מענה רבנו הזקן, ע"י תלמידו רבי אהרן הלוי משטאראשעלע

מענה רבנו הזקן, ע"י תלמידו רבי אהרן הלוי משטאראשעלע

לפנינו מענה שהשיב רבנו הזקן אל אחד מחסידיו, מוה"ר משה.

את המענה השיב רבנו הזקן בעל פה על ידי אחד מגדולי תלמידיו, היושב בשבת תחכמוני, רבי אהרן הלוי מסטאראשעלע (בעל עבודת הלוי, ושער היחוד והאמונה ועוד), והוא רשם את המענה באגרת שלפנינו.

החסיד הנזכר היה משך זמן אצל רבנו הזקן, ואח"כ נסע ללמוד דרך ה' אצל אחד משאר האדמו"רים תלמידי המגיד ממעזריטש. אח"כ נמשכה נפשו לאור כי טוב שאצל רבנו הזקן, אלא שהיה ירא בעצמו, שמא אחרי שעזב את רבנו הזקן ונסע לאחד משאר האדמו"רים, לא יאבה רבנו הזקן לקבלו.

החסיד כתב את כל זה אל כ"ק אדמו"ר הזקן, וגם אל תלמידו רבי אהרן הלוי.

רבי אהרן דיבר בזה עם רבנו הזקן, ואת מענה רבנו הזקן כתב באגרת שלפנינו ⁹ , אשר "ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא", שאין דרכו לדקדק "כשארי הגדולים אשר בארץ, מטעמם ונימוקם כהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו", וכל מעיינו הוא רק "ימין מקרבת את אשר קרבת אלקים יחפץ, להורות להם הדרך ילכו בה ודרך ישרה שיבור לו ... ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו".

*

ב"ה

רוב שלום לאה' ידיד נפשי ה"ה וכו' כבוד מ' משה נ"י

מכתבו הארוך לאדומו"ר שי' וגם אלינו נתקבל לנכון, ודברתי בזה עם כאדומו"ר שי', והנה קצרן של דברים.

היות ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא, כידוע הנהגתו בקדש שמאל דוחה וימין מקרבת ¹⁰ את אשר קרבת אלקים יחפץ, להורות להם הדרך ילכו בה ודרך ישרה שיבור לו, עפ"י תורה אור ודרך חיים הם למוצאיהם כחו"ח ¹¹ לפום שיעורא דילי' ולפום שכלו ודרכו ושרשו, כמבו' בהקדמת לק"א יעו"ש ¹² , אשר לכאו"א מישראל יש לו דרך פרטית לא ראי זה וכו', וע"ז נאמר ¹³ איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כאו"א ¹⁴ . הגם שלעיקר הדינא קסבר שלא רבים יחכמון בהנהגה הנ"ל, ליתן עצות בנפשו של כאו"א השייך לו, ולפעמים יתחלפו אורחותיו וכו', ומה גם מאמ' ¹⁵ בראתי לו תורה תבלין, וכל הדברים ארוכי'. אעפ"כ מחמת טעם זה לא נחית לדקדוקא כשארי הגדולים אשר בארץ מטעמם ונימוקם מהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו, וכאשר יפרש שיחי בנו ידידי מוכ"ז שי'.

בכן אל יפול לבו דמעל' ח"ו, אשר מחמת זה בבואו יהי' איזה שינוי בהתקרבות ח"ו, חלילה אל יעלה בלבו שום חשש ונדנוד, כי בודאי לא ימנע טוב מאתו בכל אשר יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים, וזה תלוי בחפץ דמעלתו וד"ל. וגם אני הנני לקרבו כפי יכולתינו, להיות הדבור של חבה מצוי בינינו.

את כל זאת הודעתי נאמנה ושלום כנפשו ונפש ידידו דו"ש מלו"נ ¹⁶

אהרן סגל