח צדק.

פעם אחת, בשנת תרי"ז, חתם יחד עם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק על תשובתו (ראה שו"ת צמח צדק חאה"ע סי' שס). ופעם אחת, לא רצה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לבוא בעצמו על החתום, והחתים במקומו את הרב הנ"ל (ראה שם חיו"ד סי' שמז, בהערות).

בעת השריפה הגדולה בליובאוויטש, הקפיד עליו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, על אשר לא השתדל די הצורך בהצלת כתבי האדמו"ר שהיו מונחים בביתו, כמובא ב"ספריית ליובאוויטש" ע' לג-ד ⁴⁰⁶ .

בשנת תרט"ז הי' בין המסכימים על הדפסת שלחן ערוך אדמו"ר הזקן בזיטאמיר.

ו) אחריו כיהן ברבנות ליובאוויטש, במשך תקופה קצרה, הגאון החסיד הרב שמואל ב"ר שלמה הלוי לוין. הגיעה לידינו קבלה שנתן לשו"ב, בחתימת: ולראי' באתי עה"ח יום ה' ט"ו תמוז תרכ"ז לפ"ג פה לובאויטש, נאום שמואל ב"ר שלמה צבי הלוי מ"ץ דק"ק הנ"ל.

באבני זכרון חי"ב (הועתק באהלי ליובאוויטש ח"ג ע' 75 ואילך) רשום, שבי"ח חשון תרע"ד נפטר: הרב ר' שמואל בה"ר שלמה שו"ב הלוי לעווין, נקרא הרב מליובאוויטש.

על פי בקשת הר"י שי' מונדשיין, בדק הרשמ"מ שניאורסאן בפנקסי החברה קדישא של כולל חב"ד, ושם רשום: ביום ג' חיי שרה ח"י מרחשון, הישיש הר"ר שמואל בה"ר שלמה צבי הלוי לעווין, שנקרא הרב מלויבאוויטש. נפטר בביתו ובחצירו ונקבר בב"ע הישן בקבר שקנה בחשון תרע"א.

עוד יש אצלו ספר תורת חיים שעליה חותמת: מנחם יצחק בהרה"ג ר"ש לוין מלפנים ראב"ד ליבאוויץ.

אמנם מסתבר ששימש ברבנות ליובאוויטש זמן קצר בלבד, כי באותה תקופה התמנה למ"ץ בליובאוויטש הרב אברהם זעליגסאן דלקמן.

ז) אחריו כיהן ברבנות ליובאוויטש, הגאון החסיד הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסאן, במשך כל תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

בשטר מכירת חמץ משנת תרל"ד, מוכר לו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע את החמץ (תצלום בס' תקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו, ע' קפה).

ח) אחריו כיהן ברבנות ליובאוויטש, הגאון החסיד הרב דוד ב"ר בנציון יעקובסאן, חתנו של מוהר"א זעליגסאן הנ"ל, במשך כל תקופת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ⁴⁰⁷ .

פטירת חותנו הנ"ל היתה בסוף ימיו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. מחמת גילו הצעיר מדאי של הרב דוד יעקובסאן, מכדי להיות רב בליובאוויטש, רצה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למצוא עבורו רבנות בעיר אחרת (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ג אגרות תקנז; תקעה), וכותב אודותיו: כי הוא בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות.

למעשה הוא נשאר ברבנות בליובאוויטש, ובשנת תרס"ז, בשעה שנבנתה מקוה חדשה בליובאוויטש, התכתב עמו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בארוכה בהלכות מקוואות (ראה אגרות קודש שם ח"א סי' קסז-קעא).

תלמידי הישיבה שלמדו הוראה, היו נבחנים אצלו ומקבלים ממנו סמיכה (ראה כרם חב"ד ח"ג ע' 258).

ט) הגאון החסיד הרב אלחנן יעקובוביץ, התקבל לרב שני בליובאוויטש בשלהי שנת תרע"ה. אמנם באותה תקופה התקרבה המלחמה לליובאוויטש, ובחודש מרחשון עדר"ת עזב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, עם בני ביתו את ליובאוויטש. כך שגם רבנותו של מוהר"א יעקובוביץ לא התקיימה רק תקופה קצרה, וגם הוא עזב אז את ליובאוויטש.

ברשימת תולדותיו, שנרשמו ע"י בנו הרב אהרן יעקובוביץ ע"ה, מספר שבאותה תקופה קצרה, נתמנה ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, להיות נושא ונותן עם התלמידים בישיבה בליובאוויטש.

מוה"ר אלחנן יעקובוביץ נולד בין השנים תרל"ה-מ, בעיר גריווע שעל יד דווינסק. למד בסלבודקא, קעלם וראדין. אחרי חתונתו שימש כר"מ בכמה ישיבות, בשצוצין ווארשא וטלז. כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה נדד לרוסיה, והיה תקופה קצרה בליובאוויטש, ועוד שימש כר"מ בכמה ישיבות. בתרע"ח חזר למדינתו. שם שימש כר"מ, ובתרפ"ט הדפיס את חיבורו אבן שמעון. בתרצ"ג עלה לארה"ק, והתיישב בירושלים, ושם הדפיס ח"ב מספרו אבן שמעון. נשאר לגור שם עד יומו האחרון, כ"ד אלול תש"א.

לפנינו כתב הרבנות ⁴⁰⁸ שכתבו לו תושבי העיירה ליובאוויטש ⁴⁰⁹ , בכ"ג מנחם אב תרע"ה:

*

בעז"ה למז"ט ובשעה מוצלחת!

כאשר לרגלי החירום בא לעירינו לובאוויטש פלך מאהליוו הרב המאוה"ג המפורסם המו"צ ומפקח הראשי בבית אולפנא הגדול דטעלשי פלך קאוונא כש"ת מוהר"ר אלחנן ב"ר אברהם שמעון יאקובאוויץ, [...] ונתכבד לדרוש במילי דשמיא בבהכנ"ס דעירינו, ודבריו הפיקו רצון מהשומעים מנועם אמריו, ומאשר שגם הרב הגאון דעיריני סמך ידיו עליו שהוא בקי בהוראה וגדול בתורה, לזאת הסכמנו אנחנו הח"מ הבאים בכח כל אנשי שני בהכנ"ס, דהיינו בית הכנסת דרחוב שיליווע ובית הכנסת דרחוב לאחלוקע ⁴¹⁰ , בהסכמת מורנו הרב הזקן הרב הגאון ר' [דוד] יאקובסאהן, לקבל להרה"ג ר' חנן יאקובאוויץ הנ"ל לרב ומורה ודאין לנהל כל עניני דת יהודי דאלו שני בתי הכנסת הנ"ל, וכן בכללות עניני העיר. ובשאר בתי כנסיות דפה לובאוויטש אמנם רשאי להגיד דבר בלי רשות מרנו הרב הזקן הנ"ל, וגם באלו שני בתי כנסת אמנם רשאי להורות כאות נפשו רק בהוראות התמידית והמצויות יום יום בכל שעה, וכן בהוראה מיקרית או הוראה כבדה אינו מחוייב הרב רח"י הנ"ל להציע דוקא לפני מרנו הרב הזקן הגאון מהרד"י הנ"ל, ואך רשאי לפסוק בעצמו. גם אינו רשאי לנגוע בלי שום הוראת היתר בשום שכירות והכנסה ששייכים להרב הזקן הנ"ל. שכירות להרב רח"י הנ"ל לע"ע (שמקבל תמיכה מפ"ג מקאמיסיא לתמיכת הרבנים ⁴¹¹ ) נקצוב שלשים רו"כ לחֹדש. והרה"ג רח"י הנ"ל לבד שמחויב להורות בשני בהכ"נ כמבואר לעיל, מחויב גם לדרוש מדי שבת בשבתו, פעם בבהכ"נ דרחוב שיליווע ופעם בבהכ"נ דרחוב לאחלוקי. וע"ז באעה"ח שלישי בשבת ראה כ"ג לחֹדש מנ"א שנת עתר"ה פה לובאוויטש

דן ב"ר לוי יצחק בוקין ⁴¹²

משה יצחק שמארגאנסקי ⁴¹³

אלטער פא...

זלמן דובער זוסמן ⁴¹⁴

מענדל פאלאצקין

אפרים גער...

עקיבא אלטשולער

יהודא הענין ⁴¹⁵

יהושע ליען

משה ב...

שילם ראזין

מענדל פאהארט

שלום ליעווינטאוו

דובער קיובמן (?)

משה ליפשיץ

זלמן בר"א וערקין (?)

דוד שלמה טערמאן (?)

... פרץ ...

הילל צערנין

סנדער הלדי...

מענדיל חאנין

ירוחם ...

מענדיל ראייחלין

זלמן רייכלין

איצכאק פלאטקין

גרשון ליעוין

לייבע אלטשולער ⁴¹⁶

מאיר ...

דובער קאדאנער ⁴¹⁷

זלמן יואל לעווינהארץ ⁴¹⁸

יהושע ב"ר אברהם ליב ארש ⁴¹⁹

משולם יעקב ב"ר צבי עזריאל פריד

יחיאל קאמיסאר ⁴²⁰

משה ליעוויאוו ⁴²¹

שלמה חיים ⁴²² שו"ב

שמואל לישניעוויטש

יצחק ב"ר משה הארעליק ⁴²³

אברהם בא"א מ' פייוויש ...

יצחק שליט

צבי אבלי ליערמאן ⁴²⁴

*

Собственноручные подписи (по еврейски) вышеупомянновенныхъ 40 лиц хозяева м. Любавичи заслуживающие доверия и верность изложенного в сием еврейском договоре удостоверяю своей подписью Любавичский Духовный Раввин Довид Якубсон

Собственноручная подпись Любавичского Духовного Раввина Довида Якубсона удостоверяю подписью с приложением печати

Сентябрь 2 дня 1916г.

[תרגום מרוסית]

חתימת ידיהם (בשפת היהודים) של 40 האנשים הנזכרים, בעלי-בתים בעיירה ליובאוויטש נכונה, וכן מה שנתבאר בחוזה היהודי הזה, והריני מאשר זאת בחתימתי, רב הרוחני של ליובאוויטש

דוד יאקובסאן

את חתימת ידו של רב הרוחני של ליובאוויטש דוד יאקובסאן, הריני מאשר בחתימתי, בצירוף חותמת,

בשני לספטמבר יום שני, שנת 1916 ⁴²⁵

א. פאגאסין (?) (חותמת:) זקן העיירה ליובאוויטש