אגרת עג
אגרת עג
[תרכ"ה]
לאו"נ 835 הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין 836 , והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט, ולכללות אנ"ש דק' דיסנא יצ"ו, השי"ת יאריך ימיהם ושנותיהם
מכתבם הגיעני לנכון, גם לשמע אוזן שמעתי 837 מזה מקודם, והנני לנחמם מאשר הועתק מכי"ק כאאזמו"ר נ"ע 838 , אשר כתב לאיש אחד מאנ"ש שנשרף ביתו ורכושו, וז"ל שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרין 839 , יען כי השתלשלות מדות עליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, לזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב 840 נחלה בלי מצרים 841 מבריח מן הקצה 842 כו'. ולכן צוה לאיש הנ"ל להתחזק ולבנות הבית במקומו 843 . ומדבריו הקדושים יש ללמוד לנידון שלכם, כידוע דזכותא דרבים גדול יותר מהיחיד להתעורר רחמים ולהרים קרנם. על כן יתחזקו נא ואיש את רעהו יחזק, ולבנות בית במקומם, והקב"ה הנותן כח ליעף יברכם בכל אשר יעשו.
כנפשם וכנפש אוהב נפשם דורש שלומם מלב ונפש
מנחם מענדל
מצורף לזה מאה רו"כ (משלהם) 844 מזומנים, על התחלת בנין בתי מדרשים ולעניני העיר.
הערות
- 835. נדפסה במגדל עז ע' תקצג. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת יט. ומועתקת בכת"י (448 תעו, ב [בכותרת: מה שכתב אדמו"ר (ובדיו שונה: מ"מ) שליט"א לדיסנא שנת תרכ"ה]. וכת"י ירושלים 3547 רכו, א). העתק אגרת זו של אדמו"ר הזקן, על ידי רבינו – גם לקמן אגרת פב. דרך מצותיך (הוצאת תנש"א קצח, ב).
- 836. מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין: נזכר גם לקמן באגרות הבנים אגרת יג.
- 837. לשמע אוזן שמעתי: ע"פ תהלים יח, מה.
- 838. מכי"ק כאאזמו"ר נ"ע: נדפסה באגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכז. וראה גם שם אגרת קכח. אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי אגרות ט (כי כך היא המדה). עו (שמטעם זה שמעתי ממנו [אדמו"ר הזקן] ז"ל, שלא רצה לעקור משכנו מק"ק לאדי אחר שריפת ביתו).
- 839. שאחר השריפה מתעשרין: הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע: "מהביאור מובן דשריפה לאו דוקא. ולהעיר אשר שרף בגימטרי' עשיר", "וממכתב אדמו"ר הזקן לר"מ מדריבין כשטבעה ספינתו [אגרות-קודש שלו אגרת קכח] ... משמע אשר לאו דוקא אחר שריפה כן הוא".
- 840. מדתו של יעקב: ראה זח"א פז, ב. ז"ח חוקת נ, ד. ב"ר פע"ח, ח.
- 841. נחלה בלי מצרים: שבת קיח, א.
- 842. מבריח מן הקצה: ע"פ תרומה כו, כח. וראה זח"ב קעה, ב.
- 843. ולכן . . במקומו : השוה אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי אגרת עו.
- 844. מאה רו"כ (משלהם): אולי הכוונה – מתוך דמי המעמד ששלחו הם אל רבינו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.