יומן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – שלהי קייץ תרד"ע

יומן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – שלהי קייץ תרד"ע

ביומן הזה רשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, את מאורעות הימים י"ג מנ"א – י"ג אלול תרד"ע.

היומן מתחיל בנושא מלחמת העולם הראשונה - שהתחילה באותם הימים, ומסיים בברכה ליום השנה לנישואיו ונישואי כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

בתקופה זו שהו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וכ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ובני ביתם, במחנה הנופש זאאלשע, ומשם נסעו לליובאוויטש, לצורך עניני ניהול הישיבה תומכי תמימים, וכדי לבקר באהלי רבותינו בליובאוויטש, להתפלל על המצב הכללי.

גם מסופר כאן על טיולים ושיחות בינם, כאשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע דיבר על אופני שיפור המצב בישיבה, הן בגשמיות וסידורי הפנימיה, והן על ההכרח שיוכלו התלמידים ללמוד נגלה, והתיווך בין לימוד התורה לעבודת התפלה, לכלכל הענין שיהי' על טהרתו של הכוונה.

בהתאם לזה ניתנת כאן תמונה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, מהתקופה ההיא, בסמיכות לשנת כתיבת היומן שלפנינו.

*

בימי המצור והמצוקה הללו ⁵¹ , ירחם השי"ת ויושקט בקרוב המלחמה והמהומה, שואל ודורש ⁵² מכל הנעשה והנשמע. דעותיו בענין זה לא הואיל להגיד מאומה כ"א שואף לידע החדשות ונשמעים (מפי המכ"ע ואנשים הבאים שמספרים מה ששמעו הם) וזמני האוכל (בסעודת צהרים וערב) נתונים נתונים הם מאתו לשמוע בענין זה. מתפלא הוא על הגבהת רוח האשכנזי שלוחם עם כמה מדינות בעת אחת ⁵³ .

י"ג מנחם אב

בהמאניפעסט המלכותי יר"ה ⁵⁴ , המודיע דבר המלחמה, רואה בו קירוב הדעת פנימי לכל המפלגות האזרחיים בהמדינה, וחושב כי זה יפעול השפעה מרובה על צירי בתי המחוקקים העליון והתחתון (גאסורדארסטווענע סאויעט ודומֶע) להטיב במישרים. מתפלא על אנגליא שעודינה יושבת בחיבוק ידים ⁵⁵ . מקוה ושואף לאת אשר יוחלט בהאסיפה המיועדה על ש"ק ואתחנן הבע"ל ⁵⁶ (כפי פקודת הרוממות להתאסף ביום 26 יוני) ושואף אלי' במאד.

יום ג' י"ט מנ"א

בשאיפה גדולה שמע פקודת הרוממות ונאומו לפני צירי בית היועצים, ובית נבחרי העמים, בהיכל מלך. וגם נאומי היו"ר מהבתים הנזכרים ומהלך האסיפה הכללית בבית נבחרי העם, מאמרי היו"ר, והשר הראשון, ושר החוץ והכספים, ונבחרי כתות הלאומים.

ש"פ עקב

הגיד דא"ח כדרכו בזמן הרגיל. הותחל והי' עקב תשמעון כו' ⁵⁷ , ושייך אל ההמשך, ביאור ענין השייכות דאו"כ ⁵⁸ הוא דוקא בפנימיות הכלים.

יום א כ"ד מנ"א

הנה נסעתי לליובאוויטש ⁵⁹ בדבר עניני תו"ת ⁶⁰ , וטרם שהי' בדעתי לנסוע נכנסתי, שאלני פן אסע גם אנכי עמך, כי תשוקתי לנסוע ⁶¹ , והתפלל מנחה ונסע עמי. באנו לעיר בשעה חצי העשירית לילה. נח כחצי שעה, אח"כ התפלל מעריב והלך לביתו. בבקר יום ב' עמד השכם.

יום ב' כ"ה הנ"ל

עמד בשעה החמישית, וא"ל ⁶² אשר בשעה הששית הי' באולם הגדול (אין גרייסין זַאל) ⁶³ וראה איך שהתלמידים ישנים, נעמט פארין הארצין ⁶⁴ , לכשירחם השי"ת צריכים היו לסדר בזה מה ⁶⁵ בעזה"י.

יום הנ"ל בשעה חצי התשיעית התחלת התפלה, וסיים רבע הי"א, ובחצי הי"א נסע על האהל ובא בשעה 1 אח"צ היום, ונראה עמילות גדולה עליו, זייער פארמאטערט און זייער פאר קלאגט ⁶⁶ , השי"ת ירחם ויקובלו תפלותינו בעד הכלל והפרט ונושע כולנו בישועה שלימה בקרוב ברו"ג.

יום הנ"ל בשעה חצי השלישית נסע חזרה אל הדַצע, ואנכי נשארתי בעיר להתעניין בעניני המוסד תומכי-תמימים, ושהיתי עד יום ד' צהרים, ובאתי יום ד' שעה הראשונה לסעודת צהרים. בין הערבים הלכנו לטייל מעט, ועפ"י פקודתו הרצאתי לפניו מהרושם שפעלה עלי עניני המוסד במשך הימים ששהיתי בעיר, ואת אשר עשיתי בזה, והִרבָה לדבר בהכרח התערבותי בעניני המוסד בכל פרטיו.

יום ה' כ"ח מנ"א

בין הערביים טיילנו טיול כשעה, כל העת דיבר מענין המוסד תומכי-תמימים, כפי ההצעה שהציע לי בזה, ובהמשך הדברים באו והתגלגלו הדברים אדות הבחורים המתמידים בתפלה, ואמר כי באמת כל הנכנס אלי, ישנם הרבה מהם החפצים שיאמרו להם להתעסק בתפלה יותר, ועל הרוב אינני מסכים, גם אני חפץ שיוכלו ללמוד בנגלה, והאמת צריכים שני הדברים תורה ותפלה, והמנהיג צריך לידע מזה, וצריך לידע איך לכלכל הענין שיהי' על טהרתו של הכוונה.

יום הנ"ל

המכ"ע וידיעות פרטיות מרבים לספר ממנהגי חיל אשכנז בהמקומות שנצחו, והעיקר בעיר קאליש, אשר טבחו אנשים מיושבי העיר נשים וטף השם ירחם. התפלא ע"ז במאד, איך אפשר הדבר הזה, הלא כזה הי' אפ"ל באיזה מאות שנים מקודם בעמים הפראים, אך כנראה האשכנזי חפץ להראות כחו וגבורתו, ואייזין זאיין אייזענע דעסטיפלינע ⁶⁷ , ולכן אין שום מניעה. אבל אינני מאמין בזה, וחושב ⁶⁸ אשר זהו מעין תכסיס מלחמה לעורר את השנאה, כי נשמע מאחד שקרא או ששמע (מהבאים מחו"ל) אשר שם מדפיסים בהמכ"ע כי בפה המדינה דנים את נתיני אשכנז לחרב והדומה, ואנחנו יודעים שזה שקר, כן בודאי את אשר כותבים פה ג"כ רק לעורר את הלב, והוא ענין טכסיסי. בסוף דבריו אמר אשר איתא בספרים כי על מלך ישנו דין ומשפט למעלה (בפמליא של מעלה) יותר מכמו על איש פשוט, ובכל הענינים הנה המלכות עומדים במצב גבוה יותר, כמו בענין ההשגחה והדומה ⁶⁹ , ולזאת גם בדין ומשפט הם בדיוק ובחומר יותר.

יום ועש"ק הגיד דא"ח כדרכו בכל השבתות, הותחל ראה אנכי נותן לפניכם כו' את הברכה אשר תשמעון ⁷⁰ כו', שייך לההמשך, בענין יחוד או"כ, והתחברותם מה שמחליפים טבעם, האומר המשכה והכלי עלי' ודביקות כו'.

יום ג', ג' אלול

הדברים סובבים דבר המלחמה, ואמר כי התפארות מלך אשכנז אין להעלות ⁷¹ , הוא כל מעיינו עתה, אעלה על במתי עב, מקוה לכבוש כל העולם תחתיו, וזה ניכר מזה שעובר על כל החוקים, בכ"ע ספרו שבעת המלחמה צריכים לילך למקום שישנו מבצר דוקא, הוא הרגיז ממלכות מנוחה והדומה, הכל לפי שאינו מתחשב עם כל החוקים, וזה נפלא, הלא הוא איש מדיני, מדוע אוחז בדרך רמה כזו.

יום ד

בעת הטיול, סיפר לי מחביבות כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אצל אביו כ"ק אאזמו"ר הרצ"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובהמשך דבריו הגיד לי אשר מאד הי' חפצו לרכוש את הבית חומה שנשארה בויטבסק ⁷² , ודיבר הרבה בזה, באיזה אופן שאפשר לו הדבר בעזה"י.

יום ב' ט' אלול

נסעתי לעיר ליובאוויטש, בדבר עניני תומכי תמימים, ושהיתי שמה עד יום ד' שעה חצי הששית לפני הערב.

יום ה' י"ב אלול

הוא יום חתונת כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א עם כבוד אמי מורתי הרבנית תי' לאוי"ט, והתמלאה שלשים ותשע שנים, השי"ת יאריך ימיהם ושנותיהם בטיב ובנעימים, ויהיו בריאים ושלמים באמת, ויראו בנו ובעצמם רוב נחת ברו"ג.

יום ועש"ק י"ג אלול

היום הוא שבע עשרה שנה לחתונתי עם רעייתי תי', והשי"ת יאריך ימינו בטוב ובנעימים, ויזכינו לראות נחת משלשת בנותינו תי', ויתן לנו בן טוב, בעל כשרונות נעלות, ושיהי' י"ש חסיד ולמדן וחכם גדול ומוצלח בכל עניניו, וענינו תראינה נחת בזרעינו ברו"ג.