אגרת ח

הערות

1. 1138. ארבע האגרות שלפנינו, עם תצלום כתי"ק, נדפסו ב"מבית הגנזים" ע' קצא-ג. והן בקשר לדין תורה שהוצרך לו (פרטי הסכסוך שבאגרות אלו נשמטו מכאן). הרה"ק מהרי"ל רצה לבחור ב"דיין" (בורר) מצדו, את הגאון החסיד מוה"ר אהרן ליפשיץ מו"ץ דק' בעליניץ, או הגאון החסיד המפורסם מוה"ר הלל מפאריטש (בעל פלח הרמון ועוד). בעיקרון העדיף הרה"ק מהרי"ל, וכן רצה כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", שה"בורר" שלו יהי' החסיד רבי הלל מפאריטש; אלא שהיו בזה כמה מניעות, כדלקמן, ולכן בחר במוה"ר אהרן מבעליניץ, בהסכמת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק". הדיון התחיל בקיץ תרט"ו, אשר באור לחמשה עשר באב כותב הרה"ק מהרי"ל, אל החסיד מוה"ר אהרן מבעליניץ, להודיעו אשר "דעתי בלי שינוי לבחור את רומע"ל לדיין מצידי", ואשר לכן שולח לו את פרטי הטענות והגביית עדות שיעיין בזה. שוב הוחלט אחר כך שה"בורר" מצדו של הרה"ק מהרי"ל יהי' הגאון החסיד המפורסם מוה"ר הלל מפאריטש. הרה"ק מהרי"ל, וגם אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כתבו אל מוה"ר הלל הנ"ל, לבקשו שיסכים להיות הדיין מצדו, אמנם רבי הלל השיב על כך, "שזה ל"א שנה שנדר על דעת המקום, שלא יהי' דיין ולא בורר, כי אם שליש". ואף שלכאורה הוא יכול לישאל על נדרו זה, שאילו היה יודע שיהי' דין תורה שיהי' נוגע לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק לא היה נודר כן, מכל מקום הרי ההלכה היא ש"אין פותחין בנולד", ובפרט ש"גם כעת רוצה בנדרו" (בדיני-תורה אחרים שאינם נוגעים לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק), ואם כן אי אפשר לישאל על נדר זה; אלא אם כן יעיין כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ויכתוב בשו"ת למצוא דרך נכונה איך שיוכל "להתיר נדרו". כ"ק אדמו"ר הצמח צדק עיין בהלכה זו וכתב שו"ת למצוא דרך להתיר נדרו (נדפסה בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' קפא). גם הגאונים החסידים המפורסמים מוה"ר יצחק אייזיק מהאמליא (בעל חנה אריאל ועוד), ומוה"ר שניאור זלמן מוויליז (גיסו של אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט; ראה אודותיו מפתחות צמח צדק ע' קסט), כתבו תשובות באותו ענין, לבאר הטעם שיכול מוה"ר הלל להתיר נדרו זה (דבריהם הובאו בשו"ת צמח צדק שם). בהמשך ביקש מוה"ר אהרן הנ"ל, לקבל את התשובות הנזכרות, שנכתבו בענין היתר נדרו של מוה"ר הלל הנ"ל, ועל כך משיבו הרה"ק מהרי"ל "מקווה אני לקבל תשובת מהרי"א מהאמי' ואשלח לו. גם תשלום תשובת מהר"ז מוויעליז". שוב המשיך מוה"ר הלל וכתב במכתבו, אודות גודל דוחק פרנסתו, "שאין ידוע איכות דחקו ופרנסתו כעת, ומוכרח לנסוע לדרכו תיכף אחר חנוכה הבע"ל. אך בשביל יוצאי חלציהם של רבותינו מחוייב להפקיר פרנסתו כו', ויקבל עליו בשמחה רבה, הגם שישתהה הרבה נסיעתו". מכל מקום אינו מוכן אלא לנסוע לצורך זה, ו"לנסות בכל מיני יגיעות אולי יבא לעמק השוה בלא דינא ודיינא". משא"כ אם יבוא הדבר לידי דין תורה, "לא אעשה בשום אופן מה שנגד ה' אפילו כקוצו של יו"ד". אז הוחלט להחליף את מוה"ר הלל הנ"ל במוה"ר אהרן הנ"ל, שהוא יהי' הדיין מצדו של הרה"ק מהרי"ל, וגם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק הסכים על זה. הרה"ק מהרי"ל כותב לו כל זאת באגרת הבאה, באור לד' מ"ח תרט"ז, ומסיים: "גודל בקשתי ממעלתו, כאמור, שיקבל מעלתו על עצמו להיות דיין מצידי בלי שום דחיי' ואמתלא בעולם, כי אין לי זולתו שראוי לעסק הלז, לכן לא סגי בלאו הכי". נראה שהנושא נמשך זמן רב, ורק בתחלת קיץ תרט"ז סוכמו הפרטים, ואז הודיע מוה"ר אהרן הנ"ל את הסכמתו להיות הבורר של הרה"ק מהרי"ל, אשר כותב לו לקמן אגרת י, ביום ב' פר' נשא "החי' את נפשינו במה שממלא בקשתי לנסוע לדיין מצדי אי"ה, כי אין לי זולתו כלל". שלוש מאגרות אלו נכתבו אל מוה"ר אהרן הנ"ל, ובמעטפת האגרות נרשם: "לכבוד הרב המופלג המפורסם מו"ה אהרן נ"י, מ"ץ דק' בעלינץ", וכיו"ב. הרביעית (לקמן אגרת יא) נכתבה אל אחיו מוה"ר זאב וואלף (ממוהילוב), אשר על ידו נשלחה אחת מאגרות אלו אל הרב מוה"ר אהרן הנ"ל לק' בעליניץ. באותה תקופה לא היה הדואר מגיע לעיירות הקטנות, כי אם לעיירות הגדולות יותר הסמוכות להן. הדואר לליובאוויטש היה מגיע לבאבינאוויטש, וגם הדואר לבעליניץ היה מגיע לעיר הסמוכה לה. הרה"ק מהרי"ל לא ידע לאיזה עיר צריך לשלוח את הדואר עבור בעליניץ, ולכן שלח את המכתב באמצעות אחיו מוה"ר זאב הנ"ל (במוהילוב), בבקשה שישלח את המכתב והמצו"ב לידי אחיו, וכשיקבל את המענה ישלחם אליו לליובאוויטש – על ידי הדואר בבאבינאוויטש. גם מבקש להודיעו לאיזו עיר צריך לשלוח המכתבים ישיר – עבור מוה"ר אהרן לבעליניץ.
2. 1139. מו"ה אהרן: ליפשיץ מבעליניץ. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת א, ובהנסמן בהערות שם.
3. 1140. פאצטין אלו: באחד מימי הדואר הקרובים.
4. 1141. לבאבינוויץ: עיירה הסמוכה לליובאוויטש, שלשם היה מגיע הדואר של ליובאוויטש.
5. 1142. ולאיזה גארעד: איזוהי העיירה הסמוכה לבעליניץ, שלשם נשלח הדואר השייך לבעליניץ, שבה דר מוה"ר אהרן. ואילו את האגרת שלפנינו שלח אליו ע"י אחיו מוה"ר זאב וואלף ממוהילוב, כדלקמן – האגרת אליו.