אגרת פ

אגרת פ

לאנ"ש ⁸⁷⁰ דעיר האדיץ.

היות ידידנו המוכ"ז המופלג נ"י סיפר איך שאין סדר נכון כל כך במחנם הט' נדון התפלה, בהאי גיסא מתפללים ובהאי גיסא זה משיח שיחה בטלה וגם מתהלכים אנה ואנה. והלא במחנם הט' מקום תחנות ארון האלקים כאאזמו"ר נ"ע, אשר כתב בכת"י פסוק מר מאד על המתהלכים ⁸⁷¹ וכו', אשר לא ניתן לכתוב ממש, וכמו כן על השח שיחה בטלה. ובס' חרדים כ' בשם האריז"ל והרמ"ק ז"ל שפסקו לאסור הדבור בבית הכנסת לגמרי רק בדברי תורה ויראת ה' וכו', יעו"ש פ"א מצוה י"ט שמנה זה במצוות עשה מפסוק ומקדשי תיראו ⁸⁷² , ואמר בתורת כהנים לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל מקום דעלייהו כתי' ואהי להם למקדש מעט ⁸⁷³ וכו', וכל שכן בשעת התפלה.

והנה ואשמם בראשיכם ⁸⁷⁴ כתיב, לכן על הגדולים שבמנין מוטל הדבר חובה של תורה לתקן תקנה קבועה בל תמוט ח"ו, שלא לילך אנה ואנה רק לעמוד במקום אחד מתחלת התפלה עד סופה, ושלא להשיח שום שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ התפלה עד גמר קדיש בתרא ערבית ושחרית ומנחה, ושיתחילו כולם כאחד מלה במלה וכו' כמבואר בסוף אגה"ק ד"ה הוכח תוכיח ⁸⁷⁵ כו'.

עוד זאת נדון חיזוק הלמוד במנין, להתחזק בזה בכל האפשר ממש, כי זהו יסוד ושרש הכל. גם בין מנחה למעריב להיות התחברות היום ולילה על ידי עסק התורה ⁸⁷⁶ שהיא הנקראת שלום, כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום ⁸⁷⁷ וכו' המחבר ב' הפכים וכו'.

ועוד זאת נדון תיקון שיהיו מחממים המקוה בכל יום, כנהוג בכל עירות, בכדי שיוכלו לטבול, אשר זהו חובא לדינא לכמה גדולי הפוסקים, ולכו"ע הוא מדת חסידות הקרוב לדין ⁸⁷⁸ והיא תקנה גדולה. ובזה יתעלו למעלה מעלה מנפש ועד בשר ⁸⁷⁹ , כנפשם ונפש ידידם דורש שלומם מלב ונפש חפצה המזכירם וכו'

מנחם מענדל