אגרת א

אגרת א

[תר"ה]

האדמו"רים מהרי"ל מקאפוסט, מהרחש"ז מלאדי ומהרי"ן מניעזין

ב"ה 1112 יום ג' כ"ד תמוז

לידידינו הרב המופל' הוו"ח המפורסם וכו' כ"ש מו"ה אהרן 1113 נ"י

היות לפי האוקאז 1114 שיצא מגו"פ 1115 דמאהילוב, שאותן העיירות שכבר יש אצלם איזה תשלומין מבגדים על פי חכירה במאהילוב, ומבואר בפירוש כמו עיר ביליניץ (היינו מקום מעל'), אותן העיירות פטורין מתשלומין שהוטל כעת על אותן שלא ירצו להחליף הבגדים כו'.

והנה במחנינו לובאוויץ גם כן יש חכירה על בגדים מתחלת שנתם דכעת 1845, ויש חוכר אחד שחכר חכירה זו במאהילוב, ויש לו על זה קאנטראקט 1116 כנימוס. ולזאת בקשתינו ממעל' להודיענו דבר ברור על ידי מיוחד מוכ"ז, אם עשו מכח זה במאהילוב, ואם יצא מכח אל הפועל במחנם שהם פטורין מתשלומין בזה לבד, או שזה יקובל רק בחשבון, ויצטרך להוסיף כאשר לא תהי' ח"ו תשלומין גדולה. ואם אולי עדיין לא גמרו הענין, יודיענו גם כן מה בדעתם בזה.

גם יודיענו איך כתבו האבאוולאני' 1117 שלהם, אם בזה"ל שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם, ואחר כך כותבים כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' שאותן העיירות שכבר עשו קראפקי מבגדים הן פטורים כו'. או שכתבו סתם האבאוועלני' שלהם, כאשר יש נייר מגובערסקי פראוולעני' כו' על כן בקשתם שיפטרו בזה, ולא הזכירו זה שאינם רוצים להחליף ורצונם לשלם.

ובקשתינו לשלוח לנו ע"י מוכ"ז קאפייעש 1118 הן מהנייר שעשו ממחנם, והן מה שגמרו על זה בדומע 1119 שלהם או בגובע' מאהליב, יושלח הקאפי' מהכל, ומבטחוננו במעל' נקצר.

דברי ידידו דורש שלומו מלב ונפש חפצה

יהודה ליב

חיים שניאור זלמן

ידידו דורש שלומו

ישראל נח

הערות

  1. 1112. נדפסה, עם תצלום כתי"ק, ב"מבית הגנזים" ע' רפח-ט. גזירת המלבושים, שנגזרה במלכות רוסיא בתקופה זו, שהאנשים יחליפו את הבגד המסורתי הארוך, אל הלבוש האירופי בחליפה קצרה. כמו כן נאסר הכובע היהודי, היארמולקע (כיפה) על הראש (ראה זכרון לבני ישראל ע' קצ), וכן נאסרו הפיאות הארוכים. ועל הנשים אוסרת גזירה זו, את גילוח השערות ומטפחת על הראש לנשואות. בקשר לגזירה זו פנו בני רבינו, אל הגאון החסיד מוה"ר אהרן ליפשיץ מו"ץ דבעליניטש. אודות גזירה זו מסופר ב"זכרון יעקב" ח"א פרקים נה-ו, ולאחרונה ב"היכל הבעש"ט" גליון יב ע' צו ואילך. ומה שחשוב להבנת האגרת שלפנינו, מסופר שם ע' קא: "כדי לתת שהות ליהודים להחליף את בגדיהם, נדחה ביצוע החוק לחמש שנים, ולתקופת הביניים הטילו השלטונות את מס הקורובקה על כל יהודי מגיל 10 ועד גיל 60 שילבש בגדים ארוכים". ומסופר ב"לקוטי ספורים" (פרלוב, מהדורת תשס"ב ע' קצט) שמהרי"ל הי' משלם מס, שיותר לו ללבוש יארמולקא תחת הכובע. אמנם תשלומים אלו היה אפשר לשלם בשני אופנים, או שכל איש משלם מס זה בעצמו (קורובקה; קראפקי), או שאיש אחד חוכר את המסים על הבגדים מאת ממשל הפלך במוהילוב (חכירה). הן בעיירה ליובאוויטש והן בעיירה בעליניטש נחכרו מסים אלו אצל הממשל במוהילוב. אחר כך נתעורר הספק, האם על ידי זה נפטרו לגמרי היהודים הממשיכים ללבוש מלבושי היהודים, או שעדיין צריך להוסיף. בזה פנו אליו, לברר איך נפל הדבר בבעליניטש, כדי ללמוד ממנה על ליובאוויטש. באותה שעה היה רבינו תחת פיקוח המשטרה החשאית (עד ניסן תר"ז), והיה בפחד עצום מזה (ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרקים עא-ב), ואפשר שמטעם זה נכתבה אגרת זו על ידי בניו הקדושים, שבה דנים אודות גזירת הלבושים שעל היהודים, והדרכים להתחמק ממנה. אמנם בכמה תשובות (ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' צ-צא. ש) דן רבינו בהלכה זו, בהסוואה, אם אין בזה איסור ערקתא דמסאני ואיסור ובחוקותיהם לא תלכו.
  2. 1113. מו"ה אהרן: ראה ס' התולדות אדמו"ר מוהר"ש (של כ"ק אדמו"ר זי"ע) ע' 64: "בר דעת בתקיפות אבירות לב, והי' יכול לדבר עם שרים, ולמדן גדול" (ראה גם התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 215. אגרות קודש אדמו"ר זי"ע ח"ג אגרת תשיז. חי"ז אגרת ו'רצו). וראה לקמן אגרת ח (שהוא היה בן גילו של החסיד מוה"ר הלל מפאריטש, וכשהוזקק אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט לדין תורה, רצו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו הנ"ל, שיהי' הדיין מצדם, אחד משני אלו). אגרות נוספות אליו לעיל אגרות רבינו אגרת סג. לקמן ז. ח. ט. י.
  3. 1114. אוקאז: צו ממשלתי.
  4. 1115. מגו"פ: מגובערנסקי פראוולעניע (ממשל הפלך).
  5. 1116. קאנטראקט: חוזה.
  6. 1117. האבאוולאני': ההודעה.
  7. 1118. קאפייעש: העתקות.
  8. 1119. בדומע: במועצה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.