מכתבי הרבי לאמו – בשם אחיו ר' ישראל ארי' ליב

מכתבי הרבי לאמו – בשם אחיו ר' ישראל ארי' ליב

לפנינו:

א) מכתב שכתב ר' ישראל ארי' ליב לאמו הרבנית חנה ע"ה – אחרי שניצלה והגיעה לארצות הברית, עם כ"ק בנה אדמו"ר, בקיץ תש"ז.

ב) סיומי מכתבים שכתב הוא במשך השנים תש"ז-תשי"ב, לעומת סיומי מכתבים שהוסיף הרבי על שמו בתור הסוואה, בין השנים תשי"ב-תשכ"ד:

אחרי פטירת ר' ישראל ארי' ליב, בי"ג אייר תשי"ב, ועד לפטירת אמו הרבנית חנה, בו' תשרי תשכ"ה, לא גילו את דבר פטירתו אל אמו הרבנית, מחשש שצער ידיעה זו יפגע בבריאותה.

הדרך להעלמת דבר זה ממנה היתה, שכל מכתב שהגיע מאת זוגתו מרת גניא אל הרבנית חנה, היה המכתב עובר דרך כ"ק אחיו אדמו"ר זי"ע, אשר היה מוסיף בשולי האגרת כמה מילים, וחותם "לייב", כפי שהיה נוהג אחיו ישראל ארי' ליב לחתום בחייו.

*

47. VI. 22 [ד' תמוז תש"ז]

אמא אהובה, ת"ל שבאת בשלום ושנגמרה הפרשה של חכיות ונסיעות, הנני מקוה שתנוחי עכשיו מכל התלאות והסבל ותבריאי.

איך היתה הנסיעה? לפי ששומעים כאן, תנאי הנסיעה הם לא נוחים, אמנם היו לך נסיעות יותר קשות. איך את מרגישה עכשיו בבריאות? האם עבר עם הרגל שלך? הנני מחכה שבימים הקרובים יבוא מכתב ממך.

תכתבי, אמא, בבקשה פעם בפרטיות איך שאת מרגישה ומה אמרו לך הרופאים. לע"ע אינני יודע שום דבר על זה. אני מבקש מאד שתשלחי גם תצלום שלך.

אצלנו אין חדשות. דלי' היתה מצוננת, זה לא הי' דבר רציני, ועתה כבר כמעט לגמרי עבר. הנני שולח צילומים שלה – זה מלפני ג' שבועות בערך. את אמה ג"כ תראי על אחד מהצילומים – אני הייתי בעבודה בשעה שצלמום, בקרוב נצטלם כלנו ונשלח.

אני מאושר בעדך שהגעת למטרה ושאת כבר לא בין זרים, ושתקבלי נחת ממנדיל ומוסיא. חבל שלא היתה אפשריות להתראות עכשיו. מקוה שבעתיד הקרוב זה יצא לפועל באיזה אופן שהוא, הנני מצפה ומחכה ליום הזה.

כתבי, יקירתי, בפרטיות, אוהבך בכל לב

לייב